ביתו של הצייר והפסל הוותיק והמוערך ציבי גבע נהרס קשות מפגיעת הטיל מאיראן שנחת אתמול (ראשון) ברמת אביב. גבע בן ה-73 גר בבית הזה כמעט מחצית מחייו, 35 שנה. למרבה המזל הוא לא שהה בבניין בעת פגיעת הטיל. היום כשבא לראשונה לחורבן שהיתה פעם ביתו חשכו עיניו.
"הבית שלי נהרס לחלוטין. חיינו שם 35 שנה וכל החיים שלנו שם", אומר גבע לוואלה תרבות. "לא היה בבית אף אחד. כשזה קרה הייתי אצל הבת שלי מיכל בפרדס חנה. ברחנו מהעיר לפני כעשרה ימים לגור אצלה. עזבנו בחיפזון, לקחנו כמה דברים בתיק והסתלקנו. כשישבנו בממ"ד בפרדס חנה ראיתי שיש פגיעות בגוש דן, כאדם חרדתי התחלתי לברר. הבת שלי מאיה, שהייתה במקלט כמה רחובות משם, אמרה שזה כנראה ברחוב שלנו. ואמנם התברר שהבית מחורב, התקרות נפלו, חלונות התרסקו, בלאגן מטורף, הכל מרוסק. טוטאל לוסט. כל הרחוב מחוק ונראה כמו עזה".
היום הגיע לראשונה וראה את החורבן של ביתו. "נתנו לי זמן מוגבל עם חיילים סביבי עם קסדות. הכל הרוס. אנחנו מוציאים דברים מתוך הבית. סכנת נפשות". למרות הרס הבית, כמה ציורים של גבע שהיו בבית - שהוא יצר ושיצרו אחרים - שרדו או ספגו פגיעות קלות יחסית של קרעים ושריטות. אחד מאותם ציורים נקרא "אני חייל" וצוייר על ידי משה גרשוני.
האמן, האוצר והמרצה גבע, פרופסור לאמנות באוניברסיטת חיפה, נחשב לאחד מגדולי האמנים הישראליים וזכה בפרסים רבים ובהם פרס מפעל חיים לאמנות ולעיצוב ממשרד התרבות ב-2010 ופרס קרן אווה ומנדל פונדיק לאמנות ישראלית שהוענק על ידי מוזיאון תל אביב לאמנות ב-2004. הוא הציג בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות רבות במוזאונים וגלריות בארץ ובעולם ולפני שנה העלה גבע תערוכה עם עבודות המתייחסות לטבח במסיבת הנובה.
"המדינה כבר זמן ארוך בטירוף. הדבר הזה כלול היה כלול בחרדות, פחדתי שדבר כזה יקרה, אבל מה הסיכוי הסטטיסטי שזה יהיה ברחוב שלך, בבית שלך?", מוסיף גבע. "זאת מציאות מטורפת. המלחמה היא סכנה קיומית באופן מובהק ומלא. אני במערבולת רגשית קשה. אני הפוך כרגע. איבדתי בית. עוד לא עיכלתי את זה. אני עוד בשוק. אני עוד לא יודע איך בדיוק ממשיכים מפה. בית זה לא רק אובייקטים. זה המקום שלך, זה החיים שלך. זה הבסיס שלך בעולם, מהבית אתה יוצא החוצה. זה הקן. זה בית שגרתי בו 35 שנה וגידלתי בו שלושה ילדים. אני לא יודע אם אפשר לשקם את הבית. צריך לראות אם הוא בכלל בר שיקום".
גבע הידוע בתמיכתו בשמאל, מוסיף: "בחשיבה קצרת טווח, ייתכן שבנקודת זמן הזאת זו הייתה כבר מלחמת אין ברירה. אבל ההיסטוריה היא ארוכה ואנחנו שוכחים שהיו הרבה מקומות שאפשר היה לחתור לפתרון הבעיה הזאת בעבר וזה לא נעשה".
בנוסף, אחד הטילים ששוגרו אתמול מאיראן ופגעו ברמת אביב החריב לחלוטין את הדירה שבה גר השחקן והקומיקאי שלמה בראבא עם משפחתו ברמת אביב במשך 10 שנים ועד לפני שנה, כפי שפרסמנו לראשונה. בניין דירתם השכורה לשעבר לגמרי נהרס. לפני שנה עבר בראבא עם בת זוגו ובתם לדירה הנוכחית, הנמצאת 300 מטר מהדירה שנחרבה. למזלם, הדירה הנוכחית ספגה פגיעה קלה יחסית מההדף - זכוכיות נשברו, צינור מים התפוצץ והיתה הצפה בחדר מדרגות. בראבא אישר את הפרטים ואמר לוואלה תרבות: "החיים זה מין רולטה רוסית כזאת. אנחנו בסדר גמור וברי מזל".
בראבא, שבחודש הבא יחגוג יומולדת 75, אומר עוד לוואלה תרבות כי "אנשים מכל הארץ שולחים לי, מהממ"דים שלהם לממ"ד שלי, קטעים ישנים בהשתתפותי, שרלוונטים מאוד למלחמה הזאת". בין הקטעים שהפכו לרלוונטיים מעברו של בראבא כלולים לא רק רגעים בלתי נשכחים מ"זהו זה" אלא גם מערכונים מהתכנית הפרועה "מבראבא עד החידקל" שהגיש בערוץ 2 הניסיוני רגע לפני סיום מלחמת המפרץ וקטע מההצגה "הם יורים גם בסוסים" שהוצגה בתיאטרון הקאמרי ובתיאטרון חיפה, שבה אומרת דמותו של בראבא: "אסור להתייאש. את יודעת מה אני עושה כשאני נתפס לרגע למצב רוח קודר? אני שר לעצמי את ההמנון הלאומי" - ואז מבוצע על הבמה ההמנון האמריקני.
בין אלו שספגו פגיעה ישירה מהטיל שנורה אתמול מאיראן לעבר רמת אביב גם הבמאית והמפיקה מיכל וייץ, המנהלת האמנותית של פסטיבל דוקאביב, שביתה נחרב לחלוטין. היא עצמה נפצעה בינוני ומאושפזת במחלקת טראומה של איכילוב. בן זוגה אייל נחשון ובתה לילי בת החמש נפצעו קל ובנה אסא בן השלוש יצא באופן בלתי נתפס ללא שריטה. מוקדם יותר היום סיפרה לוואלה תרבות בין השאר: "פתאום היה בום שאין לתאר את עוצמתו. דברים עפו עלינו בתוך הממ"ד. בדיעבד הסתבר שמייבש הכביסה פשוט התפוצץ עליי. הוא התפרק לחלוטין לחלקים בדיוק במקום שבו ישבתי. כל מיני דברים נפלו לי על הראש. איך אמרו באיכילוב? אני ספגתי את הפגיעה בשביל כל המשפחה. אני שמחה לקחת כל פציעה מהילדים אליי. היינו קבורים מתחת להריסות בתוך הממ"ד. עם כל זה שהממ"ד התפרק, הוא עדיין הציל את החיים שלנו. אייל שלף אותנו מתוך ההריסות. יצאנו יחפים ומדממים לבקש עזרה. אין תמונה יותר אפוקליפטית מלראות את כל השכונה שלך שטוחה, מאובקת, אפורה. זה מטורף".
"אני פשוט נמצאת באיזושהי הודיה, שגדולה וחזקה יותר מכל פציעה שיש לי בגוף", הוסיפה וייץ. "אני מסתכלת על התמונות של הבית שנהרס לחלוטין, נשארה ממנו ממש תלולית של אבק, ועל הממ"ד שבקושי עומד על הרגליים, ואני לא מאמינה. הטיל פגע בשער הכניסה לבית שלנו והממ"ד נמצא כשניים, שניים וחצי מטר ממקום הנפילה. זה היה כל כך קרוב. זה נס. זה נס כי אני באמת לא מבינה איך יצאנו מזה בחיים. זה נס כי אם הטיל היה נופל עוד מטר אחד לכיוון הממ"ד זה היה גומר אותנו".
עוד אמרה: "אני בשוק שאין לנו לאן לחזור. זאת הזייה. אין לנו כלום. לא הצלחנו להוציא מהבית שום דבר. הכל נהרס לגמרי. ממש אבק. זה לא יאומן".
הטיל מאיראן שפגע ברמת אביב הרס גם את דירתם של המוזיקאים בני הזוג אמיר ויצמן בן ה-29 וטל אברבוך בת ה-28. הוא כנר, ויולן ומלחין, המנגן עם תזמורת המהפכה והיא פסנתרנית והם אמורים להתחתן בעוד חודשיים. "הלך לנו הבית", אמר אתמול ויצמן לוואלה תרבות, "היינו במקלט, שמענו פיצוץ מאוד חזק. התחיל להיכנס עשן למקלט. היינו בקשר עם גורמי המשטרה ומכבי האש. בשלב מסוים אנשים פתחו את הדלת, טיפסו מהמדרגות ההרוסות ויצאו החוצה. הכל ממש חרב. הרחוב שלי נראה כמו עזה, כמה בתים הרוסים. זה היה מבהיל אבל אנחנו די בקור רוח כרגע, לא מרגישים יותר מדי רגשות. אבל אני מניח שהשנתיים האחרונות עשו לנו הכנה רגשית לאירועים כאלה. נתמודד עם מה שיהיה".
"אנחנו בריאים ושלמים", אמר אתמול בבוקר ויצמן לוואלה תרבות אבל הוסיף בדאגה "יש לנו בדירה פסנתר של בעלת הדירה, הוא בן 100 ויש עליו סימני קליעים ממלחמת העצמאות, וחוץ מזה יש לי שם כינור בן 240 שנה וגם ויולה, שזאת הפרנסה שלי וממש חלק מהגוף שלי, כמוזיקאי. אני לא יודע מה מצב כלי הנגינה. כרגע אנחנו לא יודעים אם נוכל לחלץ משהו מזה. לא בטוח שיש בבית מדרגות. נקווה שיעזרו לנו".
בעקבות הפרסום אתמול בוואלה תרבות, קיבל ויצמן פניות מאנשים אדיבים שהציעו את עזרתם, ובהם בעל חנות כלי נגינה שהציע לו לבוא אליה ולקבל כינור במתנה. כעבור מספר שעות, נרשם סוף טוב לפחות בחזית הכלים העתיקים. "הצלחנו לחלץ את הכלים. הם יצאו ללא פגע". גם להם קרה נס קטן.