צער רב נחת על עולם התרבות והבידור עם היוודע על מותו של המפיק, מנהל האמנים וחתן פרס מפעל חיים של אקו"ם, מיקי פלד, שהלך לעולמו בגיל 87. פלד מזוהה בעיקר עם הפקת הפסטיגל ופסטיבל הזמר החסידי. הלוויתו תתקיים מחר (שלישי) בשעה 16:00 בבית העלמין בקריית שאול.
טל מוסרי ספד לפלד בשיחה עם וואלה תרבות: "מיקי פלד הוא הרבה יותר ממפיק על בשבילי. הוא היה כמו אבא, כמו חבר, עם העיניים הטובות, עם העצות החכמות. מיקי פלד הוא ילד חולם, ואני מודה שהוא פתח לי את הדלת לבמת הפסטיגל, באמת הבמה הכי גדולה ויוקרתית בישראל. לאורך השנים ועד היום, בכל במה שאני מופיע עליה, בטח על הבמות הגדולות של הפסטיגל, אני רואה לנגד עיניי את הפנים הטובות של מיקי. אני מופיע כשהוא מולי. פגשתי אותו בפעם האחרונה, כשהוא בא לבקר אותי מאחורי הקלעים בפסטיגל האחרון בחנוכה. גם אז הוא לחש לאוזני ואמר לי 'תודה, טל, על מה שאתה נותן על הבמה ועל זה שאתה מייצג את מפעל חיי בכזה כבוד ובכזאת אהבה'. הוא יחסר לי מאוד, אהבתי אותו מאוד. הייתי איתו בקשר והוא היה קרוב ללבי. למרות שהוא היה חולה בשנים האחרונות, קיבלתי הבוקר את הבשורה על מותו והתעצבתי מאוד. הוא מאוד יחסר לי".
"מיקי היה אדם מדהים עם אהבה אינסופית למקצוע", אמר לוואלה תרבות עודד פז. "הוא לימד אותי לחלום ולהגשים, הוא האמין בי בתחילת דרכי ונתן לי שוב ושוב את הכבוד להופיע על בימת הפסטיגל. בכל שנה היה לי מנהג להתקשר למיקי, לאחל לו שנה טובה, ותמיד דמעתי בשיחות איתו. משהו באיש הזה תמיד ריגש אותי. תודה על כל כך הרבה רגעים, על כל כך הרבה שירים ועל חתיכה ענקית מהילדות של כולנו".
גם ששי קשת ספד לפלד בשיחה עם וואלה: "להצלחות של הפסטיגל והפסטיבל החסידי יש הרבה אבות, אבל הדמות של מיקי פלד ניצבת מעל כולם. הדמות הדומיננטית והחולמת שלו. הייתי מראשוני האמנים שהוא ייצג במשרד הקטן שלו, לפני שנים, והוא הפך לאימפריה של הישגים והצלחות בארץ ובעולם. הוא היה מפיק על. הוא השפיע כל כך הרבה על התרבות הישראלית. כמות אינסופית של שירים שנוצרו בהפקות שלו. זה ימשיך ללוות אותנו. הזיכרון שלנו תמיד ילווה את השירים הנפלאים האלה ואת כל אוהבי התרבות היהודית. אני מוסר את תנחומיי לתמי, רעייתו, שהייתה גם שותפה שלו ולמשפחה שלו שעטפה אותו בהרבה אהבה. נמשיך לזכור אותו בהרבה אהבה".
מיכל ינאי נפרדה מפלד בחשבון הפייסבוק שלה: "היתה לנו בדיחה קבועה למיקי ולי. בכל פעם שהיינו נפגשים (גם אם זה היה יום אחרי יום) הוא היה צוחק לי מרחוק, הנה זו שבנתה לי את הוילה הראשונה. אז את מיקי פלד הכרתי בתור ילדה קטנה. אמא שלי עבדה באקו"ם, ואני הייתי הולכת כל שנה לראות את הפסטיגל שהיה אז עולם ששייך רק לזמרים. ריטה, גלי עטרי, אתי אנקרי, מאיר בנאי… כשהייתי בת 21, מיקי הציע לי להשתתף בפסטיגל 93' זה היה הלם. כבר הייתי בערוץ הילדים אבל רחוקה שנות אור מלהיקרא 'זמרת'… מיקי ראה את מה שעוד לא היה ברור לכולם, שהקהל של הפסטיגל מחפש לראות עוד משהו. וכש'שלום היא מילה שימושית' זכה במקום הראשון זה היה רגע שהרגיש כמו שינוי של חוקי המשחק. אחר כך הגיעו עוד פסטיגלים, שבעיקר ביליתי עם הנכדות המקסימות שלו, שהיו קרובות אלי בגיל, שיחקנו שעות עם פשושית שלי והיינו עושות הרבה שטויות יחד… אהבתי את מיקי מאוד, את החיוך שלו, את זה שחשב כמו ילד, את שמחת החיים, את האהבה הגדולה שלו למשפחה שלו, את העובדה שלא הפסיק לחלום, וכמובן את חוש ההומור הרומני. לא סתם אומרים עליו 'האיש והאגדה'. הוא באמת היה איש עם חוש נדיר לזהות לאן הדברים הולכים. הוא ידע להסתכל על הקהל ולראות את העתיד אבל בעיקר היה איש מקסים! תודה על הכל! משתתפת בצער המשפחה. כבר מתגעגעים אליך. יהי זכרך ברוך".
ירדנה ארזי ספדה לפלד בחשבון הפייסבוק שלה: "ב-1982 זכיתי להופיע בפסטיגל השני. יוזמה חדשה של מפיק מוכשר ושמו מיקי פלד, שכבר הכרתי מפסטיבל הזמר החסידי שבו הופעתי עם שוקולד מנטה מסטיק מספר פעמים. הפסטיגל שנולד בחיפה הפך עם השנים למפעל שלם. מעבר לעובדה ששלושה דורות של ילדים נהנו מבידור איכותי ומושקע, ושהמוזיקה הישראלית זכתה במאות שירים חדשים ויפים - הפסטיגל היה תעשייה שסיפקה פרנסה לאלפי אנשים - צוותים טכניים, אנשי שיווק והפקה, אמנים ועוד רבים רבים. עבור מיקי זה היה מפעל חיים ומשנה לשנה המופע רק הלך וגדל וזכה בכל פעם מחדש באהבת הקהל. כל מי שהיה ילד בהיכל או ילדת פסטיגל, כל מי שהגיע עם ההורים ואחר כך עם הילדים וכל מי שעמד על הבמה מרכינים ראש היום ואומרים למיקי - תודה".