כבר שש עונות שהתאומים הזהים ג'ייסון וברט אופנהיים מופיעים על המסך שלנו כשהם מציגים גרסה מאוד מוגזמת של מונופול, מלווים בצוות מתווכות העל שמורכב בין היתר ממרי, כרישל, כריסטין, הת'ר, אמנזה, אמה וצ'לסי - אל תרגישו רע אם אתם לא מצליחים להבדיל בין הפנים חסרות ההבעה. בתקופה בה כולנו עסוקים ביוקר המחייה, בדגש על מחירי השכירות והדירות לרכישה, "מסמנים את סאנסט" ("Selling Sunset") מציגה יקום בו אולם קולנוע ביתי הוא הרף התחתון שרק ממנו בית נחשב כראוי למגורים, בריכות שחייה חייבות להיות אינפיניטי וחדר הארונות הממוצע גדול יותר מרוב הדירות בתל אביב.
לא רק העושר המופלג מקשה עלינו לחבב את כוכבי להיט הדוקו-ריאליטי של נטפליקס אודות סוכנות הנדל"ן של קבוצת אופנהיים. איך שלא תהפכו את זה, מדובר בקבוצה שה"ערכים" המשותפים שלה כוללים בוגדנות, חמדנות ורדידות, ואם זה לא מספיק יש בה יותר קורבנות אופנה מאנשים שעומדים בתור כדי לשלם מחיר מופקע על דירת 30 מ"ר במרכז תל אביב. בקיצור, לא האנשים שהייתם רוצים להיות חברים שלהם בחיים האמיתיים. אם חשבתם שכל אלה מדליקים נורות אזהרה מצפייה בסדרה - תחשבו שוב. כל אלה דווקא הופכים את "מסמנים את סאנסט" לסדרה כיפית לאללה, ההגדרה הכי מדויקת לגילטי פלז'ר, כזאת שמספקת מדי עונה שעות של תחושת עליונות שגורמת למעריצים המושבעים שלה להרגיש אנושיים יותר, רגישים יותר ובכלל לא שטחיים כמו שהם חשבו על עצמם.
אם אתם תוהים כמה דרמה כבר יכולה להיכנס לסדרה על סוכנות תיווך - כנראה שעדיין לא צפיתם ב"סאנסט". הנדל"ן בסדרה הוא רק קישוט נוצץ שמכסה את מה שמסתתר ביסודה - הכלאה בין ריאליטי ואופרת סבון מטורללת. לא במקרה אחת הכוכבות הכי גדולות שלה, כרישל סטאוס, שיחקה בהן בעברה. בין עסקת נדל"ן אחת לאחרת, נשזר לפנינו העבר הרומנטי של כוכביה וכמות התככים והאינטריגות בה (לפחות שלוש מתווכות במשרד היו במערכת יחסים רומנטית עם ג'ייסון הבעלים) עולה אפילו על כמות הבוטוקס בפנים של כוכביה.
לצד ניימדרופינג אינסופי של שמות נכסים - כאן, אם לבית שלכם אין שם או לפחות כינוי הוא לא באמת נחשב - וסכומים של שש ואף שבע ספרות שנזרקים לאוויר בקצב מסחרר, רוב מה שהמתווכות בסוכנות עסוקות בו זה לטנף עוד יותר את הכביסה המלוכלכת שלהן בחוץ. הכביסה כאן היא כמובן מטאפורה כי הבגדים שהן לובשות מגיעים בהשאלה משבועות האופנה הגדולים בעולם וחוזרים מיד לאחר מכן לניקוי יבש. לא מאמינים? מוזמנים לשתות כוסית בכל פעם בה אחת הבנות מזכירה את שם המעצב שהיא לובשת ומציינת באיזה שבוע אופנה הבגד הוצג לראשונה.
העונה החדשה של "סאנסט" נפתחת בסימן שינויים דרמטיים. הראשון הוא המיתון הכלכלי של הפוסט-קורונה שהגיע גם אל העשירים ביותר. מה שאומר שג'ייסון וברט, שגם קודם לא הצטיירו כבוסים הכי נעימים ומתחשבים, לוחצים יותר מתמיד על המתווכות למכור, למכור ולמכור כאילו הם עוסקים במכנסי ג'ינס בזארה ולא בבתים שעולים יותר כסף ממה שרובנו נרוויח גם בשני גלגולי חיים. השינוי השני והמעניין יותר הוא העזיבה של כריסטין קווין את קבוצת אופנהיים וכתוצאה מכך את הסדרה. קווין הייתה הכוכבת הבלתי מעורערת של "סאנסט", מי שלמרות שלא ברור כמה נכסים מכרה (אם בכלל), הצליחה למלא את המסך שלנו בעשרות ריבים קולניים ואאוטפיטים קולניים אף יותר.
חשוב להבהיר: במובנים רבים העלילות ב"סאנסט" מזכירות את אלה שבליגת ההיאבקות של ה-WWE - האותנטיות שלהן מוטלת בספק אבל כדי ליהנות מהשואו צריך לזרום עם הטירוף. ההערה הזאת מגיעה כדי להסביר שלא ברור אם הסיבה לעזיבה של קווין היא הסכסוכים האישיים בינה לבין שאר הקאסט (בדגש על כרישל ואמה) כפי שמוצג בסדרה או שאולי מדובר במו"מ כספי שלא הבשיל, אבל השורה התחתונה היא אחת: כריסטין, על שלל תלבושות בובת הבארבי מהגיהנום שלה, איננה בנמצא.
נראה שיוצרי הסדרה באו מוכנים לאירוע והוסיפו לקאסט דם חדש. לצד אמה וצ'לסי שהיו כאן כבר בעונה הקודמת, מצטרפות גם ברי (אם בנו של המנחה ניק קאנון) וניקול (עוד אקסית של ג'ייסון וחברה טובה של מרי) - קשה להסביר עד שלא רואים את זה בעיניים אבל נראה שכולן פשוט הגיעו לריב. אם מתייחסים אל "סאנסט" כסדרת מקום עבודה, אז זה ללא ספק נראה כמו מקום העבודה עם היחסים הכי עכורים, מעוותים ומתעללים רגשית שתראו. כולן יורדות לפסים אישיים ומעבירות ביקורת על בחירות החיים של הקולגות שלהן (כרישל שיוצאת העונה עם ג'י הא-בינארית זוכה לחסדי הפוליטיקלי קורקט), מנסות לגנוב להן עסקאות ולא מהססות לרגע לטנף עליהן לפני הבוס.
ההצלחה האדירה של הסדרה ושל סדרת הבת "מסמנים את האו.סי" יכולה ללמד אותנו שני דברים: או שהעולם מלא במולטי-מיליונרים שרק מחפשים נכסים לקנות או שבסופו של יום, בין כל הדיבור על סדרות איכות, רובינו רואים בסתר טלוויזיה טראשית בשביל הנשמה.