יום הקולנוע: איזה סרטים כדאי לראות בעשרה שקלים?

יו ג'קמן הוא גבר שבתו נחטפה, הלוקח את החוק לידיים ויוצא לסחוט הודאה ממי שחשוד בעיניו כאחראי למעשה. לסיפור הזה נכנס גם בלש משטרה בגילומו של ג'ייק ג'ילנהול, ומכאן והלאה העלילה מתפתחת בשלל תפניות מפתיעות.

למה זה שווה כל שקל: התסריט של ארון גוזיקובסקי הוא מלאכת מחשבת מפוארת, עבודת המשחק של ג'קמן, ג'ילנהול וגם השחקנים האחרים מצוינת גם כן, הצילום של רוג'ר דיקנס מחייב צפייה במסך הגדול ומעל הכל עומדת עבודת הבימוי המוצלחת של דניס וילנב הקנדי. כל אלה יחד יוצרים שילוב נדיר בין קולנוע איכותי ומסחרי, מעורר מחשבה ומבדר, ומספקים סרט שמותח במשך 150 דקות ונשאר בראש ובלב גם לאחר מכן.

לביקורת על "אסירים"

בצירוף מקרים פלאי, הסרט של אהרון קשלס ונבות פפושדו מציג עלילה דומה לזו של "אסירים": גם כאן יש לנו ילדות חטופות, אדם שחשוד כפושע פדופיל, אב זועם שלוקח את העניינים לידיו האלימות ושוטר שעומד באמצע של כל זה. רק שכאן הדברים מתפתחים בצורה שונה, וגם בשפה העברית ועם צוות שחקנים ישראלי – צחי גראד, ליאור אשכנזי, דבל'ה גליקמן ואחרים.

למה זה שווה כל שקל: כי קוונטין טרנטינו, שמעבר לכל הוא גם מבקר קולנוע חד-אבחנה ומדויק, אמר שמדובר בסרט הכי טוב של השנה, וכשהוא ממליץ על משהו, תמיד שווה להקשיב לו. אבל האמת, לא צריך את הבמאי האמריקאי בשביל לזהות את גודל ההישג של הצמד הישראלי, שמפגינים כאן שליטה וירטואוזית בכל אמצעי המבע הקולנועי, אבל מעבר לכל מרשימים בתסריט מרתק, רהוט, מבדר ומלא אמירות על החברה הישראלית.

לביקורת על "מי מפחד מהזאב הרע"

לאחר "בלאדי סנדיי" ו"טיסה 93", הבמאי הבריטי פול גרינגראס שב לתאר בסגנון כמו-תיעודי אירוע שקרה במציאות. והפעם: טום הנקס מגלם את קפטן הספינה האמריקאית שנחטפה בידי פיראטים סומליים, מה שהוביל לעימות מורט עצבים בלב ים.

למה זה שווה כל שקל: כי כמו בשני המותחנים הקודמים שיצר על בסיס פרשיות עגומות שהתרחשו באמת, גם כאן משכיל גרינגראס ליצור סרט שמדביק את הקהל לכיסא, ובמקרה זה ממש גורם לצופה לשקשק כאילו היה בעצמו במים סוערים.

לביקורת על "קפטן פיליפס"

הלהיט החדש של וודי אלן ואחד מסרטיו הרציניים ביותר בחצי היובל האחרון. קייט בלנשט מגלמת בו אשת חברה ניו יורקית מנותקת מן המציאות שאיבדה את כל הונה ומעמדה, מה שגורם לה להיגרר עוד יותר לתוך ההדחקה וההכחשה.

למה זה שווה כל שקל: כי התסריט של אלן אמנם אינו מושלם, אבל הוא ברובו אלגנטי, עמוק, מדויק ושנון להפליא, ובעיקר כיוון כי בלנשט מספקת תצוגת משחק מפעימה, ונותנת הכל כדי להיכנס לעורה של האישה שאיבדה את הכל.

לביקורת על "יסמין הכחולה"

עבודת הביכורים של יובל אדלר, שכבר בניסיון הראשון שלו זכה בפרס אופיר ובחשיפה בינלאומית גדולה, ואולי גם יגיע לאוסקר. יחד עם העיתונאי עלי ואקד, היוצר הטירון כתב כאן מותחן על מערכת היחסים הסבוכה מן הסתם בין שב"כניק והמקור שלו בעיר שעל שמה נקרא הסרט.

למה זה שווה כל שקל: כי מעבר לכך שהוא עשוי לעילא, "בית לחם" הצליח להיות מאותם סרטים מקומיים נדירים שמשתחלים למשבצת שיחת היום. בהתאם לכך, מי שיראה אותו בחמישי יוכל להשתלב בוויכוחים הפוליטיים/קולנועיים בארוחת השבת, ומי שטרם צפה בו ייאלץ לשתוק במבוכה בלי להבין על מה כולם מדברים, אז ברור באיזה צד עדיף להיות.

לביקורת על "בית לחם"

סת רוגן, ג'ונה היל, ג'יימס פרנקו, לינדזי לוהן ואחרים מגלמים את עצמם בקומדיה על מסיבה עתירת סלבז הוליוודיים שאיתרע מזלה להתרחש דווקא ביום הדין.

למה זה שווה כל שקל: כי מדובר באחד הסרטים המצחיקים, המבריקים ומלאי האנרגיה של השנה האחרונה, ואף שיש בו הרבה שכל, הוא מספק כיף טהור וחסר גבולות.

לביקורת על "סוף"

עכשיו דמיינו שילוב בין "בית לחם" ו"הסוף" ותתקרבו למשהו שדומה לסרט ישראלי טרי זה. על בסיס פרשת חיסול מבחוח, בנה הבמאי עמנואל נקש מותחן ריגול קומי בכיכובם של ששון גבאי, עמוס תמם, מנשה נוי וכן, גם בר רפאלי.

למה זה שווה כל שקל: כי כמה קומדיות ישראליות ראויות כבר יש, או בכלל היו בעשור האחרון? וכי אם הקהל ימלא את האולמות בסוף השבוע, אז אולי רפאלי תרגיש קצת פחות בודדה.

דרך סיפורו של האפרו-אמריקאי שהיה משרתם של שמונה נשיאים לבנים, משנות החמישים ועד סוף האייטיז, מציג האפוס ההיסטורי הזה גם את סיפורה של המלחמה למען זכויות השחורים בארצות הברית.

למה זה שווה כל שקל: כי לא סתם אובמה הזיל דמעות בסופו של הסרט – הוא באמת מרגש, ומאיר עיניים גם למי שבקיא בנושאו.

לביקורת על "המשרת"

סרט אימה, שלפחות לכאורה מבוסס על סיפור אמיתי משנות השבעים: קורותיו של צמד מגרשי שדים שנתקלו ברוחות הכי אימתניות בקריירה שלהם.

למה זה שווה כל שקל: כי הבמאי ג'יימס וואן ("הרוע שבפנים", "המסור" ועוד) מוכיח שוב כי הוא המאסטר כרגע בכל הקשור לאימה פופולרית, ושוב גורם לצופים האומללים לרעוד במושביהם.

לביקורת על "לזמן את הרוע"

באופן טיפוסי לקולנוע האיכות הצרפתי, סרטו החדש של פרנסואה אוזון מציג את סיפורה של ילדת שמנת פריזאית שמחליטה להתנסות במכירת גופה תמורת כסף.

למה זה שווה כל שקל: כי בהתאם לשמו, מדובר פשוט בסרט שהכל בו יפה - הכוכבת הראשית מרין ואקט, השירים של פרנסואז הרדי שמרכיבים את הפסקול, השפה של התסריט, הבימוי של אוזון וגם שאר האלמנטים. שטר של עשר בשביל סוגה עלית כזו, זה באמת עסקה משתלמת.

לביקורת על "צעירה ויפה"

ועל איזה סרט אתם ממליצים? ספרו לנו בפייסבוק