בשעה טובה זכינו בעוד פרק של חתונמי. זה לא מובן מאליו בשבועות האחרונים, כל הטוב הזה - כמו היצמדות ללוח השידורים או הזכות לצפות בזוגות שגורמים לנו להתגרד באי נוחות, חלק בגלל שהם נראים כאילו הם מאוד סובלים וחלק פשוט כי הם דביקים מדי, וזה קצת עושה בחילה.
בסקטור של הזוגות החמודים יש לנו כמובן את הזוג המבוגר והעייף - רון וטל. אלוהים, עכשיו כשאני חושבת על זה, אפילו שילוב השמות שלהם גנרי ומשעמם כמו הזוגיות שלהם. רון וטל מעבירים את רוב מערכת היחסים שלהם באוטו - בין אם זה בנסיעות משותפות או לחוד. באוטו טל מבינה שהיא מתגעגעת, ושדווקא היא בסדר עם לנסוע שעתיים לכל כיוון בשביל לראות את בעלה, באוטו הם מדברים על הזוגיות שלהם, שמים מוזיקה מרגשת שגורמת לטל לבכות וחווים רגעים עדינים ורומנטיים שמחברים ביניהם. מקסים. חבל שבבית כל מה שרון עושה זה ללעוס קוסקוס מול הטלוויזיה ואז להירדם. הוא פשוט היה באוטו כל היום והוא עייף.
את טל זה מבאס, אבל לא נורא - קצת אכזבה בתחילתה של כל מערכת יחסים זה בריא. זה מכין אותה למה שיהיה בעתיד. לא סתם אומרים שזה מסוכן להתלהב מדי כשרק מתאהבים, כי כל מה שאנחנו מנסים לצבוע בוורוד בהתחלה הופך לאדום בוהק בהמשך. במקרה של רון וטל זה כנראה אומר שבעתיד שלהם יש בית בפריפריה, הרבה שעות עבודה ורון אחד שחוזר הביתה עייף. וטל? היא בטח תוותר על העבודה שלה בשלב מסוים כי שעתיים לכל כיוון זה ממש יותר מדי, ואז תזכה להיות מתוסכלת עם הילדים בבית. מצד שני, נראה שזה בדיוק החלום של שניהם.
מהצד השני והמאוד תל אביבי יש לנו את מור ושניר, שמתנהגים כמו זוג נשוי שכבר עבר הכל ונשאר יחד פשוט כי אין להם לאן ללכת, אז הם חיים באותו הבית למרות שהם שונאים אחד את השניה. מסתבר שמור לא יודעת לעשות כביסות. או קפה. או לשים מגבות במקום שהוא לא האסלה. בין לבין היא גם קונה יותר מדי תיקים ויש לה יותר מדי בגדים. ממש כמו זוג שסובל מהיותו זוג השניים הולכים לפיקניק בפארק ומור מספרת לחברה שלה שהיא כבויה ושרע לה, למרות שהיא כן ממש ממש בעניין. חברה שלה מצידה מסבירה לה שאולי להיכבות זה "חלק מהתהליך" וזה כנראה אומר ש"הבסיס הוא טוב". בטח טוב. בערך כמו לבלות השבוע ברודוס.
למזלה של מור היא כן מצליחה לקחת משהו מהשיחה הזאת - ומבינה שככל הנראה אין לה מה להפסיד, כי שניר ממש שונא אותה, אז היא מתחילה לשים ז** ולהתנהג איך שבא לה כשהחברים שלו באים. כן - היא עדיין מספרת לכולם כמה היא בעניין (הטרן אוף הגדול בתולדות ההיסטוריה של הזוגיות) אבל לפחות עכשיו היא לא מפחדת לשים מוזיקה, לרקוד, ואפילו לנבוח על שניר שהיא רוקדת אז שלא יפריע לה למרות הפרצוף המזועזע שלו. הפלא ופלא, השחרור שלה והעובדה שהיא יודעת לארח דווקא עושים את זה לשניר, שקם מרוצה ומחויך על הבוקר (אחרי שהוא הצליח להירדם כשהבית מטונף!) ומוכיח לנו שהקלישאה "את צריכה קודם כל לאהוב את עצמך כדי שאחרים יוכלו לאהוב אותך" נכונה. כאילו, סוג של. היא עדיין לא יודעת לשים מגבות במייבש ונראה שזה מטריף אותו, אבל למרות ההתחלה הרעועה נראה שיש צל של סיכוי לשניים האלו.
ואם כבר זוגות שסובלים יחד - יש לנו את המלכים הבלתי מעורערים של הז'אנר: רותם ורונן.
בהמשך ישיר לפרק הקודם, השניים האלו ממשיכים לריב בצורה מביכה שגורמת לי לרצות לזרוק את השלט על הטלוויזיה. או לפחות לרוץ לשם, לעטוף את רונן במגבת ולהביא אותו מעורסל ועטוף לחוף מבטחים. כי אתם יודעים מה טוב יותר מלריב בוואטסאפ ואז לריב מול המטפל הזוגי ומול כל המדינה? לריב מול החברות של רותם, כמובן. ולא סתם לריב, אלא להתחיל לבכות, ואז לריב גם עם החברות ולצעוק עליהן שהן בצד של רונן, וכשהן מנסות לפייס אותה ואומרות "אנחנו פה בשבילך" לנבוח עליהן "אתן לא". ברור שלא! יחסית למישהי שנלחמת להצניע את כל הטינופת, נראה שרותם עושה הכל כדי שכמה שיותר אנשים יובכו מלראות את הכביסה המלוכלכת שלה. אולי היא לא מפרידה בין 30 ל-40 מעלות ובגלל זה היא כל כך עצבנית.
רונן מצידו הולך הצידה ומסביר בלחש למצלמות ש"הגוליית הזה, אנחנו נלחמים בו". לא יודעת באיזה גוליית הם נלחמים יחד, אבל נראה שדווקא ההתמדה של רונן, ממש כמו זו של מור, מתחילה להשתלם. העובדה שהוא אוחז בשברי הספינה הטרופה הזאת ונלחם לא לטבוע למרות שיש צונאמי והוריקן וטורנדו שמשתוללים סביבו גורמת לרותם להתחיל להעריך אותו ולהודות שהיא קצת בשוק שהוא עדיין רוצה להיות איתה. ואז היא מתחילה להירגע ומבטיחה לנסות להיות נחמדה אליו - או לפחות להפסיק לצלוף בו בכל פעם שהוא נושם. האם זה אומר שיש להם סיכוי? אם תשאלו את רונן אז ברור. נשאר רק לראות מה רותם תחליט.
את הפרק אנחנו סוגרים עם הזוג החמוד שכבר הפר ל"פילר" כשצריך להרים קצת את האווירה. אחרי שעינב חוזרת ממסיבה במדבר, רז והיא מחליטים שהגיע הזמן לצאת לדייט (פרועים!) והם אפילו הולכים לעשות את זה כשהם לבושים יפה. רז שם ג'קט קטיפה בצבע בורדו ויחד הם יושבים על הבר ומספרים אחד לשניה כמה הם התרגשו בחופה, כמה הם מתרגשים להיות יחד, וכמה מרגשים החיים שלהם. זה מעניין בערך כמו הדרכת האקווריומים שעשה אח של טל לרון, אבל ממש כמו דגים - גם ברז ועינב נחמד לצפות מדי פעם כדי להעביר את הזמן. זה לא מרגש או מפתיע, אבל זה נחמד יותר מפרסומות, ויש מצב שכולנו קצת מאחלים לעצמנו זוגיות כזאת.