מעל 450 יוצרים יהודים הוליוודיים, בהם שחקנים, מנהלים ואנשי מקצוע, חתמו על מכתב פתוח המגנה את נאום האוסקר של במאי "אזור העניין", ג'ונתן גלייזר. גלייזר היה הזוכה היחיד בטקס האוסקר שהתייחס בנאומו למלחמה בעזה, בנאום שטען כי ישראל משתמשת בשואה כדי להצדיק את הכיבוש.
"השימוש במילים כמו 'כיבוש' כדי לתאר עם יהודי ילידי המגן על מולדת שראשיתה אלפי שנים לפני כן, והוכרה כמדינה על ידי האומות המאוחדות, מעוות את ההיסטוריה", נכתב במכתב, שאת כולו ניתן לקרוא למטה.
עם החותמים נמנים בכירים בתעשייה כמו גייל ברמן (מפיקה ובעבר נשיאת רשת פוקס וחטיבות פרמאונט פיקצ'רס), איימי פסקל (מפיקה שעמדה בראש סוני), גארי בארבר (מפיק ובעבר נשיא ויו"ר MGM); מנהלי סדרות ויוצרים כמו איימי שרמן-פלדינו ("גברת מייזל המופלאה", "בנות גילמור"), דיוויד שור ("האוס", "הרופא הטוב"), דיוויד כהן ("וויל וגרייס"), דיוויד זייבל ("ER"), האנק סטיינברג ("ללא עקבות", "הספינה האחרונה"), מליסה רוזנברג ("ג'סיקה ג'ונס"), מארק גוגנהיים ("החץ", "אגדות המחר"), רינה מימון ("אברווד") ושני יוצרי "האמריקאים" - ג'ו ווייסברג וג'ואל פילדס.
כמה מידידי ישראל הקבועים חתומים אף הם על המכתב, כמו מייקל רפפורט, דברה מסינג, ג'וליאנה מרגוליס וברט גלמן. מלבדם חתמו הפעם שחקנים נוספים, בהם בין היתר ג'ניפר ג'ייסון לי ("פארגו" עונה 5, "לא טיפוסי"), עמנואל שריקי ("הפמליה", "סופרמן ולואיס"), ליסה אדלסטין ("האוס"), עדו גולדברג ("רכבת הקרח", "כנופיית ברמינגהם"), מארק פוירסטין ("רופא להשכיר", "נמלטים") ומארק פלגרינו ("אבודים", "על טבעי").
עוד חתמו במאים כמו איליי רות' ("הוסטל", "משאלת מוות") ורוד לוריא ("המבצר האחרון", "המועמדת"), תסריטאים כמו דיוויד פיורי ("באפי קוטלת הערפדים", "אבודים", "24"), מפיקים כמו ננסי ספילברג (אחותו של סטיבן) וכן ישראלים רבים הפועלים בהוליווד במידה כזו או אחרת, בכללם השחקניות אודיה רש, נועה תשבי, מורן אטיאס ושני אטיאס, המפיק אלון ארניה ("טהרן", "כבודו"), הבמאי דני מנקין ("18 קילו של אהבה") ויוצר "שטיסל" אורי אלון.
"אנחנו יוצרים יהודים, מנהלים ואנשי מקצוע מהוליווד. אנו מפריכים את האמירה שיהדותנו נחטפה במטרה ליצור שוויון מוסרי בין משטר נאצי שביקש להשמיד גזע של עם, לבין אומה ישראלית השואפת למנוע את השמדתה", נכתב במכתב. "כל מוות אזרחי בעזה הוא טרגי. ישראל לא מכוונת לאזרחים. היא מכוונת לחמאס. ברגע שבו חמאס ישחרר את בני הערובה וייכנע, הוא הרגע שבו המלחמה קורעת הלב הזו תסתיים. זה נכון מאז התקפות חמאס ב-7 באוקטובר.
"השימוש במילים כמו 'כיבוש' כדי לתאר עם יהודי ילידי המגן על מולדת שראשיתה אלפי שנים לפני כן, והוכרה כמדינה על ידי האומות המאוחדות, מעוות את ההיסטוריה. זה נותן תוקף לעלילת הדם המודרנית שמזינה שנאה אנטי-יהודית גוברת ברחבי העולם, בארצות הברית ובהוליווד. האקלים הנוכחי של האנטישמיות הגוברת רק מדגיש את הצורך במדינת ישראל היהודית, מקום שתמיד ייקח אותנו, כפי שאף מדינה לא עשתה בתקופת השואה המתוארת בסרטו של מר גלייזר".
סרטו של גלייזר עוסק במפקד אושוויץ, רודולף הס, ובמשפחתו המתגוררת בסמוך למחנה. הסרט נוקט גישה רדיקלית ביחס לייצוג השואה, ובוחרת שלא להראות את תעשיית הרצח אלא להתמקד בחייהם השלווים של הנאצים, כשהזוועה מתוארת רק מרחוק, בקצה הפריים או באמצעות אלמנטים כמו תאורה או סאונד. סרטו של לסלו נמש, סרט השואה הקודם שזכה באוסקר, עוסק באסירי הזונדרקומנדו באושוויץ-בירקנאו, האחראים על פינוי גופות הנרצחים. הוא נוקט בגישה כמעט הפוכה, ונכנס אל תוך תהליך ההשמדה עצמו.
נאומו של גלייזר בטקס האוסקר היה מעורפל למדי, והבמאי גם השתנק במהלכו. "כל הבחירות שלנו בסרט נועדו לשקף את ההווה ולעמת אותנו איתו", אמר על הסרט עטור השבחים. "הסרט שלנו מראה לאיזה שפל הדה-הומניזציה יכולה להוביל אותנו. אנחנו עומדים כאן כאנשים המסרבים לכך שישתמשו ביהדות שלהם ובשואה לשם כיבוש שפגע בכל כך הרבה אנשים חפים מפשע, בין אם אלה קורבנות השבעה באוקטובר או המתקפה המתמשכת על עזה".
בהמשך נאומו התייחס גלייזר לאחת הדמויות בסרט, ילדה נוצרית בשם אלכסנדרה שמנסה לעזור לאסירים היהודים במחנה ואף משאירה להם אוכל. "איך נתנגד לדה-הומניזציה הזו? אלכסנדרה בחרה להתנגד ואני מקדיש את הסרט לזכרה ולזכר ההתנגדות שלה".
מאז הנאום קמה ביקורת גדולה על דבריו של גלייזר. גם בישראל ובארגונים יהודיים ביקרו אותו בחריפות, בין היתר כתוצאה מהניסוח התמוה של הדברים, שגרם לרבים להבין אותו כהצהרה על התכחשות לעם היהודי. גלייזר לא התראיין לאחר הטקס ולא פרסם הבהרה של הדברים. לסלו נמש, במאי סרט השואה זוכה האוסקר "הבן של שאול", מתח אף הוא ביקורת נוקבת על גלייזר בסוף השבוע האחרון.
"אני אוהב את 'אזור העניין' מאוד וחושב שזה סרט חשוב. כשאתה עושה סרט כזה, מוטלת עליך אחריות שכרוכה בכך", מסר הבמאי לאתר וראייטי, במסגרת כתבה על הסערה שעורר הנאום, שבו קשר גלייזר בן סרטו לבין האלימות ב-7 באוקטובר והמלחמה בעזה. "גלייזר בבירור נכשל בהבנת האחריות הזאת, כולל ביחס לחורבן יהדות אירופה. וזה היה מאכזב שהאליטה של תעשיית הקולנוע הריעה לו על כך".