בשיא שלה: 13 דברים שצריך לדעת על האלבום החדש של טיילור סוויפט

"The Life of a Showgirl", או כמו ששוש עטרי הייתה אומרת "חייה של נערת שעשועים", הוא שם אלבומה ה-12 של טיילור סוויפט שיצא שלשום (שישי) ב-Republic Records והפך לאירוע תרבותי עולמי. סוויפט כתבה את האלבום במהלך החלק האירופי של סיבוב הופעות "The Eras Tour" בקיץ הקודם והוא הוקלט בשוודיה. היא הכריזה על הוצאתו ב-13 באוגוסט בפודקאסט של בן זוגה, טרוויס קלסי. האלבום הופק על ידי מקס מרטין ושלבאק שעבדו איתה בעבר על אלבומיה "Red", "1989" ו-"Reputation", ומילאו את מקומו של ג'ק אנטונוף שהיה שותף לכתיבת והפקת אלבומיה הקודמים. הוא כולל 12 שירים ובשיר הנושא מתארחת סברינה קרפנטר, שהתארחה בחלק מסיבוב ההופעות האחרון של טיילור כמופע חימום ואמרה שלסוויפט השפעה אמנותית גדולה עליה. האלבום ראה אור כמה חודשים לאחר הודעת סוויפט כי רכשה את קבצי המאסטר של ששת אלבומי האולפן הראשונים שלה.

האלבום נפתח בשיר הדאנס-פופ "The Fate Of Ophelia", המתייחס למות אופליה, הדמות הנשית הראשית במחזה "המלט" של שייקספיר, והוא גם הסינגל המוביל שיצא מהאלבום ומלווה בקליפ שיוצא היום (ראשון). סוויפט כתבה והפיקה את השיר עם מקס מרטין ושלבאק. הוא מתאר את דמותה של סוויפט נשבעת אמונים לגבר מכובד שהציל אותה ממוות דומה לזה של אופליה, כלתו הפוטנציאלית של המלט, שנטרפה עליה דעתה ומצאה את מותה בטביעה במה שנראה כמו התאבדות. גם עטיפת האלבום קיבלה השראה מהגורל המר של אופליה של שייקספיר ובמיוחד מציורו של ג'ון אוורט מיליי משנות ה-50 "אופליה", שבו הדמות מתוארת כשוכבת במים לפני שהיא טובעת - אך סוויפט בניגוד לאופליה שורדת.

השיר כולל כמה אזכורים למערכת היחסים של סוויפט עם ארוסה הטרי, כוכב הפוטבול טרוויס קלסי. היא נזכרת ברגעים שהוא תמך בה ומתארת איך אופליה הייתה יכולה להינצל אם הייתה מקבלת עזרה. נראה שהיא רומזת שניצלה מטרגדיה דומה של אופליה על ידי קלסי, שמצטייר כמי שהציל אותה מהשיגעון, הטביעה, השקר והבדידות של מערכות יחסים קודמות שלה. לאחר השקת האלבום אמרה סוויפט שהיא "נותנת טוויסט רומנטי לעובדה שאופליה השתגעה... אבל לא אני". בעוד שהשיר זכה לשבחי המבקרים, היו מי שמתחו ביקורת על מילותיו. כך, למשל, מבקר "הטיימס" הבריטי סבור שבעוד שההפקה קליטה, האנלוגיה המשווה את סוויפט לאופליה "לא ממש עובדת".

השיר השני באלבום קרוי על שם הכוכבת ההוליוודית זוכת האוסקר אליזבת' טיילור, שסוויפט כבר התייחסה אליה בעבר בלהיטה "Ready For It?" מתוך האלבום "Reputation". הוצאת השיר הובילה לזינוק דרמטי בחיפוש ברשת אחר שמה של השחקנית המנוחה. על פי נתוני גוגל-טרנדס, לזמן קצר כמות החיפושים על "אליזבת' טיילור" עקפה אפילו את כמות החיפושים אחר "דונלד טראמפ". בשיר, אגב, סוויפט מתבכיינת על כמה שקשה להיות עשירה. כל כך עצוב.

עוד בולט באלבום שיר מספר ארבע, "Father Figure" (דמות אב), שבו סוויפט אינה נרתעת מלהתעמת עם רוחות העבר שלה. בשיר סוויפט משלבת חלק מהמילים והלחן של הלהיט של ג'ורג' מייקל באותו השם משנת 1987.

השיר כנראה מתייחס להיסטוריה הסוערת שלה עם סקוט בורצ'טה, המנהל האמנותי של ביג משין רקורדס, שהקים את החברה ב-2005 והחתים את סוויפט כאמנית ראשונה של החברה כשהייתה בת 14. השניים עבדו על ששת אלבומיה הראשונים, תקופה שבה סוויפט הפכה מנערה צעירה שמופיעה בבתי קפה בנאשוויל לכוכבת פופ בינלאומית.

לימים, כשסוויפט ניסתה לרכוש את הקלטות המאסטר שלה, המשא ומתן נכשל. היא עזבה את ביג מאשין בשנת 2018, וחתמה על חוזה חדש עם יוניברסל, שהבטיח בעלות על הקלטות המאסטר העתידיות שלה החל מאלבומה השביעי. ששת אלבומיה הראשונים נמכרו לחברת "Ithaca Holdings" של סקוטר בראון ומאוחר יותר לחברת "Shamrock Holdings". סוויפט תיארה בריאיון איך מכירת המאסטרים שלה קרעה את לבה והרגישה לה כמו אגרוף בבטן. היא התחילה להקליט את המוזיקה שלה מחדש כדי להיות הבעלים של המאסטרים החדשים. בסוף מאי הודיעה בשמחה כי אחרי שנים של ניסיונות, הצליחה לרכוש את כל המאסטרים שלה.

בעוד שבלהיט המקורי של ג'ורג' מייקל יש אינטימיות והגנה, הגרסה של סוויפט משנה לחלוטין משפט מהשיר והופכת אותו לסיפור על בגידה, משבר אמון ומאבקי כוח עם גבר שבעבר הוביל את הקריירה שלה. בין היתר, טיילור שרה בתרגום חופשי: "אהיה דמות האב שלך/ אני שותה את המשקאות החומים האלה/ אני יכולה לעשות עסקאות עם השטן/ כי הזין שלי גדול יותר".

הצוות שמנהל את החשבון על שמו של ג'ורג' מייקל ב-X פרסם פוסט בו הוא מודה על המחווה: "שמחנו כשטיילור סוויפט והצוות שלה פנו אלינו מוקדם יותר השנה בנוגע לשילוב שירו ​​הקלאסי של ג'ורג' מייקל, 'Father Figure' בשיר חדש לגמרי באותו שם, שיופיע באלבומה הקרוב. כששמענו את השיר, לא היססנו להסכים לחיבור הזה בין שני אמנים גדולים - ואנחנו יודעים שג'ורג' היה מרגיש אותו הדבר".

זה לא היה השיר היחידי שעוסק בזין. כחלק מעיסוק נרחב של סוויפט באלבום בקלסי, בשיר מספר תשע, "Wood", היא הולכת הכי רחוק שהגיעה אי פעם בתיאורים מפורשים וישירים של הנאה מינית. בעוד ששירים קודמים על בני זוגה של סוויפט היו מעורפלים, די ברור על מי ועל מה השיר הנוכחי: סקס עם טרוויס. ויותר מזה: סוויפט במפתיע מהללת את איבר מינו של ארוסה. הוא מתואר כ"שרביט קסמים" ובין מילות הזימה בשיר: "האהבה שלו הייתה המפתח שפתחו את ירכיי".

העניין עורר לא מעט עקיצות על ידי מבקרים. כך למשל מבקרת האיבנינג סטנדרד, שנתנה לאלבום רק כוכב אחד מתוך חמישה, כתבה: "כשהתחיל השיר Wood תהיתי אם אני מקשיבה בטעות לאלבום פרודיה שהומצא על ידי איזו בינה מלאכותית מכורה לפורנוגרפיה". בביזנס אינסיידר נמתחה ביקורת דומה: "השיר הגרוע ביותר של האלבום. זה מה שיכול לקרות אם תבקשו ממכונת טקסט לבלוע ממים על סגנון הכתיבה של סוויפט ולירוק מילים על סקס עם ארוסה, שחקן פוטבול, ואז באופן בלתי מוסבר תגדירו את השיר להפקה בסגנון ג'קסון 5. סוויפט כתבה שירים מצוינים על סקס, אגב, כולל 'Dress' ו-'Guilty as Sin?' - אז אני לא אומרת שהיא לא יכולה לעשות את זה. אני אומרת שהיא לא עשתה את זה הפעם". ואילו ברולינג סטון גרסו: "חטיבת כלי הנשיפה ב-'Wood' מצילה את השיר, שהיה צעד שגוי בגלל המילים הגסות והמטאפורות המעורפלות שלו". מנגד, סוויפט יכולה למצוא נחמה מפוקפקת בפירגון שקיבלה מניקי מינאז', שכתבה ברשתות: "אוי, טיילור, 'WOOD' היה בדיוק מה שהייתי צריכה הערב. תודה".

שיר מספר שבע באלבום, "Actually Romantic", מציג על פי הערכות המבקרים עימות פומבי נוסף בין סוויפט לזמרת הפופ צ'רלי XCX. השיר נחשב לדיסטראק של סוויפט לשיר "Sympathy Is a Knife" שהוציאה צ'רלי בשנה שעברה באלבומה "Brat" ונטען שעסק בסוויפט ובבן זוגה לשעבר, מאטי הילי מלהקת דה 1975, שבו היא כתבה על חוסר הביטחון ורגשי הנחיתות שלה מול "הבחורה הזו", להלן סוויפט.

צ'רלי וסוויפט שיתפו פעולה בעבר, כשצ'רלי הצטרפה לפני עשר שנים לסיבוב ההופעות של "1989" של סוויפט ובהמשך שימשה כמופע הפתיחה בסיבוב של "Reputation". מילות השיר מתייחסות לחברתה דאז ולבעלה הנוכחי של צ'ארלי, ג'ורג' דניאל, גם הוא מלהקת 1975, כולל השורה "Don't want see her backstage at my boyfriend's show", שפורשו כרמיזה למערכת היחסים הקצרה של סוויפט עם הילי. צ'רלי אמרה בעבר בריאיון ל-Pitchfork כי סיבוב ההופעות עם סוויפט "הרגיש כאילו אני עולה על הבמה ומנופפת לילדים בני חמש", דבר שהכעיס את מעריציה של סוויפט.

וכך שרה סוויפט בדיסטראק בתגובה: "I heard you call me 'Boring Barbie' when the coke's got you brave/ High-fived my ex and then you said you're glad he ghosted me/ Wrote me a song saying it makes you sick to see my face/ Some people might be offended/ But it's actually sweet/ All the time you've spent on me/ It's honestly wild/ All the effort you've put in/ It's actually romantic/ I really gotta hand it to you, ooh/ No man has ever loved me like you do".

כבר ביומיים הראשונים מאז השקתו האלבום זכה להצלחה גדולה ושבר כמה שיאים. הסינגל הפותח "The Fate Of Ophelia" שבר שיא כשהפך לשיר הראשון שצבר 30 מיליון השמעות בסטרימינג ביום אחד, ובכך שברה סוויפט את השיא הקודם של עצמה, שהיה שייך ללהיט "פורטנייט".

על פי דיווח בבילבורד, האלבום עצמו מכר 2.7 מיליון עותקים, בשילוב בין מכירות פיזיות ומכירות דיגיטליות, ביום הראשון ליציאתו. מתוך מכירות אלו, סוויפט מכרה 1.2 מיליון עותקים של תקליט הוויניל שלה, וזהו שיא למכירת עותקי ויניל בעידן הזה, לאחר שסוויפט אחזה בשיא הקודם שרשמה בשנה שעברה, כשאלבומה "The Tortured Poets Department" מכר 859 אלף עותקי ויניל בשבוע הבכורה שלו.

הצלחה נרשמה גם עם הסרט שיצא בצמוד לאלבום - הצלחה שאינה מובנת מאליה, כי זה לא סרט הופעות וגם לא סרט תיעודי במובן הקלאסי. הסרט מציג בהקרנת בכורה את הקליפ לשיר "The Fate of Ophelia", שסוויפט ביימה, לצד צילומים מאחורי הקלעים מסט הקליפ, סיפורים מאחורי השירים באלבום החדש וקליפים של מילים. היה מי שעקץ את סוויפט שאמנים אחרים היו מסתפקים בלהעלות "סרט" כזה ליוטיוב, אבל מכונת השיווק האדירה של סוויפט ייעדה אותו להפצה ביותר מ-100 מדינות (נעשים ניסיונות להקרינו גם בישראל). בארצות הברית לבדה נמכרו כרטיסים לבתי קולנוע ב־15 מיליון דולר בתוך 24 שעות. על פי הוליווד ריפורטר, הסרט צפוי לרשום הכנסות של בין 28 ל-35 מיליון דולר מ-3,702 בתי קולנוע בסוף השבוע הראשון לצאתו.

בהקשר זה נזכיר שסוויפט כבשה את קופות הקולנוע כבר באוקטובר 2023, כשיצא סרט שתיעד את סיבוב ההופעות "The Eras Tour", וגרף יותר מ-261.6 מיליון דולר ברחבי העולם. זהו סרט ההופעות והתיעוד הרווחי ביותר אי פעם.

בבליץ הראיונות שקיימה טיילור סוויפט עם צאת האלבום היו כמה רגעים מעניינים. אחד מהם ריאיון שקיימה איתה ביום שישי הזמרת האנגליה אמה בנטון, הזכורה בעיקר כ"בייבי ספייס" מלהקת הספייס גירלז, בתכניתה ברדיו Heart הבריטי. סוויפט בת ה-35 היללה את בייבי ספייס וסיפרה לה: "הייתה לי את הבובה שלך!", בנטון בת ה-49 חלקה לה שבחים בחזרה, סיפרה שהייתה בשתי הופעות שלה ובאחת מהן אף פטפטה עם הוריה.

בריאיון אחר לקידום האלבום החדש, לתחנת רדיו 1 של ה-BBC, סוויפט אמרה שהיא חושבת "כל יום" על סיבוב ההופעות האחרון, "Eras Tour", אבל חשפה כי אין לה שום כוונה לצאת שוב לסיבוב הופעות בקרוב. "נהניתי כל כך בסיבוב ההופעות הזה", אמרה. "זה היה ללא ספק האתגר הכי מתיש אי פעם, פיזית. אבל לעולם לא אשכח את מה שראיתי - יכולתי לראות את כולם מהבמה. אני לא חושבת שהם יודעים את זה. יש לי ראייה מדהימה. יכולתי לראות את החוויה (של הקהל) ואת השמחה שלהם, וזה הטעין אותי אפילו כשהייתי מותשת ועייפה".

בהתייחס לתובענות המתישה של סיבוב ההופעות האחרון, אמרה עוד: "כל כך טוב לי עכשיו - המפרקים שלי טובים. אני אופה ושוב יש לי תחביבים. כשעשיתי את סיבוב ההופעות הייתי רק בסיבוב ההופעות, וזה שנתיים בלי תחביבים אחרים". כשנשאלה אם מדגדג לה לצאת לסיבוב בינלאומי ענקי נוסף, ענתה: "לא. אני אהיה ממש כנה איתך. אני כל כך עייפה, כבר כשאני חושבת על לעשות את זה שוב. כי הייתי רוצה לעשות את זה שוב ממש טוב, אתה יודע".

למחרת הוצאת האלבום הכריזה סוויפט שהקליטה מחדש שמונה שירים מתוך האלבום בגרסאות אקוסטיות עם המפיקים השותפים שלה, שמופיעים על ארבעה דיסקים במהדורה מוגבלת שנוספה לחנות המקוונת שלה. "תתייקו את זה תחת 'לשמור את הכי טוב לסוף'", כתבה ברשתות החברתיות שלה. "אני חושבת שהרגעים האהובים עליי מסיבוב ההופעות היו ההפתעות האקוסטיות. אז חזרתי לאולפן עם מקס ושלבאק כדי להקליט גרסאות אקוסטיות/אנפלאג של כמה משירי 'Showgirl' עם שירה והפקה חדשים לגמרי! לא יכולה לחכות שתשמעו". בכל דיסק יש שתי רצועות בונוס אקוסטיות וגם תמונות עטיפה חדשות, כי למה לא לחלוב את המעריצים לקנות עוד ועוד ועוד?

האלבום קיבל ביקורות מעורבות. ביומיים הראשונים ליציאתו הוא קיבל ניקוד ממוצע של 73, לפי האתר metacritic. האלבום זכה לשבחים רבים בין השאר בוראייטי ("זה מרגיש כמו האלבום של הקיץ - לעזאזל עם לוח השנה. הוא מסחרר, מצחיק, נוגע ללב, טיפשי, יהיר ומרגש באותה מידה, ואולי היא אפילו תגרום לכם להאמין שוב ברומנטיקה") וברולינג סטון ("המוזיקאית מזנקת לדרגה חדשה של כוכבות על - ועומדת בכל היעדים שלה").

מנגד, האלבום נקטל בין השאר על ידי מבקר הגרדיאן שנתן לו רק שני כוכבים מתוך חמישה, וחש שיש בו רק מעט רגעים בלתי נשכחים באמת ("שירים באלבום נכנסו מאוזן אחת ויצאו מהשנייה. לא בצורה בלתי נעימה, אבל אפשר לצפות ליותר בהתחשב בכוח הכתיבה שמאחוריהם ובטענות של סוויפט על "שמירה על רף ממש גבוה"). העיתון המכובד אינו היחיד שחש אכזבה.

עם כל הכבוד למבקרי הרולינג סטון והגרדיאן, המבקרות החשובות ביותר הן הסוויפטיות. מה הן חשבו על האלבום? גם כאן התגובות מעורבות. הסוויפטית הללי שפנצר אומרת לוואלה תרבות: "טיילור סוויפט מאז ומעולם כיבסה את הכביסה המלוכלכת בחוץ - בין אם בקשר רציף עם מעריצים ברשתות חברתיות ובמפגשים בביתה, בימים תמימים יותר, ובין אם בדרך הנפוצה יותר, בשיריה ובאלבומיה. לכן, זו לא הייתה ציפייה מוגזמת לשמוע באלבומה החדש על השנה ההישגית שעברה: סיבוב הופעות שובר שיאים, רכישת הזכויות לשיריה בתום מאבק ארוך שנים, אירוסין. בקיצור: התאכזבתי. לבה של האכזבה נעוצה עבורי בשיר מספר חמש, 'Eldest Daughter'. מעריציה של סוויפט יודעים היטב להיערך לפני שהם מאזינים לשיר מספר חמש, שבכל אלבום נחשב השיר האישי והנוגע ביותר. אבל זה שיר מספר חמש שפשוט לא גורם לך להרגיש כלום - ובשביל מעריצה ותיקה, זו שבירת אמון של ממש. אחרי 12 אלבומים מלאי רגש, דווקא באלבום שהובטח להיות החושפני ביותר שלה, הרגש המרכזי שהוא מספק זה קרינג' ('Cancelled', 'Wood'). טיילור סוויפט יודעת לכתוב מהבטן, היא יודעת לטלטל ולרגש ולשמח. מלבד נקודת אור אחת ('Ruin the Friendship'), באלבום הזה נראה שהיא לא ניסתה".

ולקינוח, אספר שגם הבת של כותב שורות אלה, מיקה בן נון (18), היא סוויפטית. בקיץ שעבר, כפי שפרסמתי בוואלה תרבות, נסעתי עם מיקה לראות הופעה של טיילור בווינה וברגע האחרון נשבר לבה עם עוד אלפי סוויפטיות ישראליות, בהן שפנצר, כי ההופעה בוטלה בגלל חשד לפיגוע של דעאש. לסיפור היה סוף טוב: אחרי מאמץ לא קטן התמזל מזלנו והשגנו כרטיסים להופעה האחרונה בסיבוב האירופי, בלונדון, ומיקה לא ידעה את נפשה מרוב אושר. אחרי שהאדמה רעדה מביטול ההופעה בווינה בגלל איום בפיגוע ענק, היא רעדה שוב באצטדיון וומבלי, אבל הפעם מסיבה טובה, עם הופעה לפנתאון שמיקה לא תשכח כל החיים.

אז מה חושבת מיקה על האלבום החדש? "הרבה פעמים כשטיילור הוציאה אלבום חדש, בשמיעה ראשונה אנשים יצאו בהצהרות שהוא לא טוב, אבל אחר כך אהבו אותו מאוד", אומרת לי מיקה. "גם הפעם אני רואה בפיד אנשים שכותבים שהיא התדרדרה בכתיבה שלה מאז האלבום 'Folklore'. אלה שטויות, הכתיבה שלה מדהימה ומורכבת במיוחד באלבום 'TTPD', שבו ההתמקדות הייתה בכתיבה, לעומת האלבום הזה. צריך זמן לעכל את השירים ולהבין את המטאפורות".

"ההבדל באלבום הזה, בניגוד לאלבומים הקודמים שלה, הוא שטיילור סופסוף שמחה, אולי זה מה שאנשים פחות אוהבים", מוסיפה מיקה. "מאז 2019 בכל האלבומים שלה יש חומרים עצובים, ובאלבום החדש היא באמת מאושרת. אנשים מעריכים יותר שירים עצובים, הם מוצאים בהם יותר עומק. האמת היא שגם אני הכי אוהבת את השירים העצובים שלה ויותר מתחברת אליהם, אבל אני לא חושבת ששיר שמח הוא פחות טוב משיר עצוב רק בגלל שהוא שמח. הקלילות באלבום עובדת ומשרתת את הקונספט של טיילור באלבום ובera הזה. אהבתי את ההפקה של מקס מרטין, את המלודיות ואת המטאפורות, למשל הדימוי של אופליה מ'המלט'. אני גם חושבת שהיא מבטאת את מה שהיא רוצה ולא את מה שאנחנו רוצים. ב'TTPD', האלבום האחרון שלה, טיילור הוכיחה שוב שהיא יכולה להיות משוררת, אבל זאת לא הייתה המטרה שלה באלבום הזה".

"בשיר האחרון באלבום, טיילור משלבת קטע שלה ושל סברינה קרפנטר מסיבוב ההופעות של The Eras Tour ובו היא מודה לקהל ולצוות שלה ונפרדת מהם. זאת סגירה יפה של האלבום שאותו למעשה כתבה במהלך סיבוב ההופעות הזה, שהיה מאוד משמעותי בשבילי ואחת מהחוויות המאושרות בחיי".