עוד רוצח מהולל לרשימה: סדרת ההמשך "דקסטר: התחייה" תחזור בעונה שנייה, שתעלה מעבר לים ב-30 באוקטובר, בדיוק בזמן לליל כל הקדושים האמריקני שיחול יום לאחר מכן. בישראל, טרם הוכרז תאריך רשמי בו תשודר הסדרה. זוהי עונה שנייה להמשך הסדרה המפורסמת "דקסטר", העוקבת אחר רוצח סדרתי עם קוד מוסרי משלו, שבוחר את קורבנותיו מבין רוצחים ופושעים אחרים.
בעונה הראשונה של "דקסטר: התחייה", שעלתה ביולי 2025, גילינו שדקסטר דווקא שרד את הירי של בנו האריסון בסיום "דקסטר: דם חדש". אחרי שהתעורר מתרדמת, הוא יצא בעקבות בנו לניו יורק, שם ניסה לתקן את היחסים ביניהם, אבל כצפוי, הסתבך שוב בעולם הרצח. בדרך הוא נתקל במיליארדר שמנהל מעין מועדון סגור לרוצחים סדרתיים, ונאלץ להתמודד עם כמה רוצחים מסוכנים במיוחד, בזמן שגם המשטרה והעבר שלו לא ממש נתנו לו מנוחה.
בעונה החדשה, שמתרחשת שלוש שנים לאחר אירועי העונה הקודמת, דקסטר ימצא את עצמו בין שני רוצחים סדרתיים חדשים, בזמן שבנו האריסון כבר הפך לשוטר במשטרת ניו יורק. מייקל סי הול יחזור כמובן לתפקיד הראשי, ולצדו ג'ק אלקוט בתפקיד האריסון ואומה תורמן, שתחזור לגלם את צ'ארלי. אליהם יצטרפו כמה שמות מסקרנים במיוחד: בריאן קוקס, כוכב "יורשים", שיגלם רוצח סדרתי רצחני המכונה "המרטש מניו יורק", ודן סטיבנס מ"אחוזת דאונטון", שיגלם רוצח נוסף המטיל אימה על העיר.
הסדרה המקורית, שעלתה ב-2006, הפכה עם השנים לאחת מסדרות הפשע המזוהות ביותר עם תור הזהב של הטלוויזיה האמריקנית. אבל ההישג המעניין ביותר שלה לא היה דווקא התסריט המשובח או הדמויות העגולות, אלא היכולת לגרום למיליוני צופים לשבת מול המסך ולעודד רוצח סדרתי.
כמעט שני עשורים עברו מאז עליית הסדרה המקורית, ובינתיים הצטרפו לדקסטר לא מעט רוצחים, הפעם כאלה שפעלו במציאות. ריאן מרפי, למשל, הפך את הפשע האמיתי למפעל טלוויזיוני של ממש, עם סדרות כמו "סיפור פשע אמריקאי" ו"מפלצת", שהביאה למסך את סיפוריהם של ג'פרי דאהמר, האחים מננדז ואד גיין. אלא שבניגוד לדקסטר, לרוצחים האלה לא היה קוד מוסרי שנכתב במיוחד כדי שנוכל לחבב אותם. מי מאיתנו שהגיע לצפייה באחת מהעונות כשהוא כבר מכיר את הדמות הרצחנית, כנראה נדהם מהדרך בה הוצגה על המסך.
אמנם הסדרות שעוסקות בפשעים אמיתיים לא מתעלמות בהכרח מאכזריותם של האנשים שמאחורי הסיפורים, אבל האופן שבו הן מגישות אותם לצופה מעלה שאלה מעניינת. הרי חלק בלתי נפרד מכתיבת דמות טובה הוא להעניק לה עומק, מניעים וחולשות, ואולי אפילו לגרום לנו להזדהות איתה. אלא שכשהדמות הזאת היא רוצח אמיתי, הגבול בין ניסיון להבין אותו לבין הפיכתו לגיבור טלוויזיוני עלול להיות דק במיוחד. ודקסטר? הוא כבר הוכיח מזמן כמה קל לחצות אותו.
לא מאמינים? פשוט תחזרו לשיקגו
ואם עוד קשה לחבר את הנקודות, אפשר לחזור למחזה המפורסם "שיקגו", אי אז בשנת 1926. העיתונאית מורין דאלאס ווטקינס כתבה את המחזה על הקלות הבלתי נתפסת שבה פשע הופך לבידור. אפילו הרחק מעדשת המצלמה, האמריקנים מצאו דרך לעשות רומנטיזציה לפשיעה כדי שתתאים לנרטיב קצת יותר נוח.
מקרה עדכני שיכול להמחיש את הנטייה הזו הוא זה של לינדסי קלנסי. המקרה של קלנסי הוא מקרה טרגי וקשה. אם לשלושה ילדים, שלפי טענות ההגנה התמודדה עם פסיכוזה שלאחר לידה ופנתה לקבלת עזרה נפשית. לטענת ההגנה, מצבה לא זכה למענה מספק, ובינואר 2023 היא גרמה למותם של שלושת ילדיה הקטנים. שאלת אחריותה הפלילית למעשיה עומדת במרכז ההליך המשפטי.
כמעט בן לילה, האם שהואשמה ברצח שלושת ילדיה הפכה בעיני חלק מהציבור לקורבן בעצמה. לפתע, הקהל שהתאגד סביבה צייר אותה כמי שסבלה מהנסיבות והחל להפנות אצבע מאשימה לכל סביבתה, מבעלה ועד הצוות הרפואי שהיה אמור להושיט לה יד. אין ספק שהמקרה הטרגי הזה אכן נופל בתחומים אפורים, אבל זה לא אומר שצריך להתעלם מהמעשים המיוחסים לקלנסי. גם אם כל טענותיה נכונות, שלושה ילדים איבדו את חייהם, והם הקורבנות שאסור לשכוח.