פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "היכל התהילה": למי אכפת מי ניצח?

      כמו האמנים שהשתתפו בה, "היכל התהילה" הפתיעה בהתחלה והתרסקה בקול ענות חלושה, כיאה לתוכנית בערוץ מוזיקה, שלא ממש מתעניין במוזיקה

      כבר בבחירת השם לתוכנית, "היכל התהילה", הפרויקט של ערוץ 24 עורר אנטגוניזם. היה בזה שילוב של יומרנות, חוצפה ופתטיות, שלא לומר תמיהה. מה הקשר בין זה להיכל התהילה? אם לה-Hall of Fame האמריקאי זוכים להגיע רק המובחרים ביותר, הרי שלזה הישראלי מגיעים רק הנואשים ביותר. אם הגעה להיכל התהילה אמורה להיות אקט שמכבד את האמן על פועלו, בישראל זה מצביע על רפיון הרוח שלו. אחרי חודשיים שנדמו כנצח נגמרה התוכנית, וגם הסיומת הייתה סימבולית ואירונית: אחרי פתיחה לא רעה ושיאים מפתיעים, היא הסתיימה בקול ענות חלושה, בדיוק כמו סיפור הקריירה של האמנים שהשתתפו בה.

      השבועות הראשונים של "היכל התהילה" עוד הצליחו ליצור איזשהו עניין, אבל גם אז נדף מהתוכנית ריח חמוץ. "היכל התהילה" הוגדרה כקאלט, אבל לפעמים "קאלט" זה לא באמת מחמאה. קאלט הוא מושג שבדרך כלל מתאר יצירות שלא אמורות להצליח, אך עם הזמן, בניגוד לכל הציפיות, הופכות איכשהו למושא ההערצה של קבוצה קטנה ולא מייצגת של קהל עיקש ואובססיבי.

      אבל אריק סיני הוא לא קאלט. הוא הרבה מעבר לזה, הוא גיבור אמיתי. מגיע לו הרבה יותר מאשר פרויקט נלעג בערוץ נישה, שמתבסס על התשוקה של הקהל לראות דווקא אותו במערומיו. גם אלונה דניאל לא באמת שייכת לשם. אין פלא שכמנצח הוכתר בני אלבז, אחד שהקריירה שלו בנויה מהרבה פיקנטריה וממעט מוזיקה.

      מתוך תכנית הגמר "היכל התהילה" (צילום מסך)
      האם אבא של תמר יהלומי גויס למשימה? רוחמה רז נוגסת בשאריות המוניטין (צילום מסך)

      הגמר עצמו היה ארוך ומייגע (לא פחות מארבע וחצי שעות, יותר מזמן התהילה של כל האמנים בתוכנית), כמו כל העונה הזאת. גם אותו היה צריך לקצץ בחצי. הוא שוב כלל אין ספור קאברים (חלקם טובים, רובם סתמיים) ובעיקר ניסיונות נואשים להעניק חיים למוצר גוסס. עינת ארליך שוב קרטעה מול הטלפרומפטר, רוחמה רז שוב נראתה נרגשת על סף התמוטטות ואבי ביטר, גיבור הפרשה הכי ביזארית בתוכנית הזו, שוב נראה כעוס וממורמר והעדיף בעיקר להתעסק בסלולרי שלו.

      רק אריק סיני החליט לא להגיע לגמר. "רציתי לחסוך את המבוכה", הסביר אחר כך סיני, שהתעורר מעט מאוחר מדי. אולי הוא יצא החוצה לחיים האמיתיים, ראה שלאחרונה יש בטלוויזיה אינפלציה של וילות ("הדור הבא-24/7", "חי בלה לה לנד", והקיץ רק התחיל) וגילה שלא לכולם זה מחמיא. יש אנשים שמגיע להם קצת יותר מלהופיע בפיג'מה על טלוויזיה בפיצוציות.

      מתוך "היכל התהילה" (צילום מסך)
      יש אנשים שמגיע להם קצת יותר משואו בפיג'מה. אריק סיני (צילום מסך)

      עכשיו יהיה מעניין לראות כיצד התוכנית תשפיע על כוכביה. אומנם את חלק מהמשתתפים למדתי לחבב באופן אישי (למשל אדם ואבי טולדנו), אבל מה עם המוזיקה? האם עורכי גלגלצ ישמחו לשדר את האלבום החדש של אילנה אביטל? האם הקהל צמא לחומרים חדשים של רוחמה רז או מייקל הרפז?

      אין ספק שכולם חזרו לתודעה, אבל רובם יגלו שלא תמיד המטרה מקדשת את האמצעים. חלק ממשתתפי התוכנית זכו למנות גדולות של אהבה ואמפתיה, אבל לא בטוח שלכבוד. וגם אם הם אכן יחליטו לחזור לתעשייה ולהקדיש שוב את חייהם ליצירה, ספק אם יהיה לזה מקום בערוץ 24 הנוכחי. שם מעדיפים קאלט, לא מוזיקה.

      היכל התהילה: כך נפתחה העונה

      היכל התהילה: האם המוזיקאים אכן הושפלו?

      היכל התהילה: הריאליטי שלא ישנה את המצב בין הרוק למוזיקה המזרחית