הדמות שמגלמת קוני בריטון בסדרה "רוסטר" ("Rooster") די איומה. בת', אשתו לשעבר של הגיבור, היא נרקיסיסטית, מניפולטיבית משהו ובעלת אפס אכפתיות לרגשות של אחרים. הדבר שמונע ממנה להפוך לבלתי נסבלת הוא בריטון עצמה. השחקנית, בעלת היסטוריה ארוכה של משחק המשלב בין פגיעות לאסרטיביות (בפרט, כמובן, בתפקיד תמי טיילור בסדרה "אורות ליל שישי"), מספקת משקל נגד של חן, הומור ואנושיות למגרעותיה הניכרות של דמותה. נוצרת מעין אלכימיה שבזכותה הדיסוננס הופך להרמוניה מתוקה שנעים, כל כך נעים, לצפות בה.
זו, על רגל אחת, "רוסטר" כולה. מרכיביה של הדרמה הקומית של HBO מקס כה מושלמים, עד שהם מרוממים את הסדרה כולה לכדי עונג וקסם. היא מנחמת כמו שמיכת פוך, ובהתאם גם כיף לשקוע בתוכה (מה שהיה בעייתי עם השידורים השבועיים, אבל עכשיו נפתר עם סיומה של העונה הראשונה השבוע). למעשה, כל כך נהניתי מהמפגשים השבועיים עם הסדרה, עד שבמהלך הצפייה בהם כבר פנטזתי על המרתון החוזר שאעשה בעתיד הלא-רחוק.
העלילה עוקבת אחר גרג רוסו (סטיב קארל, "המשרד"), סופר רבי-מכר גרוש שספריו - רומני ריגול מהסוג שקונים בשדות תעופה - עוסקים בגיבור בשם רוסטר, מצ'ואיסט ונועז, ההפך המוחלט ממחברו. כשהגיע בתחילת הסדרה להרצאת אורח בקולג' לודלו שבניו אינגלנד, שם בתו קייטי (צ'רלי קלייב) מלמדת היסטוריה של האמנות, הוא גילה שחייה מתפרקים: בעלה ארצ'י (פיל דאנסטר), אף הוא מרצה באוניברסיטה, בגד בה עם סאני (לורן צַאי, "בית הטראסה: מדינת אלוהה"), סטודנטית שלו לתואר שני - ואף הכניס אותה להיריון.
גרג, שבעצמו עדיין מתגעגע לגרושתו ולא ממש יודע מה לעשות עם חייו, קיבל מוולט (ג'ון סי מקגינלי, "סקראבס"), נשיא הקולג' המשונה-אך-חמוד, אולטימטום: הוא יישאר כמרצה קבוע, ובתו לא תפוטר מתפקידה אחרי ששרפה בטעות את ביתו של בעלה. גרג נעתר בלי לספר לקייטי מה הסיבה לכך, ובמהלך עשרת הפרקים של העונה הוא השתלב בקמפוס, התחבב על הסגל, ולמעט אי אילו תקריות פוגעניות על רקע רגישויות דור ה-Z, גם על הסטודנטים. כמובן, בסופו של דבר הסוד מתגלה, וקייטי הכועסת לא מעוניינת שאביה יישאר מעבר לסמסטר שכבר התחייב אליו.
אהבה, אחווה וגבר בלתי נסבל
"רוסטר" מצטרפת לרקורד המושלם של יצירות מלבבות מבית היוצר של ביל לורנס, אחרי "סקראבס", "טד לאסו" ו"שרינקינג". כמו במקרים הקודמים, גם הסדרה הזו אוהבת את דמויותיה, כמוהן לבה רחב ומכיל, וכמותן הפכה ללהיט רייטינג.
לא ש"רוסטר" חפה מעוקצנות. היא חייבת את המינון הזה כדי למנוע ממנה להיות סכרינית מדי (כמו, נניח "טד לאסו" החל מהעונה השנייה). על אף שהיה קל, אפילו מתבקש, לשסות זו בזו את הרעיה והפילגש, "רוסטר" לא הולכת לכיוונים האלה. זה קורה רק לרגע אחד קטן בפרק החמישי. כאשר סאני באה אל קייטי בפנים חפויות ומציגה את עצמה, קייטי שואלת אותה בסרקזם, "אני לא מכירה אותך מזה שהזדיינת עם בעלי?". השיחה ביניהן מרירה, לפחות מצדה של קייטי, אבל תוך משפטים ספורים ארצ'י הבוגדני שוב עולה כנבל האמיתי.
דמותו היא כנראה הנתעבת ביותר בסדרה - בגד באשתו, עיבר את הסטודנטית ששכב איתה וממשיך להתלבט בין שתיהן. "רוסטר" מספקת שלל הזדמנויות לדמויות להביע את סלידתן ממנו. את שותפתה של סאני לדירה מגלמת רובי הופמן, גונבת ההצגה הקבועה (ע"ע "Hacks"), ששנאתה התהומית לארצ'י מתעלת בשלמות את זו של הצופים. גרג גם ככה לא סבל את ארצ'י, ועל אחת כמה וכמה אחרי מה שעשה לבתו. בכל מפגש איתו, חותנו דואג להביע בפניו את תיעובו ("אני אתגבר על זה כשקייטי תשתקם רגשית. ותתחתן מחדש. ואתה תמות"). קייטי מקפידה אף היא להעמיד את הפרוד האידיוט במקומו, למרות שלבה חצוי.
ולמרות זאת, ואף שהוא אובייקטיבית אדם נורא, שתי הנשים חפצות בו, כל אחת מסיבותיה שלה. זה לא נראה בלתי סביר, כי בדיוק כמו בריטון, דאנסטר מעולה ומצחיק עד שקשה לא לאהוב אפילו את דמותו. לא במובן של לקוות להצלחתה, אלא פשוט ליהנות מנוכחותה (ולהתפלל למפלתה, מה שיצבע אותה בצבעים חדשים). מי שהכיר את השחקן הבריטי בתפקיד ג'יימי טארט הערס ב"טד לאסו", מקבל כאן גרסה אחרת. ארצ'י יהיר ונפוח כמו אותו ג'יימי, אבל בצורה שונה בתכלית, מתוחכם, מצועצע, פומפוזי - ומצחיק הרבה יותר.
שיעורים בכימיה
בכלל, הקאסט פשוט נהדר. מקגינלי סוחט את המקסימום מכל שנייה כנשיא הקולג' עם האקסצנטריות החביבה שלו. אנני מומולו ("מסיבת רווקות") גונבת סצנה אחר סצנה כקריסל המזכירה, עם היובש החשוף שבו היא מספקת את השורות שלה, בין אם נועדו לקטול, לרטון או לפלרטט. לורן צאי מעניקה לסאני, שיכלה להיות סתם "האישה האחרת", רגישות ונוכחות שהופכות אותה לדמות שקשה לכעוס עליה למרות ששכבה עם גבר נשוי ופגעה באחרת. דניאל דדוויילר ("סיפורו של אמט היל", "תיקים באפלה" העתידית), בתפקיד דילן, חמודה וכובשת הן כאפשרות רומנטית לגרג והן בפני עצמה, בנסיונותיה לקדם את הקריירה. וישנו סקוט מקארתור התמיד-אדיר ("המיק", "עולה להתקפה", "משפחת ג'מסטון") בתפקיד זעיר מדי של מאמן ההוקי השתיין.
הפן החינני של "רוסטר" מתבטא גם בשכבת המטא. לורנס ייבא אליה חברים ותיקים: בריטון, שעשתה את צעדיה הקומיים הראשונים לפני שלושים שנה ב"ספין סיטי", שלורנס שימש כשואוראנר שלה. משם הגיע גם אלן ראק, בתפקיד אורח כסגן הנלוז של הדקאן. מקגינלי כיכב ב"סקראבס" ו"קומה אפס" של לורנס. מהאחרונה הגיע גם רורי סקובל המצוין, המגלם כאן את שוטר הקמפוס הטיפש שמאבד את האקדח שלו בקביעות; וכמובן דאנסטר מ"טד לאסו".
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
מה לראות החודש בטלוויזיה: כל הסדרות השוות שעולות בקרוב
מעל כולם מתנוססים סטיב קארל וצ'רלי קלייב. אחרי שבשנים האחרונות גילם דמויות נקלות למדי ("תוכנית הבוקר", "ארבע העונות"), קארל חוזר אל התום וטוב הלב שהכרנו ממנו בתפקידיו הראשונים, בראשם מייקל סקוט מ"המשרד". גרג בגילומו הוא אדם תועה ובודד שנקלע כמעט באקראי אל מקום שתמיד הכיר, אבל לא ידע עד כמה הוא עשוי להיות משמעותי עבורו. זה תהליך מקסים לצפייה מהרגע הראשון ועד האחרון. הנשמה של קארל מקרינה מדמותו החוצה, הוא מצחיק ומרגש, כיף לשהות במחיצתו וקל להבין מדוע אחרים רוצים לעשות זאת.
קלייב הבריטית, שלא אהבתי במיוחד עד כה בסדרות כמו "Pure" ו"פרויקט לזרוס", נפלאה במקרה הזה. התפקיד שלה לא פשוט מבחינה דרמטית, קייטי נמשכת לכיוונים שונים: אוהבת את בעלה ושונאת אותו, רוצה את אבא שלה קרוב ומעוניינת להרחיק אותו, חפצה לרצות את הסטודנטיות המעריצות שלה אבל גם לעשות בחייה בחירות שאינן על דעתן. במהותה היא אישה צעירה שמנסה למצוא את מקומה, לשמור על שפיות דעתה ואת רגליה על הקרקע בשעה שחייה קורסים סביבה, וקלייב עושה את כל זה בצורה כובשת מאין כמוה (ועוד במבטא אמריקאי).
קארל וקלייב מעולים לחוד וטובים עשרות מונים יחד, עם כימיה שנובעת הן מהאהבה בין גרג לקייטי, הן מהדמיון הבלתי-מפורש בין התהליכים שהם עוברים, והן מכך שכל אחד מהם מנסה לדחוף את השני למקום שהוא עוד לא ערוך להיות בו.
בלי להיכנס לספוילרים, הפרק האחרון, עם האזכורים ל"אלה חיים נפלאים", מדגיש את האילן שעליו נתלית "רוסטר" ואת ההשראה לאופיה - אוהבת אדם ונעימת מזג. סדרה שבמהותה עוסקת בבדידות, אך מקפידה כל הזמן לעטוף את גיבוריה בקהילה, אחווה וחסד.
כל פרקי "רוסטר" זמינים ב-HBO מקס.