"הפך סמל לפיצול": שני מועמדים נוספים פורשים מהטקס הפוליטי של מיקי זוהר

לאחר הכרזת המלחמה של שר התרבות מיקי זוהר על תעשיית הקולנוע הישראלית, כשהודיע אמש (ראשון) כי יפעל להפסיק את כל המימון לתחום באמצעות ביטול חוק הקולנוע, מתעצם אף יותר גל הפרישות של מועמדים מטקס פרסי הקולנוע הפוליטי שיזם זוהר. לרשימה הארוכה נוספו שתי מועמדות שהודיעו על הסרת שמן מהתמודדות בתחרות - השחקנית נור פיבק והתסריטאית מינדי ארליך, שהועמדו לפרסים בטקס על השתתפותן בסרט "פינק ליידי". אם כן, הצעד הקיצוני של זוהר - וספק אם בכלל חוקי - רק הגביר את הזעם על התנהלותו בתעשייה, וכעת מספר המועמדים הפורשים מהטקס העפיל כבר ללא פחות משישה.

ארליך כתבה אמש בפייסבוק: "לאחר לבטים רבים, בחרתי להסיר את מועמדותי לפרס. לא מתוך זלזול בהכרה שניתנה לי, אלא מתוך תחושה כנה שאיני יכולה לקחת חלק באירוע שמתקיים בתוך מציאות של מחלוקת עמוקה, כואבת ומתסכלת, ושבימים אלה נתפס בעיני רבים כסמל לפילוג ולא כהזמנה לשיח (...) אני מאמינה בפרס שמקרב לבבות, שמרחיב לב, ולא מצמצם אותו. פרס שמאפשר לאמנות להיות מרחב חופשי, מורכב, אנושי, ולא עוד חזית".

בפוסט שפרסמה אמש פיבק היא כתבה: "אני יוצאת מהתחרות. ההתלבטות הייתה אמיתית. ובאיזשהו שלב הבנתי שנכנסתי למלכודת. עם פיתיון מבריק ומפתה שמונח בקצה שלה - ובעיניים רעבות של אמנית שמקוששת עצים, כמעט לא הרגשתי איך היא נסגרת סביבי. מסביבי החלו להשתולל עדרי הקרנפים - מימין וגם משמאל. ואני לא רוצה לבחור צד. ובתוך זה - אין לי כוונה להפוך לסמל של אף מחנה. כל עוד משרד התרבות לא חוזר בו מהאיום המגוחך להשתיק אמנות ולהפסיק לממן את פרסי האקדמיה - אני מושכת את מועמדותי מהטקס".

השתיים נוספו לארבעה קולנוענים קודמים שהודיעו על פרישתם מהטקס הפוליטי של זוהר: השחקנית עירית קפלן, הבמאי ארז תדמור והעורכת עינת גלזר-זרחין - שלושתם היו מועמדים בקטגוריות שונות על הסרט "בחורים טובים 2" - והצלם עמית יסעור שהיה מועמד על הסרט "פנתר כפול". זאת במחאה על כוונתו של זוהר לפגוע בטקס פרסי אופיר ובניסיונו לפלג את קהילת הקולנוע.

השר זוהר הכריז על קיום טקס הפרסים החדש, כתגובת נגד פופוליסטית ופוליטית לזכייתו של "הים" של שי כרמלי פולק בפרס אופיר, שמארגת האקדמיה הישראלית לקולנוע. הסרט מגולל את סיפורו של נער פלסטיני מכפר בגדה המערבית שיוצא למסע לתל אביב כדי לראות את הים. זוהר איים לשלול את מימון טקס פרסי אופיר והודיע על קיום טקס חלופי.

לאחר שאתמול הודיע המועמד הרביעי, הצלם עמית יסעור, על הסרת שמו מהטקס של מיקי זוהר, שר התרבות זוהר העצים את מלחמתו בתעשיית הקולנוע הישראלית והכריז כי יפעל להפסיק את כל המימון לתחום באמצעות ביטול חוק הקולנוע. "לא אתן לקומץ ביריונים מהשמאל הקיצוני להשתלט על ענף הקולנוע ולפגוע בטקס הממלכתי", אמר אמש זוהר. "אין לציבור עניין להמשיך לממן את עולם הקולנוע ונעביר תיקון לחוק שיבטל את המימון. לאזרחי ישראל נמאס לשלם מכיסם לקומץ קיצונים שפוגעים בחיילי צה"ל ושלא מוכנים שיהיו קולות נוספים בקולנוע הישראלי".

בעקבות הכרזתו הקיצונית - וספק אם חוקית - התעצם הזעם בתעשיית הקולנוע, התרבות, התקשורת ובציבור בכלל נגד השר זוהר. חברת הכנסת נעמה לזימי ממפלגת הדמוקרטים כתבה ב-X: "מיקי זוהר ניסה לשחד יוצרים ואמנים וכשזה לא הצליח, הוא החליט לחסל את תעשיית הקולנוע. מקרה שממחיש את ההתנהלות של הממשלה הזאת כולה - או שהממלכתיות תעוות לשירות השררה והממשלה או חרבו דרבו. לא תצליחו. ההפיכה לא תעבור. הקולנוע הישראלי לא יפול. התקווה תנצח".

אשת התקשורת שירה מרגלית כתבה: "התגובה של מיקי זוהר לבריחת יוצרים מטקס הקולנוע שהמציא לעצמו משקפת את ההתנהלות החובבנית והרודנית של הממשלה. שיעשו לעצמם טקס מכספם, הוא אומר, וזה מעיד על עומק הבלבול שלו - הכספים שמופנים לתעשיית הקולנוע אינם שלו והוא בטח לא הסמכות שתכתיב מעתה את מסרי השלטון".

עיתונאי חדשות 13 רביב דרוקר כתב ב-X: "לאחר עוד מכה לטקס הצפון קוריאני של מיקי זוהר. כבוד לכל אחד שהודיע על פרישה".

חוק הקולנוע הישראלי נחקק בסוף שנות התשעים, מתוך הכרה בחשיבותו של המדיום ובתרומתו לתרבות הישראלית. יזמו אותו במשותף חברי כנסת מהשמאל (יונה יהב, עבודה; דדי צוקר, מרצ) ומהימין (רובי ריבלין, ליכוד) כאחד, ובתמיכת שר החינוך דאז יצחק לוי (המפד"ל), שכיהן תחת ממשלתו הראשונה של בנימין נתניהו. החוק מסדיר העברת תקציב משמעותי מהמדינה לקרנות התומכות ביצירת סרטים, ומטרתו "לתמוך ביוצרים תוך הבטחת חופש היצירה ומתן ביטוי למגוון התרבותי של החברה בישראל, להשקפות השונות הרווחות בה ולערכיה". התקציב נושא בנתח משמעותי ביותר של מימון הקולנוע הישראלי, ולחוק מיוחסת חשיבות דרמטית בהצלחה הגדולה של הקולנוע הישראלי ובהישגיו מאז תחילת המאה ה-21, כפי שמוצהר אף באתר הרשמי של משרד התרבות.

"הקולנוע הישראלי הפך לשם דבר בעולם, בעקבות מהפך הדרמטי (הטעות במקור - ו"ת) לפני כעשור עם חקיקת חוק הקולנוע. הקולנוע הישראלי יוצר, מפיק ומציג מדי שנה, שורה של סרטים מגוונים ומרתקים, הנהנים מהצלחה בקופות וביקורות חיוביות בינלאומיות. סרטים אלה היטיבו ללכוד את ההוויה הישראלית, כמו גם לתת ביטוי אמנותי לאזורים, למקומות ולקבוצות מגוונות המרכיבות את פסיפס החברה הישראלית", נכתב באתר הרשמי של המשרד.

בתחילת השנה השר זוהר העביר רפורמה שנוהי במחלוקת בשיטת התקצוב של קרנות הקולנוע, שמתמרצת את הקרנות להעדיף תמיכה בסרטים עם פוטנציאל מסחרי על חשבון סרטים אמנותיים.