"כוכב הקופים: ממלכה חדשה" הוא הסרט הרביעי בגרסה המחודשת לסדרת סרטי "כוכב הקופים", אבל אין צורך בשיעורי בית מקדימים לקראתו. המכונה ההוליוודית חכמה מספיק כדי לתת לצופים את האפשרות לרכוש כרטיס ולהסביר לנו על השנייה הראשונה מה פספסנו בשלושת הסרטים שקדמו לו: היה היה פעם מין אנושי שחטא בגאוותנותו ובטעות פיתח וירוס שכמעט חיסל את המין האנושי וניוון חלק ניכר מאלו ששרדו, אבל את הקופים עליו בדקו אותו מלכתחילה - הנגיף הפך לחכמים, יעילים ודברנים יותר.
הסרט הרביעי שעלה עכשיו לאקרנים מתחיל אחרי שכדור הארץ כבר הפך לכוכב של קופים. כעת הקופים המשוכללים חיים בחברה שבטית, מתרגלים טקסים פגאניים ונלחמים בשבטים יריבים בדיוק כמו שבני האנוש לימדו אותם. אנחנו עוקבים אחרי קוף צעיר בשם נואה, בנו של ראש השבט, שניצל ממתקפה של שבט אחר על הכפר שלו, שנבזז, נטבח וחלקו הגדול נחטף. נואה מבטיח לחלץ את שכניו ומשפחתו משבי הבוזזים - ובדרך, נתקל בקוף אחד שזוכר את הימים בהם המאבק הקופי היה מתורבת וערכי, ובת אנוש אחת שרק רוצה להתאחד עם בני מינה, ולזרז את היום שבו הם יחזרו לשלוט בעולם.
כפי שאפשר להבין מהתקציר, "כוכב הקופים: מלחמה חדשה" הוא אמנם סרט אקשן מד"בי וקיצי, אבל קשה לברוח אליו מהמציאות היומיומית שלנו. הפשיטה על השבט של נואה מספקת סצנת אקשן מרשימה ונאה, אבל הייתה מטרידה ומוכרת מדי מסיפורים שאנחנו שומעים פה בחדשות כבר שבעה חודשים. רגע לאחר מכן, נואה מבטיח: "I will bring them home", וכשהמילה הלטינית הבסיסית "נובה" הוזכרה בסרט, הקהל הגיב לכך באי-נוחות מופגנת. אלו נקודות הדמיון העיקריות בין הסרט החביב הזה לכל מה שמתרחש בין הים לנהר בשבעת החודשים האחרונים, אבל לי אישית זה היה מספיק כדי שהאלמנט הכיפי של כל הסרט ייחלש בכמה רמות.
"כוכב הקופים: ממלכה חדשה" הוא סרט הוליוודי עשוי היטב, עם אקשן מוצלח שלא מתרכז רק ברהב ובפיצוצים אלא בקרבות עם כוריאוגרפיה מוצלחת, צילום ועריכה חכמים וקצב טוב. האפקטים - כנהוג בסדרה מאז הראשון שאיתחל אותה ב-2011 - נפלאים, והולמים את תצוגות המשחק של הקופים (כלומר, בני האנוש בחליפת לכידת-התנועה שמעמידים פני קופים). בראשם אואן טיג הצעיר בתפקיד נואה, שהופך קוף מונפש לדמות מעניינת ומעוררת הזדהות, ועושה כבוד לשחקן האדיר אנדי סרקיס, שהוביל בגאון את שלושת הסרטים הקודמים בסדרה בתפקיד סיזר הקוף.
כיף לראות חיות מדברות, בין אם מדובר בסרטי אנימציה לילדים או במשלים פוליטיים שנלמדים בשיעורים בספרות. במיטבו, "כוכב הקופים: ממלכה חדשה" הוא משהו באמצע: סיפור מגניב על קופים שנלחמים אחד בשני. הבעיה היא שהוא מתעקש להיות יותר מזה. אין יותר מעייף מאיש לא-חשוב ולא-רציני שמשוכנע שהוא הכי חשוב ורציני שיש, וזה נכון לגבי סרטים כמו שזה נכון לגבי בני אדם.
"כוכב הקופים" תמיד היה פרנצ'ייז חמור סבר, וזה באותה המידה פועל לרעתו. הסרט החדש אורך 145 דקות, הוא לא באמת הרוויח את כולן ובשלב די מוקדם בסרט התחלתי לספור את הדקות עד לסופו. לא בגלל שהוא היה גרוע, כי כאמור, הוא באמת בסדר גמור - אבל בגלל שהוא פשוט לא עניין אותי מספיק. "ממלכה חדשה" אמנם מתחיל כפרק חדש בסאגה, כזה שלא מצריך לעבור בזריזות על הפרקים הקודמים, אבל הוא נגמר בהבטחה מפורשת לכך שהמשך יבוא, ועושה את זה בכובד הראש ששמור לביוגרפיות על מדעני גרעין במלחמת העולם השנייה כשלמעשה מדובר בסיפורם של המון קופים מדברים. הסאבטקסט לא מעודן כשנושא הדו-קיום, ההתנגדות למלחמות והשאיפה לחופש סוף סוף עולה, והוא גם לא חכם כמו שהסרט היה מעדיף שנחשוב. וזה בסדר, לא כל סרט צריך להיות מניפסט אפי, אבל אולי שווה גם לוותר על הניסיון ופשוט להרים סרט אקשן הוליוודי כמו שמגיע לנו?
/////////////////////
כעת, עשרה סרטים נושאים את הכותרת "כוכב הקופים": חמישה מהסדרה המקורית שיצאה בשנות ה-60 וה-70, רימייק תמוה שטים ברטון ביים לסרט הראשון, ועוד ארבעה מהאתחול שנעשה לזיכיון בתחילת העשור הקודם. הסבב הנוכחי עם הקופים האלה מוצלח, ולא אשכח את הרגע מ"כוכב הקופים: המרד", בו הקוף הראשי סיזר התקומם לראשונה מול בני האנוש, העז לדבר בשפתם וקרא "לא!" מהדהד. זאת הייתה סצנת מרי יפהפייה שהסתנכרנה נהדר לגל המחאות של 2011, מכיכר תחריר, דרך וול סטריט הכבושה ועד דפני ליף. ובכל זאת, נראה שכל עשרות השעות של סרטי "כוכב הקופים" לא סיפקו לנו עוד רגע גדול יותר מהסיום של הסרט הראשון בסדרה, כשצ'רלטון הסטון, האסטרונאוט שנחת בכוכב הקופים המסתורי, גילה שמדובר היה בכדור הארץ כל הזמן הזה.
הסצנה הזאת הייתה לאחד הטוויסטים המפורסמים בתולדות הקולנוע ורגע בלתי נשכח, אבל אני לא רואה הרבה אנשים שמעלים על נס את שאר הסרטים שבאו אחריה. הסרטים האחרונים בסדרה גרפו הון יחסי (המצליח שבהם הגיע לסכום המרשים של כ-800 מיליון דולרים, השאר נשארו על קצת פחות מחצי מיליארד), אבל אלו לא סכומים שמעידים על צמא אמיתי של רוכשי הכרטיסים לעוד זמן איכות עם הקופים. לא צריך אותי כדי לומר לכם שהוליווד התאהבה בקניינים רוחניים עם ותק של כמה עשורים שיחסכו מכותביה את כאב הראש בלכתוב מאפס סיפורים עם דמויות ועולמות חדשים. אבל אולי הגיע הזמן לשחרר שנייה מסדרות הסרטים הבלתי נגמרות והלא חיוניות האלה? תספרו לנו סיפורים חדשים. היה כיף עם הקופים האלה, אבל מגיע לנו לשמוע חומרים חדשים. אני יודע שאת מסוגלת לזה, הוליווד. קדימה. לעבודה.