לניב גלבוע נמאס לבקר מסעדות. אחרי כמה עשורים בתקשורת, שבחלקם נודע כאחד ממבקרי המסעדות הבולטים - והקשוחים - בישראל, גלבוע יוצא לדרך חדשה עם תכנית הצרכנות שלו "מדד גלבוע" בגרסה העברית של ערוץ i24NEWS, שמתחילה הערב (שני) ותשודר בימים א'-ה' בשעה 18:00. שם, בין השאר, יחפש את היורש שלו לעולם ביקורת הקולינריה.
"חוויית הסעודה הייתה פעם חוויה מטלטלת ומהנה בעיני", הוא מספר בשיחה לוואלה! תרבות, לקראת עליית תכניתו החדשה "מדד גלבוע". "לא הלכתי למסעדות עד גיל 16. ההורים שלי היו אקדמאים ולא הבינו למה לאכול בחוץ. בפעם הראשונה שבה הלכתי למסעדה זאת הייתה מסעדה סינית שהיום הייתי נותן לה 2 בדירוג, אבל כל הטקס... הרוטב החמוץ-מתוק, התפאורה. זה נהרס לי. אני לא מסוגל כבר ללכת למסעדות".
למה?
"ראשית, אני לא יכול להיכנס למסעדה, לא מניחים לי. זו לא אשמתם, כמובן, הם חושבים שאני בא לביקורת. ושנית, מרוב שאני כבר מכיר את כל הפגמים ואת כל הדברים, אני לא נהנה יותר. נשבע לך. עכשיו, בתכנית החדשה, אני מחפש מחליף, ומביא כמה אנשים אהובים וחשובים שיבואו איתי למסעדות. זה כיף לא נורמלי".
ערוץ i24NEWS מתחיל השבוע את פעילותו בשפה העברית, ולשם כך גויסה שורת אנשי תקשורת, ביניהם צבי יחזקאלי, אורי קואל, נווה דרומי ודניאל רוט-אבנרי. גלבוע הוא אחד הקלפים החזקים של הערוץ החדש, שינסה להילחם בארבעת ערוצי החדשות המרכזיים, ברקע הערכות כי הוא צפוי לקרוץ בעיקר לצופים מהימין.
"אני הרי התחלתי בחדשות. הייתי מבזקן, לפני כל ביקורות האוכל. כשמנכ"ל הערוץ ישראל טויטו התקשר אלי ואמר 'בוא לערוץ חדשות חדש', אמרתי לו, לפני שבכלל הקשבתי, 'לא תודה, ביי חבר'. אבל הוא אמר לי 'תקשיב, עזוב חדשות מה חדשות. מה שקורה במדינה היום זה מלחמת קיום כלכלית. עם כל המחירים והסופרים, קח את הפרויקט הזה עליך. תהיה ניב גלבוע של המסעדות, ולך ותרוץ על הנושא הזה'. ככה הוא קנה אותי. כשהצפון בער כל הערוצים שידרו תכניות בישול. אין בארץ ערוץ חדשות אותנטי ואמיתי. אבל איזה ערוץ חדשות זה הולך להיות? כי זאת השאלה הבאה שלך", הוא אומר, וצודק. "נכתב על 124NEWS בעברית שעומד לקום ערוץ ביביסטי חדש. אתה יודע מה הדעות הפוליטיות שלי?".
לא.
"ואתה גם לא תדע".
הקולגות שלך הן אושיות ימין בולטות כמו נווה דרומי ודניאל רוט-אבנרי, פרשנים בכירים כמו צבי יחזקאלי, שאמר שצה"ל היה צריך לפתוח את המלחמה במכה שתהרוג 100 אלף פלסטינים בעזה.
"לקחת שלושה שמות, ואני לא פוסל גם אותם. צביקה? שאני אפסול את צביקה? אני מעריץ אותו. שנים עבדנו יחד בערוץ 10. אחד העיתונאים החריפים ביותר שיש. כשישראל אמר לי שהוא מביא גם את צביקה, נרגעתי. הערוץ הזה לא יהיה ביביסטי או ימני. חברי העיתונאים התנפלו עלי כשגילו שאני הולך לשם כי הם קראו איזה מאמר ב'הארץ'. לא הבינו מה אני עושה בערוץ ביביסטי. איזה ערוץ ביביסטי? אני שם כל יום".
אז את הדעות הפוליטיות שלך לא תחלוק איתי, אבל תודה בפני שביביסט - אתה לא.
"מה זה ביביזם? זו לא דעה פוליטית - זו כת. אני לא באף כת".
גלבוע גאה בתקופתו בערוץ 10, כיום ערוץ 13, שעובר בשבועות האחרונים טלטלה. עובדי הערוץ יצאו במחאה נגד המינוי השנוי במחלוקת של יוליה שמאלוב-ברקוביץ'. ברקוביץ' אמנם עבדה בעברה בערוץ 9 ובווסטי, אבל בעשרים השנים שעברו מאז היא הספיקה לכהן כחברת כנסת מטעם מפלגת קדימה וכיושבת ראש הרשות השנייה, שם פעלה נגד מיזוג ערוץ 10 ורשת (במהלך שהיה למעשה מוביל לסגירת ערוץ 10), בנוסף להיות חברה במפלגת הליכוד. מאז מינויה, רבים מעובדי ערוץ 13 יצאו פומבית נגדה - ביניהם המגישה היוצאת תמר איש-שלום, אודי סגל, הילה קורח, מתן חודורוב ורבים אחרים.
מה היית עושה במקום עמיתיך לשעבר?
"את אותו הדבר. בא לי למות כשאני מדבר עם חברים שלי מהערוץ ומבין מה קורה שם. אני מכיר את יוליה. כולנו מכירים אותה, בגלגולים שונים. היא אישה ראויה להרבה דברים. היא לא יכולה להיות מנכ"לית, עורכת ראשית, של חברת חדשות. היא פוליטיקאית".
"לאורך השנים רשת עשו כמה טעויות", מסביר גלבוע. "אם אתם בוחרים לאפשר לאנשים עם דעות לדבר, אז שיביאו את שני הצדדים, בלי לפטר את אילה חסון ושרון גל. רביב דרוקר מביא את התחקירים הכי חשובים בארץ: הצוללות, מירי רגב. הוא עיתונאי בחסד עליון. מצד שני, יש את הוויכוח על בג"ץ - ואני תומך בעמדתו של רביב, אבל יכול להבין גם את הצד השני. אצלנו אני מבטיח שנקבל את הדעות של כולם. אין מצב שמישהו יקרא אצלנו דף מסרים".
לא יהיו ב-i24NEWS שופרות?
"אצלי לא ראיתי שום התערבות משום כיוון. משיחות שיש לי עם עיתונאים אחרים בערוץ, אף אחד לא אומר להם שום דבר. אני חושב שחלק ממי שהיו בערוצים אחרים והיו, אולי, חייבים לקרוא בהם מדפי מסרים, יבינו עכשיו שהם לא צריכים".
מה חשבת על דניאל רוט-אבנרי כשהייתה בפאנל של אולפן שישי בערוץ 12?
"פגשתי את דניאל רוט-אבנרי בכנס אילת. ישבנו לארוחת צהריים. היא אישה מדהימה. היא עיצבנה אותי רצח באולפן שישי, והיא תעשה עבודה מדהימה בתכנית שלה פה".
מה הישראלים לא יודעים על כלכלה וצרכנות, והם חייבים לדעת?
"הדבר הראשון זה התנהלות חכמה. יש לנו כוח, ואנחנו משום מה לא מממשים אותו. השבוע, למשל שלחתי כמה תחקירנים למקומות שבהם אפשר לקנות, בפער של 60%, את המוצרים הכי יקרים. למה אין במקומות האלה תור של קילומטרים?".
למה?
"כי אנחנו לא צרכנים חכמים. אנחנו אוהבים לקטר, אומרים שלא נצא פראיירים, אבל ללכת עוד שני מטרים בחמסין בשביל סופר עם 60% הנחה? לא נלך. אתה רואה את זה בכל מקום. יש לי מערכת מטורפת, התחקירנים שלנו הם חבר'ה שמבינים כלכלה. אני לא אומר את זה כי אני מתלהב מהתכנית החדשה שלי. בוא ניפגש עוד חצי שנה, עוד שנה, ונראה מה שינינו. ואנחנו נשנה".
גלבוע התחיל כאיש תקשורת מן מהמניין: שירות צבאי ב"במחנה", ערך מהדורות, הגיש מבזקי חדשות. הכל השתנה ב-2009, אחרי שהמנכ"ל שלו בערוץ 10, אורי רוזן, הוציא אותו לארוחה גרועה אחת יותר מדי. "הגישו לי מים מינרליים עם קוביות קרח מהברז", הוא נזכר. "הייתי משתגע".
כמבקר מסעדות, גלבוע הפך לסלב: עיתונאי בן 55 עם 49 אלף עוקבים באינסטגרם, 73 אלף עוקבים בטיקטוק ו-151 אלף מנויים לערוץ היוטיוב שלו. שם גלבוע עושה את מה שהקהל אוהב לראות ממנו, והוא כבר מיצה: ללכת למסעדות ולקבוע אם הן שוות את הכסף או לא. באמצע הריאיון עוצר אותו עובר אורח ומבקש סלפי. גלבוע נענה בשמחה. עולה, כמובן, השאלה - כמה אובייקטיבי ונטול פניות יכול להיות מבקר שפניו וקולו הפכו לסמל מסחרי?
אי פעם יצרת תוכן ממומן, שיווקי?
"בחיים לא".
ואם היו מציעים לך תמורת סכום דמיוני להשתתף בפרסומת של זוגלובק או הוט. היית מסכים?
"כשלא הייתי בחברת חדשות יכולתי. פנתה אלי רשת מאוד גדולה ועשירה של מסעדות, והציעה לי קמפיין דרך הסוכן שלי. אבל היה לי ברור שכמבקר מסעדות אני צריך לומר שהאוכל שלהם טוב".
היסטורית הפקת ביקורות אוכל עבור ערוץ תוכן של חברת כרטיסי האשראי דיינרס.
"יכולתי לעשות את זה. התפטרתי מהעיתונות. עוד לא היה לי את ערוץ היוטיוב שלי, אז עשיתי קמפיין. מותר לי. הייתי פרזנטור של דיינרס אחרי שהתפטרתי מערוץ 10. לא עבדתי בשום תכנית טלוויזיה, לא היה לי את ערוץ היוטיוב שלי. מה רע בפרנסה? זה גם כרטיסי אשראי, זה לא קשור אלי בכלל".
מותר הכל?
"לא הכל. מה שקורה היום לא בסדר. היום אני, 'הארץ' ו-וואלה היחידים שלא מקבלים שוחד ממסעדות. מבקרי אוכל יכולים ללכת למסעדה, וקודם כל מקבלים את האוכל בחינם, בנוסף לפינוקים. בטיקטוק זו בכלל הפקרות. האתיקה שהבאתי איתי מ'לילה כלכלי' נשארה איתי בערוץ היוטיוב שלי".
אוהבים לומר לעיתונאים מהרגע הראשון שהם לא הסיפור. אבל אתה כבר דמות בפני עצמך. מזהים אותך, עוצרים אותך לסלפי. יש מצב שנהיית הסיפור?
"ברור שאני חלק מהסיפור. עכשיו עם i24NEWS אני מופיע על שלטי חוצות, כנראה מפני שאני גם דמות מוכרת. אבל זירת המשחק שלי היא זירה עיתונאית. אני לא יכול להיות בזירה אחרת. אני יודע שאני מרוויח פחות מכל מיני בלוגריות עם פחות עוקבים ממני. אחת יכולה למכור מיקסר ולקבל 70 אלף שקל ליום עבודה. אני לא שם ולא יכול ולא מעוניין להיות שם. זה מעורר בי בחילה".
אם כבר מדברים על בלוגריות אוכל - מה דעתך, למשל, על דניאל עמית, אחת הבולטות שבהן?
"אני לא יכול לפתוח את הפה על מישהי שבנתה את עצמה בעשר אצבעות, אין לי הסבר איך. אבל היא עושה עבודה טובה. אם אני לא טועה, היה לה את הסיפור עם הסנדוויץ' המטומטם הזה, נכון?", אומר גלבוע, בהתייחס לסערה בכוס אינסטגרם שהתחוללה אחרי שעמית עשתה שיימינג למסעדה שגבתה 76 שקלים על סנדוויץ'. "יש לה כוח, והיא אמרה 'אל תלכו לשם'. כמעט הרגה מקום. הכוח מביא לך המון אפשרויות לפגוע. ואני כמי שהיה עורך ויודע למה עורך מצפה מכתב, לא אעשה דבר כזה".
אבל כן יצא לך, כמוה, להיכנס במסעדות. מה הטעות הכי גדולה שעשית כמבקר מסעדות?
"זה קרה באילת. כל כך כעסתי על התדרדרות במסעדה אחת. האבא נפטר, היה סיפור עם האחים, ואח אחד לקח על עצמו את המסעדה. באתי לביקורת ולא האמנתי למה שהיה שם. היה מזעזע. הוצאתי עליהם ביקורת קשה. אבל מה הייתה הטעות שלי? נכנסתי לגופו של אדם. דיברתי על האבא. פגעתי כל כך בבן שלו, ולא הבנתי את זה עד שהוא העלה סרטון ובו בכה על הפגיעה. הוא רצה לרצוח אותי. הרמתי לו טלפון ואמרתי: 'תקשיב. אני לא חוזר בי על מה שאמרתי על האוכל. אבל לא הייתי צריך לדבר על אבא שלך'. הצעתי שאבוא לביקורת חוזרת. אמר לי לא להעז להתקרב למסעדה שלו. לא הקשבתי, ונפלתי עליו אחרי חודשיים. תוך דקה הוא נרגע, והייתה ארוחה מדהימה. היום אנחנו חברים".
אין מצב שתתרכך יום אחד?
"אם הכל יהיה טוב אני אהיה מאוד רך".
איפה אתה מוצא את עצמך בישראל של אחרי שבעה באוקטובר?
"בצוק איתן עשיתי כתבה על משפחת קוץ ועל משפחת צדיקביץ' מכפר עזה. הייתי איתם 24 שעות בממ"ד. בשבעה באוקטובר הייתי בחוץ לארץ, וכשחזרתי לארץ גיליתי שמשפחה שלמה שהייתי איתם בקשר, מתו כולם. חיסלו אותם", אומר גלבוע על משפחת קוץ, זוג הורים ושלושת ילדיהם שנמצאו מתים וחבוקים במיטתם אחרי שנרצחו בשבעה באוקטובר. "הם היו רק ילדים קטנים כשהייתי אצלם בזמנו".
בכתבתו מצוק איתן בקיץ 2014, אמרה לו אורית צדיקביץ' מכפר עזה: "יותר מפחיד אותי שמישהו ייכנס. הסתכלתי דרך החלון, דמיינתי שאני רואה חמאסניקים. אני צריכה טיפול דחוף. חשבתי לי בראש: לאיזה ילד אני אלך קודם? את הקטנים אפשר להסתיר בארון".
"עכשיו קיבלתי ממשפחת צדיקביץ' תמונה שלהם מהופעה של קולדפליי באתונה. הם שרדו את שבעה באוקטובר. האבא, עומר, נרצח", מספר גלבוע.
"איבדתי אמון בהמון מוסדות פה", הוא אומר. "פעם הייתי בטוח שאנחנו הצבא הכי חזק במזרח התיכון. אני לא פרשן צבאי ולא איש צבא, אבל בשבעה באוקטובר הבנו את מגבלות הכוח שלנו. ואולי זה דבר טוב, בשכונה האגרסיבית הזאת. טוב שנבין שאם האמריקאים לא מורידים לנו תחמושת אנחנו נדפקים".
אז את חצי הביקורת שאתה שומר בדרך כלל לאנשים כמו אייל שני, תסכים בתכנית החדשה לשלח גם לפוליטיקאים ונבחרי ציבור כלשהם?
"אני לא פרשן פוליטי, לא מתעסק בפוליטיקה, אבל אתה רואה אוזלת יד מטורפת במשרדי הממשלה. יש כאן משרדים שלא מתפקדים מאז שבעה באוקטובר. אני מטפל באלו שלא מתפקדים בתחום הכלכלי".
יש שיגידו שזה נכון גם לגבי אחד, בצלאל סמוטריץ'. מה יש לך להגיד עליו?
"הוא לא שר אוצר. הוא שר פוליטי".
הרי יש כאלה שיגידו שהבעיה הכי קטנה שלו היא תפקודו כשר אוצר. מדובר באיש שעקרונית, מוכן עכשיו לפגוע בזכויות האדם ואיכות החיים שלך כגבר הומו.
"אני יותר זקן ממך, וזה לא הופך אותי ליותר חכם, אבל אני זוכר יותר ומנוסה יותר. ולכן אני יודע בוודאות של 100% שאף אחד לא ייגע בתנאי החיים שלנו, שרק הולכים ומשתפרים. בצלאל סמוטריץ' יכול להיות הומופוב עד מחר".