מה זה רוקנ'רול? מה זה רוק ישראלי? פצעים, ונשיקות. הכאבים, והנחמות. הקשיים, והעינוגים. בשירים, ובחיים. ובשנים האחרונות, כמעט באורח פלא, ככל שהפצעים שבחוץ, במציאות, במדינה, נהיו עמוקים וכואבים יותר, כך הנשיקות שהסבה המציאות הזו ללהקה כמו מוניקה סקס, היו למנחמות ומענגות יותר.
הרוק הישראלי של שנות התשעים חי עד היום את המיתולוגיה שלפיה אסון ערד ורצח רבין גדעו את ההצלחה הרגעית שלו. בשנים האחרונות הוכיחו מוניקה סקס (ולצדה איפה הילד), שככל שהמצב כאוטי יותר, יותר קהל רוצה אותם ואת השירים שלהם, חוזר אליהם או מגלה אותם מחדש או בפעם הראשונה.
קורונה? שסע חברתי? מלחמה אפוקליפטית? הקהל לא מסתפק רק ברוקנ'רול של התותחים וההפצצות של המציאות, אלא רוצה גם את זה של הגיטרות, הבס והתופים. והקהל הזה הלך וגדל בשנים האחרונות, עד שהגיע למסה הקריטית שאפשרה ליהלי סובול, שחר אבן צור, פיטר רוט וספי אפרתי לפתוח קופה בקיסריה, בפעם הראשונה בתולדות הלהקה, תחת הכותרת שלושים שנה לאלבום הבכורה "פצעים ונשיקות" (אגב, הם כבר הופיעו בקיסריה באוגוסט 2023, בערב אחד יחד עם איפה הילד, בהופעה עבור לקוחות חברת אשראי).
מה זה רוקנ'רול? מה זה רוק ישראלי? זה לשים את שארית התום בארגזי קרטון ולדעת לעשות גם מעשה אמנות וגם מעשה יום יום. כלומר, ליצור לאורך שנים, ולשרוד אותן יחד. מוניקה סקס קמה ב-1992. ב-95' חוותה הצלחה עם אלבום הבכורה והיותו של "מכה אפורה" שיר הנושא של הסדרה "פלורנטין". ואז, ברגע השיא, במקום ליהנות מההצלחה או למנף אותה, נסעו חבריה לניו יורק, כמעט הוציאו אלבום, רבו והתפרקו ("להפסיד לניו יורק"), והתאחדו מחדש בארץ כעבור ארבע שנים.
מאז הם יחד, הוציאו בסך הכל עוד חמישה אלבומים ב-25 שנה, אבל שרדו, ובנו את עצמם כלפי מעלה לאט לאט, מאלבום לאלבום, מסינגל לסינגל, מהופעה להופעה. הם לא הצליחו לשחזר את הבום של תחילת הדרך, אבל דווקא השנים האחרונות, והרשתות החברתיות, שבהתחלה היוו אתגר עבור אמנים ותיקים, נשאו בכנפיהן את העדנה.
בני נוער שנולדו אחרי שמוניקה כבר הוציאה את אלבומה השלישי, גילו אותה דרך טיקטוק, והזרימו דם חדש לשורות הקהל בהופעות. היום, כשרובם כבר חצו את החמישים והגיעו לקיסריה, כמחצית מהקהל שלהם הוא בגילאי 15 עד 25, כמו שקרה בעבר לאמני-על כמו כוורת ושלמה ארצי.
מה זה רוקנ'רול? מה זה רוק ישראלי? זה לדעת לכתוב שירים טובים שיישארו, שישרדו את מבחן הזמן, הן של הקהל והן של הרדיו וקובעי הטעם. יהלי סובול הוא מכותבי השירים הגדולים ברוק הישראלי. נקודה. מקום טוב בשורה הראשונה. הוא כתב בגיל עשרים את "כל החבר'ה". הוא כתב בגיל חמישים את "העץ יחיה". בתווך הוא הפליא עם עשרות טקסטים, שיודעים לספר עולמות שלמים, סיפורים שלו ושל אחרים, תוך כדי האמנות האהובה עליו, אמנות הצמצום. בית אחד עם שורות קצרות מתאר סיטואציה אנושית לעומק. שיר פורש חיים של אדם.
לא כל הטקסטים מאכלסים שירים שהפכו ללהיטים, אבל מי שיקרא את המילים שכתב למוניקה סקס, מכל ששת האלבומים (ולו עצמו באלבומי הסולו), יקבל אסופה בעלת משקל ויופי של משורר רוק מיוחד. שורה כמו "הנעורים הם מפקד משוגע, מריץ אותה עד כלות הנשימה" ("השמלה ממדריד") נלמדת בשיעורי ספרות, או לפחות צריכה להילמד.
מה זה רוקנ'רול? מה זה רוק ישראלי? זה לעטוף את השירים הכתובים המצוינים במוזיקה שיש בה עומק, עושר וגם אלמנטים שיהפכו את השיר ללהיט. שהוא יישמע מדויק, אבל גם טרי ורענן אחרי עשרות שנים.
הבסיסט ספי אפרתי אמר בראיון שיהלי סובול (שירה וגיטרה חשמלית) הוא המוח של הלהקה, ההגות. שחר אבן צור (שירה, תופים, גיטרות, כלי הקשה) הוא הרוח, הספיריט, הדרך שלפיה הדברים קורים. פיטר רוט (גיטרה חשמלית) הוא הבשר, המוזיקה, הדבר עצמו, איך שהשירים ומה שמסביבם מתגבשים ומקבלים צורה, ושהוא עצמו הדם, שצריך לזרום, כדי לוודא שהדברים קורים.
מוניקה סקס הצליחה והגיעה לקיסריה דווקא משום שארבעת חבריה הם אנשים שונים אחד מהשני, עם אישיות מוזיקלית ואמנותית שונה, שכל אחד מהם מביא ללהקה את הערכים והמחצבים שיש בו, ואיכשהו הם מצליחים לגבש את השונויות שלהם לתמונה מוזיקלית אחת, שהתוצאה שלה היא שיר רוק טוב.
מה זה רוקנ'רול? מה זה רוק ישראלי? זה לדעת להופיע טוב. לדעת לתת שואו. ליצור מופע עם ערכים מוספים שילכוד את החושים של הקהל ויגרום לו לרצות את החוויה הזו שוב ושוב. מוניקה סקס על ששת אלבומיה בשלושה עשורים היא קודם כל להקה של הופעות. בין פעמיים לארבע בשבוע, על פני שנים.
"אנחנו להקה של מועדונים קטנים", אמר אמש שחר אבן צור לקהל בקיסריה, והזכיר: "התחלנו ב'וולווטה' באלנבי". פיטר רוט הוא גיטריסט-על שנותן סולואים וקטעי מעבר שמעיפים לקהל את המוח. יהלי סובול הפך, בתהליך ארוך שנים, מ"שו גייזר" שמרוכז בלשיר ולנגן, לשואו-מן שקופץ, רוקד ויורד אל הקהל עם מיקרופון ב"הר של בייגלך".
אבל הג'וקר האמיתי של מוניקה על הבמה הוא אבן צור, שלשואו שהוא נותן, ולהומור שהוא מכניס לרוקנ'רול, יש משקל והשפעה מכריעים על הפיכתה מלהקת מועדונים שממלאת את בארבי באלף איש, ללהקת אצטדיונים שממלאת את קיסריה בפי שלושה וחצי.
תמיד, לאורך כל הקריירה, הוא היה פצצת אנרגיה שהזרימה חשמל מהתופים עד לירכתי האולם. בתהליך אבולוציוני שנמשך כעשור, אבן צור קם מהתופים. בהתחלה כדי לשיר את "עירומים", ולרדת אל הקהל (ולהוסיף בית מ"הכוכבים דולקים על אש קטנה", שורה מ"מרלין מונרו" ואת הפזמון של "קריפ"), אחר כך כדי לשיר גם את "גשם חזק", "180" ו"רמקולים", ועם הוצאת האלבום "לילה חדש" לפני שש שנים, כדי לסחוף עם "ידענו לרקוד", ובשנה האחרונה הוסיף גם את "איש גדול" (שאמש הוקדש לאלון אהל ושאר החטופים).
אבן צור הוא גם זה שלוקח את המושכות בסיום של "מנגינה" והופך את הדיסקו ל"ספטמבר" של "אדמה רוח ואש" (ואחריו "היחידה להכוונת חיילים משוחררים" ושורה מ"סמי הכבאי"). בשנה האחרונה אבן צור נמצא בהופעות של מוניקה רוב הזמן בקדמת הבמה, עם גיטרות, עם סט תופים קטן, עם פרקשן, עם שירה וקולות רקע, עם כריזמה וגודל פיזי ודומיננטיות הולכת וגדלה. מה שהתחיל כאילוץ, כתוצאה מבעיה רפואית שלא אפשרה לו לתופף משך כמה חודשים, וגרמה לצירופה של המתופפת אנה רז להופעות, הפך לסטנדרט קבוע, ואת שחר אבן צור לאחד הפרפורמרים הכי טובים בארץ.
מה זה רוקנ'רול? מה זה רוק ישראלי? להביא לקיסריה את מאור כהן וירמי קפלן ולעשות להם כבוד, לקפלן שהפיק את האלבום "פצעים ונשיקות", ולכהן, שיחד עם זקני צפת שימש להם מקור השראה בתחילת הדרך ושיתף איתם פעולה בהמשך. קפלן וכהן, שני רוקרים משובחים, פרפורמרים נהדרים, השתלבו מצוין באנרגיות ובשואו של הלהקה.
רוק ישראלי זה לתת חשיפה ופרגון לזמרת כמו עלמה גוב. רוקנ'רול זה לבצע בתחילת המופע את האלבום "פצעים ונשיקות" מתחילתו ועד סופו (חוץ מאת "על הרצפה", שנשמר לסוף), גם את השירים הפחות מוכרים ושקטים כמו "אני יודע" ו"פרפר". הקהל היה סבלני. הוא ידע שתכף יגיעו מיטב הלהיטים.
מוניקה סקס עברו בעשור האחרון תהליך של קולדפלייטיזציה קלה, שגם לו יש מרכיב חשוב בפופולריות של ההופעות שלהם ובהגעה שלהם לקיסריה. "מנגינה" הופך לדיסקו (ואחריו כאמור מגיע "ספטמבר"). "ידענו לרקוד" הוא מראש שילוב בין דיסקו לניו וייב. אמש הוא זכה ל"זנב" בדמות מסיבת אייטיז (וניינטיז) בת כשתי דקות, שכללה מיקס בין "Smalltown Boy" של הברונסקי ביט, "Wicked Game" של כריס אייזיק, "Shout" של טירז פור פירז ו-"Relax" של פרנקי גוז טו הוליווד בעיבוד ניו ווייבי רקיד ומגניב. "שטה הספינה" הוא פאנקי שמבוסס על גזוז. יש במופע שלהם רגעים של פופ שגורמים לאושר גדול. ועדיין, זה רוקנ'רול. זה רוק ישראלי. זה מוניקה סקס.