חמישה דוגמנים מרקעים שונים ובשלבים שונים של הקריירה פותחים את הכול מול המצלמות. על פניו "דוגמנים" נשמעת כמו עוד דוקו-ריאליטי צהבהב, אבל למעשה הסדרה שיצרו נועם סובוביץ', איילת אפרתי ויניב סגלוביץ' עבור יס דוקו מצליחה לספק מבט חדש ומעניין על תחום שנתפס כשולי ומגוחך. אריאל בן עטר (דוגמן וכוכב רשת), מתן חוואי (דוגמן בינלאומי), עמיר עמר (דוגמן מתחיל ובן לעדה הדרוזית), אוראל אלוש (דוגמן פלאס סייז) וג'וני נאפש (דוגמן ועובד במפעל לצביעת טרקטורים), הסכימו להכניס לחייהם את המצלמה של סובוביץ', דוגמן לשעבר בעצמו, וחושפים בצורה גלויה מאוד את ההתמודדות שלהם בתוך תעשיית האופנה.
בניגוד לדוגמניות שנחשבות כבר עשרות שנים לסלבריטאיות-על ועוברות בקלות יחסית לתפקידי משחק והנחייה, דוגמנים הם חיה שתעשיית הבידור לא ממש יודעת איך להתמודד איתה. גם הציבור הכללי לא ממש בטוח מה לחשוב לגביהם - מצד אחד הם נראים כמו התגלמות המודל הגברי עם גוף מסותת, ומצד שני הם מתאפרים וצועדים על המסלול ממש כמו בנות. משהו במקצוע הזה גורם לאנשים שמרנים והומופובים לצאת מדעתם, או במקרה הטוב פשוט להדחיק.
אם, כמוני, כל מה שידעתם על דוגמנים לקוח מ"זולנדר" - קומדיית הקאלט של בן סטילר, "דוגמנים" תצליח לשנות את התפיסה שלכם ב-180 מעלות. זאת ממש לא האפליה ההפוכה בתחום השכר - מדובר באחד מהמקצועות הבודדים בהם גברים מרוויחים משמעותית פחות מנשים - ואפילו לא הריחוק מהבית והמשפחה (מתן חוואי שחי בגרמניה בזמן שבת זוגו עומדת ללדת), אלה יותר החיפצון הבלתי פוסק - וחמור מכך: הבלתי מתנצל - שהבחורים האלה מתמודדים איתו.
אריאל בן עטר, כנראה הדוגמן שנמצא הכי קרוב לפריצה מבין המשתתפים, מנוהל - לפחות בזמן הצילומים - על ידי רונן אור צרפתי, מי שתחקיר "הצינור" ייחס לו שידול לכאורה של דוגמנים לסרסר בגופם בשביל כסף (צרפתי הכחיש את הטענות). ואמנם, "דוגמנים" נוגעת בפנים הגסות, הכוחניות וחסרות הבושה של תעשיית האופנה. נדמה שבזמן שעולם האופנה ניסה לתפוס את עצמו בידיים ולתת יחס אנושי וראוי לדוגמניות - תהליך שעדיין נמצא בעבודה - בכל הנוגע לדוגמנים גברים, הניצול המיני, היחס המשפיל והדורסנות עדיין נמשכים בכל הכוח.
"דוגמנים" היא גם הזדמנות מרגשת להכיר מקרוב את רונן אקרמן, צלם האופנה המצליח שהלך לעולמו רק בחודש שעבר לאחר מאבק הירואי במחלת ה-ALS, ומותו סוקר בהרחבה. כאן הוא נמצא כמנטור של עמיר עמר, דוגמן שמנסה לפרוץ למרות שבעדה הדרוזית ממנה הוא מגיע מתייחסים למקצוע שלו כפגיעה בכבוד המשפחה ומבקשים ממנו למצוא "מקצוע אמיתי והולם לגבר". אקרמן לקח את עמיר תחת חסותו, הכניס אותו לביתו וסייע לו בייעוץ על התחום ובתמונות שיעזרו לו להתקבל לסוכנות גדולה. בתמורה עמיר עזר לאקרמן במטלות היום-יום שהפכו בלתי אפשריות עבורו. מהצד אפשר להביט בחשדנות על הקשר בין הגבר המבוגר והבחור הצעיר שחי בביתו, אבל "דוגמנים" מצליחה להציג חברות אמיתית, כנגד כל הסיכויים, בתוך אחת התעשיות הכי פחות נעימות שאף אחד לא מדבר עליה.