כל ישראלי חייב לצפות בסדרה הזו - ולא רק מפני שהיא מצוינת

נתחיל במשהו שמח וחיובי, כמו הקראש שלי על ג'מה ארטרטון עוד מאז שהייתה הסוכנת "פילדס", נקודת האור היחידה באחד הסרטים הגרועים ביותר בסדרת ג'יימס בונד: "קוואנטום של נחמה".

הקראש התפתח למערכת יחסית של ממש (אם כי חד צדדית, למרבה הצער) עם הקומדיה המצליחה "תמרה דרו" - וכך המשכנו להתנהל, ג'מה ואני: אני מאוהב בה עד קצה אפה המנומש - והיא מצידה אינה מודעת לקיומי.

במילים אחרות: סביר להניח שהייתי צופה באדיקות בכל סדרה בכיכובה, גם אילו הייתה מעט פחות אלגנטית - כתובה למופת ומשוחקת לעילא, עם טוויסט מפתיע (הצלחתי לנחש!) לקראת הסיום.

השאלה אם כך אינה למה אני הקדשתי את הסופ"ש האחרון לבינג' של "השירות החשאי" (שזמינה בישראל ביס, הוט ונקסט טיוי), אלא למה אתם מוכרחים לעשות את זה.

מעבר לאלגנטיות המרשימה של הסדרה הזאת, שמצליחה להיות סקסית בלי פריים אחד של עירום, לספק אקשן מהיר בלי לשלם את המחיר המקובל של מופרכות עלילתית, ומעבר למבטא הבריטי שמוסיף 10 נקודות אפילו לשקופית תקלה - זו פשוט סדרה על ישראל 2026.

ישראל אגב, אינה נזכרת בה ולו במילה אחת (אלא אם החמצתי איזה רפרנס למוסד), אבל אין ישראלי שלא יחייך לעצמו חיוך מריר, בסוף הפרק האחרון ויאמר לעצמו "וואלה" מתוך הנאה מהולה בדאגה כנה לעתידה של מדינת ישראל ויכולתה לשרוד במרחב העוין.

הכיצד? כאן אנסה ללכת בין הטיפות, כלומר בין ספוילרים פוטנציאליים, כדי שלא אקלקל חלילה את חוויית הצפייה.

אתחיל רק ברגע של תעופה עצמית, אגב ספוילרים ואגלה שטענתי כבר בשלב מוקדם מאוד של העלילה שהחשד שלי הוא ב... עזבו - בואו ננסה להתקדם עם מה שמותר לספר.

מעשה בראשת מה שמכונה "דסק רוסיה" בשירות החשאי הבריטי, שבאמצעות סוכנת שלה משיגה ראיה-לכאורה, ממנה משתמע שלרוסים (אחד מהם הוא אולג לוין הישראלי, "חולי אהבה", "מלכות") יש סוכן ברמות הגבוהות ביותר של השלטון הבריטי.

כרגיל בסדרות האלה, החשד עלול לדבוק בכולם, אבל מה שרלוונטי לעניינו הוא פוליטיקאים בכירים שמדינה "מורכבת" (נשמע מוכר?) מממנת בכירים בלשכותיהם, שומרת סף עשויה ללא חת, שלא מפחדת להסתער גם על מה שנראה טחנות רוח, פוליטיקאי פופוליסט שהודף כל חשד נגדו כ"תפירת תיקים" בידי הדיפ-סטייט ומזהיר מפני "פגיעה בהליך הדמוקרטי" בשם מה שנחזה להיות "שלטון החוק".

"נבחרתי כדי למשול" אומר אותו בכיר, הנחזה להיות "עממי" למרות שהוא טובל במנעמים ולמרות שהוא מושחת עד לקצה ציפורניו, וזאת למרות שהוא... עזבו, אמרנו - בלי ספוילרים.

בניגוד לחלק מהקלאסיקות המשובחות שהניבה בריטניה בתחום סדרות וספרי הריגול, קצב העלילה פה הוא מהיר, כולל כמה פריימים לא רעים של אקשן ממש ומתח עוצר נשימה. אם תרצו, קצת סטייל ג'יימס בונד (שהתניע את הקריירה הבינלאומית של ארטרטון) מינוס הגאדג'טים והוודקה-מרטיני.

מתברר שכאשר מלבישים אלמנטים של פעולה על עלילה שהיא רחבת כתפיים דיה כדי לשאתם, מתבררים אלה כסם חיים של ממש, שהופך את הסדרה הזאת למהנה גם עבור מי שהיו משתעממים מסדרות דומות קודמות.

מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

מה לראות החודש בטלוויזיה: כל הסדרות השוות שעולות בקרוב

תסתכלו עליהם ותראו אותנו (כלומר, בלי הסטייל) במבט שהוא מדאיג מאוד, שלא לומר מבהיל, ואפילו כזה שמלמד כמה טוב שיש לפעמים נודניקים לעומתיים שמפריעים (לכאורה) לממשלה נבחרת למשול, בעיקר כי זו מנסה לכופף את החוקים לצרכיה.

ייאמר מיד: רבות כבר נכתב על הגלובליזציה של המצב הפוליטי, על מאבקה של האליטה התקשורתית בתקשורת החדשה, על זיהום ויראלי של המידע בפייק-ניוז, על קרב המאסף שמנהלות האקדמיה ומערכת המשפט נגד פוליטיקאים פופוליסטים ותאבי כוח, כסף וכבוד. רבות נכתב כבר גם על ההתנגשות הבלתי אפשרית של מערכת האיזונים והבלמים - החיונית כל כך לדמוקרטיה - עם רצון העם שהוא נשמת אפה.

ועדיין, לראות תסריט שמתרחש במדינה אחרת לגמרי, עם שיטת ממשל שונה ועם בעיות שונות, שאותו אפשר להלביש במדויק כל כך על המצב בישראל, מצליח להפתיע, שלא לומר - להדהים. השירות הוא אולי חשאי, אבל הצפייה חובה.

כל פרקי "השירות החשאי" זמינים ביס, הוט ונקסט טיוי.