מוטי קסטל הגיח לחיינו בשלהי שנת 2020, ככתב בערוץ 20 שהפך לימים לערוץ 14. הוא היה אז בן 29, ולא הרבה היה ידוע עליו מעבר לעובדה שהוא ממש אוהב את ראש הממשלה בנימין נתניהו. כמה אוהב? סרטון שלו, מתקופת קמפיין הבחירות ב-2019, מראה אותו צורח בהתלהבות לכיוון נתניהו: "אדוני ראש הממשלה! זכינו להיות בדור שלך! זכינו! זכינו!!!". באופן אירוני, את הסרטון המביך הזה של קסטל צילם קסטל עצמו, תוך כדי שהוא מתעד את עצמו במפגש המעריצים הליכודניקי הזה עם נתניהו כמו מעריצה של נועה קירל שזוכה לפגוש את הדמות הנערצת במהלך אירוע יחצני בקניון בפריפריה.
עם הפיכתו לעיתונאי מן השורה בספטמבר 2020, ההערצה לנתניהו לא הוצנעה, אלא להפך. כשבועיים לאחר הצטרפותו, הוא השתתף בפרויקט בחירת "אנשי השנה" של אנשי הערוץ. ינון מגל בחר בגבי ברבש בגלל שהזהיר מהקורונה בזמן שכולם היו שאננים. שמעון ריקלין וליטל שמש בחרו כל אחד בנפרד בדונלד טראמפ שהוביל להסכמי אברהם. ברוך ידיד בחר ברמטכ"ל דאז אביב כוכבי, בין השאר גם על מיגור מגפת הקורונה בתוך צה"ל. במי בחר העיתונאי הטרי מוטי קסטל? בנתניהו. ולא סתם בנתניהו: ביאיר נתניהו.
בטקסט שנימק את הבחירה ביאיר נתניהו לאיש השנה נכתב כי "הבחור הזה שנולד למשפחה ציונית מדהימה, ולאחד האנשים המופלאים שקמו למדינה מאז ומעולם, עבר גיהנום יחד עם משפחתו. בשם הניסיון הבזוי להפיל את אביו, חדרו לפרטיותו, חקרו, השפילו ורמסו את כבודו עד עפר. הוא לא נכנע, וסירב להוריד את הראש". שרה נתניהו עצמה לא הייתה יכולה לכתוב מילות חנופה מעודדות יותר לבנה הבכור.
קצת פחות מארבע שנים עברו מאז שהצטרף לערוץ, והאיש שצעק "זכינו!!!" לראש הממשלה, זכה הפעם לראיין אותו כעיתונאי בכיר. כמה בכיר? מדובר למעשה בדבר הכי קרוב לריאיון אחד על אחד שנתן נתניהו לעיתונאי ישראלי מאז ה-7 באוקטובר (את הריאיון היחיד שנתן עד כה עשה באולפן "הפטריוטים", אך בפורמט של פאנל). איזה מסר נפלא לאנשי תקשורת צעירים: מי צריך להוכיח את עצמו כעיתונאי אמין, יעיל ויסודי כשאפשר פשוט להתחנף ללא הפסקה ולזכות לראיונות בלעדיים?
האמת היא שלמרות שמוסגר כ"ריאיון בלעדי" במהדורה המרכזית של ערוץ 14, זה לא היה בדיוק ריאיון. קסטל עצר את נתניהו לשיחת מסדרון "ספונטנית", וזה האחרון התמסר אליו לשלוש דקות בערך. שזה לא מעט, תשאלו את משפחות החטופים שמתחננות לשלוש דקות מזמנו. יכולות המשחק של נתניהו היו פעם משכנעות יותר, גם הצבע בגבות שלו היה פעם אמין יותר - אבל שני הדברים לא חשובים במיוחד, כמו גם "הריאיון" כולו שבו נתניהו דיבר הרבה ולא אמר דבר. נתניהו לא ענה לשאלות, אלא יותר נתן נאום ללא הפרעה. וזה בסדר, כי קסטל לא באמת התכוון להטריח אותו עם שאלות נוקבות. ככה זה כשהערוץ ששידר את הדברים לא באמת מבדיל בין עיתונות לתעמולה.
זה אותו קסטל שבימי המחאה נגד המהפכה המשטרית זכה לריאיון בלעדי עם שרה נתניהו, שסיפרה לו כיצד המפגינים כמעט רצחו אותה בזמן המצור ההיסטורי, והמצוץ מן האצבע, על המספרה שלה בכיכר המדינה. זה אותו קסטל שבמהלך מסיבת עיתונאים בדצמבר האחרון, חודשיים אחרי הקמת ממשלת החירום, תקף את בני גנץ על כך שהוא "משתלח" בראש הממשלה. אז אתמול הוא החזיק מיקרופון בזמן שנתניהו נתן נאום נוסף שמתיישר עם קו המסרים שהתחדד מאז ניסיון ההתנקשות בנשיא טראמפ: יש נגדי הסתה ואין לי ולמשפחתי מספיק מאבטחים, והכל בגלל היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ויאיר לפיד.
עיתונאי אמיתי אולי היה מנסה לעמת את נתניהו עם המציאות, אבל ספק אם יש צופה אחד של ערוץ 14 שהיו לו ציפיות כאלה ממוטי קסטל. מגישת המהדורה המרכזית מגי טביבי עצמה נראתה כאילו היא לא מאמינה שהיא מכנה את פיסת הטראש הזאת בכינוי המחייב "ריאיון בלעדי". גם בערוץ שמחזיק את ינון מגל, אדם שמכנה את עצמו "כלי להעברת מסרים מנתניהו לציבור", קסטל מצליח להתבלט כאנטיתזה מושלמת לעיתונות. צופים אדוקים של הערוץ יודעים שאפילו בפאנל של "הפטריוטים" לא פעם מבקרים מימין את נתניהו. תכלס, בהשוואה למוטי קסטל, ינון מגל נראה כמו בן כספית או רביב דרוקר.
לזכותו של נתניהו, הוא יודע להשתמש בחנפנים מסוגו של קסטל, אבל הוא רחוק מלהעריך אותם. תנו לו שעה של ריאיון קשה אצל ג'ייק טאפר או קייטלין קולינס ב-CNN והוא יאכל אותם בלי מלח. דווקא חוסר האותנטיות של מה שבקושי אפשר לכנות "ריאיון" אצל אנשים כמו קסטל מוציא ממנו ציניות ובוז כמעט בצורה לא מודעת. וכך, נתניהו האשים את "התקשורת" בכך שהיא מלבינה את "השמאל הקיצוני". מי זאת התקשורת? בטוח לא ערוץ 14. אי אפשר להאשים את מוטי קסטל בכך שהוא מנרמל את השמאל הקיצוני.
ופה בעצם נפלטה לראש הממשלה שלנו קצת אמת. כשהוא אומר "תקשורת" הוא מתכוון לזלזל בערוצי הטלוויזיה החופשיים, בתחנות הרדיו העצמאיות, באתרי האינטרנט שמשוחררים מכל רגולציה. כל אלה כנראה לא מהדהדים עם עלילת הדם החדשה שלו, לפיה השמאל הוא פחות או יותר משת"פ של חמאס. מספרים על דונלד טראמפ שהוא מתעורר בבוקר ופותח את ערוץ פוקס ניוז, וגם נרדם בלילה מול הערוץ. ופה אולי מסתכם כל ההבדל: תאהבו אותו או תשנאו אותו, קשה לדמיין את נתניהו מעביר בכלל לשידורי ערוץ 14 על דעת עצמו.