האזינו לריאיון עם סאבלימינל בפודקאסט "ועדת תרבות" של וואלה! תרבות
יש מקורות לרביב דרוקר, ויש מקורות לרביד, לטונה ולסצנת ההיפ-הופ בישראל - ואחד מאותם מקורות חשובים הוא קובי שמעוני, המוכר לכם יותר כסאבלימינל, שחוזר עכשיו עם מיני אלבום חדש בשם "מקורות". החודש השיק את האלבום בהופעה בבארבי בה אירח את שותפיו מהעבר סיון ואיציק שמלי ותוך היעדרות בולטת של הצל. בעקבות הצלחת ההופעה נפתחה מכירה להופעה נוספת, "מקורות 2", שתתקיים בבארבי ב-25 באוקטובר.
באלבום "מקורות" ארבעה שירי היפ הופ חדשים, בהם הוא משתף פעולה עם איזי, גל ג'ו כהן, אייל ישי, צביקה ברנד ואורן עמנואל (DEGO). "זה מצחיק להתעקש להוציא אלבום בימים אלו", אומר סאבלימינל בריאיון לפודקאסט "ועדת תרבות" של וואלה! תרבות. "תאר לך עכשיו אוציא אלבום עם 22 שירים, כמו פעם. הרי מתוך 22 השירים - 20 ייזרקו לפח. זה עצוב אבל זה המצב. הדור של היום לא יודע מה זה לצלול לתוך אלבום. אין להם את כל החוויות שלנו היו ממוזיקה".
באחד השירים באלבום החדש, "YEYE" בו מתארח הראפר איזי, אתה קצת עוקץ את תעשיית המוזיקה בארץ שמונעת בעיקר מכסף, קמפיינים, קשרים ושיווק ופחות מתעסקת בכישרון האמיתי. חלק מהאשמות האלה הופנו כלפיך עצמך בעבר - כשאמרו שמניעים אותך התמסחרות, כסף וקמפיינים.
"אבל אני הוצאתי אלבום. המקסימום שאפשר היה להכניס בדיסק זה 73 דקות, ואני הייתי מוציא אלבומים של 73 דקות. לא היה חסר תוכן של האמת של סאבלימינל בפנים. לצד זה, היה את הלהיט הזה שאתה צריך שכולם ישמעו וכולם יאהבו, גם הסבתא וגם הילד, גם אשכנזי וגם מזרחי, גם דתי וגם חילוני. היום כל מה שאתה שומע זה קמפיין. כל להיט שאתה שומע ברדיו זה קמפיין מסחרי של חברה מסחרית. הגורם המסחרי משלם 300, 400 או 500 אלף שקל על קידום ביוטיוב, ואתה תכיר אותו טוב טוב. הדבר הזה שם את הכישרון בצד. האמנים שאתה הכי מעריך במוזיקה הישראלית לא יכולים או לא רוצים לשחק את המשחק הזה.
"עשיתי, לדוגמא, שיר עם עמיר בניון. יכולנו בעשר דקות לעשות שיר שיענה על האלגוריתם של ספוטיפיי ויהפוך ללהיט המטומטם התורן שכולם ישמעו, אבל בחרנו לעשות שיר על השבת, שיר של חמש דקות. בחרנו לעשות משהו עם משמעות. במקום לעשות שמח - שזה סבבה לגמרי - בחרתי להגיע למי שצריך, שישמעו את השיר הזה ושיתרגשו ממנו".
האזינו כאן לפודקאסט המלא עם סאבלימינל בספוטיפיי
באלבום "מקורות" יש שיר מחאה על רדיפת הכסף בתעשייה, ושיר שמעביר ביקורת על דור הטאץ'. מה שלא שמענו במיני האלבום שלך זה שיר מחאה פוליטי, למרות הזיהוי שלך עם הימין. נשבר לך מפוליטיקה או שבא לך להגיע לקהל חדש?
"מה פתאום, בכלל לא. אני עדיין ימני מאוד. אם תשאל אותי אני עדיין אגיד את הדעה שלי על כל דבר. כולם יודעים מה הדעות שלי. במיני-אלבום הזה יש הרבה מחאה. לגבי מחאה בעניין הפוליטי - הכל זה עניין של מינונים. אני חושב שאני רוצה לשים דגש על דברים אחרים ולא רק על זה. מה גם שאני חושב שכל כך הרבה עושים את זה היום, ואם לדבר רגע אחד על יואב - הצל - אני מנסה קצת לבדל את עצמי ממנו. הוא כל הזמן מדבר רק על פוליטיקה, פוליטיקה, פוליטיקה. אני לא רוצה שאנשים יתבלבלו בינינו. יש אותו ויש אותי. מבחינה פוליטית המחשבות שלנו די דומות ואולי אפילו זהות. גם זה קצת מצחיק, כי אני חושב שהימינה והשמאלה הם רק על נושא אחד - נושא ביטחוני. תוציא את זה החוצה וכולנו אותו דבר. כולנו ליברלים. אף אחד פה לא בעד להקים מדינת הלכה. הימין-שמאל מתבטא באיך מתמודדים עם הסוגייה הפלסטינית. תוציא את זה החוצה וכולנו אותו דבר".
האזינו כאן לפודקאסט עם סבאלימינל בספוטיפיי
היחסים שלך עם ההיפ הופ היו מורכבים. בתחילת הדרך קיבלת חיבוק חם, תמיכה והערכה. המעמד שלך נפגע במידה מסוימת עם השנים כשהתקרבת למיינסטרים - מהשתתפות בפרסומת לשוקו ועד שיר עם דנה אינטרנשיונל - עד שנראה היה באיזשהו שלב שאתה מתעלם מהיפ הופ. ואז, במהלך הקאמבק של הסצנה עם הפריצה של רביד פלוטניק וטונה, הבהרת שאתה "האבא של הסצינה".
"אני, ברשותך, לא אצטנע. אני לא קיבלתי חיבוק - אני יצרתי חיבוק. אני לא מהחלוצים - אני ה-חלוץ של הסצנה הזאת. אני לא רק החלוץ, אני גם האדריכל ומי שבנה את היסודות של הסצינה הזאת. להקת שב"ק ס' לא הייתה היפ הופ בשם צורה. היה שם ראפ, אבל המוזיקה נעה בין רוק, פאנק ורגאיי, ולא היו אלמנטים של היפ הופ. אף אחד לא נכנס לטקסטים של 'מכופף הבננות'. אני מבחינתי הייתי צריך להלחם בסטיגמה ששב"ק ס' השאירו בסצנה כדי שאנשים יקשיבו למילים שלי וייקחו אותי ברצינות. וזו הייתה מלחמה. הדג נחש שעבדו באותם ימים גם עשו עבודה מדהימה, בעיקר בירושלים, אבל הווייב שלהם לא היה של היפ הופ אלא ווייב של Fאנק, מוזיקה איכותית, הם מוזיקאים. אני לא באתי ממקום מוזיקלי, כפרה, באתי מבית מזרחי מסורתי עם שרשרת ומצאתי מפלט במיקרופון. אחר כך גיליתי שאני מוזיקאי. כשהקמתי את תאקט זה היה כמו צבא, עם מפקדים, כל אחד אחראי על עיר אחרת. עבדנו עם צוות רחוב הרבה לפני שהיה פייסבוק ואינסטגרם. היינו צבא שלם".
ממש צבא האמת של סאבלימינל?
"שמע, זה לא מצחיק, זה צוות רחוב, ואם אנחנו החלטנו שעד מחר בבוקר ישראל כולה תהיה עם גרפיטי של הדמות של סאבלימינל, אז כל ישראל היתה ביום אחד עם גרפיטי של הדמות הזאת. הכתבה הראשונה שהיתה עליי בחיים היא על הדמות הזו. אני לא מתהדר בחיבוק של הסצנה, זה משהו שאני הולדתי אותו".
"אמרתי שלא אצטנע - אני חושב שהקדמתי את זמני ב-20 שנה. הדברים האלה שגרמו לסצנה לדבר נגדי, על התמסחרות, זה מה שאנשים עושים היום בכל המקומות, כל הזמרים הכי גדולים עושים פרסומות - לאבקת כביסה, למכונות כביסה ולמרכך כביסה. גם בארהה"ב. כולם רוצים קמפיין, שלא לדבר על זה שכל שיר שיוצא היום הוא קמפיין בפני עצמו. כשעשיתי את הפרסומת לשוקו ב-2003 התחילו להגיד עליי שהתמסחרתי, ואני נורא כעסתי. גם אמרו: 'איך אתה יכול לנהל אמנים?, זה לא אתי, אתה אמן'. היום כל אמן מצליח מנהל אמנים, אפילו עדן בן זקן ועדן חסון ועומר אדם שמנהל חצי מהתעשייה בלי שאף אחד יודע ואייל גולן. כשאני עשיתי את זה הסתכלו עליי כאילו אני בא לעשות כסף על הצעירים, כאילו אני בא להרוויח מהם במקום לתת להם. ונפגעתי מזה. כי בסך הכל עשיתי את הכל בעצמי, רק נתתי ולא הרווחתי כלום מאף אחד. רק השקעתי".
אתה מדבר על כך שנפגעת מהביקורות בתעשייה בין השאר על ההשתתפות בפרסומת לשוקו, אבל אתה עצמך אמרת: "זה עשה לי נזק גדול, כי מכרתי את הנשמה".
"נראה לך שהייתי אומר דבר כזה?"
זה פורסם בגלובס ב-2004. לא אמרת את זה?
"חד משמעית, אחי. אם תכנס לוויקיפדיה שלי תקרא כל כך הרבה שטויות עליי. בחיים שלי לא אמרתי משפט כזה. זה נגד קו המחשבה שלי. בטח שלא מכרתי את הנשמה שלי. עשיתי פרסומת, גם באותה נשימה אמרתי שהייתי עושה עוד עשר פרסומות. עם הפרסומת הזאת הוצאתי אלבום לסיוון ולצל".
היה רגע שבו התחרטת על הפרסומת לשוקו או על צעד אחר שנתפס כהתמסחרות?
"ממש לא. עברתי את התהליך שעברתי מול הדבר שגדל להיות סצנת ההיפ הופ - ואני שלם איתו. זה גם גרם לי לגלות דברים אחרים. במקום שבו הרגשתי שאלה אנשים כפויי טובה, לא בא לי לשיר להם יותר בכלל. כל הזמן מחפשים משהו רע במה שאני עושה, במקום להתפעל ולהתלהב מזה. בסך הכל מה אני עושה עם הכסף הזה, הולך לקנות לי וילה? באותה תקופה שהחבר'ה שלי (משפחת תאקט - נ"י, ש"ב) נסעו בג'יפים של מרצדס ושכרו דירות עם בריכה וכל היום הרימו מסיבות, אני עוד עבדתי כמו חמור באולפן וקניתי טיוטה 94'. אז בתקופה הזאת אמרתי - 'בוא נחפש סצנה אחרת' והלכתי לסצנת המוזיקה האלקטרונית בישראל, שהייתה אז גם בחיתולים, ואני הכנסתי חצי מהסצנה הזאת לאקו"ם".
"כשבני הבכור אור נולד ב-2012, השנייה שהוא פתח את העיניים שינתה לי את החיים מהקצה אל הקצה", נזכר סאבלימינל. "כל האסימונים נפלו לי. הבנתי שבעצם התייחסתי לאמנים, לחברים שלי, כמו אל משפחה. פיתחתי אותם כאמנים, השקעתי את כל הכסף שלי בהם. היית שואל אותי מה שלומך, והייתי מדבר רק על ההוא שעושה ככה, וההיא שעושה ככה. וכל הזמן עמעמתי את האור שלי, שלא יגבר עליהם, שלא ירגישו שהם פחות. ואז נולד לי בן, והבנתי שזאת המשפחה שלי באמת, וצריך לעשות ריסטארט למערכת. אז יצאתי להדממה של שלוש שנים ורציתי לסדר את החיים שלי. שהיום יהיה ביום, והלילה יהיה בלילה, ושקודם כל אהיה אבא. אני זוכר שחשבתי שאם אני אמות, מה יותר חשוב שיהיה כתוב על הקבר שלי - 'היה הראפר הכי גדול שהמציא את ההיפ הופ בעברית' או 'היה אבא טוב'?".
יש גם אופציה שלא יהיה כתוב כלום, כמו על המצבה של צביקה פיק.
"הבנתי שמה שאני רוצה שיהיה כתוב זה שהייתי אבא טוב, זה התפקיד הכי חשוב בחיים שלי. וכמובן בעל ואחר כך כל השאר, כמו מוזיקה, ודברים שיש להם מקום ענק וחשוב ומשמעותי בחיים ובנשמה שלי, אבל זה בא אחר כך. חזרתי משלוש השנים האלה עם השירים 'חלום של כל גבר', שהיה השיר הכי מושמע בשנת 2015, 'שרוטים' שהיה השיר הכי מושמע ב-2016, במקביל האולסטארז נתנו בראש - שזה פרוייקט שלנו, כולל 'מסיבה בחיפה' שהזניק את הקריירה של איתי לוי. וואלה, נתתי בראש, והרבה מהחזרה של ההיפ הופ זה שם. אליעד, כפרה עליו, אמן ענק, גדל אצלנו בבית. אני חייב לתת המון כבוד לנצ'י, לטונה, לפלד, לאיזי, חבר'ה שעושים עבודה מאוד מרשימה ומגיע להם פול ריספקט".
בשנת 2020 השתתף סאבלימינל בסדרת הטלוויזיה "מנאייכ" בכאן 11, וגילם שם את ראש ארגון הפשע תמיר שמעיה. "היה לי חלום הרבה שנים להפיק סרט אקשן ואולי להיות שחקן בו. דיברנו עם כל מיני מפיקים, והבנתי שבישראל ההפקה תהיה דלה. ופה במנאייכ בעבודה מול כאן ויואב גרוס אני לא מפסיק להתרשם מרמת ההפקה. מרגש אותי להיות חלק מהחוויה הזאת".
הקומיקאי נדב אבוקסיס צייץ: "הכי כואב לי על ה'צל'. שנים הוא נלחם בכולם, שמאל, ימין, כתבות, מריבות, בסוף את תפקיד ראש משפחת פשע לוקחים את הנמסיס שלו - סאבלימינל".
"אני לא חושב שאני הנמסיס של הצל. יש לנו איזה פלירטוט תקשורתי. אני רואה בזה קטע נשי. אני לא יודע למה הוא כל הזמן הוא מדבר עליי בתקשורת. הוא עשה איזה שיר, 'מנגלים', ואני מקבל ריקושטים שאני כביכול הייתי אמור להיות בשיר, וכביכול משכתי את ההשתתפות שלי החוצה ברגע האחרון".
וזה לא נכון?
"זה סתם חארטות. ספין. לא הייתי אמור להיות בשיר. צלצלו אליי, אמרו לי 'אנחנו רוצים שתהיה בשיר', שמעתי אותו ואמרתי - 'לא'. לא ידעתי בכלל שהצל יהיה בשיר. להוציא שיר על יום העצמאות שבוע לפני יום העצמאות זו שגיאה טקטית. אם אתה רוצה, תוציא אותו ארבעה חודשים לפני. סירבתי גם מסיבות אחרות, מוזיקליות. אם אני עושה משהו עם הצל אחרי הרבה שנים של נתק - זה צריך להיות משהו שיישמע כמו 2040, לא כמו משהו דומה למה שעשינו ב-2004, זה לא הגיוני. אז סרבתי בנחמדות. בחיים לא דובר שאני אהיה בזה. בסופו של דבר לדעתי זה יצא לטובתו של יואב - שיר עם דולי ופן וסטטיק ובן אל ואגם - ובלי סאבלימינל, הוא מקבל את עיקר הבמה, וזה מדהים בשבילו. ואם זה מדהים בשבילו זה מדהים בשבילי. בעזרת השם, אם יום אחד נתחבר ביחד עוד פעם ונעשה משהו - אז הוא יבוא עם כל מיני הצלחות שלו על הגב. מה אתה צריך עכשיו לדבר עליי בתקשורת? אז מפה אני יוצא בקריאה נרגשת לצל: אח שלי היקר, אני אוהב אותך. יש כעסים? בוא לאולפן, נשב, נדבר, נרים, נשחק שש בש, ונתקדם הלאה. לא צריך דרך התקשורת".
מי ינצח בשש בש?
"אני. חד משמעית".
לפני כמה ימים קיימת הופעה יפה בבארבי שבה אירחת את שותפיך מהעבר למשפחת תאקט - איציק שמלי וסיוון. מי שבלט בהיעדרו בחגיגה בן זוגך האמנותי לשעבר, יואב אליאסי, הוא הצל.
"אני לא עשיתי איחוד של תאקט. עשיתי הופעה שלי.. לא חשבתי לארח את יואב מסיבה מאוד פשוטה: אנחנו לא חברים. לא דיברנו הרבה שנים כי אני מאוד כועס עליו והוא יודע בדיוק על מה. ברמה האישית הוא התנצל על הדברים האלה אבל בתכל'ס הוא ממשיך עם ההתנהגויות האלה. קח את הסיטואציה של 'מנגלים', זה בדיוק זה. מה יש לך לדבר עליי בתקשורת כל הזמן? תראה מה קורה עכשיו. החלטתי לארח את סיוון ואת איציק אחרי שרבנו והשלמנו. אני לא מרגיש שאני צריך להתנצל על זה. יואב צייר את זה בתקשורת כאילו שהיה קאמבק של משפחת תאקט ועשו עליו חרם והוא בחוץ. מי בכלל בסרט הזה? זה עוד פעם טוויסט וספין בעלילה שהוא מריץ על הראש שלי. ומה המטרה? שעכשיו כותבים לי כל מיני אנשים, 'סאבלימינל, תוריד מהאגו שלך, למה אתה עושה חרם'. אני עושה חרם? אני עשו עליי חרם כל החיים שלי, מכיתה א' עד כיתה ט'. אז שאני אעשה חרם על מישהו? ממש לא. אם המטרה שלו היתה להשלים איתי, הוא היה מרים אליי טלפון, היה בא ופותר את זה".
הסכסוך הזה פתיר?
"כן. אני מאוד אוהב את הבן אדם, אין לי משהו נגדו. אני רק רוצה לראות אותו מצליח. תוציא החוצה את כל האש שהוא משליך עליי כל הזמן בתקשורת, ואין לי בעיה איתו. גם על מה היה הסכסוך הגדול בינינו? שאני לא מוכן לממן יותר. אבל אני ויתרתי לו על חוב של כמעט חצי מיליון שקל בתאקט - והוא יצא ממש כועס, והוביל את הקו הזה שאני הרסתי את המשפחה, פירקתי את המשפחה בשביל כסף. ובמשך שנים אנשים חשבו שאני גנבתי כסף או לקחתי או הרווחתי עליהם. אנשים באו אליי ברחוב, אמרו לי 'קובי, אני מת עלייך, מעריץ אותך, אבל יש דברים בחיים יותר חשובים מכסף, משפחה יותר חשובה מכסף'. זה מה שאמרו לי. אבל הערך העליון בחיים שלי זה משפחה. שרפו לי את הנשמה. הכל בגללו. בוא תעלה בטלוויזיה ותגיד את האמת - 'בחיים קובי לא היה חייב לי אגורה. ההפך. קובי ויתר לי על חוב ענק ואמרתי המון דברים כדי לפגוע בו ואני מצטער, ובוא נשלים'.
"בזמנו הוא התנצל, אבל בסופו של דבר כל ההתנהגות שלו חזרה על עצמה. למשל, עשיתי אקס פקטור, והוא כתב שבשביל אקס פקטור מכרתי את נשמתי לאלוהי השמאל ובגלל זה אני לא מוציא איתו שיר, ושלח אלף מפגרים לקלל אותי 'יא שמאלן'. מה אתה רוצה מהחיים שלי? אני מדבר עכשיו בפתיחות, וזו אחת הפעמים היחידות שאני מדבר בפתיחות כי אני באמת רוצה לסגור את הסיפור הזה איתו. ואני מבין שהוא לא יבוא וידפוק לי בדלת. הוא צריך לעשות את זה דרך התקשורת. אז הנה אני מזמין אותך, בוא, נסגור את העניינים ותפסיק את החרא הזה בתקשורת".
כתבת כמה שורות בעבר, שספק רב אם היו עוברות היום, בעידן MeToo. למשל, בשיר "תני לי" חוזרות השורות: "תרימי ת'חולצה, ת'מיני סקירט תורידי"; ובשיר "הוליווד" כתבת בין השאר: "הוא פגש אותה שוכבת על הגב עם ביקיני שובב", "איזה קימורים", "כולה נוטפת מיניות", "אוף איזה גוף", "היא נוגעת לי למטה" וכולי וכולי. אתה מתחרט על הטקסטים האלה?
"בוא, מדובר בשני שירים מתוך כל ההיסטוריה של המאה אלף שירים שהוצאתי. אני לא מתבייש ולא מצטער על שום דבר שעשיתי בחיים שלי, גם כשהייתי ילד בן 17, מפוצץ הורמונים וחי בסרט. ברור שהיום זה לא היה עובר אבל גם היום זה כל מה שרץ בראש של ילדים בני 16-17. אולי היום גם לילדים בני 13-14. מה לעשות, זה חלק מהגדילה שלי ואני לא מתבייש. יש גם שיר שהקדשתי לחברה שלי הילה, ואני אומר את השם שלה, והיום אני נשוי למישהי אחרת, אז מה, אני אתכחש לשיר שיצרתי להילה? לא. זה חלק מהגדילה שלי, והיא מתועדת במוזיקה שעשיתי. וואלה, כן, הייתי ילד בן 16-17, חרמן אחושילינג, וכל מה שעניין אותי זה להיות עם בנות. לא עשיתי שום דבר רע. אף פעם לא הייתי מאלה שהיו עם המעריצות. תמיד היתה לי חברה קבועה. היום לא הייתי כותב טקסט כזה, אני לא מתחבר אליו, והיום אני במקום מאוד נינוח בהצלחה שלי במוזיקה הישראלית. התבגרתי".
בחודש שעבר התקיימה הגרסה החדשה של מופע ההיפ הופ הגדול "כל הקופה" בהיכל מנורה מבטחים בהפקת פילוני, 20 שנה אחרי המופע המקורי והמתוקשר של "כל הקופה", שבו כיכבת עם הצל. נעלבת שלא הזמינו אותך אליו? זה קשור למטענים היסטוריים מול פילוני?
"וואלה, לא זכרתי שהופעתי במופע המקורי. בחיי. אני חייב להגיד שאני מבסוט רצח על 'כל הקופה'. לא הייתי שם. ראיתי כמה סרטונים שדווקא היו נראים לא מגניב אבל שמעתי שהיה ממש מגניב. אני מקווה שזה היה מאוד מרשים, ושיקרו עוד כאלה דברים. אני לא בא להרגיש שכל דבר שקורה בסצנה קשור אליי. אני לא צריך להילחם על המקום שלי. אם יהיה 'כל הקופה' איתי או בלעדי - אני תמיד אהיה סאבלימינל. תבדוק היפ הופ בעברית - עדיין תראה שכתוב שם סאבלימינל".
הזכרת את שנת האבל. בינואר הלך לעולמו אביך, עמוס שמעוני, וחודשיים לאחר מכן הוצאת לזכרו את השיר המרגש "שומר עליך", בשיתוף אושר כהן. איפה אתה הכי מרגיש שהוא חסר לך?
"אני מרגיש שהוא חסר לי כל הזמן. קשה לי מאוד. התנפצתי למיליון רסיסים כשאבי נפטר. כל החיים פחדתי מהרגע שאבא לא יהיה כאן ולא ידעתי איך אתמודד עם זה, ואני עד עכשיו מתמודד עם זה. בחודשים הראשונים הייתי מנופץ לחלוטין. ותודה לאושר כהן שעזר לי מאוד באולפן לבוא ולפרוק, כי זה הפסיכולוג שלי. כשהוצאתי את השיר זה הקל עליי הרבה".
ובמעבר חד לסיום: אם היו עושים סרט עלילתי על סאבלימינל והצל, אילו כוכבים הוליוודיים היית מלהק לשחק אתכם?
"קודם כל, אם יעשו סרט זה לא יהיה על סאבלימינל והצל. זה יהיה על סאבלימינל וכל האנשים מסביבו. למשל שי 360 היה במשפחת תאקט לפני ואחרי הצל. נכון שאני והצל עשינו אלבום ביחד והיינו הכי דומיננטיים ביחד אבל אי אפשר להשוות את זה לסטטיק ובן אל. זה לא אותו דבר. יצא לי אלבומים לפני".
הצל דווקא הישווה אתכם לסטטיק ובן אל.
"כן, ואם אתה משווה אז נניח הוא בן אל ואני סטטיק, ואני גם ג'ורדי, ואני גם המנהלים שלהם, ואני גם ההוא שמשקיע מאחורה בשקט. כפרה, בוא. האמת שאני רוצה ש'דה רוק' ישחק אותי, כי אם אתה מקלף את הבטן שלי מתחת יש הרבה שרירים".