נראה שנתן זהבי התעייף. אחד מנביאי הזעם הוותיקים בישראל, מי שכבר יותר מעשרים וחמש שנה מתעסק בעוולות ובחוליים של החברה הישראלית, בין היתר בתוכנית הרדיו המיתולוגית שלו "זהבי עצבני", הגיע לתקופה הכי טעונה בתולדות המדינה כשהוא כבר מותש מוויכוחים ועימותים. אתמול (שבת) הוא הצטרף כמגיש אורח ל"המטה המרכזי" לצד ספי עובדיה ברשת 13 בתקווה להכניס קצת רוח קרב לתוכנית הפוליטית שמפסידה בקביעות ל"פגוש את העיתונות" (קשת 12) של בן כספית ועמית סגל, אבל מי שקיווה לקבל ממנו אמירות פרובוקטיביות או צעקות על פוליטיקאים, מצא בעיקר איש כבוי ומתוסכל. זאת כמובן פרשנות שלי, ייתכן שזהבי בכלל נמצא במצב של השלמה או שאולי אלה רופאיו שייעצו לו לא להעלות את הטונים אבל כמי שעוקב אחריו כבר מספר עשורים, הגרסה החדשה של זהבי נראתה כמו עדות נוספת למציאות ההזויה שאנחנו חיים בה.
זה אמנם טריק מלוכלך, אבל נראה שהפורמט של שני מגישים שמתגוששים אחד עם השני, הוא הסטנדרט בימים אלה. בין אם ב"פגוש" בה בן כספית ועמית סגל לא מסכימים על דבר אבל עושים זאת בחן, או בתוכנית הרדיו היומית של כספית וינון מגל שמגיעה לעימותים בטונים גבוהים בהרבה ועזיבות תכופות את האולפן. נראה שזה המקום אליו "המטה המרכזי" רצתה להגיע אבל במקום זאת היא סיימה עם תמהיל מוזר שכלל יותר מדי עיתונאים, פרשנים ויועצים שנהנים לשמוע את עצמם מדברים בזמן שבפועל הם חוזרים על אותן קלישאות ידועות. למעשה, "המטה המרכזי" הרגישה אתמול כמו תוכנית על כדורגל שמנסה להכניס עניין בזמן שהליגה נמצאת בפגרה. הפאנלים הורכבו מחשודים מידיים כמו ליאור חורב וארי שביט, אנשים שמאוד אוהבים לשמוע את עצמם מדברים, אשר התחרו מי נשמע חכם יותר בזמן שחילקו עצות 'זהב' לבנימין נתניהו ובני גנץ.
לא היה חסר להט בדרך בה הם העבירו את המסרים שלהם, בכל זאת, מדובר באנשים שמתפרנסים מלמכור את עצמם (בסכומים יפים מאוד) אבל ככל שמקשיבים להם יותר נזכרים באמירה האמריקאית הידועה (גם אם גסה): "דעות הן כמו חור תחת, לכל אחד יש אחד". גם הפוליטיקאים שהגיעו לתוכנית לא הצליחו להוסיף עניין למשדר המנומנם. נציג יש עתיד, בועז טופורובסקי הזכיר לנו שוב למה המחאה החברתית הכי גדולה שקמה כאן התחילה מהעם ולא מנבחרי הציבור ונראה לא מחובר לאירוע. גם ריאיון נוסף עם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שתוקף את נתניהו על אוטומט, לא חידש דבר לצופים. לפחות טוב עשו ב"המטה" שהביאו שני נציגים של המפלגות הערביות לתוכנית (מנסור עבאס ואחמד טיבי), בהתחשב בכמות הנרצחים הבלתי נתפסת בחברה הערבית שמחייבת שתוכניות החדשות יסקרו את הנושא בצורה יותר משמעותית. זהבי עצמו לא סיפק שום ערך מוסף ואפילו הצביע בנימוס כשרצה לדבר. סחטיין על תרבות הדיבור אבל לא לשם כך התכנסנו.
הליינאפ של התוכנית כלל רק ייצוג אחד לקואליציה בדמות ח"כ בועז ביסמוט. זאת אמנם הכנסת הראשונה שלו אבל נראה שביסמוט היה פוליטיקאי מאז ומעולם. זה כנראה קשור בשנות הניסיון שהוא צבר בזמן עבודתו העיתונאית, במיוחד בתפקידו האחרון כעורך "ישראל היום" בתקופה שבה העיתון זכה לכינוי הלא מחמיא ה"ביביתון". לא משנה מה דעתכם הפוליטית, עצוב לראות איש בוגר ומשכיל, מתבטל לחלוטין בפני אדם אחר. ביסמוט, אחד הדוברים האינטליגנטים הבודדים של הממשלה הנוכחית, נשמע כמו השולייה של אחת הדמויות מסרטי דיסני, כשהוא חוזר אחרי דברי הבוס ומגמגם בחוסר חן. הוא הגיע לאולפן כדי לשרת את אדונו ובשום רגע הוא לא נתן לעובדות לבלבל אותו. בכל פעם בה ספי עובדיה עימת אותו עם נתונים על עליבות הישגי הממשלה הנוכחית הוא פשוט הציג "אמת אלטרנטיבית" ולא שכח להשתמש בנשק מספר אחת בארסנל הכלים של הממשלה - תקיפת התקשורת. ביסמוט חזר ועקץ את עובדיה מתחילת הראיון ועד סופו וטען שהוא מתנגד לממשלה הנוכחית בעוד שתמך בממשלה הקודמת. המראיין לא עצר כדי להעמיד אותו על טעותו. בכלל, כשפוליטיקאי (במקרה הזה ביסמוט) חוזר כל משפט שני על צירוף המילים: "האמן לי", יש לי נטייה לחשוב שהוא משקר.
בקטנה
טקס ההכתרה של המלך צ'ארלס השלישי הועבר אתמול בערוצים המרכזיים במקביל לשידורו מסביב לעולם. אי אפשר להתווכח על כך שמדובר באירוע היסטורי אבל שווה לקיים דיון על כמה הוא בכלל רלוונטי לחיים שלנו בשנת 2023 ולתהות האם הוא מצדיק כמעט שבע שעות שידור רצופות שכוללות דיווחים על כל הוצאת לשון של הנסיך הקטן לואי. קשה לומר איזה ערוץ עשה עבודה טובה יותר בשידורים (זפזפתי בין מואב ורדי בכאן 11 לערד ניר בקשת 12) אבל כולם כללו פאנלים שהורכבו מאנגלופילים מוצהרים, כתבי חוץ וידידים של בית המלוכה מטעם עצמם כמו מירי קרימולובסקי החיננית שהגיעה לאולפן עם כובע קש חגיגי כיאה למעמד. העיבה על כל האירוע האמירה האומללה של מואב ורדי בכאן 11 שהשתמש במילה אוטיסט כגנאי למלך החדש אך הוא גם התנצל עליה בהרחבה בהמשך השידור.