צריך לזכור שאף אחד לא מנצח תמיד ואף אחד לא מפסיד תמיד, ושנקמת הלוזרים תמיד תגיע, והיא מתוקה באופן מיוחד. יא אללה, איך בייבאין התעוררו בבוקר על מיטה בצבע תכלת שזכו בה במשימת הפרס, בפנים נפוחות משינה טובה. המיטה השפיעה כל כך לטובה על מצב הרוח שלהם, שאפילו מי שישן על החול היה מבסוט יותר. על המיטה ישנו קייסי ומאיה, והכל יופי.
אותי מעניין שדווקא אלית לא קיבלה זכות ראשונים על המיטה - בכל זאת היא בת 52 והכל, כמו שטורחים להזכיר לה ולכולנו כמה פעמים בפרק. זה נכון מה שדורין אומרת, כולם באמת צבועים, או יותר מדויק - מבוהלים מההתבגרות של עצמם, ולכן לא מסוגלים להתמודד עם הרעיון.
לא רק בעונה הזאת, אלא בכל העונות של הישרדות וגם באח הגדול, המבוגרים בקאסט תמיד מהווים בעיה עבור הצעירים רק מעצם קיומם באותו מרחב. תמיד מתנהל מאבק האם להתנהג אל העגלות הקשישות והפתטיות שהגיעו לתוכנית בזלזול - כי הרי הם לא מסוגלים לעשות כלום, הם לא מגניבים, והם עוד רגע מתים - או להתנהג אליהם "בכבוד" כי "היא בגיל של אמא שלי/אבא שלי/זיבי שלי", שזה לא פחות גילני.
גם בעונה הזאת זה ככה - כשנוח להם, אלית מבוגרת מדי. כשפחות נוח להם, היא מספיק צעירה בשביל לישון על החול. כשנוח להם הם מתעלמים ממנה ולא שמים עליה, וכשפחות נוח הם פתאום מאוד אוהבים אותה, ו"ממש רוצים להגיע איתה לאיחוד". אשכרה התנהלה שיחה בין קייסי לבין סהר וגיא רוזן, שבה התווכחו מי הראשון שחיבב את אלית ומי יותר אוהב אותה כרגע. פתאום היא לא מעמסה על השבט, פתאום היא גיבורה ואלופה, ומועילה במשימות.
אבל היא לא. היא מפסידה במשימות, וזה כרוני. במשימת צמיד החיים נטשה ניצחה אותה עם יד קשורה מאחורי הגב, ליטרלי, בזמן שאלית נופלת, מועדת ומפילה מגשים על ימין ועל שמאל.
אלית חזרה לשבט בחשש כמפסידה - אבל במקום לקבל ביקורת ומבטים עקומים, היא קיבלה הזמנה לברית ומחמאות מקייסי. "לא הייתי מחוזרת ככה מגיל 16" אומרת אלית למצלמה. אגב, זו הפעם הראשונה שקייסי פישלה. לא מתאים לה להיות כל כך שקופה ולהרוס לעצמה את המוב - לשבת ולהגיד לאלית כמה היא מתה עליה זה מהלך שמתאים לירדן שמנסה "לדבר ללב של גל". ירדן מנהלת עם גל שיחה שבה היא מחמיאה לה באופן לא פרופורציונלי, כדי להצטרף לברית. הקונספט של דיבור ללב לא יושב טוב על ירדן, וכאילו זה לא מספיק גרוע היא גם מקנחת במשפט "תדעי לך שאני לא אומרת לך את זה רק בגלל המשחק". להפתעתי גל לא עלתה על הזיוף, ואולי זו מגיפה על האי כי גם שיחת ההתחנפות המזלזלת באינטליגנציה של אלית הייתה מאד מוזרה.
במסגרת ההחלטה לאתרג את אלית, גם מאיה, שאלרגית לווייב הפסטיבלים המבולגן של החול במיטה והבוץ באורז שאלית מביאה איתה, מבטיחה להפסיק להעיר לה כל הזמן כי "יש ביניהם 33 שנה הפרש" לפי קייסי שטוענת שהוויתור צריך לבוא מהצד של מאיה, מפאת היותה צעירה - ולא כי זו התנהגות מבאסת. אישית אני לא מסכימה שצריך לכבד אנשים רק מפאם גילם - כבוד זה דבר שצריך להרוויח אותו, ואני גם מכירה כמה זקנים מה זה חארות, שאין לתאר. בכל מקרה, אלית מבינה טוב מאד שכל הליקוקים האלה לא מגיעים מחיבה אליה אלא מאינטרס לגייס אותה - אינטרס שהיא מתכוונת לנצל עד תום, ובצדק.
למשימת החסינות הזאת מגיעה ירדן נחושה לתת בראש כי היא בטוחה שאם הם הולכים למועצה היא המודחת הבאה. גם דורין מפחדת, למרות שהיא עדיין מחזיקה באשלייה שהיא בברית של גל וטל, רק בשושו. הם פחות ששים לצאת מהארון עם הזוגיות הזאת, למרות שהיא מבקשת מהם. כמו גבר ששוכב עם מישהי שהוא מתבייש בה, הם מעדיפים להישאר בינתיים "מתחת לרדאר", כלומר עד שתגיע אופציה יותר שווה, והם ידיחו אותה בלי לחשוב פעמיים.
גל נלחמת עם בייבאין, וצריכה לוודא שהם מנצחים את השבט שלה, כי אם טגאלוג מפסידים - היא מקבלת פסלון חסינות. היא מיידעת את טל ומבקשת ממנו למכור את המשימה, והוא עושה זאת בלי יותר מדי ייסורי מצפון, למרות אופיו הספורטיבי ואישיותו הסופר אמינה (אבל רק בחוץ, תשאלו את כל מי שמכיר אותו). גל נתנה בראש, אחרי שצעקה קצת על גיא רוזן שיסתום את הפה ולא יתנשא. אפילו הוא, שחשד שהיא באה להכשיל אותם, אמר שהיא תפקדה טוב, והיה היחיד שהריח את המזימה וציין שגל תפקדה "אפילו טוב מדי" כי "אולי הם רוצים שננצח".
כך או כך, נטשה צריכה להחליט למי מטגאלוג היא לוקחת את האופציה להשתתף במשימת החסינות האישית. השבט רוצה להעיף את ירדן, אבל המצפון שלה מייסר אותה. זה אכזרי, היא אומרת לאבירן, איש סודה: "מצד אחד אני אחייך לה, מצד שני אני אכניס לה סכין באמצע אור יום?". בשבת נדע לא רק מי יודח אלא גם מי מגיע לאיחוד שקורה שבוע הבא - והמשולש הרומנטי גל-טל-מאיה יצטרכו לחשב מסלול מחדש. איחוד זה נחמד, למרות שכניסה שנייה יכולה הייתה להועיל לעונה הרבה יותר.