ממשיך להקצין לקראת הפריימריז? שר התרבות מיקי זוהר מכריז מלחמה על תעשיית הקולנוע הישראלית ומודיע כי יפעל להפסיק את כל המימון לתחום באמצעות ביטול חוק הקולנוע. הצעד הקיצוני - וספק אם בכלל חוקי - מגיע לאחר גל הפרישות של ארבעה מועמדים לטקס פרסי הקולנוע הפוליטי שיזם זוהר.
"לא אתן לקומץ ביריונים מהשמאל הקיצוני להשתלט על ענף הקולנוע ולפגוע בטקס הממלכתי", אמר הערב זוהר. "אין לציבור עניין להמשיך לממן את עולם הקולנוע ונעביר תיקון לחוק שיבטל את המימון. לאזרחי ישראל נמאס לשלם מכיסם לקומץ קיצונים שפוגעים בחיילי צה"ל ושלא מוכנים שיהיו קולות נוספים בקולנוע הישראלי. רק לאחרונה נשמעה ביקורת מצד אותו חלק בתעשייה לאחר שרפורמת הקולנוע עברה באופן תקדימי והיסטורי בכך שהיא מעודדת הפקת סרטים שישראלים אוהבים. במשמרת שלי, מדינת ישראל לא תשלם מכיסה על פגיעה בשמה הטוב ובחיילי צה"ל הקדושים, זה פשוט לא יקרה. אני לא אאפשר להשתלט על הקולנוע הישראלי ואזרחי ישראל לא יממנו את השמאל קיצוני שנהנה לפגוע בחיילי בצה"ל. בעזרת השם התרבות תחזור לעם וההתנהלות האלימה הזו נגד הטקס מביאה אותי להחלטה ללכת בנושא הזה עד הסוף".
המועמד הרביעי שהודיע על פרישתו היום מטקס הקולנוע הפוליטי של זוהר הוא הצלם עמית יסעור, שהיה אחד משלושת המועמדים לפרס הצילום על הסרט "פנתר כפול". הוא אמר כי הסיבה לכך היא "יצירת קרע בין חברי קהילה הקולנוע הישראלית" וקרא לשר התרבות לחזור בו מהסרת התמיכה בטקס פרסי האקדמיה.
"בהתחלה לא קלטתי שמדובר באירוע שהוא בעצם קונטרה לטקסי אופיר ולאקדמיה, שמכילה את רוב התעשייה", אמר יסעור לוואלה תרבות. "אין לי בעיה עם כל רצון להוקיר או לתמוך בכל צורה שהיא בתעשייה הקטנה שלנו. יש לי בעייה עם ניסיון להילחם באקדמיה שאני חלק ממנה שמורכבת מרוב התעשייה שלנו. לקח לי זמן אבל הבנתי שהפרס הזה לא נכון, בגלל שהוא נעשה כקונטרה, כנגד כל מיני אנשים שעוסקים בדבר, שהם לא פוליטיים. גם הסרטים שהשר מתנגד אליהם, אני לא הייתי שם עליהם כותרת 'פוליטיים'. אלא לא סרטים על ימין ושמאל - אלא סרטים על בני אדם, כמו הקולנוע בכל העולם".
"פרסי אופיר זאת אחת הדרכים היותר יפות ודמוקרטיות שבהן כספים מחולקים, זו לא ועדה שנקבעה", הוסיף יסעור. "אני חייב לציין שהתעשייה שלנו נמצאת בשנים לא קלות. כל ניסיון להוסיף בלאגן לדבר הקטן הזה הוא לא לטובתנו. עצם הניסיון ליצור משהו שהוא מחוץ למסגרת הרגילה ולפתות אנשים מתוך התעשייה זו יצירת קרע בין חברי קהילת הקולנוע. הייתי שמח אם השר יחזור לתמוך בטקס פרסי אופיר".
להודעת הפרישה שלו קדמו פרישותיהם של המועמדים מהטקס הפוליטי של זוהר השחקנית עירית קפלן, הבמאי ארז תדמור והעורכת עינת גלזר-זרחין - שלושתם היו מועמדים בקטגוריות שונות על הסרט "בחורים טובים 2". קפלן, שהועמדה בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר, כתבה בפייסבוק: "אני מוקירה את הבחירה בי כמועמדת לפרס השחקנית הטובה בטקס פרסי הקולנוע הממלכתי, ומודה עליה מעומק ליבי, ועם זאת, סבורה שפרסים צריכים לצמוח ממקום של חגיגה אומנותית אמיתית, ולא כתגובה למתחים או חילוקי דעות. אני מאמינה גדולה בכוחה של האמנות לאחד ולהעלות שיח ער וטולרנטי, ומקווה שבעתיד נוכל כולנו לחגוג יחד את הקולנוע הישראלי במסגרת אחת אחידה שמשקפת את ערכי היצירה החופשית והאמנותית משני הצדדים. לאור זאת, וממקום של ענווה וכבוד עמוק לכל העוסקים במלאכה, בחרתי להסיר את מועמדותי מן הטקס. לחברי המשתתפים אני מאחלת בהצלחה. תודה על ההבנה".
תדמור, שהסיר את מועמדותו לפרס הבימוי על אותו סרט, כתב בפייסבוק: "אני מודה על הבחירה בי כמועמד לפרס הבימוי הטוב ביותר לסרט 'בחורים טובים 2'. זו הערכה שאיני לוקח כמובן מאליו. עם כל ההערכה שבדבר, חשוב לי שפרסים ישקפו חגיגה אמנותית נקייה ומאחדת. אי לכך החלטתי לוותר על מועמדותי לפרס הבימוי הטוב ביותר. מתוך כבוד לבחירתם של שני התסריטאים הנוספים של הסרט, איני יכול למשוך את מועמדותי כשותף לכתיבת התסריט. במידה ואזכה כשותף בפרס התסריט אתרום את הכסף לפרסי אופיר, האקדמיה לקולנוע ישראלי. כמו כן, מועמדויות הצילום והעריכה נותרות לשיקול דעתם של חבריי".
עינת גלזר-זרחין, שהסירה את מועמדותה מפרס העריכה על הסרט, כתבה בפייסבוק: "לאחר לבטים רבים החלטתי להסיר את מועמדותי. ההודעה על בחירתי כמועמדת לפרס מאוד הפתיעה אותי (לא ניגשתי לפרס, האמת - אפילו לא ידעתי על קיומו...) וגם עוררה התלבטות גדולה שהיום היא מסתיימת. נראה שכל האירוע הזה מצליח לסכסך ולגרום כאב הרבה יותר מאשר שמחה, התרגשות וגאווה ביצירה שלנו".
חוק הקולנוע הישראלי נחקק בסוף שנות התשעים, מתוך הכרה בחשיבותו של המדיום ובתרומתו לתרבות הישראלית. יזמו אותו במשותף חברי כנסת מהשמאל (יונה יהב, עבודה; דדי צוקר, מרצ) ומהימין (רובי ריבלין, ליכוד) כאחד, ובתמיכת שר החינוך דאז יצחק לוי (המפד"ל), שכיהן תחת ממשלתו הראשונה של בנימין נתניהו. החוק מסדיר העברת תקציב משמעותי מהמדינה לקרנות התומכות ביצירת סרטים, ומטרתו "לתמוך ביוצרים תוך הבטחת חופש היצירה ומתן ביטוי למגוון התרבותי של החברה בישראל, להשקפות השונות הרווחות בה ולערכיה". התקציב נושא בנתח משמעותי ביותר של מימון הקולנוע הישראלי, ולחוק מיוחסת חשיבות דרמטית בהצלחה הגדולה של הקולנוע הישראלי ובהישגיו מאז תחילת המאה ה-21, כפי שמוצהר אף באתר הרשמי של משרד התרבות.
"הקולנוע הישראלי הפך לשם דבר בעולם, בעקבות מהפך הדרמטי (הטעות במקור - ו"ת) לפני כעשור עם חקיקת חוק הקולנוע. הקולנוע הישראלי יוצר, מפיק ומציג מדי שנה, שורה של סרטים מגוונים ומרתקים, הנהנים מהצלחה בקופות וביקורות חיוביות בינלאומיות. סרטים אלה היטיבו ללכוד את ההוויה הישראלית, כמו גם לתת ביטוי אמנותי לאזורים, למקומות ולקבוצות מגוונות המרכיבות את פסיפס החברה הישראלית", נכתב באתר הרשמי של המשרד.