מספרים על איזה עיתונאי בריטי שמיהר לדווח ב-1883 על מותו של הסופר המפורסם ויקטור הוגו. הייתה עם זה בעיה אחת: הוגו לא מת. שנתיים לאחר מכן, כשהיוצר הצרפתי המפורסם באמת החזיר את נפשו לבורא, אותו עיתונאי בריטי הכריז בגאווה: "הייתי הראשון לפרסם על מותו של הוגו". נזכרתי בסיפור על זה אתמול כשבעמוד הטוויטר של "כאן חדשות" מיהרו לדווח על נהג שהותקף בהפגנת ההייטקיסטים בתל אביב. בסרטון הווידיאו המצורף אמנם אפשר היה לראות בבירור שהנהג הוא זה שיוצא לתקוף את המפגינים אבל מי יודע, אולי יום אחד אנשי הייטק באמת יתקפו באלימות עוברי אורח - ואז אנשי הסושיאל בתאגיד יוכלו לספר שהם היו הראשונים לפרסם על זה.
לזכותם של אנשי החדשות של "כאן", שממילא נמצאים על המוקד כרגע, האירוע דווח בצורה הרבה יותר הגונה ברגע שהוא יצא מתחומי הטוויטר והגיע למסך הטלוויזיה של ערוץ 11. כתב החינוך והטכנולוגיה איתי שיקמן מסגר את הסיפור בצורה ראויה, הבהיר כי מדובר באירוע נקודתי קטן בו "הנהג יצא אל המפגינים, ניגש אליהם והם התעמתו איתו" - והמשיך לדווח על ההפגנות שנערכו אתמול במספר מוקדים, ובעיקר על המשמעות שלהן. אלא שזה כבר היה מאוחר מדי. ברשתות החברתיות כבר התחילו לספר על לינץ' (!) שעשו הייטקיסטים בימני חף מפשע שנקלע בטעות להפגנה. משתמשים מתוחכמים יותר סיפרו על אשכנזים שתקפו מזרחי, כאילו בהייטק לא עובדים מזרחים.
הגדיל לעשות ערוץ 13, אחד משני הערוצים הגדולים והמשפיעים במדינה, שעובר תהליך קניבליזציה פנימי בו כוחות פופוליסטיים מנסים להקטין ולפגוע בשמם הטוב של עיתונאי הערוץ, ובעיקר במותג "חדשות 13" עצמו. כמה אנשים יודעים בכלל שהתכנית "חמש עם שרון גל" היא לא חלק מיחידת החדשות של הערוץ? כמה קל להתבלבל, בטח כשבתכנית מתארחים עיתונאים בכירים של הערוץ כמו ברוך קרא ואביעד גליקמן.
התכנית של שרון גל נראית כמו ניסיון לעקוף את ערוץ 14 מימין. לעתים היא אפילו מצליחה, הישג לא פשוט לאור הנסיבות. למעשה, ברגעים מביכים במיוחד, כמו זה בו שרון גל מסביר שהוא הרגיש "תחת שלטון זר" בתקופת ממשלת בנט-לפיד, או במקרה אחר בו הבהיר נחרצות לאביעד גליקמן כי "נגמרו הימים בהם אתם קובעים את הסטנדרט", בהתייחסו לפסילת דרעי לתפקיד שר על ידי בג"ץ - קשה להאמין שהטלוויזיה שלנו לא מכוונת כרגע על ערוץ 14.
העובדה שהתכנית מוטה ימינה, ונפתחת במונולוג משעשע (באמת) של גל על ענייני היום תוך כדי עקיצות מוצדקות לראשי האופוזיציה באמצעות קטעי ארכיון, היא ממש לא הבעיה הגדולה שלה. גל הוא אשף טלוויזיוני, אין בכך ספק - וכשהוא רוצה הוא יודע לעשות טלוויזיה מצוינת, ע"ע "לילה כלכלי" הי"ד. הבעיה מתחילה בכך שגל מנסה לייצר סדר יום פיקטיבי, שמתבסס על פייק ניוז והתלהמות - כל זאת תחת פסאדה של תכנית חדשות רצינית.
יעניין אתכם גם:
"שיעזוב את העיר": שכני האח שאנס את הילה צור מוחים מול ביתו
פשוט אי אפשר לסמוך על שיקול הדעת של "מופע שנות ה-90"
האייטם הפותח של התכנית היה אותו סרטון של תקרית שולית מתוך ההפגנה בתל אביב. תקרית אלימה ומכוערת לכל הדעות - שנגמרה בחולצה קרועה, ולא יותר. ברור מי התחיל אותה, ברור מי גמר אותה. ברור גם שלא קרה שם שום דבר שמצדיק לפתוח איתה תכנית אקטואליה. אלא שגל בחר להראות את התקרית מזווית בה לא רואים את הנהג יוצא מהרכב במטרה להתעמת עם המפגינים, כאשר פניו מטושטשות. המשך הסרטון עוד פחות ברור, אבל הכתובית על המרקע הייתה ברורה: "נהג הותקף בהפגנת השמאל בת"א".
מדובר בשקר כפול. ראשית, לא מדובר בהפגנת שמאל אלא בהפגנה של חלק מעובדי תעשיית ההייטק, לא ענף העבודה הכי סוציאליסטי בישראל, שנכנסו לזירת המחאה מהסיבה הפשוטה: לטענתם הפגיעה המתוכננת של הממשלה בדמוקרטיה המקומית תביא לפגיעה בהשקעות בהייטק הישראלי. השקר השני, כאמור, הוא אותו ניסיון להציג את אותה תקרית אומללה ומיותרת שנמשכת פחות מעשר שניות כאיזה לינץ' אלים של המון משולהב.
שני השקרים האלה מהותיים להמשך האייטם, שכל מטרתו הוא לקשר בין "התקיפה" לבין "אמירות מתלהמות בכלי התקשורת ושל חלק מהפוליטיקאים". כדי לבחון את התמונות בצורה אובייקטיבית וראויה, שרון גל פנה לפרשן המשפטי הבכיר שלצדו, חיים רמון, שבעבר הורשע בביצוע מעשה מגונה ואחר כך תבע נשים שהעזו לכנות אותו בתום לב "עבריין מין" (הן כנראה חשבו בטעות שמישהו שהורשע בעבירת מין הוא "עבריין מין").
גל ביקש מרמון לנתח את "התמונות המאוד העצובות", ורמון מילא את תפקידו בהצלחה, אולי בהצלחה מדי: "התמונות הן תוצאה מכך שאנשים נשמעים לקריאה תמימה בכל אמצעי התקשורת המיינסטרמיים… הם לא רואים לצערי את התכנית הזאת, ובוודאי לא את ערוץ 14". שרון גל קטע אותו והבהיר: "רואים, רואים, ברוך השם, הכל טוב", אבל אמת קטנה נעמדה זקופה באולפן באותו רגע. רמון חשף את הסוד הכי גדול של התכנית הזאת: ערוץ 13 הוא כבר לא ערוץ מיינסטרים, אלא מנסה להפוך לערוץ נישה ביביסטי סטייל ערוץ 14.
רמון, שהתיעוב שלו למערכת המשפט לא נופל מזה של יריב לוין, המשיך להסביר למה אנשים יוצאים להפגין, תוך כדי שהוא מביא אנלוגיה מופרכת מעולמות הכדורגל. "זה כמו אולטראס הפועל שאומרים 'אנחנו 100% מכבי'... אם אתה לא 100% אנטי מכבי אתה מכביסט, וכמכביסט… אתה יודע מה האולטראס חושבים על מכביסטים". הבנתם? לא הבנתם? לא נורא, ממילא כל התכנית הזאת נמצאת באופסייד אחד גדול.
בקטנה
מיד אחרי התכנית של שרון גל התחילה "שש" עם מתן חודורוב, שם פינו ארבע דקות מהמהדורה כדי להתייחס לעורך דין מנתניה בשם ערן, שנוהג לשלוח הודעות דוחות לעיתונאים, בין השאר לעיתונאים של חדשות 13. את אור הלר הוא כינה "גזען יותר מהיטלר"; לאביעד גליקמן הוא כתב שאשתו וילדיו לא יוכלו להסתובב ברחוב; לליאור קינן הוא ייחל כי בהיריון הראשון שלה "תפיל ותמות בלידה"; בעוד לחודורוב עצמו הוא כתב "מה אתה רוצה להיות תלוי על חבל? להט"ב מזדיין אוכל בתחת". את כל הציטוטים הקשים האלה הקריא חודורוב בקול רם, בלי רגש ובלי מניפולציות.
בהמשך חודורוב התקשר לאותו עורך דין, והוכיח בשיחה קצרה ובלי התלהמות כמה קל להיות בריון מאחורי מקלדת, ובאיזו מהירות אותו בריון הופך לשפן ברגע שהוא צריך להתמודד עם האיש שהוא גידף מאחורי מסך. מעניין אם יש קשר בין התכנית בשעה חמש שמספרת שהאלימות בחברה הישראלית היא באשמת כלי התקשורת, לכך שבשעה שש מספרים לנו על עיתונאים שחוטפים גידופים מכוערים ואלימים ברשתות החברתיות.