השבט בהנהגתה של דורין (בייבאין, אני כבר יודעת איך קוראים להם) הפסיד בשלוש משימות רצופות, היה בשתי מועצות שבט יום אחרי יום, והדיח שני גברים פיזיים להפליא - מאור נזרק על גבריות רעילה, ונבו השתחרר על סעיף נפשי. הם נותרו שבעה אנשים רעבים, כך שסבירות גבוהה שגם במשימה הבאה נכונה להם עבודה קשה, במקרה הטוב. חייבים לומר שגם כשמאור ונבו עדיין היו בשבט, בייבאין לא ניצחו במשימות, לכן אפשר להניח שיש להם עוד כמה בעיות חוץ ממחסור בכוח פיזי. הם גם לא מאורגנים, ובעיקר - לא מאוחדים.
ה"מנהיגות" של דורין לא טובה. לא טובה בכלל - היא מושתתת על הרחקה, הפחדה ופירוד, והתוכן היחיד בה הוא העובדה שהיא רגילה לקחת בחשבון בעיקר את הרצונות האנוכיים שלה. אני לא קונה את כל הדקלומים שלה על השבט ועל טובת הכלל, ובעיקר המהלכים שעשתה מוכיחים שרק טובתה האישית הייתה לנגד עיניה. משום מה היא בכלל בטוחה שהיא בגמר, ושהבעיה היחידה שעומדת בפניה היא את מי היא תיקח איתה לשם. חיה בסרט.
יעניין אתכם גם:
בלי סמים, בלי סצינות סקס לסביות - הסרט על ויטני פשוט לא אמין
"הלוטוס הלבן" מקום שלישי: 10 הסדרות הטובות של השנה
לא יפליא אותי לגלות שדורין לא חוותה קשיי הישרדות אמיתיים בחייה, וזה מה שמאפשר לה להתייחס באדישות לאירועים שקורים מסביבה. אמנם יש בה הישגיות והיא מקפידה בצורה אובססיבית לומר את המילה האחרונה בכל ויכוח, אבל בו בזמן היא גם מרוחקת רגשית, נטולת יכולת להזדהות עם רגשות או צרכים שמנוגדים לאלה שלה. גם ברגעים שבהן היא כביכול חמימה, כמו למשל בשיחה עם קייסי - חוסר היכולת שלה להתייחס לאנשים מסביבה בגובה העיניים, צורם אפילו עוד יותר.
הטעות שהיא עושה מאפיינת יותר גברים צעירים מאשר נשים בכל גיל - הם נוטים לחשוב שמנהיגות טובה נחלקת ל-70 אחוז שימוש בסמכותיות/פחד, ו/או הפעלת כוח מרומז, בעוד מנהיגות נשים משתמשות בנשק הכי חזק שלהם - היכולת להתחבר לאנשים. אמנם דורין מעידה על עצמה ש"כל מי שמכיר אותי בחוץ יגיד שקודם כל אני לב וחברמנית", אבל הביטחון העצמי הזה הוא כנראה אחת מתופעות הלוואי של העצמה מוגזמת, כי לפחות ממה שאנחנו רואים בינתיים, היכולת להתחבר, לעורר הזדהות ולגייס אנשים לצידה היא הנכות הכי גדולה שלה במשחק.
אפילו כשהיא מדברת עם אנשים שהיא אוהבת או מנסה לעודד מישהו, כמו במקרה של נבו שחווה התמוטטות עצבים קטנה ועשה "וי" על הבכי הדרמטי הראשון בעונה (סליחה שאני לא מתייחסת לדמעות התנין של אלית), היא נשמעת לא כנה, לא באמת אכפתית, ואפילו קצת רובוטית. גם כשהיא מדברת עם קייסי, שאותה הכי הכי "אוהבת" בשבט, היא לא מצליחה להיות רכה. ה"אהבה" שלה מרגישה כמו שילוב של התנשאות וסיסמאות שנשמעות צודקות. "תלמדי לנהל שיח מכבד", היא אומרת לאלית במקום לחמול עליה, וייבשה אותה כמו מינ-גירל אמיתית. אני לא יודעת למה דורין חושבת שהיא גלגול של נעמה קסרי, כי ירום הודה לעולם לא הייתה כושלת במניפולציה למתחילות. בואו.
לא שאלית כולה תכלת, כן? גם כן נודניקית. "אני מבוגרת, אני מבוגרת, יש לי בעיה חברתית בלה בלה בלה" תיכף היא תצטרף לסיירת החרם של "הצינור". אחותי, אם את אישה בוגרת בת חמישים ופאקינג שתיים - איך לא הבנת עדיין שנידיות ובכיינות נזפנית אלו שתי התכונות שמעוררות הכי הרבה אנטגוניזם אצל הזולת?
ככל שהיא מדברת על המצב שלה ביותר קורבניות ויותר פעמים - כך הצורך להתרחק מחברתה רק מתגבר. אף אחד לא אוהב שמזכירים לו כל הזמן איפה הוא מתנהג גרוע, ומה שאלית עושה גורם לבנות להתחפר עוד יותר בצדקתן. ניסיתי להבין למה דורין כל כך אלרגית לאלית, והגעתי למסקנה שזה בגלל שההבדלים ביניהן הרבה פחות גדולים משנדמה להן - לשתיהן יש אגו גדול שמסתיר את השמש, וכנראה השיקוף שאלית מספקת לדורין - בבואתה בעוד עשרים שנים - מלחיצה אותה טיפה. במצב מודע יותר, דורין היתה מצליחה לחמול על אלית ותומכת בה במקום להוריד לה את הראש בכל הזדמנות, אלית היתה מפסיקה לבכות על היחס שהיא לא מקבלת ולהתמקד יותר ביחס שהיא נותנת, והמצב שלה בשבט היה מתאזן במהרה. אני צופה שהמתח בין שתי הדיוות רק ילך ויגבר, ואם אלית לא תעוף בזמן הקרוב, הפיצוץ בוא יבוא.
גם המעמד שלה בשבט כבר מתחיל להתערער - סהר וספיר מבינים שהם לא סומכים על דורין, ואמנם סהר ניחן באישיותו התוססת של ביוטי-בלנדר, אבל ספיר משום מה ממש אוהבת אותו, ונראה לי שאפשר לבנות על שיחת חימום נגד דורין לפחות פעמיים ביום, עד שמשהו יקרה. סהר מזכיר לי בפאסיביות שלו ובצורך הבלתי נשלט להיות בסדר עם כולם את ג'ובאני רוסו, אבל בלי הפזאז האירופאי והחפתים הבלתי נראים שג'ובאני תמיד לבש בעיני רוחי, גם כשהיה מתגלגל בבוץ.
את מה שצריך בשביל לנצח את הישרדות אין לו, לסהר, יזם חברתי מצפוני שכמותו, אבל את היכולת להביא את ספיר לאיחוד - יש לו, ואת ספיר אני רוצה באיחוד. היא חמודה, היא חכמה, היא כנה, ואני בעדה.
מי שעוד ברשימה היא קייסי, חיית משימות שכמותה. אם לא ראיתם אותה סוחבת שק אורז כאילו הוא תיק קלאץ' עם פאייטים לא ראיתם כוח נשי מימיכם. אמנם היא לא שייכת לשום ברית אבל היא משכילה לעשות את הדבר היחיד הכי חשוב שמבטיח הישרדות לטווח רחוק במשחק - היא תמיד נמצאת שם ברגעים הקשים של חברי השבט, ובמקום להשתמש בהם, היא מספקת שירות והופכת את עצמה למשאב חשוב - אוזן קשבת, עידוד, והדבר הכי חשוב כשנמצאים במקום קשה - את התחושה שרואים אותך, שאתה לא לבד. אם סהר הוא ג'ובאני וספיר היא שמחה גואטה, קייסי היא האלה אייבינדר של העונה - זאת שאם היא תלך, השבט יקרוס מורלית, ולכן אני מסמנת אותה בזאת לדארק-הורס של העונה.
גם הפעם השבט הפסיד במשימה, ולא בגלל שחסרים להם גברים. שני גברים מטגאלוג ישבו בצד בזמן המשימה, אבל לטגאלוב יש נשק סודי ושמו נטשה. יש לה את האישיות הכי אוקוורד בעולם (ראיתם איך היא חוגגת ניצחון? מסתובבת וקופצת במקום כמו גור כלבים) אבל בכל מה שקשור לפתרון בעיות ביעילות היא הכי אינטליגנטית על האי בפער, לא סובלת מקורבנות ורחמים עצמיים, וחיה רעה. אם טגאלוג חכמים, הם יפקידו את עצמם לניהול בלעדי שלה בכל המשימות. היא נחמדה? לא. כיף איתה? ממש לא. אבל היא היא היפה בן דויד של האי - מבאסת, אבל אותה אתה רוצה לידך בזמן מלחמה.
על גיא שיקר אין לי כוח לדבר, תסלחו לי. עלק "אם הייתי עושה את הפאזל היינו מנצחים" - קשקשן - הוא שכח שכל העיכוב של השבט נגרם מראש בגלל שהוא לא היה מסוגלת ללכת שני צעדים על הקורה. ברור שהחברים בשבט לא מרגישים את הגיל שלו - מנטלית הוא אפילו יותר ילדותי מהם. הם הפסידו במשימה בשבריר פעולה, ולא קיבלו את צלחת הפירות שכל כך הייתה מרימה להם, ובפסגת ההחלטות החליפו סיר אורז תמורת כרבולית ואננס, ולמאיה וטל היה דייט ראשון. מסכן טל. "איך אפשר לסרב לדבר היפה הזה". כמה מאוכזב היה כשגילה שהסיר שהובטח לו הוא בעצם כוס וחצי, אבל אם לשפוט לפי ההווה, הם כנראה הצליחו להשלים אחרי הריב הראשון הזה.
בכל מקרה כרגע שבט טגאלוג כועס על מאיה, טל הוויקינג כועס על מאיה, והם מחליטים לקרוע אותם במשימה הבאה, כאילו הם עד עכשיו היו רחמנים. אבל אותי זה פחות מעניין. אני ראיתי בפרומו שניר רגב היה בעברו דוגמן ב"בוטיקים מקומיים". רק תנו לי תמונה של הדבר הזה, וזהו - לא צריכה יותר כלום.