גם אביב גפן בפנים: המועמדים המפתיעים להחליף את לוינסון לצד אופירה

פודקסטים הם המקום שבו נולדים כוכבים בימינו ורק מתבקש לאתר שם את המחליפה. אלי סטין היא מן השמות הבולטים שפרצו בזירה הזו הודות להצלחת "הכל דפוק", שהפך ל"למי אכפת" כשהחליף פלטפורמה. היא מנוסה במעברים ומנוסה בהנחייה בצוות, כך שכל מה שנותר לה הוא להחליף את עינת הולנד באופירה אסייג ואת המיקרופון בטלוויזיה. כמו אופירה, גם סטין משתייכת לז'אנר "הפה הגדול" רק שהיא צעירה, מינית ולכאורה חתרנית יותר, מה שיכול ליצור שילוב מעניין ומן הסתם גם לא מעט רגעים ויראליים - לפחות עד שלאופירה יימאס להסמיק בכל פעם שחברתה החדשה מדברת על אורגזמות.

את אחד משלל ציוצי ההתפטרות המשונים שלו, ניצל חיים לוינסון גם כדי להתנגח בעמיתו, כתב המשטרה של "הארץ" ג'וש בריינר. במידה רבה, בריינר הוא מעין מקבילה של לוינסון - גם לו יש רקע צפון-אמריקאי, גם הוא מוצק וקירח, גם הוא עובד במעוז הליברליזם אבל לעתים מבטא דעות ברוח שונה, גם לו יש זיקה גיאוגרפית ואידיאולוגית למקומות שהם ההפך מכל מה שמשפחת שוקן מייצגת, גם הוא רהוט, חריף, מקושר ונושם את השטח מה שנקרא. אך במידה רבה גם כן, הוא גרסה מוצלחת וצנועה יותר של לווינסון. בריינר הוא מן העיתונאים האמיתיים האחרונים. יעיד על כך פרס סוקולוב בו זכה לאחרונה - פרס שלווינסון מן הסתם כבר לא יקטוף. לעבור מזכייה בפרס סוקולוב להנחיה משותפת עם אופירה אסייג בקשת זה מסלול קצת מוזר - אבל מה לא מוזר בימינו?

(אבנר שביט)

בשלב המודע לעצמו הנוכחי של הטלוויזיה הישראלית, אביב גפן - ששיתף פעולה עם קשת 12 כמה פעמים בשנים האחרונות - הוא ליהוק כמעט מתבקש לשעה של אקטואליה בידורית. הרי אם ילדי אור הירח הפכו לבורגנים שנשפכים מול הטלוויזיה בשישי, למה שהאליל שלהם לא ייקח חלק בחגיגה.

הרי מהן דרישות התפקיד למושב שליד אופירה? עמדה קצת אופוזיציונית (אבל רק קצת), חיבה קלה לוויכוחים ופרובוקציות (לא רק קצת), ואם אפשר קצת ניסיון טלוויזיוני. במילים אחרות: מישהו שיהנה מהרעש. נחשו למי יש את כל החבילה? לאותו אחד ששר פעם על ילדים סינטתים כבויים מול מסך שדולק, טינף בראיונות על תרבות הריאליטי, והפך אחר כך למנטור; לאותו אחד שנולד כזמר מחאה, והיום הוא מטיף האחדות הגדול. והרי שורות כמו "כמעט כולם בכנסת מטומטמים אחד אחד. הם לבושים בחליפות תמיד מכופתרים, כדי שאנחנו לא נריח את הסירחון בפנים" ("הכי קרוב לבד") כמו נולדו בשביל שידורי האקטואליה בישראל הפופוליסטית.

השאלה היא כמעט איך זה לא קרה עד היום. מזל שתמיד נשאר מחר.

(נדב מנוחין)

הצימוד הזה מרגיש כל כך מתבקש, אבל באותה המידה נראה שיש לו אפס סיכוי לעבוד. בצד החיובי, מדובר בסך הכול בתזוזה קלה בליינאפ של קשת 12. גוטמן, שמשדרת כבר שנים בהצלחה את "גלית ואילנית" לצד אילנית לוי, באותם אחר הצהריים לפני התוכנית של אופירה, כבר הוכיחה שהיא יודעת להחזיק פרטנרים לאורך תקופה ארוכה - לא רק את לוי, אלא גם את יואב לימור, איתו היא מגישה את תוכנית הבוקר בימי שישי.

בצד השלילי, ואם להיות ריאליים, קשה לחשוב על שתי פרטנריות שונות יותר מגוטמן ואסייג. אלה לא רק הדיווחים על כך שהיחסים בין השתיים מאחורי הקלעים מעולם לא היו חמימים. בעוד אסייג הפכה לאומנות את היכולת להיות בלתי פורמלית מול כל מרואיין, בין אם הוא שר בכיר בממשלה או ניצול 7 באוקטובר, המותג של גוטמן כולל - לצד אג'נדות ליברליות ברורות שסיבכו אותה עם לא מעט ציבורים - גם ניחוח קל של ריחוק והתנשאות. נראה שאת הבדלי האנרגיות האלה יהיה מאוד קשה ליישב.

מצד שני, גוטמן נמצאת כבר שנים רבות בזוגיות עם המולטי מיליונר יגאל אהובי, ולאחר עשרות שנים של קריירה כדוגמנית בינלאומית, נראה שיהיה קשה מאוד להפיל אותה בפח באמצעות השלמות הכנסה מפוקפקות.

(בן בירון בראודה)

ובכל זאת, אחרי שני פרטנרים שהשותפות איתם הסתיימה בטונים צורמים, רק מתבקש שהשותפה הבאה תהיה ובכן - שותפה. רותי ברודו, המסעדנית שכבר מזמן הפכה לאושיית טלוויזיה ואפילו כוכבת רשת, נראית כמו שילוב מתבקש ממש. בדומה לאופירה גם היא מסתובבת בעולם באטיטיוד של קאט דה בולשיט ויש לה פיוז כל כך קצר עד שאפילו לא תספיקו לדרג את המשלוח שקיבלתם בוולט. בכלל, בדומה לשותפות הקלאסית של אופירה עם ברקו, בה היא זאת שהייתה מובילה את הראיונות והוא היה זה שנותן פאנצ'ים קצרים וחדים, גם רותי ברודו היא לא אישה של מילים ארוכות - טעים/לא טעים, עברת/לא עברת. חפירות תשאירו למישהו אחר. בדרך הזאת, כל הצדדים יהנו, אופירה לא תרגיש שדורכים לה על הרגליים ואנחנו נזכה בעוד קצת רותי ברודו על המסך.

(בן בירון בראודה)

אי אפשר להיכנס לרשתות החברתיות בחודשים האחרונים בלי להיתקל בסרטונים של יקיר בר זוהר, אילנה דיין, יונית לוי או ליאת ברקוביץ' קרביץ - כולן, כמובן, הן יקיר בר זוהר בעצמו. הקומיקאי או טרול הרשת (תלוי אם הוא נתקעתם מאחוריו בחניון) הפך לויראלי בזכות שלל מערכונים בהם הוא מראיין עוברי אורח בשלל דמויות, ללא פאה או איפור, ומתמחה בעיקר בסיטואציות שגורמות למבוכה, אי נעימות ושיגעון כללי בקרב הסביבה.

מי שחשב שחיים לוינסון הוא טרול, יצטרך לחפש במילון תיאור מדויק יותר, כי בר זוהר באמת יכול להוציא אנשים משלוותם. אפשר רק לדמיין את הראיון הבא של מירי רגב בתוכנית, כשבר זוהר יקח את המושכות ויתחיל לדבר איתה על "עובדה" - שפותחת עונה וסוגרת עונה וחוזר חלילה. כמה סבלנות תהיה לאסייג לבר זוהר? זה כבר מוטל בספק, אבל מה שבטוח - ימי שישי שלנו כבר לא יראו אותו הדבר.

(בן בירון בראודה)

יאללה בלאגן. או יותר נכון, #יאללה_בלאגן. יש רק אדם אחד בישראל שגורם לאופירה אסייג להיראות כמו דמות שמרנית ומעודנת, אולי אפילו נצר לשידורי הערוץ הראשון של פעם. ברק כהן, עורך הדין והפעיל החברתי, אדם שחשבון הטוויטר שלו צריך להיות מוגבל לגילאי שמונה-עשרה ומעלה, כי כמות הקללות והגידופים שם פשוט לא מתאימה לאוזניים עדינות.

כהן כבר הגיע לתוכנית בעבר, לעימות שכמעט גלש לפסים לא נעימים עם אייל ברקוביץ', ובו אסייג שימשה כקו הפרדה אנושי. אבל איך ייראו הדברים כשיגיעו לאולפן חברי הממשלה הנוכחית - אותם אנשים שכהן רודף אחריהם עם מגפון ולא חוסך מהם 'ברכות' ואיחולים? חברת האבטחה של קשת 12 תצטרך לעבוד שעות נוספות בגרסה הזאת של התוכנית, אבל יש לי תחושה שהרייטינג יהיה שווה את זה.

(בן בירון בראודה)

בסוף, כל הדרכים מובילות לבלומפילד. התוכנית הזו התחילה מציוות בין אופירה אסייג לאייל ברקוביץ', שהתחיל כמובן במגרש הכדורגל. ערן זהבי מתחרה בו על תואר הכדורגלן הישראלי הגדול אי פעם, ולאחרונה מיישר איתו קו גם בזירה התקשורתית עם הופעות כפרשן וכפודקאסטר, בזמן שהוא מתכונן להודעה רשמית על תליית הנעליים. למרות שגם הוא צמח בדשא כמו ברקוביץ', בחירה בזהבי תהיה הפתעה מרעישה ולכן גם מעניינת, ולמה לא בעצם? הוא סלב שימשוך קהל, הוא יודע לדבר, וגם הוא יושב על המשבצת של הימני שאינו בהכרח ביביסט ומדבר בקול שרוב הקהל מסכים איתו. ההצלחה מובטחת, עד שגם זהבי יבגוד בקהל שלו עם מדינות הבלקן - במקרה שלו, זה יהיה כדי לחתום כמנהל מקצועי של קבוצה אלבנית.

(אבנר שביט)

אייל ברקוביץ' ואופירה אסייג היו הזיווג המושלם של התקשורת הישראלית - הוא עם העממיות, השליפה מהמותן, התגובות הבלתי-צפויות ולעיתים מביכות; היא עם הכריזמה, התבונה, השמירה על כללי הריאיון והאמפתיה. ביחד הם יצרו קסם טלוויזיוני שאי אפשר לשכפל, קסם שרק שנים של עבודה משותפת מסוגלת לייצר. מאז הם הספיקו לריב, ברקו עזב לערוץ 13, הצטרף למוריה אסרף, אופירה - ללוינסון, והסוף כאמור ידוע. אסייג רוצה להיות לבד, אבל לכולם ברור שאם רוצים לייצר מתח יצירתי ורגעים טלוויויזיונים בלתי נשכחים, חייבים לחזור לאותו צימוד מבריק. להחזיר את הקסם זה לא רק נוסטלגיה, זה פשוט עסק טוב.

(ניר יהב)