אתם ידעתם שבין הנאשמים שהורשעו בפשעי מלחמה נאציים היה גם יהודי אחד? הדוקו "המהפנט מבוכנוואלד" של הבמאי שי פוגלמן - בדוקאביב הוא הוקרן תחת השם "הסתגלות לאפלה" - חוזר לדמותו המשונה של ד"ר אדווין קצן-אלנבוגן, שהגיע למחנה הריכוז בוכנוואלד כאסיר אך יצא ממנו כאדם בעל כוח, עד כדי שמצא את עצמו מסופח, משפטית והיסטורית, לצד המקרבן ולא כאחד הקורבנות. הסרט מגלה שהוא נולד למשפחה יהודית מגליציה והמיר את דתו לנצרות, ניסה לבנות לעצמו שם כרופא וחוקר אך בשלב מסוים גלש מהעיסוק החלוצי במדעי הפסיכאטריה לפסאודו-מדע של האאוגנטיקה ומשם לתאוריות רוחניות, להיפנוזה ולחיים של נוכלות סדרתית.
פוגלמן בוחר לספר את הסיפור ההיסטורי המוזר הזה לא כמו ביוגרפיה תיעודית סטנדרטית אלא כמעין מעשיית מוסר מבלבלת ומטרידה. לא רק סיפור על אדם אחד ומעשיו הבלתי נתפסים, אלא דוגמה לטיפוס שכמוהו אפשר למצוא בכל רגע של משבר וכאוס בהיסטוריה - חלקלק, ערמומי, נטול מוסר ועכבות, שיעשה הכול כדי לשרוד ואפילו לשגשג על אף הקשיים שמציבים לו החיים (או אופיו ותכונותיו שלו).
המעשייה הזו נרקמת מעדויות של שורדי בוכנוואלד, היסטוריונים, סוהר שפגש אותו בימי מאסרו ואפילו קרובת משפחה אחת, שלא הכירה אותו בעצמה אך זוכרת (לטובה) את הסיפורים עליו. הכול בערבוב של אישי והיסטורי, של מסמכים כתובים ועדויות שטוענות משהו שונה, של אימה מצמררת עם הפוגות יצירתיות וקומיות, נניח כשהחתול של אחת המרואיינות משתין על התיק של הבמאי-קריין, או כשהסוהר שלפני רגע קרא "אני האיש החי האחרון שהכיר את הבן זונה הזה?!" מתחיל לפרוט בהתלהבות על גיטרה. בקיצור, סיפור מטריד מעליית הנאצים ומלחמת העולם השנייה, אבל מקורקע לחיינו שלנו. לא מעשייה מפלנטה אחרת, גם לא סיוט שאפשר לפקוח עיניים כדי להתעורר ממנו.
זהו סרט קולח, מעניין ומלא הפתעות, אבל נראה שהרבה מהפעלולים שהוא נדרש לבצע נובעים במידת מה מהכרח. על אף התחקיר חוצה הגבולות שהוא כולל, הביוגרפיה שנחשפת בסרט היא של אדם שהשאלות עליו כנראה יוותרו לעד ללא תשובה. קשה לומר איזה מין אדם הוא היה, מה היו מניעיו או אפילו לאילו זוועות היה אחראי במחנה - ייתכן שרבים מהסיפורים שנקשרו בשמו באותם ימים הגיעו משמועות שלא היה ניתן להוכיח או להפריך. זה עדיין סרט מעניין וראוי לצפייה, לא בזכות "סיפור בלתי ייאמן" אלא בגלל הדרך של היוצרים להתמודד עם היעדרו.
הביקורת על הסרט מובאת כאן בשינויים קלים לאחר שהופיעה לראשונה במסגרת סקירת פסטיבל דוקאביב, במאי 2025.
