מבקר קולנוע וטלוויזיה, ומגיש ההסכת "בלוקבאסטר" בכאן תרבות
"הכיכר" מתוק אך משעמם, "תשע עשרה" מלא מניירות מיותרות, "חלומות" מקבל טעם לקראת הסוף, והסרטים הטובים באמת מגיעים מהתחרות הישראלית: "הים" המרגש מאוד ו"חמצן" שנוגע בכל עצב חשוף אחרי שנתיים של מלחמה. פסטיבל ירושלים, דיווח שני ואחרון
"הסוכן החשאי" הוא גן עדן של קולנוע, "כי את מכוערת" מציג הופעה מפוארת של שחקנית ישראלית מבטיחה, "נאנדאורי" מרהיב עם הומור וסצינת סקס אדירה ו"מלאכי" שובר את הלב בסרט מלא חמלה. פסטיבל ירושלים, דיווח ראשון
מותחן ברקע נופים מרהיבים, סרט שהתאהבנו בו עד מעל לראש, פנינה אמיתית ועוד שלל סרטים עטורי שבחים ופרסים. רגע לפני שפסטיבל הקולנוע יוצא לדרך - קבלו כמה המלצות
רובי החלוץ ("נגוע" של עמוס גוטמן), תומר ואיגי האיקוניים ("פלורנטין"), המ"כית הכובשת צימר ("המפקדת") וגם חתולה שחורה אחת שכולנו התאהבנו בה: לרגל שבוע הגאווה, אספנו את הדמויות הישראליות הגאות שהצליחו לשנות אפילו את המציאות
מתקתק וחמוד ככל שיהיה, אין באמת שום סיבה לחידוש סיפורם של לילו ושל סטיץ', והרימייק לא הוסיף לו שום שכבה של מורכבות, אופי או עניין. נכון, יש דברים גרועים יותר מהסרט הבלתי מזיק הזה - אבל אולי עדיף פשוט לצפות בגרסה המקורית
יחד עם שותפיו ליצירת "אין ארץ אחרת", יובל אברהם הביא את האוסקר לישראל תוך שהוא חוטף נאצות מכאן ומשם. ומה יותר מעורר גאווה ממי שנלחם להפוך את המקום הזה לטוב יותר וצודק יותר? "בכל זאת הגענו" - האנשים שבכל זאת הביאו לנו כבוד השנה | פרויקט מיוחד
"עד שתחזור" של שרי אזולאי תורג'מן הוא סרט מסע של נערה בעקבות אביה האובד. במקום להצטיין בקטגוריה של הילדים והנוער, הוא מחליט להתמודד במגרש של הקולנוע האמנותי למבוגרים - וזה כבר הרבה יותר קשה לו
הכוכבת הצעירה שהייתה אמורה לכבוש את הוליווד הפכה למוקד שערוריות שעולות לחברה מאות מיליוני דולרים. מעמדותיה הפוליטיות ועד היחסים הקרים עם גל גדות, זגלר לא מפסיקה להכניס את דיסני לסיטואציות מביכות. האם הסרט היקר נידון לכישלון עוד לפני שעלה לאקרנים?
"יום באמסטרדם" של רוני קידר מפגיש צעירה ישראלית ותיכוניסטית בריטית ליום של בריחה מהמציאות בעיר המגניבה בעולם. זהו סרט שנון, אבל הוא נמתח ונמנע מפואנטה, וכל כך חבל שהוא לא מדבר לישראלים בשפתם
המסע המטורף של הדוקו הפלסטיני-ישראלי "אין ארץ אחרת" החל במערה בגדה המערבית ועשוי להסתיים באוסקר. בריאיון לוואלה מספר אחד מיוצריו, העיתונאי יובל אברהם, על הרגע המפחיד שבו תויג כאויב הציבור, ומבהיר שהאנשים שכועסים עליו כאן חשובים לו יותר מהפרסים של הוליווד
"חליסה" של סופי ארטוס מתאר פיסת חיים של אחות בטיפת חלב שכמהה לילד משלה בדרמה ריאליסטית ולא מתייפייפת, לטוב ולרע. מזל שמככבת בו נועה קולר, שגרמה לנו להתאהב בגיבורה כמו שרק היא יכולה. שלושה כוכבים
"כביש הסרגל", סרטה השני של מיה דרייפוס, שולח בלשית בגילומה של טלי שרון לחקור תעלומת רצח מסתורית בבירת העמק. גם לעפולה מגיעה אגתה כריסטי משלה, אבל עד שכבר קיבלנו תעלומת רצח משלנו - אפשר היה לצפות ליותר. שני כוכבים
שורה של סערות אנטישמיות, מיזוגניות, גזעניות והומופוביות הפכו את הכוכב של "מקס הזועם" ו"לב אמיץ" לאישיות לא-רצויה שאף אחד לא רוצה להתקרב אליה. אבל ב-2025 ועם חיבוק חם מהבית הלבן, כבר ברור: בשלב הכוחני שהיא נמצאת בו, אמריקה סלחה לו על הכול
היצירה החדשה של עמוס גיתאי, שהוקרנה בפסטיבל ונציה, היא יותר טקסט הגותי בתמונות נעות מאשר סרט של ממש. אבל גם עם אלברט איינשטיין, זיגמונד פרויד, קרן מור ויעל אבקסיס, נדמה שהוא לא באמת אומר הרבה על הנושא שבכותרת
סרטו החדש של לוקה גואדנינו, בכיכובו של דניאל קרייג (סרטי "ג'יימס בונד"), הוא כמעט יצירת מופת: סרט יפהפה שמצליח לטעון אפילו רגעים קטנים באנרגיה מחשמלת, וכן, כולל גם כמה מסצנות הסקס הכי בוטות שראינו בהוליווד אי פעם. כפיים
"החדר הסמוך", סרטו הראשון באנגלית של הבמאי בכיכובן של טילדה סווינטון וג'וליאן מור, אינו בהכרח אחד מסרטיו הטובים ביותר - אבל הוא מכניס את צופיו לעולם אחר, צבעוני, דרמטי ועשיר יותר. ובשביל זה אנחנו הולכים לקולנוע מלכתחילה
סרט הביכורים המוצלח של דנה מודן, על פי הרומן הגרפי עטור השבחים של אחותה רותו מודן, לוקח את רבקה מיכאלי הענקית למסע טראגי-קומי, רומנטי ואבסורדי בפולין. העולם של "הנכס" מלא בהומור ופרטים, אבל כנראה שעל הנייר הוא הוא עובד טוב יותר מאשר על המסך
במרכזו של "עיד", סרט הביכורים של יוסף אבו-מדיעם, ניצב צעיר בדואי שחולם על תיאטרון ומתמודד עם סוד אפל ועצוב מעברו. זו דמות נהדרת שמגלם שאדי מרעי בצורה מפעימה, אבל מסביבה יש מעט מאוד
שלום אסייג מככב ב"פטריק", סדרת הפשע החדשה של רשת 13, שנראית כמו חיקוי הוליוודי. השחקנים סביבו מגזימים בכל סצנה בעוד הוא נשאר מאופק ואנושי, והתוצאה היא סדרה שלא ברור אם היא מנסה להצחיק או פשוט לא יודעת מה היא רוצה להיות
בעידן שבו הוליווד מסתמכת על מותגים במקום על כוכבים, הריסון פורד מוכיח בסדרה "שרינקינג" שיש עוד תקווה לכוכבי קולנוע אמיתיים. בגיל 82, השחקן האגדי מגלם דמות של פסיכולוג שמזקקת את כל מה שהפך אותו לכוכב - מהקשיחות ועד הסקס אפיל, בין החספוס לקומדיה
עם שיווק אגרסיבי, שערוריות צהובות וקלאסיקות מוזיקליות בלתי נשכחות, המחזמר המצליח מברודוויי על המכשפה הרעה מארץ עוץ מגיע למסך הגדול. האם הוא יצליח איפה שקודמיו נכשלו? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת
מהפריצה הגדולה עד הקלאסיקות מפוצצות המוח, מהקסם של "טיטניק" ועד לעבודה עם סקורסזה וטרנטינו. לאונרדו דיקפריו, מכוכבי הקולנוע הכי גדולים של העשורים האחרונים, הגיע לגיל 50. התחנות הגדולות בקריירה שלו מוכיחות: במיטבו, הוא מסוגל לגעת בשמיים
לא מעט עיתונאים משרתים במילואים ונלחמים בעזה ובלבנון. הם עצמם מתעקשים שזה רק משפר את המוצר העיתונאי שלהם (רועי שרון: "כשעיתונאי עושה מילואים, הוא מחובר לשטח. הוא לא מנותק"), אבל נשאלת השאלה אם אפשר בכלל לעשות את ההפרדה בין העולמות
עתה שהעונה כולה הסתיימה כבר אפשר לקבוע כי "אגתה לאורך כל הדרך" טובה מכפי שציפינו. קתרין האן האדירה הפכה את דמותה של המכשפה האהובה למורכבת ובלתי נשכחת - בלי שהסדרה תנסה לרכך את הרוע שלה. עם זאת, את ההצגה גנבה דמות אחרת לגמרי
יניב סגלוביץ' מפצח בסרט "הפקות המזרח" (כאן 11) את סיפורו של הדון קישוט של הקולנוע הישראלי, שללא תקציב, עם שחקנים לא מקצועיים, שירים של אבי ביטר וסיפורים ושפה מהרחוב - הגיע עם סרטיו להמוני צופים. בריאיון הוא מספר איך גם הוא הפך למעריץ
נועם אימבר שבה את ליבנו בתור יוגב החמ"ליסט בסדרה "המפקדת", זכה בפרס אופיר ועכשיו מככב בהמשכון ללהיט "בחורים טובים" - אבל עמוק בפנים עדיין מסתתר בו הילד שחולם על אהבה והכרה. ריאיון שנפתח באזעקה, ומסתיים בפוסטר על הקיר
מ"אנשים רגילים" עד "בחורה חדשה": מסע בין הדמויות הגבריות שכבשו את הלב הקולקטיבי. שישה גיבורי טלוויזיה וקולנוע שהפכו לסטנדרט הרומנטי של דורות שלמים, ולמה אנחנו מתאהבים בהם שוב ושוב
בשיתוף מפעל הפיס, הכתבה הופקה בידי מחלקת שיתופי פעולה מסחריים של וואלה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית.
כשגילו שהיקר להם בחיים, הם קודם כל אמרו תודה. ואז החל המאבק. משפחות קטועי הגפיים של "חרבות ברזל" מדברות על הקשיים והניצחונות: אורלי, שבתה, איבדה את רגלה בפסטיבל הנובה, ומושי, שבנו איבד את רגלו בפעילות מבצעית
לסדרת הדוקו של קשת אין יומרות, אין אג'נדה - יש בה חבר'ה שאפשר לקטלג בעמודת ה"גיבורים", ואפשר לקטלג בעמודת ה"קורבנות", אבל "לוחמים" פשוט בוחרת להתייחס אליהם כאל בני אדם. וזאת תמיד הבחירה החכמה ביותר. אלא שאי אפשר באמת לספר על המלחמה הזאת בפריזמה צרה כל כך
"המורה לאנגלית" של דיסני פלוס מצליחה לגעת בנושאים מורכבים בצורה רעננה ולא דידקטית. היא מתארת בחן רב את התיכון האמריקאי הממוצע בלי להתחנף לתעשיית הפוליטיקלי קורקט, ובכל זאת שומרת על עמוד שדרה ערכי כלשהו
