1. גבריאל בלחסן נפטר לפני קצת יותר משנה, אבל הוא הפסיק להופיע הרבה לפני זה. בלחסן לא עלה על הבמה במשך שנים ארוכות - להוציא רגע אחד נדיר, בדיוק שנה לפני מותו, בערב מחווה שנערך באוזן בר באוגוסט 2012, אז עלה לבצע פעם אחת אחרונה את "בתוך הצינורות". על הרגע הזה חתום אמיר גבריאל, מוזיקאי שמאחוריו אלבום עם להקתו, "השותפים", שיזם וערך את הערב. ביום חמישי הקרוב הוא יסגור על אותה במה מעגל, כשיבצע עם הלהקה שלו את אותו השיר, במסגרת ערב מחווה נוסף, במלאת עשור ל"מנועים קדימה" של להקתו של בלחסן, אלג'יר, ובהשתתפות אמנים כמו אבי עדאקי (שאת הביצוע המיוחד שלו ל"דבר אלי" אתם יכולים לשמוע באופן בלעדי כאן בוואלה! תרבות), זאב טנא, סיוון טלמור, עמיר עיני, רעות יהודאי, מאי והלביאות ורחל ירון.
"זאת מחשבה מצמררת, אבל גם סוג של סגירת מעגל", אומר אמיר גבריאל על הביצוע המחודש ונזכר בערב המחווה ההוא. "בלחסן מאוד שמח מהרעיון. זה גרם לו לעלות על הבמה אחרי היעדרות של חמש שנים. מאז אותו ערב בלחסן ואני התקרבנו ונוצר בינינו קשר מיוחד שלצערי נקטע עם מותו". לדבריו, גם הערב הזה נעשה תוך תיאום עם היוצרים המקוריים. "יצרתי קשר עם אביב גדג' שהכרתי דרך השיחות עם בלחסן, והוא נתן את ברכתו לאירוע - ויצאתי לדרך. אספתי שבעה הרכבים שכמוני אוהבים ומוקירים את האלבום, ועכשיו זה הולך לקרות". בערב יבוצע האלבום במלואו.
בצירוף מקרים שכזה, מוקיריו של בלחסן יזכו לאירוע נוסף במועדון הבארבי, שם יתקיים ב-1.1, בדיוק כלפני שנה, ערב מחווה לגיטריסט המנוח שמסתמן כמסורת חדשה. בין השמות שיופיעו בערב הזה יש את גדג' עצמו, ברי סחרוף, שולי רנד, ערן צור ויוסי בבליקי שהיו שם גם בשנה שעברה, וגם שמות חדשים כמו אבי בללי וגליה חי (נקמת הטרקטור), קוואמי, לונה אבו נסאר, סער ליבן ועוד. על הפקת הערב אמון גם השנה הגיטריסט רון בונקר, שניגן עם בלחסן בחייו.
פרידה מגבריאל בלחסן: רוח סוערת של אגדת רוק
2. עמיר בניון הוציא בשבוע שעבר בלדה נוספת, שיר פוליטי נוסף והפעם חצים מופנים כלפי הפוליטיקאים הישראלים. אל דאגה - אין שום כוונה לנהל כאן מעקב אחרי כל דבר שיוצא תחת ידיו בפייסבוק ברצינות או שלא ברצינות, רק שהשיר הזה דווקא מצוין. העוקץ של בניון חד יותר כשהוא משקיע מחשבה, למרות שגם הפעם הוא לא חף מטעם רע בכמה מהשורות.
אבל זה לא העיקר - העיקר הוא שיש מערכת בחירות, עוד הזדמנות אחת מני רבות לאמנים להשמיע קול. ושוב, בניון כמו תמיד, עוקף את כולם בסיבוב. כזכור בפעם הקודמת יצא "קובלנה על מפלגות ישראל" של הדג נחש - שכתבתי עליו כאן. שמדובר בג'ינגל בחירות בעייתי במיוחד, ככזה שפוסל הכל ובעצם אומר מה הטעם לנסות ולהשפיע. גם השיר של בניון לוקה קצת בבעיה הזאת, אבל נדמה לי שהוא מאיר יותר קריאה לשינוי. בכל אופן, הדג נחש ועמיר בניון זאת התחלה - האם יהיו עוד אמיצים להשמיע קול? בינתיים, "בחירות 2017" של שלום גד מלפני שנתיים חזה בדיוק מה קרה כאן:
"שקר ועוד שקר ועוד שקר / קבר ועוד קבר ועוד קבר
זה הזמן להתפזר, זה הזמן להיפרד - וללכת לבחירות מהר מהר"
3. ואף מילה על "דרך השלום", כן? באמת אף מילה.
4. "שבחי מעוז" של נעמי שמר הוא אחד השירים האהובים עליי, דווקא בגלל שהחגיגיות שלו מספרת סיפור עצוב מאין כמותו, שלא נראה באופק כשהשיר נכתב. ההמנון ההוא של להקת פיקוד דרום מימי מלחמת ההתשה, 1971, היה שיר הלל למלכות ישראל השלישית, הבלתי מנוצחת כביכול: "מעוז צור ישועתי, בקרב אין קץ ינצח". הוא נכתב בעקבות הדלקת נרות באחד המעוזים בסיני ששמר נכחה בו, והוא אחד השירים המודרניים הבודדים שנכתבו כאן ומאזכרים את חנוכה באיזשהו אופן. כשנתיים אחר כך, במלחמת יום הכיפורים ב-1973, נפלו כל המעוזים שהיוו את "קו בר לב", למעט אחד. "אבוי לו מעוקצי ואבוי לו מדובשי, אבוי למבקש נפשי!". אבוי לנו ואבוי לאסוננו. וזה אם תרצו, רק עוד סיפור אחד, עוד סיבה אחת, לשנוא את חנוכה. חג שמח.