וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"שם הוורד", גרסת האסלאם: מותחן הריגול "הילד מגן עדן" הוא דיוקן אפל של מצרים

עודכן לאחרונה: 1.6.2023 / 0:36

במדינות ערביות כמעט ולא הקרינו את הסרט של הבמאי השבדי טאריק סאלח, שבלבו רצח, מאבקי שליטה והשפעה בתוך האוניברסיטה האסלאמית הנחשבת בקהיר. אלא שהוא רלוונטי לכל מקום שבו הקונפליקט בין דת ומדינה נמצא בנקודת רתיחה

טריילר לסרט "הילד מגן עדן"/באדיבות "קולנוע חדש"
הציון: שלושה כוכבים וחצי מתוך חמישה. עיבוד תמונה, מערכת וואלה!
הציון: שלושה כוכבים וחצי מתוך חמישה/מערכת וואלה!, עיבוד תמונה

אחרי שעלה לאקרנים במדינות אירופה ובארצות הברית, הגיע בסוף השבוע שעבר הסרט "הילד מגן עדן" גם למסכי הקולנוע בישראל. ואולם, ברשימת המדינות בהן הוצג סרטו של הבמאי טאריק סאלח בולטת בהיעדרה מצרים, המדינה בה מתרחשת עלילת המותחן הזה. למעשה, הסרט, שצולם בטורקיה, כמעט ולא הוקרן במדינות ערב על אף שהוא מתרחש בקהיר ועלילתו המורכבת נפרשת בשפה הערבית. בסרט מתוארת בירת מצרים כקלחת של אינטרסים סותרים, מתחים נסתרים וגלויים, מקום שמזמן בו זמנית מגוון של אפשרויות וסכנות דרמטיות.

סרטו של סאלח, במאי יליד שבדיה ובן לאב מצרי, מפגיש בין שני עולמות לכאורה שונים ומרוחקים - מצד אחד המבנה המוכר של מותחן פרנויה, ומצד שני העולם הדתי הסגור של אקדמיית אל-אזהר, ממוסדות הלימוד החשובים ביותר של האיסלאם הסוני. כמצופה מסרט בשם "הילד מגן עדן", הגיבור הוא אדם (תאופיק ברהום, "ערבים רוקדים"), צעיר מכפר דייגים קטן עם תשוקה גדולה לדת ולידע. אל אוניברסיטת אל-אזהר הוא מגיע כדי לעבור הכשרה כאיש דת, המתאפשרת לו בעזרת מלגה - אך מהר מאוד הוא מוצא את עצמו במקום ובזמן הלא נכונים.

"הילד מגן עדן". באדיבות קולנוע חדש,
ריגול ותככים בלב האוניברסיטה המוסלמית. מתוך "הילד מגן עדן"/באדיבות קולנוע חדש
"הילד מגן עדן". באדיבות קולנוע חדש,
דווקא במצרים ויתרו עליו. מתוך "הילד מגן עדן"/באדיבות קולנוע חדש

לאחר מותו של האימאם, שירותי הביטחון המצריים שואפים להשפיע על זהות המחליף, כשחששם העיקרי הוא מפני הצבת איש דת המזוהה עם האחים המוסלמים בעמדת מפתח של המוסד החשוב - שנחשב לאורך השנים לגורם מתון. על הכוונת שלהם נמצא גם "השייח' העיוור" (מכרם ח'ורי, "הכלה הסורית"), איש דת אהוד ופופולרי, אך כזה שנאמנותו איננה נתונה להם. החוקר איברהים (פארס פארס), איש השירות החשאי, מגיע לבית הספר לכאורה כדי לחקור רצח של תלמיד, רצח שבו חזה אדם בעצמו, ובמהרה נוצר ביניהם קשר של מפעיל ומופעל שחורג מעבר לחקירת הרצח המסוימת הזו. העלילה המפותלת והמורכבת מערבת גורמים שונים בתוך ומחוץ לבית הספר.

היעדרו של הסרט ממסכי הקולנוע בארצות ערב השונות כנראה קשור גם, ואולי בעיקר, לזהות הבמאי מאשר לסרט עצמו - סאלח כבר עורר את כעס הממשל המצרי בעקבות סרטו "תקרית בהילטון נילוס", מותחן פוליטי שהתרחש בזמן המהפכה במדינה ב-2011. "הילד מגן עדן" צולם באיסטנבול ללא שחקנים מצרים, כשבשלושה מהתפקידים החשובים בסרט תמצאו שחקנים פלסטינים (נוסף לברהום ולח'ורי משתתף בסרט גם מוחמד בכרי כראש השירותים החשאיים). עם ובלי קשר לסאלח עצמו והמוניטין שלו במצרים, לא קשה לנחש מה עלול להרתיע את הממסד בסרט כמו "הילד מגן עדן". הגיבור שלו כמו נכלא במבוך של אינטרסים זרים לו, מנסה לשמור על נאמנות לערכיו ולרצונותיו אבל מתומרן על ידי כוחות אלימים ומסוכנים. בביתו, בבית הספר וגם בקשר שמתפתח בינו לבין המפעיל שלו, אדם מתקשה למצוא מקום אחד שבו הוא מרגיש בטוח באמת. גם המוסד הדתי החשוב והיוקרתי כל כך הופך כאן למקום שמוכתם על ידי השחיתות הפוליטית, גם אם הגורמים המושחתים לא מגיעים ממנו עצמו.

עוד בוואלה!

קאן נולדתי מחדש: פסטיבל קאן היה מסיבת ניצחון ענקית של תעשיית הקולנוע

לכתבה המלאה
"הילד מגן עדן". באדיבות קולנוע חדש,
בהשראת "שם הוורד". מתוך "הילד מגן עדן"/באדיבות קולנוע חדש
"הילד מגן עדן". באדיבות קולנוע חדש,
התעלומה שזקוקה לפתרון היא לא בהכרח הרצח, אלא מצבה של החברה המצרית. מתוך "הילד מגן עדן"/באדיבות קולנוע חדש

הפוסטר הישראלי של הסרט מציין כי נכתב בהשראת ספרו של אומברטו אקו "שם הוורד", אבל אל תצפו לקבל כאן רימייק או שחזור של העלילה מהספר. הדימיון נובע בעיקר מהרעיון של תעלומת רצח במוסד דתי, עם בלש וצעיר אאוטסיידר המשתפים פעולה כדי לפתור אותה. גם לא תמצאו פה מערכת יחסים מחממת לב של מנטור ותלמיד כמו זו שהייתה לדמויותיהם של שון קונרי וכריסטיאן סלייטר בעיבוד הקולנועי לסרט - כאן מדובר ביחסים מורכבים ומטרידים שמזכירים יותר את המותחנים של ג'ון לה קארה. העולם שנחשף בפנינו הוא אפור מוסרית, אפל ומחניק - אך הצילום והעריכה מוסיפים לו צבע ותחושת חיות ועניין.

התעלומה שזקוקה לפתרון כאן היא לא בהכרח הרצח, אלא מצבה של החברה המצרית כפי שהיא מצטיירת בסיפור, בין ידו הארוכה של הממסד הביטחוני למוסד הדתי ולאנשים הפשוטים שבתחתית. עם זאת, יש בסרט מידה של אוניברסליות מעבר להיותו דיוקן של מצרים העכשווית, אוניברסליות שהופכת אותו לרלוונטי גם במדינות אחרות שבהן הקונפליקט בין דת ומדינה יוצר משקעים וסכנות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully