בשנת 2016, זמן קצר אחרי שידור 4 הפרקים הראשונים של הסדרה "צל של אמת", פורסם במוסף הארץ מאמר של רביב דרוקר שביקש להפריך את הטענות שעלו בה. בתגובה ששלחו לעיתון יוצרי הסדרה כתבו יוצריה הסדרה, מיקה תימור, יותם גנדלמן וארי פינס: "לא ביקשנו לקבוע אמת. לא בכדי נקראת הסדרה 'צל של אמת' ולא 'האמת'. לא ביקשנו לקבוע מסמרות. להפך: ביקשנו להמחיש באופן קולנועי דווקא את מה שרביב דרוקר היה רוצה: אסור שנקפוץ למסקנות ונחרוץ דין על סמך נראטיב כזה או אחר. בתיק מעין זה יש לדעת את כל העובדות".
שבע שנים עברו מאז עלתה לשידור "צל של אמת", הסדרה שביקשה לחקור לעומק ובהרחבה את אחת מפרשות הרצח המטלטלות בתולדות המדינה - רצח הילדה תאיר ראדה ז"ל. הסדרה שודרה עשר שנים אחרי המקרה, שבינתיים קיבל מעמד מיסטי, אפילו כמעט מיתי. היו הרבה גורמים שהובילו לכך. הדימויים הקולנועיים כמעט של זירת הרצח והאכזריות שבה בוצע. סימני השאלה סביב הרשעתו המהירה של רומן זדורוב, שלא נמצא מניע ברור למעשים שיוחסו לו. גילה הצעיר ודמותה המלאכית למראה של הנרצחת. העובדה כי המקרה התרחש הרחק מהעין הציבורית, במקום קטן בעל דימוי פסטורלי שמעלה מיד לראש את הסדרה "טווין פיקס", שם הואנשו כל הרוע והאלימות אל תוך דמותו של שד מפלצתי המשתלט על מחשבתם וגופם של אנשים רגילים למראה.
האימה המיסטית הזו לא לגמרי נעדרה גם מ"צל של אמת". הסדרה אמנם דבקה בעובדות ובפרטים הטכניים וביקשה להגיד משהו לא רק על הרצח עצמו אלא על תפיסת "האמת" בכללותה, עם עובדות זהות שמתלכדות לסיפורים שונים עם מסקנות סותרות. אך בפרק האחרון והרביעי קרה משהו אחר. דמות מסתורית שפניה הוחשכו סיפרה לצופים מעשייה אפלה במיוחד על רוצחת מסוכנת, שעודנה מסתובבת חופשייה. אותה רוצחת, כך טען אותו עד מסתורי, נשלטת על ידי זאבה תאוות דם, שהביאה אותה לרצוח ילדה תמימה שאותה לא הכירה.
הסדרה יצרה משוואה חדשה, שבצידה האחד רומן זדורוב ובשני אולה קרבצ'נקו, שכונתה בפרק ההוא של "צל של אמת" בראשי התיבות א"ק. לא כל תמיכה בחפותו של אחד היא גם תמיכה באשמתו של האחר, אבל לא פעם הדברים הולכים יחד. שבע שנים עברו מאז. שבע שנים שבמהלכן גוננו יוצרי "צל של אמת" שוב ושוב על הגרסה שעלתה בסדרה שיצרו. בדרך, הם הפכו לחלק מהסיפור שאותו רצו לספר. יכול להיות שהניסיון המודע של "צל של אמת" לספר את הסיפור כמעין רשומון מזוויות ונקודות מבט שונות נדון לכישלון מראש, לפחות כשהמספרים הם אותם מספרים, אותם יוצרים, באותה הסדרה.
וכך, שבע שנים אחר כך, הדמויות שכיכבו על מסך הטלוויזיה שלנו היו שוב זדורוב ובני משפחתו, אילנה ראדה, עורך דין ירום הלוי וכמובן גם קרבצ'נקו. דמויותיהם חזרו והופיעו על המסכים בערוצים השונים, מזוויות שונות ובמסגורים שונים. וכך, שבע שנים אחרי החזון של "צל של אמת" התגשם מחוץ לגבולות הסדרה שיצרו. תמונה פנורמית אבל מחוררת, בלתי מספקת, מוחשכת במקומות מסוימים.
בכל התכנים ששודרו בנושא לאורך השבוע היה קיים מתח מסוים בין הטכני והאנושי. משפט הוא תמיד סיפור מלא פרטים טכניים קטנים וגדולים, שדרכם אמורה להתגלות האמת, או לפחות אמת כלשהי. עם זאת, בסיפור שכולו רגש, בלבול, אימה וטראומות קורעות לב, קשה להתייחס לסיפור אך ורק מהזווית היבשה והאפורה של מי עשה מה באיזה יום ואיפה נמצאה הראייה לכך.
"צל של אמת: ההכרעה" (HOT8), הפרק החמישי והחדש של הסדרה על משפטו החוזר של זדורוב, הוא הטכני ביותר מבין התכנים המדוברים, אך גם הוא איננו חף מאנושיות. בין ראיונות עם מעורבים במשפט והחקירה לעדויותיהם של זדורוב ועורך דינו, זדורוב זוכה גם לספר על השמחה שהוא מוצא סוף סוף באבהות. הוא מקבל פנים אנושיות יותר, לא של רוצח מורשע או אפילו של חשוד ברצח, אלא של קורבן של המערכת.
הפעם המטרה כנראה לא הייתה להעלות ספקות ושאלות, אלא ממש לספק לצופה המבולבל פרשנות ברורה לגרסתו של זדורוב. מדובר בכתב הגנה ששוטח את טענותיו באופן ברור, מסביר מדוע הפעם השופטים החליטו אחרת מפעמים קודמות ומציג את הראיות החדשות, הפעם בלי רעיונות פילוסופיים על מהותה של האמת. זאת אולי סטייה מהקונספט המקורי, אבל לפחות היא נעשית בכנות וללא יומרות אחרות. כשחושבים על הפרק כמו על חתיכה מסדרה שלמה, משהו כאן מתחיל לחרוק, פשוט בגלל שנושא אחד ששיחק תפקיד מרכזי בפרק הקודם פשוט נעלם. כדי לקבל את מלוא התמונה צריך לעבור לסרט אחר.
הסרט "אורות וצללים":
"אורות וצללים" הוא סרט המשך טרי ל"צל כבד", שניהם נוצרו על ידי עידו הר ושודרו בכאן 11. הסרטים מתעדים את חייה של אולה קרבצ'נקו אחרי ש"צל של אמת" הפכה אותה לאויבת הציבור, ומעניקים לה מחדש את האנושיות שנלקחה ממנה. בפנים גלויות ותוך חשיפה אישית עצומה, קרבצ'נקו בונה את חייה מחדש, מציגה תערוכה משלה, מתמודדת לצד משפחתה, חבריה והצוות המשפטי שלה עם העדות במשפטו של זדורוב. לצד כל אלה, "אורות וצללים" מציג שוב ושוב ראיונות לגופי תקשורת שונים של עו"ד הלוי המאשים את א"ק בהיותה רוצחת, ואפילו "רוצחת סדרתית", טענה שהוא חוזר ומכריז שהיא נכונה "במאה אחוז" ואפילו יותר. עו"ד הלוי הוא אחד המרואיינים המרכזיים ב"צל של אמת: ההכרעה", אך שמה לא נאמר בסרט אפילו פעם אחת. איך זה ייתכן? התשובה כנראה טמונה בתביעת הדיבה של קרבצ'נקו כנגד יוצרי "צל אמת", עו"ד הלוי וחבני, המוזכרת באחד הסרטים אך לא באחר. נחשו באיזה מהם.
לתוך הבלאגן הזה נכנס גם "גרסת זדורוב", כתבה חדשותית וסרט שיצר ברהנו טגניה בעקבות שנתיים של ליווי וסיקור המשפט החוזר של זדורוב. בערוץ 12 כל כך האמינו בפרק הסופי ששיבצו אותו מול פרק הגמר של "הישרדות" - בכל זאת, ראיונות בלעדיים ומפתיעים בפתיחותם של מי שעד לא מזמן נתפס כמי שאיננו חלק של ממש בחברה הישראלית, אם לא האנושית בכללה. זדורוב מתועד בסרט בחברת בני משפחתו, מתבדח ומתכנן טיולים לכנרת, מותח את עורך הדין שלו בטלפון ומספר על הקשר המחודש עם שני בניו.
מוקדם יותר השבוע שודר בחדשות 12 ראיון של טגניה עם זדורוב בו איפשר לו להציג את גרסתו - באופן דומה למה שנעשה ב"צל של אמת", אבל בצורה מאתגרת בהרבה. טגניה לא מבקש לעכל את שחרורו של זדורוב עבור הצופים, אלא במובן מסוים לוקח על עצמו את תפקיד "הצופה הממוצע" שבכלל לא בטוח באיזה צד הוא. "אתה יודע מה לא מעט אנשים אמרו לי עליך?", הוא שואל אותו במהלך הריאיון. "אתה מלך המניפולציות". הוא לא חושש לקטוע את המרואיין שלו, לעשות עבודה עיתונאית ולעמת אותו עם שאלות וספקות, ובשום שלב, גם אחרי שנתיים של היכרות, לא מצליח להחליט מה דעתו.
וזאת, אחרי כל הסרטים שצולמו ויצולמו על המקרה, כל כתבות החדשות וכל תיאוריות הקונספירציה ברשת, האמת המרה. רצח תאיר ראדה הוא בהחלט לא הראשון ובוודאי לא האחרון שהופך לבידור להמונים, אבל המקרה הזה נידון להישאר תעלומה ללא פתרון, לא משנה כמה קצבית העריכה בסרטים שנוצרו עליו. גם אם זיכויו של זדורוב ושיקום חייה של א"ק מספקים קתרזיס רגעית לתומכיהם, הגיע הזמן לשחרר מהתקווה שהטלוויזיה תגאל אותנו מייסורינו עם פרק אחרון לסדרת המתח, כזה שיסגור את כל הקצוות הפתוחים.
הרצח שהתרחש בבית הספר נופי גולן ב-6 בדצמבר 2006 נותר פצע פתוח, מדמם וכואב בגופה של החברה הישראלית. פצע שעדיין לא טופל באמת, ואולי אין דרך אמיתית לרפא אותו. אנחנו נואשים להסבר, למניע, לתשובה מניחה את הדעת איך קרה דבר נורא כל כך, ובעיקר למה הוא קרה דווקא כפי שקרה. אבל המציאות לא עובדת כמו פרק של "חוק וסדר".