עשרה קבין של נצנצים וזוהר נחתו אמש בישראל, את כולם לקח ערב פתיחת אירועי איזראל קולינג שנערך בתל אביב. האירוע הוא חלק מסבב מופעי הפרומו לקראת האירוויזיון, והזמרים ממדינות אירופה הקפואות הגיעו ליהנות קצת מהשמש הישראלית. הערב יתקיים בהאנגר 11 המופע הגדול שבו יופיעו בזה אחר זה חלק מהזמרים שישתתפו השנה, לצד אגדות אירוויזיון כמו אן מארי דוד שניצחה בתחרות של 1973 וקתרינה שהעניקה לבריטניה את ניצחונה האחרון ב-1997. גם ג'וני לוגן יהיה שם, ולפחות עד חודש מאי הוא יחזיק בתואר האמן היחיד אי פעם שניצח בשני אירוויזיונים, 1980 ו-1987, אי שם בשנים שאירלנד נחשבה למלכת התחרות.
גם משתתפי עבר ישראלים יטריפו את הקהל, בהם גם יזהר כהן, ששם את ישראל על מפת הזכיות בתחרות: "כיף לי להיות פה כל שנה. הרכבת הזאת נוסעת, ואני הקטר שמוביל אחריו הרבה קרונות חדשים וצעירים. זה כיף לפרגן ולחזק".
אנחנו מציינים 50 שנה להשתתפות הישראלית באירוויזיון. רוב האמנים שמשתתפים השנה בכלל לא נולדו כשאתה זכית. איך זה להמשיך להיות מבוקש?
"אני מופיע בכל אירופה באירועים של מעריצי אירוויזיון, שהם מיליונים. אני בהלם איך אני אייקון בשבילם, הדור העשירי וה-15 כבר. זה מוזר, אבל יש משהו באירוויזיון שמחזיק נוסטלגיה והופך את זה לקטע עכשווי תמיד, אז אני מרגיש כל הזמן כאילו שזכיתי אתמול. אני כבר לא מתעסק בזכייה אלא במה שאני יכול לתת מכאן בארץ הקודש שלנו. יש גם הרבה עניינים פוליטיים ואני יודע לעמוד איתן מול כולם שם באירופה".
למרות העניינים הפוליטיים יש לנו כאן איזראל קולינג ומגיעים זמרים מכל אירופה.
"פעם התרגשנו מכל אמן זר שהגיע לישראל. אני יליד שנות ה-50', אז הייתה היסטריה. היום אנחנו רגילים, אנחנו חלק מהעולם. היה לי מזל שפתחתי את השער הזה לים הגדול ומעבר לו. נברך את נועה שתצליח בגדול".
רוב המשתתפים הגיעו לתל אביב היישר מאירוע הפרומו שנערך בשבת בוורשה, ומיד יצאו לחוף הים: "הלכנו לשחות, זו מדינה יפהפייה, מזג האוויר כאן מדהים ואנחנו נרגשים לקראת הימים הקרובים", אמרו חברי להקת Wild Youth שתייצג את אירלנד. ריילי נציג דנמרק קיבל המלצה חמה להגיע לארץ מהמנהל הבריטי שלו, וכמו נציגים אחרים, גם הוא לא נרתע מלהגיע לארץ הקודש. מעניין לציין שדנמרק היא המדינה הצפונית היחידה שהגיעה לאיזראל קולינג, כששוודיה, פינלנד, ונורווגיה, שלושתן בצמרת טבלאות ההימורים, בולטות בהיעדרן. גם איסלנד לא מבקרת אצלנו, אבל אחרי אירועי האירוויזיון בתל אביב זה לא מפליא בכלל.
טלי אשכולי, שיזמה את אירוע הפרומו הישראלי ומפיקה אותו משנת 2016, אומרת שאף פעם לא פשוט להביא אמנים לישראל, אבל השנה היה קשה אף יותר: "אנחנו צריכים להשקיע הרבה יותר מאמץ בלהביא את משתתפי האירוויזיון לתל אביב בהשוואה למארגני אירועים דומים בלונדון או מדריד. זה מתחיל בזמן הטיסה, עלויות שונות כמו לינה, ותדמית בעייתית שבמשך שנים אני מנפצת באמצעות איזראל קולינג". לדברי אשכולי, "השנה אני מניחה שנוסף קושי בגלל המצב בארץ שמשתקף כלפי חוץ. אנשים שאלו אותנו אם הכל בסדר פה בגלל תמונות מההפגנות, אבל יש גם מדינות, מבלי לפרט, שאמרו 'לא' רק בגלל שזה בישראל".
ויש, כמובן, מדינה אחת עם צרות גדולות יותר, אוקראינה, שזה יהיה האירוויזיון השני ברציפות תחת מתקפות רוסיות. שאלנו את נציגי אוקראינה איך ההרגשה להיות חלק מהתחרות השנה, והם השיבו: "אנחנו אסירי תודה לכל מי שהצביע לנו ובחר בנו לייצג את המדינה שלנו בתקופה הקשה הזו. אנחנו מעריכים את זה ונעשה הכל כדי שההופעה שלנו תהיה הטובה ביותר. אנחנו מקווים שהעולם כולו יתאחד נגד הרוע, כדי שלכולנו יהיה שלום".
בזמן שנציגי המדינות שכן החליטו לכבד אותנו בנוכחותן הראו לנו שהם דווקא מכירים את Unicorn ויודעים לזמזם "פנומנל", נועה קירל הגיע לדקות בודדות, הצטלמה על השטיח הירוק, קיבלה ברכה משר התרבות מיקי זוהר, ונמלטה לנמל התעופה בן גוריון לקראת הטיסה הבאה שלה. קירל צפויה להיות אחת הזמרות הבודדות השנה שלא תשתתף באף מופע פרומו, כך שלא נשמע אותה מבצעת את השיר בלייב עד תחילת החזרות.
הריאיון עם אן מארי דוד:
אחת מאגדות האירוויזיון הגדולות של כל הזמנים, אן מארי דוד, אירחה אותנו בסוויטה שלה במלון דן פנורמה בתל אביב. דוד זכתה באירוויזיון 1973 כשייצגה את לוקסמבורג, ובאותה שנה השתתפה לראשונה מדינה מזרח-תיכונית, קטנה ומוקפת אויבים. שש שנים אחר כך ניסתה דוד לזכות באירוויזיון פעם נוספת, הפעם בירושלים כשהיא מייצגת את צרפת, אז סיימה במקום השלישי.
"זה מצחיק, כי ב-1973 לא ציפיתי שיחגגו ויכבדו אותי גם 50 שנה אחר כך, ושעדיין אשתתף באירועי אירוויזיון, אבל הנה אני כאן, ואני מרוצה מאוד. זה נס עבורי. האירוויזיון הוא משפחה אמיתית, אנחנו תמיד נהנים לפגוש אחד את השני".
חובבי האירוויזיון יכולים להיות הילדים שלי, והם עדיין מזהים אותך.
"אמרתי, זה נס! אנשים שלא עוקבים אחרי האירוויזיון לא מבינים על מה אנחנו מדברים כשאנחנו אומרים משפחת האירוויזיון. אבל זה עובר מדור לדור. הסבים והסבתות הכירו אותי והם העבירו את זה לילדים שהעבירו לילדים שלהם. כשהופעתי בוורשה זה היה מוזר, בשורה הראשונה היו ילדים ממש צעירים. יכולתי להיות הסבתא שלהם! הם שרו את השירים שלי בצרפתית איתי. זה הפתיע וריגש אותי".
עם כל הבעיות הפוליטיות שיש לנו עכשיו, ההרגשה אחרת כשאת כאן?
"ממש לא, זה מעולם לא עצר אותי להגיע לכל מקום ובמיוחד לישראל. יש לי כאן הרבה חברים, אני אוהבת את המדינה הזו, הדבר היחיד הוא שאני אורחת פה. לא נולדתי פה, אני לא מצביעה פה, אני לא משלמת מיסים כאן. אהיה ברורה בנושא הזה: חשוב לי מאוד לתמוך באנשים שרוצים שוויון, שרוצים זכויות אדם מוגנות. אם מתחילים להבדיל בין מוצאים, עמים, להט"ב, דתות שונות, זה הופך לבלגן. כולנו אנושיים וחייבים לכבד. גם אם אתה ראש מדינה, אתה לא יכול לבטל חופש רק בכלל שאתה חושב שזה טוב יותר למדינה".