האם אלוהים יכול לברוא סיטואציה אליה דורון מדלי לא ייקלע?
אם גם אתם התעוררתם הבוקר עם תחושת מחנק קלה, אל תתבלבלו - לא מדובר במועקה בעקבות מבצע "מגן וחץ" וגם לא באכזבה מהמקום השלישי (המכובד מאוד) אליו דהרו נועה קירל וחד הקרן שלה. סביר להניח שקשה לכם לנשום כי האגו של דורון מדלי שאב מהיקום את כל האוויר לנשימה.
מדלי הוא יוצר מוכשר. באמת. כמו שאומרים החבר'ה, מה ששלו שלו ואי אפשר להתווכח עם הצלחות ועם היכולת הטבעית לייצר להיטים. כן אפשר להתווכח עם ההתנהלות המוזרה בואכה פוגענית של מדלי. פעם אחר פעם, מגובה בהצלחותיו, הוא מצליח לומר דבר אחד יותר מדי, כותב תו אחד יותר מדי ואז בועט בדלי שבו הפולנים חובצים חמאה.
מדלי רוצה ישראלי חדש. הוא כל הזמן רוצה ישראלי חדש. אבל לא שם לב שהישראלי החדש שהוא דמיין ויצר הוא בעצם הישראלי הישן.
הוא כן ניסה להסוות את זה ולזכותו ייאמר שזה כמעט עבד לו בעקבות החלטת תאגיד "כאן", אלוהים והאנה וודינגהאם יודעים למה, להחליף את עקיבא נוביק בפרשנות גמר האירוויזיון בזמן שהאחרון שמר את השבת שעדיין לא יצאה בתפוצות. מדלי, כי הוא מדלי, החליט לומר את מה שהוא חושב ואף אחד (היי אסף ליברמן, מה נשמע?) לא חשב לעצור אותו או לחלופין להרים גבה ולהציב מולו מראה.
כך למשל, מדלי חזר פעם אחר פעם על כך שהאותנטיות חשובה וכי שימוש בשפת אם הוא דבר טוב. הסתירה כמעט בלתי נתפסת. נו, אז אם האותנטיות חשובה ואם שימוש בשפת אם הוא דבר חשוב, למה כל ארבעת שיריו של מדלי שהגיעו לגמר האירוויזיון התבססו על אנגלית ("גולדן בוי" של נדב גדג', "Made of Stars" של חובי סטאר, "Toy" של נטע ברזילי ו-"Unicorn" של נועה קירל. יש לציין כי "פקר ליבי" של עדן אלנה שהיה אמור להשתתף באירוויזיון 2020 שבוטל בשל מגפת הקורונה כן התבסס בחלקו על השפה העברית)? זה לא הישראלי החדש שהוא כל הזמן מבטיח לנו.
וגם זה לא: יש דבר ישראלי משותף לכל השירים - החוצפה הישראלית. חוצפה שבאה לידי ביטוי גם כשמדלי התייחס באופן עקום, הו כמה עקום, לשואה ולעובדה שמדינת ישראל הוקמה, בין היתר, בעקבות רצח עם. "זה סיפור ישן", אמר מדלי בריאיון (וגם בשיר של קירל עצמו) ורמז שכולנו צריכים להתקדם. בכל זאת, עברו 80 שנים. הגיע הזמן לישראלי חדש, כזה שלא רוצה שירחמו עליו אבל אחד שבעצם כן רוצה שירחמו עליו ולכן הוא מזכיר כל הזמן שפעם היה רצח עם.
במקביל, לעג מדלי לנציגה האסטונית ("לא שמעתי את השיר מעולם") שהפתיעה עם ביצוע עוצמתי והתברגה במקום ה-8. כמה מלא בעצמך אתה צריך להיות כדי לבוז בזמן אמת למתחרה בתחרות שמקדשת את הקבלה ואת ההכלה. מוזר, הישראלי החדש ממש מזכיר את הישראלי הישן המכוער.
ורגע, עוד לא הגענו לתאוריית הקונספירציה. מדלי טען שקיימת "מאפיה שבדית", סלוגן עליו המשיכו לחזור נוביק וליברמן ובהמשך, גם מגיבים ברשתות החברתיות. אה, והשבדים השתלטו על התחרות. מדלי לא ציין כי בשבדיה מקדישים כמעט חודש וחצי לבחירת השיר שייצג את המדינה בתחרות וכי אם אנחנו חושבים שאנחנו אובססיביים לתחרות, שווה לקפוץ לשטוקהולם באזור חודש פברואר. אגב, תומאס גיסון, יוצר השיר השוודי, הוא אכן מפלצת ששלח זרועות למדינות רבות וכתב כ-100 שירים לתחרות ולשלביה השונים.
אין מנוס מלהגיע למסקנה אחת: למרות הרצון שלו להתקדם ולהמציא נראטיב טרי, מדלי לא יצר ישראלי חדש, הוא פשוט מיחזר טריק ממש ישן ושם לישראלי קרן על המצח. במו ידיו ואוזניו הוא משגר שוב ושוב לתחרות השירה שבה צופים מאות מיליונים את דמות הישראלי הישן כי בעצם שום דבר לא השתנה - הישראלי מלא בעצמו, נרדף, לועג לאחר, מנסה להתבולל בסביבה זרה, חצוף, מחפש אישור מהקהילה הזרה, כלוא בלופ ומסרב לצאת ממנו תוך הפניית אצבע מאשימה לכל העולם. והעולם? העולם רוצה לראות אותו רוקד. אולי באמת הגיע הזמן לנרטיב ישראלי חדש - אבל אם אפשר, כזה שלא ייכתב על ידי מדלי.