"אבי רצח את אמי ואז צפיתי בו רוצח באכזריות זוג בלב ים"

סרט דוקומנטרי בן שלושה חלקים, "מתים במים" (Dead in the Water), חושף את סיפור הרצח האכזרי של הזוג כריסטופר ופטה ע"י הרוצח הסדרתי סילאס דואן בוסטון, שעשה זאת מול עיניהם של שני ילדיו - שרק מספר שנים קודם לכן רצח את אמם כשרצתה להתגרש ממנו. בנו, שצפה באביו מטביע את הזוג ממנצ'סטר לפני 46 שנים, מספר בסרט התיעודי החדש של "אמזון פריים" כיצד זה הרגיש לראות את אביו מבצע את הרצח האכזרי מבלי יכולת להצילם - ואיך היה לחיות עם העובדה שנאלץ להסתיר את זה בסוד עד שעזב את הבית מהחשש שאביו יפריד בינו לבין אחיו וחמור מכך - עשוי לרצוח גם אותם.

סילאס דואן בוסטון חשוד בלא פחות מ-33 מקרי רצח, מה שהופך אותו לאחד הרוצחים הסדרתיים הגדולים בתולדות ארה"ב. בנו וינסנט בוסטון היה רק בן 5 כשסבתו חשפה בפניו שאביו רצח את אמו שנתיים קודם לכן וקבר אותה באדמה לא מסומנת ורדודה. לדבריה הוא ירה באשתו, מרי לו, לאחר שהיא ביקשה ממנו גט ותכננה לקחת איתה את שני הילדים. האם בת ה-23 נעלמה ב-1968 כשבוסטון האב שכנע אותה לכאורה לצאת לנסיעה משותפת כדי לשוחח על הזוגיות שלהם ובאמצע הדרך הכריח אותה לצאת מהרכב, אמר לה לברוח וירה בה מאחור בעודה בורחת. הוא קבר אותה בנחל סמוך. סבתו של וינסנט אמרה לילדים: "אני לא רוצה לשקר לכם. אין סנטה קלאוס ואמא שלכם לעולם לא תחזור. אבא שלכם הרג אותה כי הוא לא רצה לאבד אתכם, ילדים".

אולם, במקום לסיים מאחורי סורג ובריח, לאחר שנפטר מגופת אשתו, הרוצח עבר עם ילדיו, וינסנט וראסל, מקליפורניה לבליז כדי לפתוח בחיים חדשים. על האי הטרופי, הגובל בג'ונגלים של מרכז אמריקה ובחופי האיים הקריביים הנוצצים, בוסטון יבצע את הפשע המחליא הבא שלו - הפעם לעיני בניו הקטנים.

האמריקאי חובב המסיבות פתח עסק של הדרכת טיולים בסירה ישנה, בה היה לוקח מבקרים לים כדי לדוג דגים ולשנרקל - כשבניו עובדים כצוות על הסיפון. שם הרוצח פגש את קורבנותיו הבאים, בהם עוסק הסרט התיעודי "מתים במים" - הזוג כריסטופר פארמר בן ה-25, רופא שזה עתה הוסמך, וחברתו פטה פרמפטון בת ה-24, עורכת דין. בני הזוג ממנצ'סטר החליטו לצאת לטיול תרמילאים מלהיב במרכז אמריקה ב-1978. העובדה שהמדריך היה איש משפחה משכה את פטה וכריס להירשם לחוויה של שבועיים בה למדו כיצד להפליג. וינס זוכר אותם היטב: "היינו רגילים שנוסעים עולים על הסיפון ליום או יומיים כדי לצלול איתנו וללמוד לדוג, אבל זה היה מקרה יוצא דופן, לצאת לטיול ארוך כל כך, אז זה בלט".

דואן בוסטון, שפגש אותם בבליז, העלה אותם על סירת המפרש מעץ שלו באורך 10 מטרים יחד עם בניו, וינס וראסל, שהיו אז בני 13 ו-11 בהתאמה. "אני זוכר בבירור את פטה וכריס הולכים במורד המזח עם כל התיקים שלהם ומציגים את עצמם בפנינו. בילינו איתם הרבה זמן באותו שבוע, בסירה הקטנה והצפופה ההיא". שני הבנים זכו ליחס של אנשי צוות יותר מאשר יחס של "הילדים של" כשהיו על סיפון הג'סטין בי, סירת המפרש של המשפחה. הבילוי התחיל מהנה אך מהר מאוד הדברים התדרדרו.


עוד בנושא:
"הרוצחת הסקסית" שנלחמת על חפותה עובדת עם מוניקה לווינסקי על סדרה חדשה

הסדרה על ג'פרי דאהמר מכעיסה את משפחות הקורבנות: "איך הם יכלו לעשות את זה?"

וינס בוסטון, כיום בן 59, מסקרמנטו, קליפורניה, חשף את הפרטים המלאים על המסע המשותף שלהם, במהלכו ראה כיצד אביו מענה את הזוג, קושר אותם ומשליך אותם למים בעודם בחיים, לפני שאיים עליו ועל אחיו ש"אם ילשינו - ימותו". "ידעתי שהוא רצח את אמא שלי בדם קר, אז באמת פחדתי ממנו ובמשך זמן רב לא אמרתי כלום", משחזר וינס. הוא זוכר לטובה את בני הזוג כריס ופטה, אותם תיאר כידידותיים ואכפתיים, ואף הוסיף שהם סייעו לו בלימודים. עם זאת, החלו להופיע סדקים בקשר עם השניים כשאלה היו עדים לאב המשפחה משתכר ומתעלל בילדיו.

וינס אומר: "בהתחלה, פטה וכריס היוו חוצץ עבורנו. אבא שלנו התנהג אחרת סביב אנשים חדשים. הוא היה מקסים כזה, מהנה וחובב מסיבות. אולם, כשהוא היה שיכור, הוא הפך למפלצת. הוא היה מתעלל בנו, ולמרות שבתחילה פטה וכריס ניסו להתעלם מזה, עד מהרה היה להם קשה שלא להתערב".

וינס סיפר כיצד אביו זעם על כך שכריסטופר נזף בו על שהתנהג בבריונות כלפי בנו הצעיר, ראסל. "אבא היה מבלה הרבה זמן כשהוא שיכור. הוא היה זועף, ואז הוא היה הופך לדמות סטייל ד"ר ג'קיל ומר הייד. אלכוהול היה מפעיל את הדמות הזאת בו", הסביר, "הוא התחיל לצעוק על אחי ראס, שוב ושוב, 'תכין לי קצת אורז לעזאזל'. הוא ניסה לרצות אותו, אבל אין דרך לעשות את זה כשהוא ככה. הוא ביקש מראס לתפוס את העוגן ואז התחיל להכות בו בלי סיבה. כריס ופטה אמרו לו: 'תפסיק! מספיק! תעזוב אותו בשקט'. אבא צעק עליהם: 'אל תגידו לי איך לגדל את הילדים שלי'. מהר מאוד התחיל שם ויכוח אלים. אבא לקח תנופה כדי להיאבק בו, כריס התרחק מהדרך ואבא נפל מהסיפון. אבא במים, רק בוהה בדממה, מביט בכריס ופטה ואני חושב שכריס אמר משהו כמו 'אולי זה ירגיע אותך'".

וינס האמין שהתקרית הזו היא הסיבה שאביו החליט לרצוח את בני הזוג - שכן "נחצה כאן קו אדום", לדבריו. "זה בסדר שהוא משפיל אותנו הילדים, אבל לא שהוא מושפל בעצמו", הוסיף. "הוא אמר לנו, 'אנחנו צריכים להיפטר מהאנשים האלה'. הייתה אווירה לא טובה מאז. פטה וכריס אמרו לו שהם רוצים לעזוב את הסירה, אבל אבא שלי נשבע אז שיחייב אותם לשלם".

למחרת, דואן אמר לבני הזוג שהוא הולך להוריד אותם בכפר דייגים בשם ליווינגסטון שבגואטמלה. במקום זאת הוא שחרר את העוגן באמצע האוקיינוס, בטענה שהם צריכים אשרות והוא יביא אותם ליעדם כשיתאפשר. וינס אמר: "אחרי זמן מה, אבא ביקש מכריס ללכת לקדמת הסירה ולהרים את העוגן. 'אנחנו הולכים להיכנס עכשיו. כבר מספיק חשוך', הוא אמר. אני רואה את אבא צועד לחזית עם מחבט ומתחיל להכות בו, שוב ושוב ושוב".

"כריס צורח 'מה המשחק שלך, מה אתה עושה?!' ואבא פשוט ממשיך להכות בו עד שכריס נופל על הסיפון. הוא היכה בו כל כך חזק שהוא שבר את הגולגולת שלו. יכולתי לשמוע את העצמות מתבקעות ובסופו של דבר הוא שבר את המחבט", סיפר וינס, "חשבתי לעצמי מה אני יכול לעשות עכשיו, האם אני יכול להתערב? אבל אני רק ילד. אז הוא שלף סכין ודקר אותו בחזה".

וינס טען שכשפטה הסתכלה החוצה כדי לראות מהיכן מגיע הרעש, דואן איים לירות בה ברובה צלילה. וינס וראסל התבקשו לשמור על כריס מחוסר ההכרה בזמן שאביהם ירד אל מתחת לסיפון עם פטה - שהופשטה, הוכתה ונקשרה. וינס נשלח לאחר מכן פנימה כדי לשמור עליה. הוא סיפר: "אבא תפס חבל וקשר את כריס. אז הוא ירד לסיפון התחתון עם פטה כשהצוהר העליון מכוסה. הוא היה שם למטה זמן מה, יותר משעה. כשהוא סיים, הוא חזר למעלה. ירדתי אליה. היא הייתה קשורה, בלי בגדים, הוא הוריד את הבגדים שלה. היא רתחה מזעם. היא כנראה פחדה אבל היא לא הראתה את זה. היא אמרה לי שאני הולך להישרף בגיהנום".

הוא הוסיף: "המוח שלי רץ על מאתיים. אולי היא צודקת. אני לא רוצה להיות חלק מזה אבל אין לי ברירה. מה אני יכול לעשות, להשתלט על אבא שלי? לא הייתי יושב כאן עכשיו אם הייתי מנסה. אני זוכר שהתבוננתי בה וחשבתי שוב ושוב, 'מה אני יכול לעשות?', בידיעה שאם אשחרר אותה ואתן לה ללכת, חייבת להיות לי תוכנית. ידעתי שאבא יהרוג אותי אם אפריע לו - הוא איים בכך פעמים רבות".

למחרת בבוקר כריסטופר עדיין היה בחיים, אבל הוא היה קשור בקדמת הסירה, כשגם פטה נותרה קשורה כל הזמן הזה. וינס נזכר ברגעים האחרונים שלהם, בהם אביו אמר לזוג שהוא הולך "לשחרר אותם, לקשור אותם לעץ ואז להפליג משם".

"זה מה שחשבתי שיקרה", סיפר וינס, "אבא ירד מתחת לסיפון, תפס ציוד גדול ששימש לאיזון הסירה, סוג של גלגל שיניים ענק עשוי מברזל, חלק מהמנוע. הוא כבל אותם לזה והשליך אותם אל מותם. וינס צפה בנעשה בשקט והבטיח לקחת את הזכרון הזה איתו לקבר. וינס משחזר: "הוא לקח את המשקל והשליך אותו. חשבתי שזה לא יכול להיות שזה קורה עכשיו. הברכיים שלי רעדו". האב הסתכל בשעון שלו כמה דקות לאחר מכן ואמר "הם מתים עכשיו". וינס הוסיף: "לראות את אבא שלך, מישהו שאתה סומך עליו, שאמור להגן עליך, רוצח שני אנשים חפים מפשע מול העיניים שלך. חשבתי שאולי אנחנו הבאים בתור. הוא הסתכל עלינו ואמר 'אם אתם מלשינים, אתם מתים'".

עברו 5 שנים עד שוינס עזב את בית אביו ויכול היה לספר את האמת. הוא היה בן 17 כשהצטרף לחיל הים, ומיד לאחר שקיבל את השכר הראשון שלו הוא התקשר למשטרה ודיווח על מה שראה. לצערו לא היו לו מספיק ראיות שיאמתו את סיפורו.

אחותו של הנרצח כריס, פני פארמר, שהשתמשה ברשתות החברתיות כדי לעלות על עקבותיו של הרוצח עשרות שנים לאחר ביצוע פשעיו הנתעבים, מופיעה גם היא בסרט התיעודי. היא סיפרה על הקורבנות: "הם היו ילדים של שנות ה-70, כל הבאזז הזה, כל האווירה הזאת, אהבת חינם והמוזיקה, אבל מה שהגיע יחד עם זה הייתה גם נאיביות מסוימת. הם לא יכלו להעלות על הדעת שמישהו יכול לפגוע בהם. בפעם האחרונה ששמענו מהם, הם עלו על סירה. זה פשוט לא היה הגיוני, אבל האמת הייתה הרבה יותר מחרידה ממה שיכולנו לדמיין".

ביוני 1978, כתבה פטה לאמה מבליז ואמרה שהם הולכים להפליג למקסיקו על יאכטה בשם ג'סטין ב., שעליה מפקח אמריקאי בשם דואן. פטה, במכתב מ-29 ביוני, ציינה שההפלגה לא תמיד הייתה חלקה על הסירה, שכן שני בניו הצעירים של בוסטון, שהיו גם הם על הסיפון, התקוטטו לעתים קרובות ואביהם היה עצבני. מכתב נוסף הגיע לאחר שגופותיהם של בני הזוג נמצאו ב-8 ביולי 1978, צפות מול חופי פונטה דה מנאביק בגואטמלה. וינס וראסל אמרו למשטרה שאבא שלהם היה זה שכתב את המכתב כי הוא חשב שזה ירחיק את המשטרה מעקבותיו.

כשכריס ופטה נעלמו, משפחותיהם החלו בחיפושים אחריהם ונותרו נואשים כשהשבועות הפכו לחודשים. בחיפוש אחר תשובות, הוריה של פטה עקבו אחר בוסטון לסקרמנטו, לשם הוא ובניו חזרו לאחר הרצח. הרוצח נחקר על ידי הקונסוליה הכללית הבריטית. על אף שהם היו משוכנעים במעורבותו בהיעלמותם של בני הזוג, לא היו להם הוכחות והוא לא עמד בפני חקירה נוספת.

אביו של כריסטופר, צ'רלס פארמר, עיתונאי ב-BBC, ערך חקירה משלו כדי לגלות היכן היו בני הזוג לאחר שהתקשורת עם השניים הופסקה. הוא פנה לעזרה ל- Belize Times ללא הצלחה. בעקבות זאת, הוא שכר אדם מקומי, אלפונסו דה פנה, שישמש כחוקר פרטי. בינואר 1979, נודע למר דה פנה דרך כומר מקומי שחי ממש מעבר לגבול בגואטמלה, ששתי גופות לא מזוהות של זוג אירופי צעיר נמשו מהמים, 200 מטרים מהחוף, בשנה הקודמת. לאחר פריצת הדרך של החוקר הפרטי, הגופות הוצאו מהקבר ורישומי שיניים הוטסו מעבר לאוקיינוס האטלנטי כדי לאשר שמדובר בכריסטופר ופטה. רק ב-1 בפברואר 1979 המשפחות קיבלו הודעה רשמית על מותם.

ללא אפשרות לחקןר את זירת הפשע ועם סיוע מועט מאוד ממשטרת גואטמלה, התיק נסגר. וינס אמר: "אבא התרברב בכך שהוא יצא מזה נקי, שיש לו תוכניות להמשיך להרוג, ושאם אי פעם חשבנו להלשין עליו, הוא יפריד בינינו ויעביר אותנו לאומנה. זה היה האיום האולטימטיבי כי ראסל היה כל מה שהכרתי. לא הייתה לנו אמא כי הוא רצח גם אותה, אז הרגשתי שעדיף להישאר עם השטן שהכרתי מאשר לנסות את מזלי".

צ'ארלס ודיפלומטים במשרד החוץ המשיכו בחקירותיהם, והתחקו אחר בוסטון, אשר - כך יתברר מאוחר יותר - נמצא במנוסה במרכז אמריקה, מבוקש באשמת אונס סטטוטורי (חסי מין עם קטין מתחת לגיל ההסכמה), בביתו שבסקרמנטו, קליפורניה. הקונסוליה הבריטית וצ'ארלס הצליחו שניהם לדבר עם בוסטון בטלפון. הוא נשמע מתחמק ולא משכנע, וסיפר לקונסוליה ששני נוסעיו ירדו מהסירה בשלום מפני שסירתו נדרשה להישלח לתיקון. לצ'ארלס הוא אמר: "תודיע לי אם אתה שומע עליהם משהו" וטען שהוא לא יודע מה קרה לבני הזוג. לאחר מכן, נראה היה שבוסטון נעלם מעל פני האדמה. צ'ארלס פארמר מת ב-2013, בגיל 91, מבלי להגיע לאמת על מות בנו.

במהלך העשורים שחלפו, משפחותיהם של פיט וכריס המשיכו לחפש תשובות, אך נראה שבוסטון לא השאיר אחריו עקבות. באוקטובר 2015, אחותו של כריס, פני, נדהמה למצוא את הרוצח, שני בניו ואשתו החמישית בפייסבוק. לאחר שברח מהמשטרה במשך 38 שנים, משטרת סקרמנטו סוף סוף איתרה את בוסטון בדצמבר 2016 - והוא הואשם ברציחות של כריסטופר ופטה. פני טסה לארה"ב כדי לשוחח עם ראסל, שסיפר שאביו הרג שני תיירים נוספים, כנראה מסקנדינביה, רק שבועיים לאחר מכן. בסך הכל, הוא סיפר שאביו טען כי רצח 33 בני אדם, טענה שאם היא נכונה תהפוך אותו לאחד הרוצחים הסדרתיים הפוריים בתולדות ארה"ב.

הרוצח נמצא לבסוף בבית אבות באאוריקה, קליפורניה. בעזרת משטרת בריטניה ועדויות רשמיות שנאספו משני הבנים, היו סוף סוף מספיק ראיות להאשים אותו במותם של פטה וכריס. באופן טרגי ממש, באפריל 2017 - שלושה שבועות בלבד לפני שהמשפחות היו אמורות להשתתף בשימוע קדם משפטי - מת בוסטון בגיל 76. עם הידרדרות במצבו הבריאותי בגלל שנים של שתיית אלכוהול, בוסטון מת בכלא כשסירב להמשיך שם בטיפולי הדיאליזה שלו. וינס אומר: "סוף סוף הם לקחו את זה ברצינות - אבל זה היה מאוחר מדי. הוא בחר לברוח בדרך הפחדנית ובדיוק כך הכל נגמר".

מקרי רצח לא מפוענחים אחרים בהם חשוד בוסטון כללו רצח אפשרי בתאונת פגע וברח בסקרמנטו ב-1972 ורצח של שלושה סוחרי סמים ברחבי קליפורניה. וינס סיכם: "במבט לאחור, הלוואי שהכל היה יכול להיחשף מוקדם יותר, שמישהו היה מגלה על הרצח של אמי לפני שיצאנו לבליז, שכריס ופטה היו בחיים. הצדק לא יצא לאור וכולנו היינו צריכים לחיות עם העובדה שפטה, כריס ואמא שלי לעולם לא יחזרו, ואני אחיה עם ההשפעות של מה שראיתי לנצח".

לסרט הדוקומנטרי אחראית חברת ההפקה הלונדונית RAW, שהפיקה בין היתר את "נוכל הטינדר" ו"אל תתעסקו עם חתולים: המצוד אחר הרוצח מהאינטרנט".