בשבוע שעבר התארח אסי כהן ב"ארץ נהדרת". ראוי לציין את זה כי השבוע אסי כהן לא השתתף ב"ארץ נהדרת". זו אבחנה חשובה, כמו לצאת לדייט עם קירח שמגיע לדייט הראשון עם כובע - ובדייט השני מגיע בלי. זה לא רע בהכרח (הח"מ חולק את אותה פריזורה עם אסי, וגם עם ערן זרחוביץ', שגם הוא נעדר מהתכנית אמש), אבל קשה לא לחשוב תוך כדי הדייט לאן נעלם הכובע ומתי הוא יחזור. בסופו של דבר, הצופים יצאו קירחים מכאן ומכאן: גם בלי אסי, גם בלי ערן, וגם עם תכנית סולידית בסך הכל - אבל כזאת שהייתה יכולה להיות הרבה יותר טובה עם הסטארים הגדולים של הפרנצ'ייז.
במהלך העונה התייחסתי לא פעם, בכמה ביקורות שונות, לבעיות האובייקטיביות של "ארץ" להצחיק במהלך מלחמה. אחת הטענות שהעליתי היא שאי אפשר להפוך את משפחות החטופים לדמויות. כמה ימים לאחר אותה ביקורת שמעתי את שני כהן, מי שאחראית לחיקוי של עינב צנגאוקר, שהסבירה בפודקאסט של הפשוטע ושיר הדס מאיר כי אמו של מתן צנגאוקר פגשה אותה, וביקשה ממנה לעשות דמות שלה בתכנית. ההסבר לפיו "כל האמצעים כשרים" כחלק ממאבק המשפחות כמובן מקובל.
באותה ביקורת ציינתי שבמקום לעשות חיקוי, אפשר היה פשוט להזמין את צנגאוקר לאולפן. זה פחות או יותר מה שעשו אתמול בסגמנט הפתיחה של התכנית, שהציג, באמצעות בינה מלאכותית, "עולם יפה, פחות עצוב ממה שהוא ככה". כן, כמו בשיר של שלמה ארצי שנוגן ברקע. בעולם הזה לירי אלבג הגיבורה היא הנאמבר וואן בממשלה וענבל צנגאוקר היא הנשיאה. זה היה מתוק וקצר. השימוש הכי הולסום שראיתי ב-AI אי פעם, ובדיוק בגלל זה הוא היה כל כך לא מציאותי. כי כמו בשיר המקורי, אנחנו תקועים עדיין בהשתקפות של העצב, ואנחנו אפילו לא יכולים לתאר לעצמנו קצת אושר בלי להשתמש בטכנולוגיה מתקדמת. כמה עצוב.
זו לא הפעם האחרונה שישתמשו בפרק הזה ב-AI. בתכנית נמנעו מלהגיד בדיוק איזו חברה נמצאת מאחורי אחד ממנועי הבינה המלאכותית המובילים, אז גם אני אמנע מכך ופשוט אכנה אותה בשם בדוי לחלוטין כמו "ג'פטו". המערכון שעסק במאחורי הקלעים של החברה היה הטוב בתכנית, ואחד המצחיקים ביותר בכלל בתכניות האחרונות. הסיבה פשוטה - הוא עמד בפני עצמו, בלי התייחסות למלחמה או לפוליטיקה. פשוט שימוש נהדר בקאדר השחקנים של "ארץ" (בלט לטובה רועי בר נתן בתור אחראי המשמרת הג'ינג'י), כתיבה מושחזת על משהו שקיים בהווה של כל ישראלי, שבירת הקיר הרביעי כשהם "נאלצו" להשתמש בבינה מלאכותית למציאת סיום למערכון - ובעיקר הפאנץ' המושלם עם גוגל שמחלק פרסומות ומידע ישן, שסגר בדיוק במקום הנכון.
כן ראוי להתייחס לפעם נוספת שבה השתמשו ב-AI בתכנית, בקטע שבו נתניהו (מריאנו) ודונלד טראמפ (עומר עציון שמשתבח מפרק לפרק) מסבירים כיצד ישקמו מחדש את רצועת עזה עם מלונות, בתי קזינו ודיסנילנד. התכנית שודרה אחרי שכבר שרים בממשל טראמפ, כמו גם דוברת הבית הלבן, די התחילו לחזר בהם מההצהרות הפומפוזיות של טראמפ. אמריקה לא תשלח חיילים - הבהירו. העזתים יעזבו את הרצועה רק באופן זמני עד שהיא תשוקם - הסבירו. אלא שהפאנץ' של "ארץ" עדיין המשיך את הקו שהודהד בכלי התקשורת בישראל לפיו הידיד מהבית הלבן מתכוון פשוט להעלים 1.8 מיליון פלסטינים מהרצועה. תקראו לזה טיהור אתני, טרנספר או עידוד הגירה - ככה או ככה מדובר בהגדרה המילונית של פשע מלחמה.
בתור תכנית הסאטירה המובילה בישראל, היה אפשר לצפות ליותר מ"ארץ נהדרת". במקום לבקר את הפוליטיקאים שרצו להרוויח נקודות על חשבון ההבטחות של טראמפ. מחברי הקואליציה אין ציפיות, אבל מה עם אנשי האופוזיציה - נגיד כאלה שהיו רמטכ"לים גבוהים - שנותנים גב לממשלה ותומכים בהצעות הזויות חסרות היתכנות?
גם התקשורת יצאה בזול. "ארץ" בחרה להתבדח על הלוקים הקפואים של יונה ליבזון וירון אברהם (חיקוי מושלם של יניב ביטון הגאון), אבל התעלמה מנרמול השיח בתקשורת. זה חלק מהמחיר של לעבוד בגוף כמו "קשת 12" שמקדש את הטאלנטים החדשותיים שלו. זוכרים מה קורה בפעם האחרונה כשארץ נהדרת באמת נכנסה בעמית סגל, למשל, נכון?
וכך, הפאנל ההומוריסטי של קיציס הפך להיות השפוי ביותר בטלוויזיה, אלא שזה לא מספיק. אם "ארץ" לא מסוגלת לבקר את חגיגות "הניצחון המוחלט" באולפנים, שהתלהבו מהבטחות מאולתרות על הקרח של הנשיא התזזיתי כאילו באמת מחר מקימים את טראמפ טאוור בחאן יונס, אז מי כן? במקום שהסאטירה תתקוף את המערכת שמנרמלת פשע מלחמה, היא הפכה את פשע המלחמה עצמו לבדיחה. לא רק התושבים ייעלמו מהרצועה - גם הביקורת נעלמה מהמסך.