חייבים לדבר רגע על דואר אי. מישהו אי פעם הבין מה כתוב שם? "ויישא גולית את דוד על כתפיו, יגדלו מטרותיו ילכו יחדיו". מי כותב את הדבר הזה, אני רוצה שיבוא להתראיין אצלנו ב"ריאליטי צ'ק" כי יש לי כמה שאלות אליו. הראשונה - "מה לעזאזל אתה רוצה?" והשנייה "למה יש דואר אי? יכול להיות שאין בפיוטים שלך צורך יותר?".
אז מה יש לנו בינתיים? בשבט סיומאי, או בשמו השני ילדודס, יש ברית של שי, מירב ועומרי מול ברית של רון, שליו ושקד. אחרי שניצחו במשימת הפרס והם אמורים להרגיש טוב יחסית, אבל מסתבר שאוכל לא בהכרח מרגיע אף אחד. בשבט קלאגאן גם סוער - חן הרעב יוצא על אילנה כבהמה ויוצר לעצמו בעיה חדשה, כי אם לפני כן היה ברור שמיכל היא זו שתלך אם קלאגאן מפסידים בחסינות, אחרי היציאה הזאת, ברור שחן הולך לפניה. זה התאים לכולם, וגם נתן לציון הזדמנות להיות הפטרון שהוא אוהב להיות, ולהעניק לאור מחווה של "ביקשת? קיבלת". הרוויח נקודות אמון, ובתמורה לא נתן כלום.
חכם ציון-אל-חפה-מקנזי, ממולח להפליא - שלא ממש עבר לבן שלו, שאולי דומה לאמא, לא יודעת. בין בכי לבכי, ויש הרבה בכי, הוא מצליח לעשות כל כך הרבה טעויות, שכבר קשה לעקוב. הוא החליט לחלוק את הרמז של הפסלון עם עומרי, טעות ממש חמורה, ותירץ את זה במשפט "הלכתי עם הלב שלי", שזה בדיוק מה שתמיד אומר מישהו רגע אחרי שהוא עושה משהו אידיוטי. באינטראקציה עם עומרי, הצליח שליו לחשוף שוב את נקודת החולשה הכי גדולה שלו - הצורך שלו באב - דמות סמכותית שתכוון אותו, וכמובן ששוב בכה, בפעם ה-14 מתחילת המשחק לפי הספירה שלנו.
האירוניה היא שעם כל בעיות האמון שלו, בתת המודע שלו הוא מקפיד להאמין מהר מדי, ליותר מדי אנשים. כך הוא מכין את עצמו בכוונה לאכזבה, כדי שיוכל להוכיח לעצמו שוב ושוב שבאמת אי אפשר להאמין לאף אחד, כי כל העולם חרא, אף אחד לא מבין מה עובר עליו, ולכן מותר לו להישאר ילד קטן ולא לקחת אחריות על השיט שלו. או שזה סימפטום של חוסר בחלבון.
בכל אופן הילדודס מגיעים למשימת החסינות במצב רוח קשה, וההורים שלהם בשבט ממול מיד שמו לב, כי כל הורה יודע בדיוק מתי הילד שלו עשה בחיתול ועכשיו הוא בוכה כי יש לו פריחה על התחת. לרוע מזלם זה דפק להם את המשימה. המשימה הייתה קליעה למטרה כדי לשחרר שקים, ועוד קליעה למטרה, הפעם של השקים הקטנים, באמצעות רוגטקה גדולה, לעבר חמש לוחיות שתלויות בגובה.
שני האגואים של שקד ועומרי הגיעו למשימה נחושים לענות על השאלה שמעסיקה את כולנו מאז שהחלה העונה - למי יש יותר גדול? שני אלה מתחרים כבר מהרגע הראשון ורבים על כל שטות, עכשיו הריב הוא על איך עדיף לקלוע למטרה - בסגנון זריקה חופשית בכדורסל, או בסגנון השלכת לאסו קלאסי. שניהם לא פוגעים, ובינתיים בשבט קלגאן ציון הפיל את השקים והוריד מטרה ראשונה ושלישית. דווקא עכשיו עומרי מחליט להקשיב לשקד בפעם הראשונה במשחק וזרק זריקה רגילה במקום לאסו, והופה - נפלו השקים. זה היה ווין ווין - עומרי הוריד מכבודו והקשיב לעצה של שקד, שקד הוריד מכבודו ושמח על הישג של עומרי, ופתאום השבט התחיל לתפקד. מעט די מאוחר מדי, כי בשלב זה אור כבר הפילה את המטרה הרביעית ודודיק את החמישית, וקלגאן לקחו חסינות. שמחה רבה שמחה רבה.
אה, הרגע גיליתי שאני בעד קלאגן, והבנתי שנכנסתי סוף סוף לעונה.
ציון ודודיק מסתכלים על שליו ושי העצבניים וצוחקים "הילדים שלנו לא יודעים להפסיד, הא?" זה נכון, אבל מי חינך אותם? אני? טיפ לכל הילדים השחצנים - בפעם הבאה שאתם קוראים לשבט השני "מבוגרים", גם אל תשכחו מי היה בביצים של מי, טוב? תודה.
שקד מעדכן את ניצן שמתכננים להעיף את עומרי. ניצן רץ אל אל-חפה, שמקשיב, מהנהן ופוסק "תן לו אישור. יאללה, סע". "יאללה סע"! ציון מינה את עצמו למנכ"ל האי בלי ששמתם לב, וזה כנראה הולך להתהפך עליו ממש בקרוב. כשהוא מספר לאור את החדשות, הוא מיידע אותה: "נתתי הוראה ללכת על זה. ואת אילנה נצטרך למדר בעניין הדיבורים". "נתתי הוראה!". מדהים. אם אילנה תדע שבקלאגן רוצים להדיח את עומרי, אוי ואבוי לכולם. יש לי הרגשה שברגע שפוגעים בעומרי, אילנה-ידי-קטיפה עלולה להיות די מפחידה.
בנוסף, במסגרת תפקידו כמנהיג עליון, ציון נותן לשבט שיחת מוטיבציה טובה כזו בסגנון נאום רה"מ באו"ם. "ניצחנו נגד שבט חזק יותר, צעיר יותר - עם מגבלות גיל, בלי תזונה, בלי תבלינים ובלי פירות, ניצחנו - הלב שלנו ניצח! ביחד אי אפשר עלינו". רק היה חסר "ניצחון מוחלט", ו"ידידי הטוב דונלד טראמפ". לשמחת השבט מיכל לא הולכת לשום מקום, וגם חן בטוח לעוד שלושה ימים, לצערו של דודיק, שאחרי הריב עם אילנה וההתנהגות המקריפה שלו כלפי השבט המפסיד, ממש מעוניין לשים כפפה של רפתנים עד המרפק ולהוריד לו לאטמה מסובבת.
בשבט הילדודס המתח עולה לקראת המועצה. שי ומירב מתלבטות אם לסמוך על עומרי, ושקד, במקום להשתמש בזה לטובתו, מתנהג באופן שמכעיס אותן - לא עוזר עם הקוקוס, מתלחשש עם רון בצד. כרגע כולם מבטיחים הבטחות ליאנה, שהיא הקול המכריע - והכל בסוף יקום וייפול על אמינות. למי היא יותר מאמינה - לעומרי, או לשקד? שיטת השכנוע שלהם שונה, ונראה שהיא מתחברת יותר לעומרי, שלא מנסה למרוח אותה עם הבטחות לא סבירות כמו "אנחנו עד האיחוד באנקר - מבחינתי זה בטון", אלא מדבר אל המקום השורד שלה, שרוצה להחזיק מעמד עוד שלושה ימים על האי ולהתקרב למיליון. הוא מניח שיאנה לא צריכה שיאהבו אותה בטלוויזיה ותיפתח לה הדלת להיות משפיענית, אלא את הכסף, ולכן הוא פשוט אומר לה את האמת: "אם לא נשבור את הברית הזאת אני ואת עפים מפה ראשונים", והיא יודעת שזה נכון.
עומרי יותר אינטליגנטי והרבה פחות שקוף משקד, והוא יודע לקרוא אנשים ולגייס אותם אליו. בשבט של צעירים חסרי פרספקטיבה, בגיל שבו היתרון העיקרי הוא טונוס שריר וספירת זרע טובה, זה יתרון חשוב. וכמו כל בעל ניסיון הוא מבין שהסיכוי שלו יעלה בהרבה אם יהיה מוקף בנשים, שהן פחות כוחניות ויותר משתפות פעולה מגברים (זה ככה גם אצל ילדים בני ארבע, תשאלו מומחים איזה יופי בנות משחקות ביחד):
המשפט "אני מאד אוהב נשים חזקות סביבי ולכן אני אוסף להקה של אמזונות, ומרים להן" קצת מתנשא, אבל גם חכם - אם הן לא ישימו לב, הוא ירים להן עד האיחוד, ואז ידיח אותן אחת אחת, בדרכו לגמר. באופן הפוך לגמרי, שקד, יחד עם רון ושליו "שמים ידיים" עם שי ומירב, וסוגרים שמעיפים את עומרי. הם לא חושדים אפילו לרגע שהבנות חריפות מספיק כדי לזהות את הבולשיט שלהם, אבל שי רואה דרכם ומנסה לשכנע את מירב ללכת עם עומרי. מירב מקשה, כי מאז הריב שלה עם יאנה היא לא סומכת עליה. שי מסכימה איתה שאסור לסמוך עליה אבל עונה לה שגם היא לא סומכת על שלישית "מה קשור" וסוגרת בטיעון המדויק - "הם חזקים - היא לא".
טניה ואיתמר מפרק לפרק מזכירים לי חברות שעברו לגור ברמת השרון ועשו שני ילדים - אנחנו הכי בטוב, אבל אף אחת לא עושה מאמץ להיפגש - כי זה לא באמת מעניין. התלת קרב בכיכובים שעמם, ולא - לא עזרו כל הז'אנרים המוזיקליים ברקע כדי להכניס אותי לאווירה. מוזיקת המתח לא שכנעה אותי שזה מעניין, מוזיקה היתולית לא גרמה לשיחה בין מיכל לגיא להיות מצחיקה. אם לסכם את זה - מיכל וטניה התחברו, ואיתמר ניצח שתי נשים בנות חמישים עבור ארבעה מטבעות - שאין לנו מושג מה ערכם מבחינה משחקית. אולי הגיע הזמן שיגלו לנו את הפרט החשוב הזה. רק מציעה. מיכל, כהרגלה, הייתה אדישה לגמרי לתוצאות הקרב ולגורלה במשחק, כל עוד שום דבר "לא נכנס לה לגב", חזרה לשבט כפי שבאה אליו - לבושה בטופ צמוד, אטיטיוד וגוד וייבז.
הפרק נגמר בריב על כוס אורז בין שי ליאנה - מזל שחולדה בגודל של כלב קטן נכנסה לסצינה ומנעה את ההסלמה, אחרת אין לדעת איפה זה היה נגמר. למי תצטרף יאנה? מי ינצח במשימת החסינות? ב"הישרדות" אין לדעת עד הרגע האחרון, שזה מועצת השבט במוצ"ש. הפרק ממש נכנסתי לעניינים, נדמה לי שאני אפילו מבדילה בין התאומות, ואני ממש סקרנית לדעת מי המודח הבא, כי לראשונה בעונה קצת אכפת לי. זה היה הפרק הכי טוב בינתיים, יש לי הרגשה שהפרק הבא יהיה קפיצת מדרגה, ושלעומרי יש יותר גדול.