וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

למה חצי מאירופה כועסת על התוצאות האמיתיות של האירוויזיון, ולמה כולם טועים

עודכן לאחרונה: 22.5.2025 / 22:27

מיד אחרי האירוויזיון פרצו האשמות על "הנדסת קולות" ודרישות לשנות כללים - אבל מה באמת עומד מאחורי הפרשה? איך שיטת ההצבעה הכפולה יוצרת פערים דרמטיים ומה הסיפור האמיתי מאחורי 297 הנקודות מהקהל מול 60 מהשופטים. כל התשובות לשאלות הבוערות

יובל רפאל, נציגת ישראל באירוויזיון 2025 נוחתת בארץ/יותם רונן

אם ביקרתם השבוע באינטרנט, כנראה ראיתם את הכותרות: אירופה דורשת בדיקה מחודשת של תוצאות האירוויזיון, השיר הישראלי מואשם ב"הנדסת קולות", והתחושה הכללית היא שכמעט גנבנו להם את התחרות. איך שוב ישראל מוצאת את עצמה בלב שערורייה, דווקא כשהיא עומדת בכללים וזוכה לאהבת הצופים? כדי להבין את הפער בין "מה שקרה" ל"מה שאומרים שקרה", צריך לפרק את שיטת ההצבעה, להכיר את המספרים - ולשאול גם שאלה פשוטה אך מתבקשת: מה בדיוק האירופים רוצים מאיתנו?

מהי שיטת ההצבעה באירוויזיון?

האירוויזיון פועל בשיטת ניקוד כפולה:

  • כמחצית מהניקוד נקבעת בידי חבר שופטים המורכב מחמישה אנשי מקצוע מכל מדינה המשתתפת בתחרות.
  • כמחצית נוספת נקבעת בידי הצבעת הקהל הרחב, המכונה גם "טלווטינג".
  • משנת 2016, שני מנגנוני הניקוד מופרדים זה מזה, מה שחושף פערים משמעותיים ודפוסי הצבעה אסטרטגיים.
  • לכל מדינה יש שני סטים של ניקוד, אחד מהשופטים ואחד מהקהל, מ-1 עד 8, ואז 10 ו-12 נקודות. הרעיון הוא לאזן בין "טעם מקצועי" ל"טעם פופולרי", אך בפועל זה לפעמים מרגיש כמו מאבק בין האליטות לקהל, או בין שיקולים אומנותיים לשיקולים גאו-פוליטיים.

לאורך השנים נטען לא פעם שהצבעות נגועות בבלוקים פוליטיים (היי קפריסין-יוון, הגוש הנורדי והגוש הסובייטי לשעבר!). השופטים אמורים לתקן הטיות קהל, והקהל "לתקן" את השופטים, והתוצאה? מדי שנה מישהו יוצא מאוכזב וזועק שהשיטה דפוקה.

אירוויזיון 2025 סיפק המחשה קיצונית: ישראל כבשה את המקום הראשון בהצבעת הקהל - אבל התרסקה, שלא לומר רוסקה במכוון, בדירוג השופטים. כשמשווים 297 נקודות מהקהל מול 60 נקודות בלבד מהשופטים, הפער זועק. אותו שיר, אותה הופעה - אהבת הקהל מול כתף קרה מהשופטים.

יובל רפאל, נציגת ישראל, חצי גמר אירוויזיון 2025, באזל, שוויץ, 15 במאי 2025. Sarah Louise Bennett, EBU,
כאן רק הקהל שולט. יובל רפאל בחצי הגמר/Sarah Louise Bennett, EBU

מה קרה באירוויזיון 2025?

אירוויזיון 2025 התקיים בבאזל, שוויץ, בצל סכסוך עולמי שנכנס היישר לארנה. בחצי הגמר השני הופיעה נציגת ישראל, הזמרת יובל רפאל, עם השיר New Day Will Rise. בעוד בחזרות לחצי הגמר היו מספר חריקות ואי דיוקים, במופעים החיים ובחזרות לגמר יובל סיפקה הופעה מהוקצעת ועוצמתית, הקהל באולם הריע, וישראל הייתה ראויה לחלוטין למקום גבוה בטבלה.

בשעת לילה מאוחרת הגיעה שעת האמת - הניקוד:

  • תחילה הכרזת השופטים: ישראל 60 נקודות בלבד הספיקו לישראל כדי להשתחל למקום ה-14.
  • מבין 180 השופטים המקצועיים של 36 המדינות האחרות, 15 דירגו את רפאל במקום ה-25 והאחרון (כל מדינה מדרגת 25 מדינות אחרות).
  • הצבעת הקהל הפך את הקערה: מדינה אחר מדינה נתנה לישראל מקסימום נקודות. בריטניה? 12 נקודות. שבדיה? 12. צרפת, גרמניה, הולנד? כולן 12. ספרד - כן, אותה ספרד שגינתה - נתנה לישראל דוז פואה על מלא. בסך הכל גרפה ישראל 297 נקודות מהקהל, הכי הרבה מבין כל המדינות, ובפער ניכר.

אבל הנתון המעניין הוא שזה אפילו פחות מהשנה שעברה - אז ישראל קיבלה 323 נקודות מהקהל. מה השתנה? הפעם, הקולות בעד ישראל נותרו יציבים, אבל שאר המדינות התפצלו בין כמה מתמודדים פופולריים. אין פה שום קונספירציה אלא מתמטיקה פשוטה שהעלתה את ישראל למקום השני.

עוד בוואלה

זוכה האירוויזיון שקרא להדיח את ישראל: "אולי הובנתי שלא כהלכה"

לכתבה המלאה

טענות נגד ישראל: "הנדסת קולות" או טנטרום קנאה קולקטיבי?

מיד אחרי התחרות, מחצית מאירופה נכנסה למוד חקירה: בספרד, רשות השידור הציבורית RTVE סירבה לקבל את ההצלחה הישראלית ודרשה לפתוח מחדש דיון על שיטת ההצבעה בתחרות. "יש לבחון את התאמת השיטה הנוכחית בהקשר של סכסוכים מזוינים כמו זה בעזה, וכשהם משפיעים ישירות על התוצאות". בתרגום חופשי: המלחמות משבשות את הצבעת הקהל, אז בואו נשנה את הכללים. לטענת RTVE, ההשפעה הפוליטית הזו "מרחיקה את התחרות מהמשמעות התרבותית שלה". הם ציינו, למשל, שהצבעת הציבור הספרדי העניקה לישראל 12 נקודות מלאות - מה שנתפס אצלם כחריגה תמוהה על רקע העמדה הרשמית האנטי-ישראלית בממשלתם.

גם בלגיה הצטרפה מיד לחגיגה, ובערוץ הפלמי VRT דרשו שקיפות מלאה על תוצאות הצבעת הקהל ואיימו לפרוש מהאירוויזיון בעתיד אם "לא יקבלו תשובות רציניות". הולנד, אירלנד, איסלנד וסלובניה דורשות גם הן בדיקת עומק של ההצבעה. נציגת פינלנד, אריקה המגמרת שסיימה רק במקום ה-11 ולא נכנסה לטופ-10, טענה עם נחיתה בהלסינקי ש"ישראל הצליחה להנדס הרבה קולות" ושזה "ממש לא פייר". גם טומי קאש, נציג אסטוניה, אמר כי הוא רואה את עצמו במקום השני.

ג'יי-ג'יי, נציג אוסטריה שסיים רביעי בלבד בהצבעת הקהל וקיבל תואר מנצח רק בזכות השופטים, ניצל את הבמה לבקר את שיטת ההצבעה ותהה על "שקיפות בהצבעת הקהל".

JJ  זוכה אירווזיון 2025, 17 במאי באזל שוויץ. רויטרס
גם הזוכה הצטרף לתהיות. ג'יי-ג'יי, אירוויזיון 2025/רויטרס

האם יש גרגיר של צדק בדבריהם?

עד כמה שקשה להודות, כן. נכון, הם עושים את זה ממניעים של שנאת ישראל, אבל באמת שאין שום שקיפות בנוגע להצבעות.

קודם כל הסבר טכני קצר: לכל מדינה יש 58 נקודות לחלק בטלווטינג, אבל הן לא מחולקות על פי אחוז ההצבעות בפועל. כלומר - גם אם שיר מקבל 50% מהקולות, הוא לא יקבל 29 נקודות, אלא את ה-12.

ניקח דוגמה קונקרטית:
במדינה אחת שלושת המקומות הראשונים קיבלו כך:
מקום 1 קיבל 50% מהקולות
מקום 2: 15% מהקולות
מקום 3: 3% מהקולות

במדינה שנייה שלושת המקומות הראשונים קיבלו כך:
מקום 1 קיבל 17% מהקולות
מקום 2: 15% מהקולות
מקום 3: 12% מהקולות

אין חשיבות לעוצמת הפער או לגודל התמיכה, המקום הראשון מקבל תמיד 12 נקודות, השני 10, והשלישי 8. גם אין חשיבות לגודל המדינה. מאות אלפי ההצבעות בבריטניה שוות להצבעות המועטות יותר של קפריסין. אבל רגע, מאיפה אני יודע כמה הצבעות יש בבריטניה וכמה בקפריסין? אני לא. אין שום שקיפות. וזה מכוון.

נכון, לפעמים מתפרסמים נתונים חלקיים ממדינות בודדות, אבל אין שום מאגר נתונים שמראה מה היה אחוז ההצבעה בכל מדינה מדי שנה. לא תדעו אם בכלל התקבלו מספיק הצבעות כדי להפעיל את הטלווטינג. במקרים מסוימים, אם לא ניתן להפיק תוצאה תקפה מהטלווטינג, למשל בשל בעיה טכנית או מיעוט מצביעים, נעשה שימוש בניקוד השופטים במקום טלווטינג, כלומר במשדר הגמר ניקוד השופטים יוכפל. רק אם אין גם תוצאת שופטים תקפה, מחושבת תוצאה חלופית על בסיס ממוצע של מדינות שנבחרו מראש.

ויש עוד פרט חשוב: ההצבעה עולה כסף. כלומר - מי שמצביע, משלם. יש כאן אלמנט מובהק של סינון סוציו-אקונומי. מי שלא מסוגל, או לא מספיק חשוב לו, לא משלם - ולא מצביע. אנחנו, הישראלים והיהודים בעולם בשנים כמו אלה, נשקיע את הסכום הזה בהצבעה לישראל. אבל אם יש מישהו במולדובה שאוהבת את השיר של לוקסמבורג, לא בטוח שהיא תבזבז עליו 20 הצבעות.

ואם כבר כסף, אחד הפרסומים נגד ישראל הוא קידום קמפיינים להצבעה. ובכן, אין שום תקנון שאוסר על גופי שידור לקדם קמפיינים רשמיים להצבעה. אפילו לא מדובר פה במקרה של "כשר אבל מסריח", שהרי אף אחד לא מונע ממדינות אחרות לקיים קמפיין כזה, ויש מדינות נוספות כמו יוון, אלבניה, מלטה ואחרות שאכן הוציאו כספים רבים על קמפיין.

יובל רפאל. כאן 11, צילום מסך
היהודים לא יספיקו. יובל רפאל והמשלחת הישראלית בשלב ההצבעות, אירוויזיון 2025/צילום מסך, כאן 11

אין באירוויזיון הצבעת נגד

בעוד השופטים יכולים "להפיל" שיר, כפי שעשו לישראל, בהצבעת הקהל זה בלתי אפשרי. אם 80% מהצופים באירופה שונאים אותנו, אין לכך משמעות. מה שחשוב הוא מי כן אוהב אותנו. אותם 20% שאוהבים אותנו יתגייסו לתת את כל 20 ההצבעות שלהם לישראל, בעוד ששאר ה-80% יתפזרו בין שאר השירים, וכנראה לא ישלמו על 20 הצבעות. כך עדיין נהיה במקום הראשון ונקבל 12 נקודות.

כאן נכנס אפקט נוסף של רפורמת הניקוד משנת 2023. מאז אותה שנה חצאי הגמר הפכו להצבעת קהל בלבד, מה שאפשר לפייבוריטים הברורים להעפיל לגמר. אבל בגמר עצמו, שבו השופטים שוב מצביעים, הם נוטים להתכנס סביב שירים אמנותיים, בעוד הקהל מתפצל בין מופעים סוחפים או שירי הטרלה. כך נוצר מצב אבסורדי שבו כבר שלוש שנים ברציפות השופטים קובעים מי המנצח, והקהל רק משנה את הסדר הפנימי.

הנה עוד נתון מעניין:

  • באירוויזיון 2023, השיר שזכה בהצבעת הקהל סיים במקום השני הכללי. הזוכה ניצח בזכות השופטים ולא קיבל אף 12 נקודות מהקהל בבית. החובבים באירופה נרעשו ודרשו לערוך שינויים משמעותיים בניקוד השופטים.
  • באירוויזיון 2024 השיר שזכה בהצבעת הקהל סיים במקום השני הכללי. הזוכה ניצח בזכות השופטים וסיים במקום החמישי בלבד בהצבעת הקהל. החובבים באירופה נרעשו ודרשו לערוך שינויים משמעותיים בניקוד השופטים.
  • באירוויזיון 2025 השיר שזכה בהצבעת הקהל סיים במקום השני הכללי. הזוכה ניצח בזכות השופטים וסיים במקום הרביעי בלבד בהצבעת הקהל. החובבים באירופה נרעשו ודרשו לערוך שינויים משמעותיים ב… הצבעת הקהל? כן, זו אירופה 2025.
נמו, נציג שוויץ בחצי גמר אירוויזיון 2024, מאלמו, 9 במאי 2024. Leonhard Foeger, רויטרס
גם אז הזוכה בהצבעות הקהל הגיע רק למקום השני. אירוויזיון 2024/רויטרס, Leonhard Foeger

איך הגיבו באיגוד השידור האירופאי?

אל מול המתקפה המשולבת הזו, ה-EBU מצא עצמו במצב לא נעים זו השנה השנייה ברציפות. במקום לחגוג תחרות מוצלחת, הוא מכבה שריפות. מרטין גרין, מנהל תחרות האירוויזיון, אמר כי "מערכת ההצבעה של האירוויזיון היא המתקדמת בעולם, עם תהליכי אימות ואבטחה מתקדמים. אין שום חשד להטיה או אי-סדרים במתן הנקודות - אפילו לא ביחס לניקוד המלא שנתנו הצופים בספרד לישראל". במילים אחרות: חברים, תירגעו - הכל חוקי, אין פה רמאות ולא קונספירציה.

יש האומרים שאנחנו תקועים ל-EBU כמו קוץ בישבן. ובכן, אנחנו לא:

  • ישראל חברה מלאה באיגוד השידור האירופאי
  • יש לנו היסטוריה של יותר מ-50 שנה בתחרות, יותר מחלק מהמדינות שקוראות להדיח אותנו.
  • ניצחנו ארבע פעמים, סיימנו במקום השני שלוש פעמים, יש לנו עוד כמה טופ-10, ואנחנו באירוויזיון בזכות ולא בחסד או בגלל שמישהו עושה לנו טובה.
  • לפחות שתיים מהמדינות החזקות ביותר ב־EBU, בראשן גרמניה, מתנגדות נחרצות להדחה.

בנוגע לתמיכה, שווה לעצור רגע גם אצל יוון. דובר ממשלת יוון הסביר אחרי התחרות שאין כאן שום חריגה או מניפולציה, אלא תמיכה לגיטימית של אזרחים מהשורה בשיר שנגע בהם. שר הבריאות היווני אף הוסיף בחריפות ש"יש מי שמנסה להפוך כל מחווה אנושית לפוליטית, וזה לא מתקבל על הדעת", הוא אף קרא לחקור איך ייתכן שיובל רפאל קיבלה מהשופטים ביוון נקודה אחת בלבד.

ב־EBU מבינים היטב שאם ישראל תודח, חלק מהמדינות יפרשו במחאה. אבל אם ישראל תזכה - אחרות יאיימו לעזוב. אין כרגע פתרון של "כולם מרוצים".

אבל בין כל הדרמות, אסור לשכוח את התמונה הגדולה: יובל רפאל וישראל השיגו את אחד ההישגים הגדולים שלהם אי פעם בתחרות. העובדה שהצופים מ-13 מדינות העניקו לישראל דוז פואה - למרות לחצים, קריאות לחרם ואקלים ציבורי לא פשוט, אומרת משהו. האם זה אומר שאירופה לא אנטישמית ושהכל סתם כותרות של רשתות חברתיות? לא ולא. אבל כנראה שהשיר כן דיבר אל ליבם של המונים, הרי אין לנו מספיק יהודים בתפוצות כדי שכל המדינות הללו יעניקו לנו את הניקוד הגבוה ביותר (זה בגללך אירופה, זוכרת?).

כמו שתאגיד השידור כתב בתגובה שלו להאשמות: כל רמיזה נגד ישראל - לא עניינית ולא מתיישבת עם העובדות.
אז הנה העובדות:

  • ישראל כבשה את לב הקהל, עמדה בכללים, והפסידה לבסוף לאוסטריה בגלל הפורמט שקובע שגם לשופטים יש כוח.
  • אוסטריה לא הייתה מגיעה למקום הראשון בקהל גם אם ישראל לא הייתה משתתפת.
  • הדרישה בשנתיים האחרונות לבטל את השופטים, שהוחלפה השנה בלהחליף את הקהל, רומזת על אחת משתי המילים הבאות - אנטישמיות או טיפשות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully