ההחלפה התבצעה, טגאלוב הפסידו - הם הגרילו את דורין פרקש זרבש תמורת טניה, הבחורה היפהפייה, הרגישה, והנחמדה שהייתה שם קודם. האישיות הנוקשה של דורין לא חווה בעיה. כבר בלילה הראשון היא ישנה כפיות עם הדגל של טגאלוג, נטולת חרטות וסנטימנטים, כאילו נולדה שם. מה שמלחיץ הוא שאני מאמינה שבאמת לא אכפת לה. היא בטח מהאנשים שאחרי פרידות אומרים שהם "עושים סוויץ'". אלה אנשים שלא מומלץ להתקרב אליהם ובטח לא לסמוך עליהם כי בדיוק כמו שהם עברו הלאה מהבן אדם האחרון שדרכו עליו, ככה הם יעשו גם לך.
לטניה לקח רגע להסתגל למציאות החדשה. היא התעוררה בבוקר בוכה וקייסי הייתה היחידה ששמה לב וגם היחידה שחכמה מספיק כדי לנצל את ההזדמנות. בחיבוק אחד ברגע הנכון היא הרוויחה אותה כבת ברית עתידית. ככה מגייסים אנשים, דורין, נשמה - מחבקים אותם - לא מתנהגים אליהם כאילו הם עובדי ניקיון של אבא שלך. בעתיד הקרוב אני צופה חברות עזה בין טניה וקייסי לבין סהר, שסוף סוף פגש בחורה בהישרדות שנהנית להקשיב לו מטרחן על ההיסטוריה של אבני צור.
למשימת החסינות השבטית מגיעה דורין עם הדגל ביד, חיוך מוגזם, ומשפטים הזויים כמו "זאת המשפחה החדשה שלי ואתם האקס". למרות שאני לא מצליחה להבין איך הן בכלל חיבבו אותה מספיק בשביל להתאכזב ממנה, זה מה שקורה. כנראה שזה נכון מה שאומרים - כשאין זרזיר, גם התחת יכול להיות זמיר. היא מצידה מתנהגת כאילו מעולם לא הייתה בבייבאין, מה שגורם למאיה לבכות, לספיר להתמלא פליאה לא אמינה, ולאלית לעונג בל יתואר. איך היא שמחה לאידן של הבנות שלא רצו אותה בחבורה שלהן, לא ראיתי אותה מחייכת ככה מאז הסצינה הראשונה בסירות, אפילו שהיא יודעת שזה עושה קמטי הבעה.
דורין נחושה לתת הכל במשימה הראשונה שלה בטגאלוג, והיא לא לבד - הנשים של טגאלוב היו מעולות כל המשימה, אבל גיא רוזן, התגלמות הגבר המסגביר, המשיך לא לקלוע, בעוד דורין וירדן מצילות את טגאלוב מהשפלה מוחלטת. בסוף גם זה לא עזר. טגאלוב הפסידו בנקודה לבייבאין בהנהגתו הבלתי מעורערת של סהר שחזותו הפיקודית, האמינה ונטולת האגו מזכירה לי בני גנץ צעיר וצנום.
כשהם חוזרים מהתבוסה מצוידים במעילי גשם חדשים, דורין ממנה את עצמה לשר לביטחון לאומי ומחליטה שצריך להקים עכשיו מחסה. רעיון טוב, ביצוע חרא. מסכנה - היא כל כך בחוסר מודעות לאיך שהיא עוברת בגרון לאנשים, שאפילו לא עלה על דעתה שלא כדאי לה להיות זו שמחלקת הוראות ואפילו לא מעמידה פנים שהיא עוזרת, כי זה יביא לכולם את העצבים. בשלב מסוים היא אפילו מצביעה עם כף רגלה על אבנים שמישהו אחר צריך להרים, וכל זאת בגוף ראשון רבים משל הייתה ביבי נתניהו במסיבות עיתונאים. למצלמה היא מסבירה שכזאת היא - בחייה האמיתיים היא "רגילה לנהל מלמעלה".
מתוקה, זה אולי עבד לך בבייבאין, אבל אין תיאוריה שנטשה תפנה לה את הספוט של האלפא-דוג.
בקיצור, בניית המחסה נגמרה באובדן שפיות של חצי שבט. נטשה צעדה הלוך וחזור חצי לילה בגשם כמו רוח רפאים סובייטית עצבנית שבאה לנקום. גל, שההפסד והלילה הקשה השפיעו עליה, מתחרפנת גם, אבל מסווה את זה בניסיון לעזור לנטשה לדבר על מה שמפריע לה, כביכול. במקום להדליק אש ולהסתתר מהגשם - כל השבט עומד בחוץ ומתווכח, צובר מרירות. השלב הבא יהיה להאשים מישהו במר גורלם, והמציאות מוכיחה שהאופציה הראשונה היא תמיד זו שעכשיו הגיעה. בדרך כלל הייתי קוראת לזה עדריות וגזענות, אבל מאחר וזו דורין, במקרה הם צודקים הפעם.
טל חוזר לשבט ומספר שניצח במלחמת החיים והמוות את ספיר בבניית מגדל מטופש בגובה שלושה מטר, אבל אנחנו וספיר יודעות - זה ניצחון טכני בלבד. ספיר בכלל לא באה לנצח משימה, מה גם שהפרס בשלב זה מאד לא מפתה, ואפילו להיפך. הדבר האחרון שהיא צריכה על הראש זה להיות זו שמחליטה מי בשבט השני לא ישתתף במשימת החסינות האישית. ברור שעדיף שטל יעשה את זה.
במשימה הזאת היא קיבלה מלא מידע על השבט השני, סוג של סגרה ברית סודית עם טל בשבילה ובשביל סהר, וזה אפילו לא עיכב אותה במשימה, כי מסתבר שטל לא מסוגל לעשות שום דבר בזמן שהוא מדבר, וכל עוד השיחה נמשכה הוא רק הפיל את המגדל שלו. על הדרך היא גם שתלה לו במוח את הרעיון להדיח את דורין ולא את נטשה, נקמה על כך שלא הרגישה מדורין אפילו טיפה של צער.
כמה שבא לחננה שבי שדורין תודח בשבת, כי היא מנגנת על העצבים - חייבים להודות שהדמות שלה היא אחת החשובות כרגע במשחק. לא חשובה כמו שהיא חושבת (ואף אומרת: "אני אחת מהכי דומיננטיות שם, כשאני שם - מורגש, כשאני הולכת - עוד יותר מורגש") אלא כי בכל ריאליטי טוב צריך דמות שחצנית שתעשה טעויות מטומטמות, שתוציא מאיזון, ותעצבן כמו שצריך. הייתה לנו הגר בחתונמי, היה שי חי באח הגדול, ועכשיו יש לנו את דורין זרבש פרקש. לא שאני משווה (סליחה, שי חי).
אז אני מתה שהיא תודח, אבל הישרדות לא תהיה אותו דבר בלעדיה. איזו דמות. יש בה הכל - מתנשאת, עילאית, פריביליגית, ובתוך כל המיקס המקסים הזה - כמה מעט רגישות, כמה מעט חוכמת חיים, כמה מעט אינטליגנציה רגשית. בחיי שאני לא מצליחה להבין איך אנשים כאלה מצליחים להגיע לגיל מבוגר ללא פגע, ולא להיחנק על ידי כרית באיזה מחנה קיץ בטולסה.
בסדר, אני קצת מגזימה לשם הצחוקים (אני לא), אבל מי אשם בזה?
העריכה מראה את דורין רק בקטעים שהיא בלתי נסבלת, ולא טורחת להראות אותה ברגעיה הטובים כדי שאבין למה בשם השם הבנות בשבט שלה התבאסו כשהיא הלכה. ואחרי זה עוד כועסים על "הישראלים" הרגשנים שצועקים על כוכבי ריאליטי ברחוב.
אז אני ממש מבקשת - אם לדורין יש צד חביב שלא ידענו עליו, בבקשה תראו לנו אותו, או שאחר כך אל תבואו בטענות. בינתיים החיבה של מאיה אליה היא ההוכחה היחידה שיש לנו לקיומם של יתרונות אישיותיים.
בפרומו של הפרק הבא רואים את שתי הנחשות דורין וגיא שחברו להן יחדיו ומנסות לשכנע את טל להעיף את גל (בעוד היא מקשיבה מאחורי שיח כמו בטלנובלה תורכית). די ברור שלא יצליח להם - אבל החיבור הטבעי לגיא "נשים צריכות לזרוק רק לסלים הנמוכים" רוזן, לא מפליא בכלל. איזה מזל שהיא כבר נשואה, כי אסור שהיא ורוזן יהיו זוג אפילו ביקום מקביל - שני אלה ביחד כמעט בוודאות ימחקו את מה שנותר מן העולם.