מישל הזנוויציוס, הבמאי זוכה האוסקר על "הארטיסט", שסרטו המצויר "The Most Precious of Cargoes" התחרה השנה בפסטיבל קאן, פרסם מאמר דעה המגנה את העלייה באנטישמיות בצרפת.
הזנוויציוס, בנם של ניצולי שואה ממזרח אירופה, שאל בעיתון הצרפתי "לה מונד": "מדוע יש לי הרושם שיותר ויותר אנשים מתקשים עם עצם העיסוק ברצח העם היהודי? מדוע יש לי הרושם שכחבר במיעוט ככל המיעוטים האחרים, שחווה את חלקו בטרגדיות, הפכתי לחבר במעמד השליט, לסמל של דיכוי, אימפריאליזם ואי-צדק? כאילו להיות יהודי הפך למשהו באמת עכור, חשוד במעורפל, אולי אפילו מתועב. איך הפכתי לכל כך רע בזמן כה קצר?"
הבמאי זוכה האוסקר, שהפנה זרקור על המלחמה בצ'צ'ניה בסרטו "החיפוש", אמר כי הוא מרגיש ש"יותר ויותר אנשים פחות ופחות מודאגים מאנטישמיות" על רקע המלחמה הנוכחית בעזה. הוא גם מתח ביקורת על כריכת כל היהודים וישראל כולה עם מעשיה של מנהיגיה: "ומדוע, כשמעמידים את נתניהו לדין, אני שומע לעתים קרובות מדי את משפטה של ישראל, או אפילו את משפטם של היהודים, במקום פשוט להעמיד לדין את הימין הקיצוני, ישראלי ככל שיהיה? יש לי תחושה שהיהודים הם האויבים שהכי מגניב לשנוא הרבה יותר מגניב מהרוסים או הסינים, למשל".
הבמאי גם כתב שאין לדרוש ממנו להביע את דעתו על המלחמה בעזה והסכסוך הישראלי-פלסטיני בכל פעם שהוא מתראיין, רק בגלל שהוא יהודי. הוא הוסיף וכתב כי בעולם נורמלי היינו מצפים לגל של אמפתיה ולא אלימות כלפי יהודים בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. "מדוע הרגעים האלה של הלם ואבל לא היו משותפים לכולם? האם אנחנו חייבים לשמוע 'כן, אבל -' בכל פעם שיהודי אחד או 1200 יהודים נטבחים?"
סרטו החדש של הבמאי, "The Most Precious of Cargoes", משלב את גורלה של משפחה יהודית המגורשת לאושוויץ, כולל תאומיהם שאך זה נולדו, עם גורלם של זוג חוטבי עצים עניים וחשוכי ילדים החיים עמוק ביער פולני. ברכבת למחנה המוות, האב הצעיר עוטף את אחת מהתאומים בצעיף ומשליך אותה מהרכבת אל השלג. אשת חוטב העצים הבודדה, הצופה ברכבות החולפות בתקווה שישאירו משאבים מאחור, נתקלת ב"מטען" ומגלה את הילדה הקטנה. היא מחליטה לקחת אותה הביתה. בעלה, המכנה את היהודים "חסרי לב", מהסס תחילה אך לבסוף נמס לנוכח הילדה הקטנה, ובסופו של דבר מקריב הכל כדי להציל אותה.