אם הייתי מבקש מכם להכין רשימה של הנושאים שאתם הכי נהנים לרכל עליהם, סביר להניח שהיא הייתה נראית בערך כך: כסף, אוכל ומראה חיצוני (לא בהכרח בסדר הזה). כבני אדם - עזבו, כישראלים - אין דבר שמעניין אותנו יותר מאשר לדבר על מי מרוויח כמה, להורים של מי יש יותר, מי יודע לבשל וואו, מהאוכל של מי כדאי להתרחק, וכמובן - מי גילה פתאום את נפלאות זריקות ההרזיה והוריד במשקל בן-לילה. וכן, אני מדבר גם על אלה בינינו שמסתובבים עם צמידי "לשון הרע לא מדבר אליי" (מדברת אליכם ועוד איך!).
"ארבע חתונות", הדוקו-ריאליטי החדש (נו, אם מתעלמים מהסיבוב הכושל שהיה לו ברשת לפני עשור בדיוק) של כאן 11, שמבוסס על הפורמט הבריטי Four Weddings, מאפשר לצופים להתפלש בכל הרכילות הכיפית הזאת - והכל בכמות נדיבה, כיד המלך ובלי שצריך להביא צ'ק.
הפורמט כמעט זהה ל"בואו לאכול איתי", רק עם ההתאמות המתבקשות. בכל שבוע נפגשות ארבע כלות (וגם חתן שמופיע באחד הפרקים) כדי לבקר זו בחתונה של זו, לתת ניקוד לפי קטגוריות כמו שמלה, אווירה, אוכל וציון כולל - כשבסוף רק כלה אחת זוכה בפרס הנחשק: ירח דבש מפנק. הבטיחו "בואו לאכול איתי" של החתונות - וסיפקו (לפחות על סמך שלושת הפרקים הלא-עוקבים שנשלחו לביקורת). כנראה מתוך רצון להעניק ל"ארבע חתונות" אופי שונה, ואולי אפילו טאץ' נשי, הקריינות הכל-כך מזוהה של שי אביבי הוחלפה בקולה של שירה נאור, עם תסריט שנכתב בידי שחר סגל המוכשרת.
על פניו, "ארבע חתונות" מתחילה בעמדת נחיתות לעומת "בואו לאכול איתי". אם לפורמט ארוחות הערב הוותיק היה מאגר ליהוקים בלתי מוגבל - שמזמין אליו אנשים בכל גיל, סגנון ומצב רוח - מה שהפך אותו, ולא במקרה, לאחד ממוסדות הליהוק הטובים בישראל - הרי שגרסת החתונות מתבססת על נשים (בגילאי 20-40 בהכללה גסה) שגם כשהן קצת יותר "מצ'וגעות", כמו טל המידברנית מהשבוע הראשון ששוברת את השטאנץ של חברותיה ועורכת חתונת טבע בהרי ירושלים, הן בסופו של דבר סחיות ומיינסטרימיות מספיק כדי למסד את הקשר שלהן בנוכחות משפחה וחברים.
זה לא אומר ש"ארבע חתונות" לא מצחיקה. להפך - היא מצחיקה, שנונה וחדה מאוד (ושוב, קרדיט לסגל ולמלהקות). הכלה הראשונה העונה היא אליזבת מחדרה, בת לעדה הקווקזית (כפי שחברותיה מזכירות לה בערך פעם בדקה), שלדבריה עדיין לא ישנה עם בעלה המיועד למרות שהם יחד כבר ארבע שנים, ולמשפחתה יש אולם חתונות מפואר. החתונה שלה (התקציב של כל חתונה מוצג לצופים) מוערכת בכ-400 אלף שקלים. מעניין לראות איך שתי הכלות שדומות לה יותר בסגנון ובאופי - קארין ושקד - נדהמות מכמות ההשקעה באירוע ("היא שחטה כאן משתלה", אומרת קארין) ובמקביל לא יכולות לחכות לראות אותה מפשלת.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
מה לראות החודש בטלוויזיה: כל הסדרות השוות שעולות בקרוב
מוסד החתונה הישראלי חריג בהיקף החשיבות וההשקעה שהוא מקבל. נכון, הנשים הישראליות לא רשמו פטנט על פנטזיות ילדות של חתונה עם נסיך החלומות בשמלה לבנה, אבל נדמה שבעשורים האחרונים האירועים עצמם הפכו לסמל סטטוס פר אקסלנס - או "חתונות שיפוני" (הטעות במקור), כפי שאומרת קארין.
אפשר לעקם פרצוף על הנשים האלה, שעובדות כל-כך קשה כדי להיראות פחות או יותר אותו הדבר (סליחה, כולכן מהממות) וסובלות באצילות את אקט מתיחת השיער המזעזע, שמי שלא ראה עד כה - עלול להיבהל ממידת האכזריות שלו. אבל עם יד על הלב, נראה שכולן, כולל כולן, עושות את זה בנפש חפצה וללא שום לחץ חיצוני.
נכון, אם היו רוצים לעשות דוקו-ריאליטי על מוסד מצליח באמת, כזה שגם לרוב מחזיק הרבה מאוד זמן ולא נגמר במפח נפש, הוא היה צריך להתמקד במוסד הגירושים - למרות שאני מודה ש"ארבע רבנויות" זה שם הרבה פחות קליט. אבל גם ככה, על אף כל חסרונותיה והדגלים האדומים שהיא מניפה (לא ממי, בן הזוג שלך הוא לא הגבר הכי חתיך בעולם; ולא, יום החתונה שלך הוא לא תירוץ מספק לצרוח על צלם אומלל שלא הצליח להוציא אותך סידני סוויני בתמונה) - "ארבע חתונות" מסתמנת כאחות מוצלחת, כיפית וסופר-מרימה ביקום של "בואו לאכול איתי". ועכשיו, אם תסלחו לי, שמעתי שמגישים ג'חנון בטעם סושי בבופה - אז תנו לי רגע.
פרקים חדשים של "ארבע חתונות" משודרים בימים א'-ד' בכאן 11 אחרי החדשות.