טקס האוסקר התקיים לראשונה ב-1929. הזוכה אז היה "כנפיים", שנרשם בדפי ההיסטוריה משתי סיבות: הוא היה הסרט הראשון לקבל את הפסלון המוזהב, וגם הסרט האילם האחרון שעשה זאת. 83 שנה עברו מאז, ובמהלכן כל הסרטים שקיבלו את הכבוד היוקרתי מכולם בהוליווד היו מדברים, רובם גם בצבע. העולם המשיך לצעוד קדימה. קודאק, החברה בשמה נקרא האולם שבו מתקיים הטקס, אף פשטה את הרגל. ואז, בהתפתחות בלתי סבירה לחלוטין, הגיע "הארטיסט" סרט אילם, בשחור-לבן ובהפקה צרפתית. אנדרדוג מוחלט, והמועמד הכמעט ודאי לשחזר את ההישג של "כנפיים" ובכלל לסחוף את האוסקר כולו.
זאת תהיה סנסציה, אם כך, לו "הארטיסט" לא יחולל סנסציה וייצא כמנצח הגדול של הערב. ובכל זאת, אי אפשר לומר כי תוצאות הטקס צפויות לחלוטין בקטגוריות רבות, כולל כאלה מרכזיות, העסק פתוח, לפעמים כמעט לגמרי. קשה לזכור מתי בפעם האחרונה התחרות לא היתה סגורה לפחות באחת משתי קטגוריות המשחק הראשיות, אבל השנה זה המצב.
על הקרב המרובע בקטגוריית הסרט הזר, שבו יש עניין ישראלי, כבר דנו בהרחבה ביום רביעי שעבר. עתה, שבוע בדיוק לפני הטקס, הגיע הזמן להכין את טופס ההימורים המלא. הימור אחד ודאי: לפחות אחת מן התחזיות שכאן תתגלה כשגויה.
שחקני המשנה
באופן מסורתי, אלה שתי הקטגוריות שבהן נופלות הכמות הרבה ביותר של ההפתעות, שכן חברי האקדמיה נוהגים לבחור כאן גימיקים שלקריירה שלהם יש רק לאן ליפול אחרי הפסגה הזו. אך באופן אירוני, דווקא בשנה מלאת התהפוכות הזו, נראה כי הפסלון כבר מונח בכיסם של שניים מן המועמדים.
בקטגוריית שחקנית המשנה, אפשר לחרוץ כי הפרס יילך לאוקטביה ספנסר מ"העזרה". היא כבר זכתה בכל העיטורים הרלוונטיים לפני האוסקר ונהנית מהפופולריות העצומה של הסרט, בעיקר בקרב שחקנים. נוסף לכך, היא גם משתייכת לשתי קבוצות מיעוט השחורות והנשים עבות הבשר. בקרב האקדמיה, חובבת האפליה המתקנת, זה בטח לא יכול להזיק. אם בכל זאת תיפול כאן הפתעה, היא תבוא מצדה של מליסה מקארתי השמנמנה גם היא, שאחראית לכמה מן השורות הבלתי נשכחות ב"מסיבת רווקות". הסיכויים לכך קיימים, אבל קלושים.
בקטגוריה המקבילה, כריסטופר פלאמר מ"בגינרס" אמור לקבל את האוסקר הראשון בקריירה הארוכה שלו. פסלונים על משחק בסרט מסוים הם לעתים קרובות עיטורים על מפעל חיים, וזו אולי ההזדמנות האחרונה לכבד את השחקן הוותיק והאהוב בפרס שכזה. נוסף לכך, פלאמר מגלם בסרט את השילוש הקדוש קשיש הומוסקסואל שמת במהלך השתלשלות העניינים, וזה יאפשר לאקדמיה להרוג שלושה ציפורים במכה אחת ולהביא לידי ביטוי את נטיותיה הליברליות, את הערכתה לבאים בימים ואת חיבתה לדמויות שמקריבות את עצמן על מזבח הקולנוע.
בעורפו של פלאמר נושפים שני מועמדים ותיקים ואהובים שגם כן מעולם לא זכו בפסלון קנת בראנה ("השבוע שלי עם מרילין") ובעיקר מקס פון-סידוב, שמציג ב"קרוב להפליא ורועש להחריד" תצוגת משחק מונומנטלית וברוחו השתקנית של הקולנוע בשנה זו, גם אילמת לחלוטין. בקטגוריה זו, הפתעה היא תוצאה סבירה יותר מאשר במקבילה הנשית, ובכל זאת קשה לראות מי יעצור את המומנטום של פלאמר. הוא קטף עד כה כמעט כל עיטור אפשרי וצפוי להשלים את הגראנד-סלאם.
המשחק הראשי
העסק מתחמם כשעולים מדרגה ומגיעים לקטגוריות המשחק הראשיות. גם כאן יש מועמדים מובילים, אבל בשעה שבגזרת תפקידי המשנה העסק חתום וגמור ב-95 אחוז, כאן אפשר לומר שהוא סגור רק ב-70 אחוז. אז יש פייבוריטים מובהקים, ובכל זאת קחו בחשבון תהפוכות של הרגע האחרון.
בקטגוריית השחקנית הראשית, המירוץ דו-ראשי: מצד אחד, ויולה דיוויס, כוכבת "העזרה", ומנגד מריל סטריפ, שמגלמת את מרגרט תאצ'ר ב"אשת הברזל". רק לפני שלוש שנים שיתפו השתיים פעולה ב"ספק" וקיבלו על כך מועמדויות נפרדות לאוסקר השחקנית האלמונית בקטגוריה המשנית והאלילה האהובה בקטגוריה הראשית. בזמנו, שתיהן הפסידו. הפעם, מישהי מהן תנצח.
אז אם צריך להמר על אחת, מי זאת תהיה? כנראה דיוויס, משתי סיבות עיקריות. קודם כל, פוליטיקה אנחנו בכל זאת בשנת בחירות שבה המועמד המועדף על חברי האקדמיה הוא אפרו-אמריקאי. בעת כזו, רק מתבקש לבחור בשחקנית שהדמות שלה מסמלת את שחרורם והעצמתם של שחורי העור. חוץ מזה, בניגוד ל"העזרה" האהוד והמצליח, "אשת הברזל" נקטל מכל הכיוונים ויירשם בדפי ההיסטוריה כסרט זניח וכושל למדי. אמנם בקטגוריות הללו האקדמיה נוטה להתחשב אך ורק בתצוגה האינדיבידואלית, ובכל זאת יש גבול לכל תעלול. סטריפ, מוערכת ככל שתהיה, תשלם ככל הנראה את מחיר הפספוס האמנותי של הביוגרפיה הזו, ותצפה בבת חסותה לשעבר עוקפת אותה בסיבוב.
בקטגוריה הגברית, המצב מעט עדין יותר, והמירוץ גם תלת ראשי: בראד פיט ("מאניבול"), ג'ורג' קלוני ("היורשים") וז'אן דוז'רדן ("הארטיסט"). על פניו, נראה שהתחרות האמיתית כאן היא בין פיט לקלוני, שתיים מן האושיות האהובות בעולם הבידור האמריקאי, שהאקדמיה רק מחפשת הזדמנות לפרגן להן. והנה יש להם צ'אנס לעשות זאת, אבל נראה שהם הולכים לוותר עליו ולהפקיר את הצמש לטובת דוז'רדן.
אמנם הכוכב הצרפתי היה עד לא מזמן אלמוני בהוליווד כשם שפיט וקלוני מוכרים בתעשייה, אבל בשבועות האחרונים הדביק את הפער. למעשה, הוא אף הפך לתופעה וירטואלית ותקשורתית של ממש, עם הופעות ב"Funny Or Die" וב"סטרדיי נייט לייב", עם טמבלרים שמוקדשים לדמותו וכיוצא בזה. המבטא הזר והשליטה החלקית באנגלית לא מזיקים לו, אלא רק מוסיפים לקסמו. האקדמיה האמריקאית אוהבת לראות את הצרפתי החמוד הזה מפטפט בשפתה, ועכשיו נותר רק להשלים את המעגל ולתת לו לעשות את זה גם בערב הכי גדול שלה.
אי אפשר לפסול את האופציה של פיט ובטח לא את זו של קלוני הם מספיק חזקים בהוליווד כדי שתמיד נתחשב בהם, בטח כשהם מככבים בסרטים בסדר גודל כזה. אבל דוז'רדן מגיע לאוסקר עם פרסי גלובוס הזהב, גילדת השחקנים והבפט"א בכיסו, ובעיקר בתאוצה שנראית בלתי ניתנת לעצירה, גם אם מולו עומדים שני מלכי הכיתה.
במאי
בקטגוריה זו, כמעט כל החזאים והמהמרים מצביעים על אותו שם מישל הזנוויציוס, יוצר "הארטיסט". נכון, הוא אלמוני לא פחות מדוז'רדן, והשם שלו עוד יותר קשה להיגוי, אבל הסטטיסטיקות עובדות לטובתו. קודם כל, הוא זכה בפרס גילדת הבמאים, וזה כמעט תמיד מבטיח שחזור של ההישג גם באוסקר. לא פחות חשוב, "הארטיסט" אמור לזכות בפרס הסרט הטוב ביותר, ולעתים נדירות האקדמיה מפצלת את הבחירות שלה בין קטגוריה זו לקטגורית הבמאי.
אין גם סיבה שתעשה זאת הזנוויציוס זוכה להוקרה על הכישרון שגילה ב"הארטיסט" ובעיקר על התעוזה לעשות אותו. לכולם ברור שהסרט הזה שייך קודם לכל לבמאי שלו, ומכאן הפרגון ההכרחי כלפיו. רק שם אחד עוד יכול לסכן כאן את היוצר הצרפתי מרטין סקורסזה, במאי "הוגו" ואחד הקולנוענים האהובים באקדמיה. אבל הוא כבר קיבל פסלון לא מזמן, כך שנראה כי הפעם הכבוד ייפול בחלקו של יריבו האלמוני, והשאלה היא רק אם מי שיציג לו את הפרס יצליח לבטא את שמו כמו שצריך.
"הארטיסט": ראיון בלעדי עם במאי הסרט המדובר של השנה
הסרט
פה אין שאלה בכלל: אם כבר הימרנו שדוז'רדן והזנוויציוס ייקחו את האוסקר, אז מובן ש"הארטיסט" ישלים את הרצף וייקח את הפרס לסרט הטוב ביותר. מזה שבועות, כל החזאים והמהמרים שבעולם צופים רק את זה, ולאחר ש"הארטיסט" קטף את כל העיטורים שקיימים בדרך לאוסקר, פשוט אי אפשר לדמיין תרחיש אחר.
"הוגו", "היורשים" ו"העזרה" יכולים להציג טיעונים משכנעים לזכותם, ולולא קיומו של "הארטיסט", כל אחד מהם היה מועמד לגיטימי לזכייה. אבל כפי שקורה לה לפעמים, האקדמיה נכבשה לחלוטין בקסמו של סרט אחד ויחיד, והפעם הסרט הזה הוא "הארטיסט".
אפשר להגיד שזה בגלל הכמיהה הנוסטלגית של האקדמיה, אפשר לומר שזה הודות לקמפיין היעיל כרגיל של פטרונו האמריקאי הארווי ווינסטיין, ואפשר גם פשוט להודות ש"הארטיסט" הוא הברקה מופתית ומענגת. כך או כך, זה לא משנה את העובדה שמפיקו תומה לנגמן, שם לא מוכר במיוחד גם בתחומי צרפת, עומד לגעת בזהב בליל ראשון הקרוב. אחרי זה, יהיו כאלה שיגידו שלא הגיע לו לעשות זאת. אל דאגה, הם יחזרו על דבריהם גם בשנה הבאה, לא משנה מי זה יהיה על הבמה.
"הארטיסט": ההצגה הטובה בעיר
סרט התעודה/האנימציה
כמו בכל שנה, גם הפעם קטגוריית סרט האנימציה הארוך מבליטה פייבוריט יחיד. ההבדל הוא, שבשנים שעברו היה מדובר בסרט של פיקסאר, והשנה אולפן-העל בכלל מחוץ לתחרות. בהעדרם, הפסלון מובטח ל"רנגו" של פראמונט, שלכאורה נעשה לילדים אבל למעשה פונה בעיקר לשוחרי קולנוע, ולכן כל כך נושא חן בעיני האקדמיה.
גם בקטגוריית סרט האנימציה הקצר ייתכן כי פיקסאר ייצאו בידיים ריקות "Luna" שלהם מועמד מוביל, אבל רבים מהמרים על " The Fantastic Flying Books of Mr. Morris Lessmore" העצמאי והמקסים, וגם אני הולך איתו.
בקטגוריית סרט התעודה באורך מלא, כמו בשנה שעברה, לכל אחד מחמשת המועמדים יש סיכוי סביר, ומתוכם בולטים במיוחד שניים. "פינה" של וים ונדרס, שכבר הוצג בארץ, ו"גן העדן האבוד: הסוף", שישודר ביס דוקו מחר (שני) ב-22:00. כיוון ש"גן העדן האבוד" תרם לשחרורם של שלושה אסירים שישבו בכלא כמעט עשרים שנה על לא עוול בכפם, הוא הסרט "החשוב" יותר. סופו מוכיח כי הקולנוע יכול לשנות מציאות, ולכן הצבעה לו היא גם הצבעת אמון בתעשייה התיעודית.
עם זאת, אין מדובר בחוויה קולנועית, ו"פינה" הוא בהחלט כזו, וגם פונה לקהל מצביעים רחב יותר. לכן, אני מאמין כי ונדרס הגרמני ייקח את הפסלון, וישלים שנת אוסקר נהדרת לאירופאים.
וכל השאר
עתה הגענו לקטגוריות שתמיד עומדת קצת בצל, אם כי מובן שהן חשובות עד מאוד נראה אתכם עושים סרט בלי תסריט או עיצוב סאונד. השנה, הן גם מציגות שלל קרבות מרתקים. בקטגוריית התסריט המקורי, ניצב "הארטיסט" מול "חצות בפריז" של וודי אלן. מצד אחד, האקדמיה מבינה שכיום קשה יותר לכתוב סרט בלי מילים, ולכן מעריכה את ייחודיות העבודה של הזנוויציוס. מצד אחר, אפילו ההיסטריה סביבו לא תוכל להתעלות מעל ההערצה לוודי אלן וההתרגשות מן הקאמבק שלו. היהודי הנוירוטי לא אוהב את האקדמיה, אבל היא עצמה מתה עליו, וכאן יש לה הזדמנות ראשונה מזה שנים ואולי אחרונה אי פעם לפרגן לו. הוא ככל הנראה לא יטרח לנכוח באולם, ובכל זאת הפרס כנראה יילך אליו.
בקטגוריות התסריט המעובד, התחרות משולשת, ו"הוגו", "מאניבול" ו"היורשים" כמעט שווים בכוחם. נראה כי בכל זאת הסיכויים כאן נוטים לטובתו של האחרון, שהרי לא ייתכן כי אחד מן הסרטים האמריקאים המצליחים והמוערכים של השנה ייצא מהטקס הזה בלי כלום.
אם כבר מדברים על פרסי ניחומים, הרי ש"עץ החיים", שמחזיק בחסידים רבים, אמור להסתפק כאן בפרס הצילום. "הוגו", מצדו, יירשם כסגן של בר-כוכבא, ו-11 המועמדויות שלו יתורגמו ככל הנראה לידי שלושה פסלונים בלבד בקטגוריות העיצוב האמנותי, עריכת הסאונד ומיקס הסאונד. "הארטיסט", מנגד, יוסיף לפסלוני השחקן, הבמאי והסרט גם שלוש זכיות נוספות בקטגוריות התלבושות והעריכה, שם ניצבת בפניו תחרות אימתנית, ובקטגוריית המוזיקה המקורית, שם זכייתו ודאית זה מכבר.
בקטגוריה המוזיקלית השנייה, זו של השיר המקורי, יש למרבה הפאתטיות שני מועמדים בלבד, כך שמן הסתם לכל אחד מהם יש סיכוי של 50 אחוז לזכות. גם בגלל זה, ההימור כאן לא קשה "Man or a Muppet" מ"החבובות" יזכה.
"הארטיסט": ראיון בלעדי עם מלחין הסרט
ומה נשאר? בקטגוריית האיפור, אמור "אשת הברזל" לגבור על "הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק 2", כי קלוקל ככל שיהיה, אין מחלוקת שעבודת האיפור בו ללא דופי. "הארי פוטר" צפוי להפסיד גם בקטגוריית האפקטים המיוחדים, שם יילך הפרס ל"כוכב הקופים: המרד", אחד מסרטי הקיץ הכי נחשבים אצל הממסד.
לא ראיתי את המועמדים לסרט העלילתי הקצר ולסרט התעודה הקצר, אבל מרבית התחזיות אומרות כי "God Is the Bigger Elvis" ייקח את הפרס התיעודי ו-"Tuba Atlantic" את העלילתי. ולמי שפספס או שכח את ההקדמה והגיע עד לכאן ולא מבין למה אנחנו לא דנים בסרט הזר הנה ההימור המפורט לגבי התחרות הקשה בקטגוריה הזו, שבה מתמודד גם "הערת שוליים" הישראלי.
רשמו ותצחקו עלינו אחר כך רשימת ההימורים המלאה
הסרט הטוב ביותר: "הארטיסט"
הבמאי הטוב ביותר: מישל הזנוויציוס, "הארטיסט"
השחקן הטוב ביותר: ז'אן דוז'רדן, "הארטיסט"
השחקנית הטובה ביותר: ויולה דיוויס, "העזרה"
שחקן המשנה הטוב ביותר: כריסטופר פלאמר, "בגינרס"
שחקנית המשנה הטובה ביותר: אוקטביה ספנסר, "העזרה"
התסריט המקורי הטוב ביותר: "חצות בפריז"
התסריט המעובד הטוב ביותר: "היורשים"
סרט התעודה הטוב ביותר: "פינה"
סרט האנימציה הטוב ביותר: "רנגו"
הסרט הזר הטוב ביותר: "מר לזאר" (קנדה)
הצילום הטוב ביותר: "עץ החיים"
העריכה הטובה ביותר: "הארטיסט"
האפקטים המקוריים הטובים ביותר: "כוכב הקופים: המרד"
עיצוב התלבושות הטוב ביותר: "הארטיסט"
העיצוב האמנותי הטוב ביותר: הוגו"
המוזיקה המקורית הטובה ביותר: "הארטיסט"
השיר המקורי הטוב ביותר: "Man Or a Muppet", "החבובות"
האיפור הטוב ביותר: "אשת הברזל"
עיצוב הסאונד הטוב ביותר: "הוגו"
מיקס הסאונד הטוב ביותר: "הוגו"
סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר: "The Fantastic Flying Books of Mr. Morris Lessmore"
הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר: "God Is the Bigger Elvis"
הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר: " Tuba Atlantic"