פסטיבל חיפה 2011: ג'ון מאדן נדהם מעסקת גלעד שליט

ג'ון מאדן, במאי "החוב" המבקר בישראל, מפרגן למדינה על העיסוק בחייל השבוי, מסביר איך התמודד עם נטל האמת בזכרון השואה וגם צופה לרומי אבועלפיה עתיד מזהיר. ראיון

אבנר שביט
17/10/2011

ההנחה שאלוהים הוא התסריטאי הערמומי יותר מקבלת משנה תוקף אם בוחנים את הסיפור של "החוב", העיבוד ההוליוודי למותחן הישראלי על סוכני המוסד הנאלצים להתמודד מחדש עם מבצע לכידתו של פושע נאצי שהיו מעורבים בו בעבר.

הסיבה לכך היא שהפצת הסרט נדחתה שוב ושוב בשל כל מיני עניינים פנים-הוליוודיים שלא היו קשורים בו, ובסוף נקבעה לסתיו הנוכחי. כך, יצא שהקרנת הבכורה המקומית של המותחן מתקיימת הערב (שני) בפסטיבל חיפה, מה שיצר אירוניה כמעט בלתי נתפסת: הדימוי החשוב והמרכזי ביותר ב"החוב" הוא הרי של גיבורים ישראלים שיורדים מכבש מטוס, ורצה הגורל שהקרנתו כאן תתקיים בדיוק יום לפני שהדימוי המככב בו צפוי לשחזר את עצמו במציאות.

"זה באמת לא ייאמן איך שההתעסקות הזו בשיבתם הביתה של גיבורים לאומיים מככבת בשיח הציבורי דווקא כשהסרט יוצא", אומר הבמאי ג'ון מאדן בראיון לוואלה! תרבות, שמתקיים בזמן ביקורו כאן לרגל הפרמיירה החיפאית. "בכלל, כל הזמן קורים דברים שכאילו מחקים את מה שקורה בסרט – למשל, העובדה שהוא מתאר נקמה בארכי-פושע, ובין עשייתו להפצה שלו, חיסלה ארצות הברית את בן-לאדן. אבל הסמיכות בין הגעתו לאקרנים ושחרור גלעד שליט היא כמובן דבר מסחרר עוד יותר. בכלל, אני חושב שהעסקה הזו היא סיפור מאלף, שמלמד הרבה על ישראל".

מדוע?

"לפחות בעיניים זרות, התנאים של העסקה הזו מזכירים לנו מחדש את הפער בין מה שישראל היתה אמורה להיות ובין איך שהיא נתפסת בעולם. כיום, לאו דווקא באשמתה, נהוג לראות בישראל כמדינה תוקפנית, כזו שרוצה לכבוש ולחיות על שלטון אחרים. אבל העובדה שהיא מוכנה לשחרר אלף טרוריסטים תמורת חייל יהודי אחד, מזכירה לנו שוב שישראל הוקמה לאחר שואת היהודים, וזאת כדי להגן עליהם ולהבטיח שזה לא יקרה שוב. העובדה שחיים של חייל יהודי אחד כל כך חשובים לה, מוכיחים זאת מחדש".

גלעד שליט בדרך הביתה - סיקור מיוחד:
במצפה הילה מבטיחים: "נניח לגלעד לנפשו"
גלעד שליט חוזר - השאירו את הציניות בצד

טוב לדעת (מקודם)

התקף לב: איך מונעים ומה עושים במקרה והוא מופיע

מוגש מטעם שחל
מה שבאמת אפשר ללמוד מהעיסוק בו. גלעד שליט(צילום: רויטרס)

אגב אקטואליה, אפשר לומר גם כי "החוב" הוא חלק מגל עכשווי של סרטי נקמה, שנוצר ככל הנראה בהשפעת אירועי ה-11 בספטמבר וכל השאלות שעלו מן הפיגועים הללו. "כן, זה נכון ללא ספק, והחיסול של בן-לאדן הראה שוב עד כמה הצמא לנקם הוא עדיין חלק מהותי מן ההתנהלות של ממשלות בימינו", מסכים מאדן עם שיוך זה של הסרט. "אני חייב להגיד שבאופן אישי אינני מאמין גדול בנקמנות. כפי שכתבו פעם, נקמה זה דבר חמוץ ומר. אין בה באמת שום תועלת".

מעבר לתזמון האקטואלי של "החוב" והדמיון שלו לסרטים אחרים, הוא גם מתחבר היטב לגוף העבודה העשיר שלך. בדיוק כמו "שייקספיר מאוהב" ו"הוכחה" שלך, למשל, הוא עוסק מעל הכל בשאלה מי כותב את ההיסטוריה שאנחנו מכירים והאם מה שאנחנו חושבים שקרה זה באמת מה שהיה.

"זה אכן הדבר שהכי מעניין אותי כקולנוען, וגם מה שמשך אותי לפרויקט. אני חושב שזה מפני שהיכולת הכי פרובוקטיבית ומושכת שהקולנוע נותן לך, זה לבוא לקהל ולהגיד להם – דמיינו שההיסטוריה בעצם היתה נראית כך וכך. נגיד, לומר להם – תראו, בוא ונחשוב רגע יחד שזה הסיפור מאחורי כתיבת 'רומיאו ויוליה'. במקרה זה, אני חושב שמעבר למימד האמנותי, היתה לי גם אחריות מוסרית לקחת על עצמי את ההתמודדות עם השאלה של 'מהי האמת'".

למה?

"כי במהותו 'החוב' הוא מותחן, וזה ז'אנר שמורכב משלל מניפולציות. כיוון שבמקרה זה השימוש בז'אנר נועד להתמודד עם זיכרון השואה, נוצר עימות בין האופי המניפולטיבי המובנה של הסרט ובין העובדה שהוא מתמודד עם נושא טעון, כזה שכל מניפולציה שאתה עושה איתו היא כבר אתגר מוסרי. לכן, מכל החובות ששם הסרט מתייחס אליהם, החוב הכי גדול בו הוא לאמת. מכאן גם נובע השינוי הגדול ביותר שעשינו לעומת המקור".

אתה מתכוון לדמות הבת של סוכנת המוסד, שמגלמת רומי אבולעפיה?

"בדיוק. בסרט המקורי, זאת סוכנת המוסד שכותבת את הביוגרפיה של עצמה, והרגשתי לא נוח עם הרעיון הזה. ביכרתי להוסיף את הדמות של הבת שלה ולהציב אותה כמי שכותבת את הסיפור על המעללים של אנשי המוסד. ככה יכולתי לעסוק בצורה טובה יותר בשאלת יחסי הגומלין בין הפיקציה והאמת, וכן לבדוק איך אנחנו מעבירים את ההיסטוריה מדור לדור. ככה, במקום שהמורכבות של הסרט תהפוך אותו למסובכת, היא פשוט הופכת אותו למעניין יותר, וכיוון שהוא בוחן את המניפולציות של עצמו, אי אפשר להגיד שהוא חסר אחריות ביחס לעיסוק שלו בהיסטוריה".

"אי אפשר להגיד ש'החוב' חסר אחריות ביחסו להיסטוריה". מתוך "החוב"(צילום: imdb)

אם נשים לרגע את הסרט בקונטקסט היסטורי-קולנועי נוסף, הוא גם חלק מהתעוררות של סרטי ריגול עתירי אווירת פרנויה – בקרוב יגיע לארץ, למשל, "חפרפרת" הבריטי על פי ג'ון לה-קארה.

"כן, יש התעוררות כזו, והיא מזכירה את עליית מותחני הפרנויה בשנות השבעים בעקבות פרשת ווטרגייט – מותחנים שהיו השראה גם ל'החוב'. זה מה שקורה בכל פעם שהציבור מתחיל לחשוד כי מה שהממשלה מספרת לו אינו אמת. בעצם, יש הבדל אחד בין אז לעכשיו: בשנות השבעים, הקהל רק פקפק באמת של הממשלה. היום הוא כבר משוכנע שהיא שקר. כך או כך, אני אוהב להתעסק בריגול. הרבה לפני 'החוב' תיכננתי ליצור סדרת טלוויזיה על אשפית ריגול בכיכובה של הלן מירן, שבסופו של דבר מופיעה כאן. אבל זנחתי את הרעיון והוא כבר מת".

למה? אין סיבה שלא תעשה אותו עכשיו, הלן מירן עדיין בכושר מלא.

"לא יודע, אני חושב שעבר זמנו, בטל קורבנו. אבל יש בזה משהו, אולי עוד אחזור לפתח את הסדרה הזאת".

אם כבר הזכרנו את הלן מירן, בוא נדבר על מי שמגלמת את הבת שלה בסרט – במסיבת העיתונאים זה נראה כאילו בינך ורומי אבולעפיה נרקמה הערכה הדדית עמוקה

"כן, אני אוהב ומעריך אותה מאוד. היא שחקנית נהדרת. יש בה משהו. יש בה איזה משהו מסתורי כזה שמקנה לה איכות ייחודית. אני רק חייב לציין שאיני הבמאי הבריטי הראשון שנכבש בקסמה – אנתוני מינגלה עליו השלום היה לפני. למינגלה היה קטע כזה שברגע שהוא נדלק על שחקן, הוא מגדיל בשבילו ככל האפשר את התפקיד, וזה מה שהוא עשה בזמנו עם רומי ב'השגת גבול'. בכל מקרה, אין לי ספק שצפוי לה עתיד מזהיר".

לסיכום, אמרת שהיית סקרן ביותר לפני ההגעה לכאן. עד כה, הביקור מגשים את הציפיות?

"ועוד איך! בשעות האחרונות אני מקבל כל מיני פרשנויות לסרט ושומע תיאוריות מרתקות לגביו. יש כאן רמה גבוהה של שיח קולנועי. בסך הכל זה אחד הימים הכי מעניינים שהיו לי בשנים האחרונות".

פסטיבל חיפה - כתבות נוספות:
איך הסרט החדש של במאי "ביקור התזמורת"?
ניר ברגמן יביים סרט על יונה וולך
פסטיבל חיפה נפתח עם אסי דיין
מה מציע הקולנוע הישראלי בפסטיבל?
מה מציע הקולנוע הבינלאומי בפסטיבל?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully