ההדחה אתמול של "הכוכב הבא" הייתה ברורה מקילומטרים

ממש כמו בתחרות האירוויזיון עצמה, גם העונות של "הכוכב הבא" הפכו עם השנים למופע ארוך של גימיקים, שנועד בעיקר למשוך זמן עד שמגיעים לשלבים המעניינים באמת. כלומר, עד שכל המתמודדים שברור שהסיכוי שלהם לייצג אותנו בתחרות נמוך מהסיכוי לשמוע את אסי ורותם מדברים מבלי לספר בדיחות פרטיות מפנים את מקומם, ואנחנו נשארים עם קבוצה של מועמדים פוטנציאליים בתחרות מותחת באמת.

שלב "הדואט בהפתעה" הוא כנראה הגימיק האחרון בכובע הקסמים של התחרות, וכנראה גם המהנה שבהם (אם מורידים ממנו את משחק הרמזים האווילי של אסי ורותם). המתמודדים עובדים על דואט בליווי המפיק המוזיקלי הנצחי של התוכנית, עמוס בן דוד, רק כדי להיות מופתעים בשידור עם אמן אורח. "ספוילר": האמן האורח יהיה, באופן טבעי, מישהו שנמצא בדיוק לקראת סיבוב הופעות ויגיע לתוכנית כדי למכור עוד כמה כרטיסים. כך פועל העולם וזה.

התוכנית אמש קיבצה יחד כמה מהמתמודדים היותר מסקרנים של העונה, ביניהם נועם בתן, שבשלב הזה נראה כמו המועמד המוביל לניצחון ובהתאם קיבל בהפתעה את מנצחת העונה שעברה, יובל רפאל, לדואט בצרפתית שהיה אירוויזיוני להפליא. אין מה לומר, גם אם המוזיקה של בתן היא לא משהו שאאזין לו מבחירה באוזניות, הוא עדיין מרגיש כמו המתמודד הכי אירוויזיוני בחבורה. הוא מקצועי, כריזמטי, רב-לשוני וחתיך בצורה שאולי תקושש עוד כמה קולות מקהל היעד העיקרי של התחרות: גייז.

הבחירה של השופטים לתת ביקורות צוננות יחסית לביצוע אמש נראתה בעיקר אסטרטגית, ניסיון להוריד מעט את התחושה שהוא "סומן" לזכייה, אבל נכון לעכשיו ואם הייתי בעסקי ההימורים, הביצוע אמש לחלוטין הרגיש כמו טקס העברת הכתר.

מועמדת נוספת שמקומה בגמר התחרות נראה כמעט מובטח היא דורין אור. אך הדואט שלה עם יובל דיין לשירה של זהבה בן, "אהבה אסורה", הדגיש את כל נקודות החולשה של המתמודדת והזכיר עד כמה הזמרת האורחת ייחודית בנוף הישראלי. אור, נציגת ז'אנר הספוקן וורד בתחרות, היא מה שנהוג לכנות "צבע שחסר לנו", והיא לחלוטין יוצאת דופן מול שאר המתמודדים, אבל מביצוע לביצוע חייבים להודות שהיכולות שלה כזמרת לא מאוד מרשימות.

בנוסף, הדואט עם דיין, שהיה כצפוי בסימן אהבת השם, היה גם הרגע שבו שידורי "הכוכב הבא" התאחדו עם ערוץ המורשת והוציאו מהשופט עדן חסון משפטים כמו "צניעות מנצחת הכל". בואו נראה את ההתנחלות שלא מזמינה אותו להופיע עכשיו רק בגלל שיצא מהארון.

אבל הרגע הכי כוכב-הבאי בתולדות "הכוכב הבא" הגיע בדואט בהפתעה הכי לא מפתיע של הערב. מה זה לא מפתיע? הייתי בשוק מהזמרת האורחת בערך כמו שאני מופתע בכל פעם שיוצאים להפסקת פרסומות. כן כן, כמו רבים מאיתנו, אלונה ארז הכל כך מוכשרת נושאת על כתפיה עול כבד, והוא בעלת הדירה שלה. כלומר, בעלת הדירה שבה הוריה גרים, מן הסתם, והיא גם בעלת הדירה לשעבר, אבל זה לא ימנע מאסי עזר לספר עוד בדיחת אבא.

"חברים, קבלו את מי שהייתה בעלת הדירה של אלונה ומשפחתה, הדיווה, מירי מסיקה". זו כנראה ההזמנה לבמה הכי מורידה בתולדות ההזמנות, והעובדה שהיא ליוותה ביצוע מוצלח כל כך ל-"Skyfall" של אדל, משירי ג'יימס בונד הגדולים בכל הזמנים, הרגישה כמו טעם רע במיוחד.

אין מה לומר, לצלוח ביצוע של דיווה בסדר הגודל של אדל לצד דיווה בסדר הגודל של מסיקה זו לא משימה פשוטה, וקשה לומר שאלונה ארז הצליחה להתעלות עליהן. עם זאת, בשלב הזה של התחרות נדמה שהיא כאן בעיקר כדי להקפיץ את הקריירה שלה בארץ, והפופ הישראלי ירוויח מעוד צעירות עם קולות גדולים ועמוקים כמו שלה.

בשבוע שעבר הגדרתי את איתן אהרון כסוס השחור של התחרות, ונדמה שהשופטים מאמצים את הקו הזה. בניגוד לשאר המתמודדים, אהרון קיבל את אחיו אורי לדואט בהפתעה, והשניים ביצעו את "נר על החלון" של להקת סטלה מאריס. האחים אהרון מציעים משהו ברור מאוד: מינימום התאמה לאירוויזיון ומקסימום רגש וסיפור אנושי שקשה לעמוד בפניו.

קרן "נכנס לי משהו לעין" פלס אפילו התחילה להריץ בראש את ההתרחשות במקרה שבו איתן ייצג אותנו בתחרות ותהתה בקול האם אירופה תצעק בוז לנציג בעל צרכים מיוחדים (ספוילר: כמובן שתצעק). אפילו אמדורסקי, שחטף אש אחרי הביצוע הקודם שלו, התיישר עם דעת הקהל וסיפר שנפל בקסמו.

זו לא הייתה הפעם האחרונה שנתקלנו בלהקת סטלה מאריס אמש, כי פבלו רוזנברג, הסולן המיתולוגי שלה, ביצע עם החברים מפורטרט את "בואי ונביא לך ת'פאנק" של מרסדס בנד. ביצוע כיפי, קאמפי וההדחה הצפויה של הערב. הקאמבק של פורטרט לאירוויזיון הרגיש מראש כמו רעיון מופרך למדי, והביצועים שלהם לאורך העונה הוכיחו שהם בעיקר צמאים שוב לאהבת הקהל המקומי. או כמו שאיתי לוי אמר לסולן הלהקה בהתנשאות תמימה: "רון, אני רוצה להגיד לך משהו, תישאר בדיוק כמו שאתה".