"לעולם לעולם לעולם לא אחזור לישראל. אני אוהבת את המעריצים שלי, אבל אתם תצטרכו לטוס אלי כי המדינה שלכם משוגעת", כך כתבה בזעם הראפרית האמריקאית אזיליה בנקס, לאחר הופעתה בישראל במאי 2018 במועדון הבארבי בתל אביב. בנקס התלוננה אז בחשבון הטוויטר שלה כי ספגה יחס גזעני וחצוף בארץ, בין השאר בבית המלון, במסעדות ונתב"ג, שם לטענתה עוכבה בגלל צבע עורה. עוד טענה כי רב שישב לידה במטוס הטריד אותה עם הצעה לקיים עמה יחסי מין בתשלום.
והנה, שבע שנים וחצי לאחר מכן, בנקס שבה אלינו השבוע. לאחר שנחתה אצלנו שלשום, וביקרה בין השאר באתר ההנצחה לנרצחי מסיבת הנובה, אמש (חמישי) היא קיימה הופעה באמפי תל אביב. "התגעגעתי אליכם", אמרה לקהל, התעטפה בדגל ישראל ולאחר שירדה לבמה להתראיין לכלי התקשורת, ובהם וואלה, אף החליפה את בגדיה לחולצה מקמפיין הבחירות של ראש הממשלה נתניהו.
"מה שגרם לי לשנות את דעתי זו ההתבגרות והזמן ולהבין מה זה אנטישמיות אמיתית", מסבירה בנקס בריאיון לוואלה תרבות, שהתקיים מיד לאחר הופעתה אמש באמפי תל אביב. "עברתי לאירופה לפני כשמונה חודשים. הייתי בכל אירופה. חשבתי שאם אגור קרוב למפיקים שלי אעבוד יותר, אבל הרגשתי מתח בכל מקום והבנתי מה זה אנטישמיות. זה ממש רוע. זה ממש ימי הביניים, כמו משהו שקראתי בספר לימוד. מה זה לעזאזל? אני מצטערת, זה לא ניו יורק. ואני בעיקר לא תוקפת לאף אחד. אני מרגישה שאנשים ממש ניסו לתקוף את ישראל ולתקוף את היהודים, רק חיכו לתקוף. לא אני".
צפו בגרסת הוידאו של הריאיון של אזיליה בנקס לוואלה תרבות - מעל
מאז השבעה באוקטובר, ישראל נמצאת תחת חרם תרבותי עולמי. מה גרם לך להופיע בישראל למרות זאת?
"כשאתה מבטל משהו, מותק… אי אפשר לבטל את אזיליה בנקס. כל פעם שמבטלים אותי אני נעשית חזקה יותר וכשאתה מבטל משהו אתה הופך אותו לפשע. אז מנקודת מבטי, אלה יחסי הציבור החינמיים הכי טובים ליהודים ואני אוהבת את היהודים. סיפור האהבה שלי עם היהודים הולך זמן רב אחורה. כל החברים והמכרים שלי יהודים, וכן, אתם הצלחתם. ציונות היא 'פשע' עכשיו".
מהן התגובות הכי שליליות שהתמודדת איתן בעקבות התמיכה בישראל?
"הפסקתי מזמן להסתכל על תגובות. אני בחורה שחורה. אני בחורה. אני שחורה. יש את שני הדברים האלה אבל כשאני מסתכלת על יהדות, על להיות יהודים ועל הישראליות, כשאנשים אומרים עליי דברים נגד האהבה שלי ליהודים, זה עובר ליד. נו, שיהיה. תנו לי יותר יהודים!".
בנקס, ילידת ניו יורק, היא בת 34. היא החלה להוציא מוזיקה בשנת 2008 ברשת החברתית מייספייס ובגיל 18 הוחתמה בחברת התקליטים הבריטית העצמאית אקס-אל רקורדינגס. לאחר שנזרקה על ידי חברת התקליטים שלה, המנהל שלה והחבר שלה, בנקס בחרה להפנות אצבע משולשת לעולם והוציא את השיר "212" בהוצאה עצמאית באתר האינטרנט שלה. השיר שילב בין היפ הופ להאוס, צלילים שעיצבו את זהותה המוזיקלית כבר בתחילת דרכה, וחיבר בין גסות לחיוך, מילים עוקצניות ושירה מלודית. השיר הפך ללהיט ענק. השבוע נבחר כאחד מ-250 השירים הגדולים ביותר של המאה ה-21 עד כה שפורסם במגזין רולינג סטון, שכתב: "השיר הפך להמנון והזניק את יוצאת הארלם למעמד איט-גירל על ידי כך שהיא הייתה היא עצמה: שובבה, חסרת פחד ופורצת דרך".
חוסר הפחד שלה מתבטא גם בביקור הנוכחי בישראל. שבעה באוקטובר, בשולי האסונות האיומים שהביא עלינו, היה גם היום שבו ההופעות הבינלאומיות בישראל הוקפאו. באותו יום נורא, בו נפתחה מלחמת עזה, היה אמור ברונו מארס להופיע בפעם השנייה בפארק הירקון, אך האירוע כמובן בוטל. כעת, יומיים לאחר שמלאו שנתיים לשבעה באוקטובר ויום לאחר שהוכרז על סיום המלחמה, התקיימה הופעה בינלאומית סמוך למתחם ההופעה של ברונו מארס בגני יהושע. בפני המעריצים הצעירים בקהל שלה ניכרה שמחה רבה, מסיום המלחמה, מהסדק בחרם התרבותי על ישראל וקרע ממש בחרם שבנקס עצמה הטילה על הופעות אצלנו.
ביקרת השבוע באתר ההנצחה של נרצחי מסיבת הנובה. תשתפי אותנו איך הרגשת, במיוחד על רקע העובדה שביקרת בישראל בזמן שהמדינה מציינת שנתיים לטבח השבעה באוקטובר.
"זה היה ממש סוריאליסטי. זה גרם לי להבין שאנשים עובדים בלא להבין אותך, שום דבר לא ישכנע אותם ואולי אין אפילו טעם בלנסות לשכנע אותם. הסתכלתי על זה ואמרתי לעצמי, כן, אני אהיה בתל אביב ואעשה מוזיקה עם האנשים האלה כי המוזיקה חייבת להמשיך ואנשים חייבים להמשיך ואנשים לא יכולים לאבד את שמחת החיים שלהם. ילדים לא יכולים לפחד ללכת לפסטיבל מוזיקה ולהנות מהנעורים שלהם. לא, אי אפשר לעשות את זה. זה מה שאני עושה למחייתי. המוזיקאים האלה, הדי ג'י ומשתתפי הפסטיבל לא שווים פחות. לעולם המוזיקה ולתעשיית הבידור 'אכפת' מכל פאקינג דבר. אז למה לא אכפת לכם מאנשים שהולכים להופעה ולפסטיבל? זה איפה שאנחנו עובדים, זה איפה שאנחנו מרוויחים את הכסף שלנו. זו התקפה על כל כך הרבה דברים, זה רב שכבתי, זה נגד אמנים, נגד פסטיבלים, נגד מוזיקה, נגד הנאה. זה אנטישמי".
מדוע בחרת ללבוש בזמן הראיונות שלך לתקשורת הישראלית חולצה מקמפיין הבחירות של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו?
"כי נתניהו הוא אייקוני!".