הסרט הגדול של הקיץ (או כל קיץ אחר): "הנוקמים"
הכנסות בעולם: 1,507 מיליון דולר
מעל מיליארד וחצי דולר בכל העולם. 620 מיליון דולר בארצות הברית בלבד. 207 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון בלבד.על פי ספירת דולרים פשוטה, "הנוקמים" לא היה סתם הסרט המצליח של הקיץ - הוא היה הסרט המצליח של כל קיץ, וגם הסרט המכניס ביותר אי פעם שלא בוים על ידי ג'יימס קמרון ("טיטניק" ו"אווטאר" הם הסרטים היחידים שעדיין מעליו ברשימה).
"הנוקמים" הוא שיא של פרויקט קולנועי חסר תקדים שנמשך כבר חמש שנים: איחוד כוחות של ארבעה גיבורי על שכבר הופיעו כל אחד בסרט משלו, ויצירת יקום קולנועי עקבי שבו דמויות יכולות לקפוץ מסרט לסרט. הניסוי הזה הצליח הרבה מעל לתחזיות האופטימיות ביותר: הסרט הקבוצתי התעלה בהרבה על כל מה ש"איירון מן", "קפטן אמריקה", "תור" ו"הענק הירוק" עשו בנפרד. אילו רק חובבי הקומיקס והדמויות המוכרות היו מגיעים ל"הנוקמים", הוא לא היה מגיע לאן שהגיע.
אז מה בכל זאת הפך את "הנוקמים" לסרט כל כך גדול? הוא לא סרט חשוב במיוחד ולא שינה לאף אחד את החיים הוא פשוט היה התמצית המזוקקת של כל מה שאנשים רוצים בסרט-קיץ. אפקטים, פיצוצים וגיבורים מוכרים, כשהכל נקשר יחד בעזרת השנינות שהביא הבמאי והתסריטאי ג'וס ווידון, יוצר "באפי קוטלת הערפדים". בקיצור, זה היה הדבר הכי כיפי בקולנוע הקיץ, ולכן אנשים חזרו וצפו בו פעם שניה ושלישית. ווידון, שעד עכשיו היה ידוע כאיש טלויזיה והניסיונות הקולנועיים שלו לא היו מוצלחים, זינק מיידית למעמד של אליל קופות ואחד הבמאים ההוליוודיים המשפיעים ביותר.
אבנר שביט על "הנוקמים"
באופן מפתיע, לא הסרט הגדול של הקיץ: "עלייתו של האביר האפל"
הכנסות בעולם: 1,041 מיליון דולר
הרבה לפני שהקיץ התחיל, כולם ידעו ש"עלייתו של האביר האפל" יהיה הסרט הגדול והטוב של הקיץ, שלא לדבר על הזוכה הבטוח באוסקר, סרט העשור ומבשר ביאת המשיח. ההייפ לקראת הסרט הגיע לגבהים חסרי תקדים, ולא ריאליסטיים. אף סרט לא יכול היה לעמוד בציפיות האלה, ואכן, "עלייתו של האביר האפל" לא עמד בהן.
כל זה בשום אופן לא אומר ש"עלייתו של האביר האפל" היה סרט רע, או כושל. זה היה בלי שום ספק אחד הסרטים המרשימים של הקיץ אם לא הטוב שבהם, עם הכנסות של 425 מיליון דולר בארה"ב ומעל מיליארד בכל העולם זה היה סרט מצליח מאוד מכל בחינה אפשרית. בדירוג הקופתי של הקיץ הוא לא נמצא במקום הראשון רק משום שתופעת "הנוקמים" חסרת התקדים עקפה אותו בסיבוב.
בכל הקשור לאיכות - הבעיה היחידה של "עלייתו של האביר האפל" היא שהוא לא "האביר האפל" שקדם לו בטרילוגיה. זה לא מפתיע. "האביר האפל" הוא אחד הסרטים האהובים והאהודים של העשור האחרון; "עלייתו של האביר האפל" הוא סתם סרט מצוין, וסגירה יפה של טרילוגית באטמן של כריסטופר נולאן. אין שום בושה בזה.
וואלה תרבות חוגגת את סוף טרילוגיית באטמן
הוכחה שגיבורי-על עדיין גדולים: "ספיידרמן המופלא"
הכנסות בעולם: 743 מיליון דולר
רשימת הסרטים הגדולים בארצות הברית נראית ככה: במקום הראשון "הנוקמים". במקום השני באטמן, במקום השלישי ספיידרמן. באטמן ו"הנוקמים" הם כמובן תופעות מיוחדות בפני עצמן, אבל בנוגע ל"ספיידרמן המופלא" ריבוט תמוה ובינוני, שחידש מעט מאוד ושאף אחד לא הבין בשביל מה הוא טוב בכלל ההצלחה היתה לגמרי לא מובנת מאליה. והנה מתברר שספיידרמן, גם אם הוא לא טובי מגווייר ולא מבויים על ידי סאם ריימי, עושה הרבה כסף, פשוט כי הוא ספיידרמן.
11 שנים אחרי ש"ספיידרמן" הראשון פתח את תור הזהב של גיבורי העל הקולנועיים, אפשר היה לחשוב שלקהל כבר יימאס קצת מגיבורים במסכות ובגדים צמודים. הקיץ הזה מוכיח חד משמעית שזה לא המצב. הגיבורים חזקים מאי פעם, והם לא הולכים לשום מקום: הם יישארו איתנו גם בקיץ הבא, וזה שאחריו, ואלה שאחריהם.
"ספיידרמן המופלא": את הסרט הזה כבר ראינו
השיעמום: סרטי הילדים
"מדגסקר 3: מקרקסים את אירופה" הכנסות בעולם: 612 מיליון דולר
"עידן הקרח: יבשת בתנועה" הכנסות בעולם: 830 מיליון דולר
"אמיצה" הכנסות בעולם: 488 מיליון דולר
בארץ, הסרט המצליח של הקיץ לא היה באטמן ולא ספיידרמן, אלא "מדגסקר 3", ואחריו "עידן הקרח". גם בשאר העולם סרטי הסדרות הבלתי נגמרות האלה ממשיכים להכניס סכומי עתק. הסיבה לכך פשוטה: הילדים בחופש. צריך לקחת אותם לסרט. סרטי אנימציה לילדים הם תמיד הסרטים המצליחים ביותר בארץ, משום שהם לא מתפקדים כסרטים, אלא כבייביסיטר. ההורים לזאטוטים רוצים רק להושיב אותם מול דמויות מוכרות ושישבו בשקט, לכן מקוריות או חדשנות לגמרי לא רצויות כאן. הסרטים החדשים בסדרות "מדגסקר" ו"עידן הקרח" היו דומים להפליא לכל הסרטים הקודמים בסדרות האלה: לא נוראיים, אבל ממוחזרים וחסרי השראה.
בינתיים, אולפני פיקסאר המופלאים, יצרנים סדרתיים של יצירות מופת, קצת איכזבו כשהוציאו השנה את "אמיצה" סרט לא רע בכלל, אבל לא כזה שעומד בסטנדרטים המטורפים של האולפן הזה.
הכישלון: "לינקולן צייד הערפדים"
הכנסות בעולם: 91 מיליון דולר
אברהם לינקולן. הנשיא האמריקאי. נלחם בערפדים.
שתי התגובות האפשריות לשם הסרט הן "מגניב, אני רוצה לראות את זה", או "זה מטומטם, אני בחיים לא אראה את זה". הרעיון אמנם טפשי, אבל יכול להיות בסיס לקומדית אקשן לא רעה בכלל. הטעות של במאי הסרט, טימור בקממבטוב ("מבוקש"), היתה כנראה שהוא לא ידע שזו קומדיה. על פי הביקורות מחו"ל, "לינקולן צייד הערפדים" הוא סרט אקשן סביר בהחלט, עם הרבה סטייל שלוקח את עצמו ברצינות גמורה. זה היה פשוט טפשי מדי. הכישלון המסחרי של "לינקולן צייד הערפדים" בארצות הברית היה גדול כל כך שהקרנתו בארץ בוטלה, ולכן נצטרך להמתין עד שייצא בדי.וי.די כדי לשפוט האם זה היה מוצדק או לא.
כישלונות נוספים: "באטלשיפ", שהראה שעיבוד קולנועי גדול למשחק שמשחקים עם נייר ועיפרון הוא לא רעיון טוב בהכרח (מי היה מאמין); "עידן הרוק", המחזמר עם טום קרוז; "זה הבן שלי!", הקומדיה של אדם סנדלר.
ההפתעה: "טד"
הכנסות בעולם: 385 מיליון דולר
בכל קיץ, לצד סרטי הפיצוצים, מגיעות גם הקומדיות, וקומדיה גסה ומצליחה היא לא מראה נדיר, ובכל זאת "טד" היה הפתעה: בקיץ שבו נכחו ג'וני דפ כערפד, סשה ברון כהן כעריץ ואדם סנדלר עושה את מה שאדם סנדלר עושה כל הזמן, זה היה דובי צעצוע מדבר שלקח את כל הקופה. במאי הסרט, סת' מקפרלן, יוצר "איש משפחה", מצטרף לג'וס ווידון כבמאי טלויזיה ששיחקו אותה בגדול בקולנוע השנה.
"טד": סת מקפרלן מצליח לעורר את הילד שבנו
הגיבור המקומי: "הדיקטטור"
הכנסות בעולם: 177 מיליון דולר
הקהל בארץ אולי לא מת על סרטים ישראליים, אבל מת על ישראליים בחו"ל. מספיק להיות יהודי ולומר כמה מילים בעברית מדי פעם כדי שיכריזו עליך "משלנו", וכך סשה ברון כהן מקבל מהציבור בארץ יחס של בן מאומץ. ב"הדיקטטור", כהן, בתפקיד האדמירל גנרל אלאדין, המנהיג הדגול של המדינה המזרח-אפריקאית הבדיונית וואדיה, אומר משפטים ספורים בעברית על תקן ערבית, ומאיים להשמיד את ישראל בנוסח אחמדניג'אד. זה הספיק כדי להפוך את הסרט ללהיט בארץ, הרבה מעבר לרמת הצלחתו בשאר העולם: ישראל היא כנראה המקום היחיד שבו "הדיקטטור" מכר יותר כרטיסים מ"הנוקמים". חוץ מזה, הסרט היה ממש מצחיק.
עוד דברים שהצליחו בארץ יותר מאשר בארצות הברית: "סטפאפ 4", סרט ריקודים סטנדרטי שנראה בדיוק כמו כל סרטי הריקודים הסטנדרטיים שלפניו, בא והלך מקולנועי אמריקה בלי להשאיר הרבה חותם ובארץ, הביא מעל 200 אלף צופים. יום אחד מישהו יבין למה.
"הדיקטטור": הסרט הכי מצחיק ומבריק בסביבה