וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אחרי שהיה על סף מוות בגלל קרציה - השחקן ערן בן זאב חזר לחיים

1.5.2024 / 16:39

השחקן ערן בן זאב ניצל ממוות לאחר שחלה במחלת קדחת הבהרות. הוא היה מורדם ומונשם שלושה שבועות ומאושפז ארבעה חודשים. "היו לרופאים פאשלות, אמרו שזה שפעת ותחזור הביתה. למשפחה שלי קרתה שרשרת נסים", אמר לוואלה תרבות. אחייניתו כרמל ניצלה מהטבח במסיבת נובה

השחקן ערן בן זאב, בעודו מאושפז בבית חולים איכילוב בתל אביב לאחר שחלה בקדחת הבהרות, בסרטון ששלח לחבריו ב-19 באפריל 2024/באדיבות ערן בן זאב

השחקן והמגיש ערן בן זאב ניצל ממוות, לאחר שחלה במחלת קדחת הבהרות. בן זאב היה מורדם ומונשם במשך שלושה שבועות, נפגע ברגליו ומאושפז כבר ארבעה חודשים - קודם בבית חולים הלל יפה בחדרה וכעת באיכילוב בתל אביב. "למשפחה שלי קרתה שרשרת נסים", אומר לוואלה תרבות בן זאב בן ה-64, שזכור בעיקר כמגיש "חמש על האש" בערוץ הספורט. בשבעה באוקטובר ניצלה אחייניתו כרמל עפרון, בתה של הפיזמונאית והמחזאית חמוטל בן זאב, מהטבח במסיבת הנובה.

"בסוף דצמבר הרגשתי ממש לא טוב, הרגשתי שאני לאט לאט מאבד את זה", מספר בן זאב בשיחה עם וואלה תרבות ממיטתו באיכילוב. "אושפזתי בבית חולים הלל יפה. המערכות שלי קרסו והייתי מורדם ומונשם שלושה שבועות. ואחר כך הייתי בהשגחה בטיפול נמרץ עוד שבועיים. כשקמתי הרופא אמר לי: 'אתה בחור חזק, אתה יודע? ארבעה אנשים שהיו לפניך במצב דומה לא קמו מזה'. הרגשתי סוג של נס. אחר כך העלו אותי למחלקה פנימית. בחודשיים האחרונים אני באיכילוב. היו הרבה פשלות בדרך. לא זיהו את זה, אמרו לי שזו שפעת ותחזור הביתה וכל מיני כאלה. יכולתי לא להגיע למצב הזה בכלל ולא היינו מדברים עכשיו בכלל. עכשיו אני סבבה. כמו שאומרים ברדיו - יצאתי מכלל סכנה, אבל היו ניתוחים וצפויים עוד ניתוחים עד שאלמד ללכת בחזרה. בסוף אני אעמוד שוב על הרגליים".

השחקן ערן בן זאב בבית חולים איכילוב בתל אביב. באדיבות המצולמים
השחקן ערן בן זאב בבית חולים איכילוב/באדיבות המצולמים

רצה הגורל ובן זאב חלה ונפגע ברגליו בעקבות קדחת הבהרות, המועברת על ידי עקיצת קרציה, אותה מחלה לא שכיחה שבגללה הלך לעולמו המשורר והפזמונאי מאיר אריאל, שהיה חברו הטוב של אחיו של ערן, הזמר והמגיש דורי בן זאב. "לא יודעים מאיפה זה בא ואולי עדיף לא לדעת. שתי קרציות עשו ברגליים שלי שמות, ואני מתפלל עליהן", הוא אומר. "דורי ליווה את חברו מאיר בימיו האחרונים, כמו שהוא מלווה אותי בימי הראשונים. זה אירוע נדיר. לכן זה היה מעניין לצוות המהמם פה. מה שקרה לי זה נס".

חייו של בן זאב ניצלו זמן קצר לאחר שאחייניתו, כרמל עפרון, בת אחותו הפיזמונאית והמחזאית חמוטל בן זאב, ניצלה מהטבח במסיבת הנובה ליד רעים בשבעה באוקטובר. כרמל עבדה בהפקה וקיבלה את פני האורחים הרבים. "כפרה על כרמל. זו שרשרת של נסים", הוא אומר.

לאורך חודשי אשפוזו, ביקרו את בן זאב המוני חברים, ובמקביל הוא שלח סרטונים ממלאי השראה למאות חבריו ומכריו (צפו באחד מהם - מעל). בעקבות כך, "ניגשה אליי מישהי ואמרה לי אני מכשפה, אני יודעת דברים, והבנתי למה זה קרה לך. אמרתי לה, אמא'לה, למה? היא אמרה, אנחנו נמצאים בתקופה מאוד חשוכה ואתה מביא הרבה אור, בכל הסרטונים שאתה שולח ובהתנהלות שלך, כל מי שרואה אותך יוצא כל כך מחוזק. לכן זה קרה, כדי להפיץ את האור הזה, שגם בתקופות הכי חשוכות אפשר לשמוח".

עוד בוואלה

מאיר אריאל בריאיון גנוז: "המסתורין של הכתיבה גדול ממני"

לכתבה המלאה

כתבה על כרמל, בתה של חמוטל בן זאב-עפרון ואחייניתו של ערן בן זאב, ששרדה את הטבח במסיבת נובה

ערן בן זאב הוא בנו של השחקן המנוח מרדכי בן זאב, שכיכב בין השאר בסרט "מציצים" ובסדרה "דלת הקסמים" והיה ממייסדי תיאטרון חיפה, ואחיהם של הזמר והמגיש דורי בן זאב והפזמונאית והמחזאית חמוטל בן זאב-עפרון. בן זאב בלט במיוחד כמגיש בערוץ הספורט של התכנית "חמש על האש" ושל השעשועונים "הגול הגדול" ו"מלך הפנדלים" ששודרה במקביל בערוץ 2, ובערוץ הקבוצות הגיש את התכנית "קולות מהיציע". הוא בוגר הסטודיו למשחק ניסן נתיב ושיחק בין השאר בהצגות שונות בתיאטרון חיפה, בית ליסין, החאן ותיאטרון באר שבע. הוא שיחק גם בטלוויזיה בין השאר בסדרות "פולישוק", "החיים זה לא הכל", "הנפילים", "הפיג'מות" ו"קופיקו" ובסרט "רסיסי אהבה" בתפקיד שהקנה לו מועמדות בקטיגוריית שחקן המשנה בטקס פרסי האקדמיה. בשנים האחרונות בן זאב משמש כמחנך ומורה לתיאטרון בתיכון המושבה בזיכרון יעקב.

"אני עוד לא יודע מה ייצא מזה, ולא יודע איך זה יסתיים, אני רק יודע שקיבלתי כל כך הרבה אהבה", מוסיף בן זאב. "יושב לידי עכשיו חבר שלי, דני, עם גיטרה, ואנחנו שרים שירים של הביטלס, שלום חנוך ומאיר אריאל ואני מרגיש שהרוח מנצחת. יש לי אישה וחברים שתומכים בי 24/7, ואני לרגע לא מוצא את עצמי לבד. אנשים באים לפה להתחזק ולא לחזק. אני מרגיש אסיר תודה לכל מי שהיה סביבי, התפלל וניגן ושר ודיבר איתי כשהייתי לגמרי מורדם ומונשם. אף אחד לא היה מוכן לקחת בחשבון שאני אלך, וכנראה אני לא הייתי מוכן לזה. אביבוש, האשה שאיתי, רושמת כל אחד שנכנס לפה. היא משהו. אתמול היא אומרת לי, ערני הגענו ל-250 אנשים שונים. זה כולל תלמידים מהתיכון בזיכרון שאני מלמד בו, גם תלמידים שלי מלפני שנים, שישובים פה וזה כזה מרגש. כאילו יש איזה שכר לעמלי. באים חבר'ה ואתה מקבל אנרגיות. עשינו פה גם ליל סדר עם שולחן מלא בכל טוב, עם שירים וכל מיני שאלות לפסח. זה פשוט מרגש עד דמעות. העלייה לרגל שיש לפה מבריאה אותי ותעזור לי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully