קיבוץ ניר עוז הודיע אתמול על מותו של עמירם קופר, תושב הקיבוץ בן 86, שנחטף לרצועת עזה ב-7 באוקטובר. לצד קופר נהרגו, ככל הנראה לפני כמה חודשים, גם נדב פופלוול, תושב נירים בן 51, ושני תושבים נוספים של ניר עוז: חיים פרי ויורם מצגר בני ה-80. בהודעת הקיבוץ הודגש כי הוא מת "לאחר שסבל עינויי גוף ונפש במשך חודשים".
לא כך צריך היה להסתיים הסיפור של קופר, כלכלן במקצועו, אב לארבעה ילדים וסב ל-11 נכדים - שעד ל-7 באוקטובר היה ידוע יותר בגלל התחביב שלו: כתיבת שירים. חובבים של זמר עברי מכירים את שמו כמי שכתב את השיר "שיבולי פז", שיר שנכתב במיוחד לאירועי "חג החומש" בקיבוץ ניר עוז לפני יותר מ-60 שנה, והפך לקלאסיקה בביצוע של הגבעטרון וללהיט של ריקודי עם.
את "שיבולי פז", שנכתב בתחילת שנות ה-60, כתב קופר והלחין יעקב שגיא, שידוע בזכות הלחן שכתב לשיר "שיירה שלנו (שוב יוצא הזמר)" שכתב נתן יונתן. השיר טובל בפסטורליה הקיבוצית המוכרת של חג השבועות: "שִׁבּוֹלִים כּוֹרְעוֹת עֹמֶס, שֶׁפַע בַּר עַל כָּרִים, עַלְמוֹת חֵן יִשָּׂאוּ עֳמָרִים. חֶרְמֶשִׁים כְּבָר הֻשְׁחָזוּ וְנִשְּׂאוּ מֻנָּפִים. שִׁבּוֹלֵי פָּז יִרְחָשׁוּ שִׁיר חַג". התמונה העולה בו מוכרת לכל ישראלי, ולא פלא שזכתה להצלחה בחגיגות השבועות בכל רחבי הארץ.
סיפורו של השיר, ושל קופר עצמו, מובא באתר "שירה עובדת", מיזם רשת מפואר להנצחת השירים של ההתיישבות העובדת. "השיר 'שיבולי פז' נולד על הדשא בין הצריפים, כאשר יענקל'ה [שגיא] מדלג מן הדשא אל הפסנתר", סיפר קופר, "יענקל'ה אילתר את הלחן ובעקבותיו עמירם חיבר מילים. לקח משהו כמו שעה, שעה וחצי... נחצ'ה היימן אימץ אותו לרפרטואר של חמישיית גלבוע ומאוחר יותר הגבעטרון אימץ את השיר והוא נכנס לפנתאון... השירים על שיבולים".
השיר הוקלט לראשונה על ידי חמישיית גלבוע, ההרכב שהוביל המלחין נחום היימן בקיבוץ בית אלפא, כבר ב-1960, והוא הוקלט כמה פעמים נוספות לאורך שנות ה-60, יצא מגבולות התנועה הקיבוצית והושמע לא מעט ברדיו.
קופר כתב וגם הלחין שירים נוספים, שזכו להצלחה פחותה, כפי שמתאר יפתח מזור, עורך "שירה עובדת" במאמר שפרסם על קופר בבלוג "עונג שבת". באתר "שירה עובדת" מובאות הקלטות לעוד כ-15 כאלה, ובספרו "שירים מספר המדבר", שראה אור בשנת 2015 ובו כונסו רבים משיריו, יש עוד עשרות שירים שנוצרו לאורך שישה עשורים. בין אלו אפשר למצוא את "לחן של רועים" ו"קציר", גם הם ללחן של יעקב שגיא.
בינואר האחרון, אהוד בנאי ומיכה שטרית הקריאו משיריו בכיכר החטופים. אחד מהם, "לא נפל נס", כלל את המילים הבאות: "פנקס פתוח ויד רושמת, ודף אחר דף הזמן נוגס. וגל אחר גל מעל גל האתר, נודע כי לא נפל נס".
ב-7 באוקטובר, במתקפת הטרור בנגב, קיבוץ ניר עוז ספג מכה כבדה במיוחד. כ-38 מתושבי הקיבוץ נרצחו ויותר מ-70 נחטפו לרצועת עזה, אחוז ניכר מכלל החטופים בשבת השחורה. בין אלו היו גם עמירם קופר ואשתו נורית, בת ה-80. נורית קופר הייתה מהמשוחררות הראשונות. היא שבה לישראל יחד עם יוכבד ליפשיץ ב-22 באוקטובר, במחווה הומניטרית שלא במסגרת עסקה. בדומה לעמירם קופר, גם בן זוגה של ליפשיץ, העיתונאי עודד ליפשיץ, נותר בשבי.
בחודש דצמבר האחרון פרסם חמאס סרטון ובו הופיע קופר יחד עם החטופים מצגר ופרי. בסרטון התייחסו השלושה למחלותיהם הכרוניות וכן לחלקם בהקמת מדינת ישראל - תחת הבקשה לשחררם ועל רקע השיר "אל תשליכני לעת זקנה". אמש, כאמור, הוכרז על מותם. ברצועת עזה מוחזקים עדיין כ-120 בני אדם שנחטפו מישראל, שאהוביהם ממתינים לשובם. מותו של קופר מזכיר כי זמנם אוזל, וכל זמן שהם שם מסכן את חייהם.
גם השנה, בחג השבועות שיחול בעוד שבוע, יושמע "שיבולי פז" בקיבוצים רבים. השנה הוא יושמע גם לזכר מחברו.