חיי מדף 22: בעקבות הסערה, שני מועמדים לפרס הוגו הסירו את מועמדותם

אחרי מספר חודשים בלבד מקפיאה הוצאת "סנדיק ספרים", מיסודו של המתרגם שי סנדיק, את פעילותה. "בצער רב עלי להודיע על הקפאת פעילותה של 'סנדיק ספרים' מסיבות כלכליות", כתב אתמול בלילה (חמישי) סנדיק בהודעה בפייסבוק. "לפני כמה דקות שלחתי דוא"ל למנויים ובו פרטים לגבי קבלת החזר כספי של חלקי המינוי שנרכשו ולא מומשו. בימים אלה, אני מחפש לספרים שלנו שכבר תורגמו ונערכו וטרם ראו אור, בתים חמים שיוקירו את כשרונם ומלאכתם של אנשי הספר שעמלו עליהם ויתנו להם את הפרסום הראוי להם. הדבר הראשון שעומד לנגד עיני הוא תגמול המתרגמים והעורכים, אנשי הספר המופלאים של ההוצאה, על עבודתם הברוכה ואיני מוכן ליטול סיכונים נוספים כרגע על חשבונם.
אני מודה לכם על התמיכה, האמון והאהבה שבה קיבלתם את הספרים שלנו ומצטער על שלא מתאפשר לנו כרגע להמשיך ולהגשים את חלומותינו הספרותיים במלואם".

"ישבנו השבוע מול המספרים", אמר סנדיק לוואלה תרבות, "הבנתי שאם לא אסגור עכשיו, לא אוכל לשלם למתרגמים ולעורכים שלי וזה מבחינתי יהרג ובל יעבור. הכאב גדול, אבל אני לא מוכן להלין את שכרו של איש".

יש סיכוי שתחזרו לפעילות בהמשך?

"קודם כל ניישר קו כלכלית ואז נחשוב הלאה".

בשבוע שעבר דיווחנו כאן על הסערה המתחוללת סביב פרס הוגו – הפרס החשוב ביותר בתחום ספרות המדע הבדיוני והפנטזיה, וכעת מתברר כי בעקבות המחאה שקמה נגד האופן בו נבחרו המועמדים השנה, שני סופרים שנבחרו לרשימה הקצרה של הפרס החליט למשוך את מועמדותם.

הסופרים הם מרקו קלוס, שכתב את הספר "Lines of Departure" עליו היה מועמד לפרס הספר הטוב ביותר יחד עם עוד ארבעה מועמדים; ואנני בלט, שכתבה סיפור קצר בשם "Goodnight Stars" והסירה את מועמדותה מקטגוריית הסיפורים הקצרים הטובים ביותר.

שמותיהם של שני הסופרים הופיעו ב"רשימות ההצבעה" שפרסמו הארגונים Sad Puppies ו-Rabid Puppies – ארגונים שמחזיקים בדעות ימניות ושמרניות, ומעוניינים לשנות את הקו הליברלי שפרס הוגו חותר אליו בשנים האחרונות לטענתם. הארגונים הללו איגדו מצביעים, שינעו אותם לכנס Worldcon (שם נערכות ההצבעות לרשימה הקצרה של פרסי הוגו), וביקשו מהם להצביע לפי רשימת הצבעה שהוכנה מראש; כך נוצר שטף על מצביעים לספרים שמרניים או שוליים יותר, והודרו מהפרס כמה מהספרים החשובים שיצאו השנה בתחום.

"הובא לתשומת לבי שספרי הופיע ברשימת ההצבעה של ארגון Rabid Puppies", אמר מרקו קלוס, שכאמור הסיר השבוע את מועמדתו מהרשימה הקצרה של פרס. "אני לא יכול לקבל במצפון נקי מועמדות לפרס שאני מרגיש שאולי לא ניתנה לי אך ורק על היצירה הספרותית שלי. אני גם לא רוצה שום קשר עם הפעילות של ארגון Rabid Puppies". הוא המשיך והסביר כי הוא אינו מעוניין במועמדות הזו אם היא ניתנה לו על סמך השקפותיו הפוליטיות המשוערות. "אני רוצה להיות מועמד לפרסים בגלל היצירה שלי, לא בגלל דעות פוליטיות 'נכונות' או 'לא נכונות'", כתב קלוס.

בלט כתבה כי היא מסירה את מועמדותה כיוון שהמועמדות לפרס הוגו "הפכה למשהו רחוק מאוד מספרות מד"ב מצוינת". היא הוסיפה כי היא מוצאת את עצמה ואת הסיפור שלה "תקועים באמצע משחק מחניים פוליטי, שבו אנחנו גם מהווים מטרה וגם משמשים ככדור [...] הספרות שלי היא המסר שלי, לא של מישהו אחר, ואני מסרבת להשתתף במלחמה שלא אני פתחתי בה".

מארגני הפרס הודיעו שיחליפו את הספר של קלוס בספר "The Three-Body Problem" מאת ליו צ'ין, ואת הסיפור הקצר של בלט בסיפור "A Single Samurai" מאת סטיבן דיימונד.

זוכי פרס פוליצר לשנת 2015 הוכרזו ביום שלישי האחרון בטקס שהתקיים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. הזוכה בתחום ספרות הרומן הוא הסופר האמריקאי אנתוני דור על ספרו "All the Light We Cannot See" (שבארץ צפוי לצאת בהוצאת מודן, בתרגום חופשי "כל האור הסמוי מן העין"), שהוגדר ע"י אחד מחברי הוועדה השופט כספר "מורכב ועשיר בדמיון, שכתוב בפרקים קצרים ואלגנטים שחוקרים את טבע האדם ואת הכוח המשחית של הטכנולוגיה". דור הוציא עד היום שנים רומנים ושני קבצי סיפורים קצרים, והיה בעל טור קבוע בבוסטון גלוב שעסק בספרי מדע פופולרי.

עוד ארבעה סופרים זכור בפרס הפוליצר בקטגוריות ספרותיות: המשורר גרגורי פארדלו זכה בקטגוריית השירה על ספרו "Digest"; בתחום העיון זכתה אליזבת קולברט על ספרה "The Sixth Extinction: An Unnatural History"; בתחום הביוגרפיה זכה דיוויד איי. קרצר על ספרו "The Pope and Mussolini: The Secret History of Pius XI and the Rise of Fascism in Europe"; ובתחום ההיסטוריה זכתה אליזבת איי. פאן על ספרה "Encounters at the Heart of the World: A History of the Mandan People".

הפרס זיכה כל אחד מהם בסכום של 10,000 דולר.

הספר נקרא "מכתב פתוח לנוכלי האיסלמופוביה שמשחקים לידיהם של הגזענים", נכתב ע"י עורך שרלי הבדו, סטפן שארבונייה (שכונה גם "שארב"), ועל פי הניו יורק טיימס כתיבתו הסתיימה יומיים בלבד לפני ששארבונייה נרצח בפיגוע.

הספר מבקש להגן על הזכות ללעוג לאיסלם וטוען כי ברפובליקה של צרפת אפשר לצחוק על כל הדתות, כולל האיסלם. לטענתו של שארבונייה, המאבק נגד איסלמופוביה בצרפת יורה לעצמו ברגל, כיוון שהאליטות הלבנות שנלחמות נגד התופעה הזו פגעו בעקיפין בחופש הדיבור, ובאופן פרדוקסלי עודדו את היחס הלא ראוי למוסלמים בכך שהבליטו אך ורק את הזהות הדתית שלהם. "אם מחר בבוקר כל המוסלמים בצרפת ימירו את דתם לקתוליות או יהפכו לחסרי דת", כותב שארבונייה בספר, "זה לא ישנה דבר בשיח הגזעני. הזרים האלה, או אזרחים צרפתיים שמקורם במדינות זרות, עדיין יואשמו כמקור כל הבעיות של צרפת". הוא מוסיף גם כי לדעתו "לפחד מאיסלאם זה טיפשי, אבסורדי ועוד דברים רבים אחרים, אבל זה לא פשע".

הספר, יצא לאור בחמישי האחרון בצרפת, והוא כולל 120 עמודים, ללא קריקטורות.

לצד מנהיגים, אנשי עסקים, שחקנים, זמרים ואנשי ציבור ממגוון תחומים, הופיעו השנה ברשימת "100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם" של מגזין טיים גם שני סופרים - הסופר היפני הרוקי מורקמי ("יער נורבגי", "קורות הציפור המכנית", "קפקא על החוף") והסופרת הניגרית צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה ("היבסקוס סגול", "חצי שמש צהובה").

לצד כל אחד ממאה האישים המשפיעים הוסיפו במגזין גם מאמר קצר שמסביר את השפעתו. את המאמר על הסופר היפני הרוקי מורקמי כתבה יוקו אונו - אמנית ואלמנתו של ג'ון לנון. "מגיע לו הכבוד הזה", כתבה אונו, "הוא סופר בעל דמיון רב ואנושיות, כזה שריתק מיליוני קוראים על-ידי בניית עולמות דמיוניים שייחודיים רק לו. למורקמי יש חזון ייחודי שמושפע הן מתרבות פופולרית והן מהמסורת היפנית. והוא גם סופר יפני - למרות שהוא מבלה את רוב זמנו בארצות הברית והגיע להצלחה כלל עולמית, הוא והספרים שלו הם במידה רבה תוצר של יפן".

העורכת האחראית של מגזין טיים, רדיקה ג'ונס, כתבה על ההשפעה רחבת ההיקף של הסופרת צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה ועל החשיבות של קולה הספרותי. "אדיצ'יה כותבת על המציאות המורכבת בניגריה של התקופה הפוסט-קולוניאליסטית", כתבה ג'ונס, "ועל ההתנהלות של ארצה בעידן שבו הגירה למערב לא מהווה בהכרח כרטיס לכיוון אחד [...] אבל כוחה הגדול ביותר הוא כסופרת שיוצרת דמויות הנאבקות על מנת להבין את מקומן בעולם".

עם זאת, עורכי מגזין טיים חוזרים ומדגישים כי ההימצאות ברשימה לא מראה בהכרח על מעשים חיוביים ומעוררי כבוד; לטענתם הם מנסים לאגד ברשימה אחת את האינדיווידואלים שמעשיהם משפיעים באופן העמוק ביותר על החברה המקומית בה הם חיים ועל החברה האנושית בכללותה.

הספר "קמט בזמן" של מדלין ל'אנגל ראה אור בשנת 1962 ומכר מאז 14 מיליון עותקים. הוא זכה בפרסים רבים ונחשב לאחת הקלאסיקות של ספרות המדע הבדיוני (וזכה גם לעיבוד לטלוויזיה, לקומיקס ולאופרה).

הוול סטריט ג'ורנל מדווח כי נכדתה של ל'אנגל, שארלוט ג'ונס ווייקליס, נתקלה בקטע לא ידוע מהספר באורך שלושה עמודים, שהושמט לפני פרסום הספר. ווייקליס משמשת כמנהלת העזבון של סבתה, ולפני כמה שנים, כשאספה חומרים לקראת פרסום מהדורה מיוחדת לכבוד 50 שנים לספר, היא נתקלה בקטע הנ"ל. הוא היווה חלק מכתב יד מוקדם של הספר שהודפס במכונת כתיבה ושכב במשך שנים בביתה של ל'אנגל.

חוקרים שהוזמנו ע"י הוול סטריט ג'ורנל על מנת לבחון את הקטע החדש-ישן שנחשף לראשונה, אמרו כי הוא פותח צוהר לאופן החשיבה של ל'אנגל. לדבריהם מדובר בקטע הכי פוליטי שמצוי בין כתביה, והוא מציע הסבר עשיר יותר להשקפתה הפוליטית.

גם ווייקליס וגם החוקרים מסכימים כי ההחלטה להשמיט את הקטע המדובר היתה נכונה, כיוון שהוא סוטה מהנראטיב הברור של הספר; מדובר לטענתם בקטע דידקטי מדי שהיה מעכב את הספר.

60 שנה אחרי שנכתב, "Go Set a Watchman" - ספר ההמשך של הרפר לי ל"אל תיגע בזמיר" - עמד במרכז יריד הספרים השנתי בלונדון, כשמו"לים מרחבי העולם עשו מאמצים כדי לרכוש את זכויות התרגום שלו.

הספר עצמו אמור להתפרסם באנגלית רק בעוד שלושה חודשים, וכל ההתנהלות סביב כתב היד איטית יותר מהנהוג במקרים דומים, בעיקר בגלל הניסיון לשמור על סודיות בכל הקשור בכתב היד. כך למשל במקום לשלוח העתק של כתב היד בדואר או באי-מייל, מו"לים מכל העולם נאלצו להגיע ללונדון אל משרדיו של אנדרו נורנברג - סוכנה בן ה-88 של הרפר לי, על מנת שיוכלו לקרוא את כתב היד תחת השגחה ומעטה גדול של סודיות.

בישראל הספר יראה אור במסגרת שיתוף פעולה בין הוצאות עם עובד וידיעות אחרונות, ובתרגומה של מיכל אלפון. לקראת הספר החדש יפרסמו ההוצאות גם תרגום רענן ל"אל תיגע בזמיר" (גם כן בתרגומה של אלפון) שיחדש את התרגום של צבי ארד משנת 1964.

ספר הנוער "יומן אמיתי לגמרי של אינדיאני במשרה חלקית" שכתב שרמן אלכסי (ובארץ יצא בהוצאת כנרת זמורה ביתן) הגיע למקום הראשון ברשימת הספרים שהקוראים האמריקאים ניסו להוריד ממדפי הספריות בשנה שעברה, כך עולה מנתונים שפרסם איגוד הספריות האמריקאי. הספר האוטוביוגרפי למחצה של אלכסי, שזיכה אותו בפרס הספרותי הלאומי בשנת 2007, כבר הוצא בשנה שעברה מתוכנית הלימודים בבתי הספר במדינת איידהו לאחר שעורר מחלוקת. לפי דובר מדינת איידהו, הסיפור של אלכסי על נער שעוזב את בית הספר שלו בשמורה האינדאנית כדי ללכת לבית ספר של לבנים, זכה לביקורת של הורים בבתי הספר על כך שהוא מכיל מילים "שאנחנו לא נהוגים לומר בבתים שלנו", ובגלל שיש בו תיאורים ורמיזות ל"אוננות, מילים גסות ואנטי-נוצריות".

למקום השני השנה הגיעה הנובלה הגרפית "פרסופוליס" שכתבה מרג'אן סטראפי על ילדותה באיראן בזמן המהפכה. הנתונים של איגוד הספריות מראים כי הספר הואשם ע"י הקוראים כפוגעני מבחינה "פוליטית, גזעית וחברתית". שאר הכותרים בעשרייה הראשונה של הספרים המושמצים הם: "שלושה לטנגו" מאת ג'סטין ריצ'רדסון ופיטר פרנל (הסיבות: אנטי-משפחתיות, הומוסקסואליות, דעות פוליטיות ואי-התאמה לגיל הקריאה); "העין הכי כחולה" מאת טוני מוריסון (ניצול מיני, אי-התאמה לגיל הקריאה); "It's Perfectly Normal" מאת רובי האריס (עירום, חינוך מיני, אינו מתאים לגיל הקריאה); "סאגה" מאת בריאן ווגהאן ופיונה סטייפלס (אנטי-משפחתיות, עירום, שפה פוגענית, ניצול מיני, אינו מתאים לגיל הקריאה); "רודף העפיפונים" מאת חאלד חוסייני (שפה פוגענית, אלימות, אינו מתאים לגיל הקריאה); "כמה טוב להיות פרח קיר" מאת סטיבן צ'בוסקי (אלכוהול, סמים, הומוסקסואליות, שפה פוגענית, ניצול מיני, אינו מתאים לגיל הקריאה); "A Stolen Life" מאת ג'ייסי דוגארד (אלכוהול, סמים, שפה פוגענית, ניצול מיני, אינו מתאים לגיל הקריאה); "דרמה" מאת ראיינה טלגמייר (ניצול מיני).

בשנה שעברה הגיע למקום הראשון ברשימת הספרים המושמצים הספר "קפטן תחתונים" שכתב דאב פילקי והוקע בעיקר בגלל "השפה הפוגענית והאלימות שבו".

מנהלי העזבון של גבלס תובעים את הסניף הגרמני של הוצאת ראנדום האוס, בטענה שלא קיבלו תשלום על שימוש נרחב ביומניו של שר התעמולה הנאצי במסגרת הספר "גבלס" מאת פיטר לונגאריך, שראה אור בהוצאה בשנת 2010. כעת הקטעים הללו אמורים להתפרסם גם באנגלית, כשהספר יראה אור בבריטניה בחודש הבאה בהוצאת פנגווין ראנדום האוס. ריינר דרזן, אחד מראשי הוצאת ראנדום האוס בגרמניה, אמר לגרדיאן כי מדובר בנושא עקרוני ומהותי וכי הם "משוכנעים ששום כסף לא צריך להגיע לפושע מלחמה".

התובעת מטעם מנהלי העזבון היא עו"ד קורדולה שאכט – בתו של היילמר שאכט ששימש כשר הכלכלה של היטלר; דרזן סיפר כי הופתע מאוד כששאכט פנתה אליו לראשונה בבקשת תשלומי תמלוגים על שימוש בציטוטים של גבלס. "לא רציתי להאמין שמישהו יכול לטעון לתמלוגים על שימוש במילותיו של גבלס", אמר דרזן.

בספטמבר האחרון הורה בית המשפט המחוזי במינכן להוצאת ראנדום האוס לחשוף את רווחיה, אך ההוצאה ערערה על ההחלטה תוך התבססות על טיעונים משפטיים ומוסריים, וכן על האפשרות לפגיעה בזכויות יוצרים. הדיון החוזר יערך בשבוע הבא.

דרזן הציע לשאכט – באופן פרטי וגם בבית המשפט – לשלם תמלוגים בתנאי שתתרום אותם לארגוני צדקה שעוסקים בהנצחת השואה. אך שאכט דחתה את ההצעה בטענה שהכסף צריך להגיע למשפחתו של גבלס ולקרוביו.

דרזן אמר לגרדיאן כי הוא מאמין שהוצאות אחרות שילמו על השימוש ביומניו של גבלס, וכי ראנדום האוס היא ההוצאה הראשונה שנמנעה מכך ולכן היא גם היחידה שנתבעת.

"אם מקבלים את העובדה שאדם פרטי ישלוט בזכויות על יומניו של גבלס", אמר לגרדיאן מחבר הספר המדובר, פיטר לונגאריך, "אזי באופן תיאורטי - נותנים לאדם הזה את הזכות לשלוט ולהשפיע על המחקר שנעשה בתחום". הוא הוסיף כי "במקרה הזה, יש לנו עסק עם בתו של עמית לעבודה של גבלס. זו סיטואציה שלחלוטין לא מתקבלת על הדעת. זו לא רק שאלה של מוסר, אלא גם שאלה לגבי כליו המקצועיים של ההיסטוריון".

הספר הנודע של לואיס קרול ראה אור לראשונה בשנת 1865, ולכבוד חגיגות 150 שנה לצאתו לאור, החליטו בספריה הלאומית של בריטניה לשתף פעולה עם המותג האיטלקי Moleskine כדי ליצור מהדורה מוגבלת ומעוצבות של מחברות בהשראת הספר.

המהדורה תורכב מארבע כריכות שונות למחברות, שיכללו רפרודוקציות של האיורים המקוריים לספר מאת ג'ון טנייל. בנוסף, בתוך כל מחברת יופיע דף אחד מכתב היד המקורי של לואיס קרול.

על מנת לקדם את סדרת המחברות החדשה, חברו בחברת Moleskine לאמן האנימציה ההולנדי רוג'ר ווילנד, ויצרו סרטון מיוחד בהשראת הספר.

הוצאת בבל נוסדה בשנת 1994 על יד עמית ושרון רוטברד והוציאה במהלך השנים תרגומים לעברית לספריהם של מישל וולבק, ז'ורז' פרק, יו נסבו, קלי לינק ואחרים. הכותר הראשון שיצא בבבל היה ספרו הראשון של דאגלס קופלנד, "דור X", שראה אור בתחילת 1995. כעת, כאמור, החליטה ההוצאה להדפיס מחדש כמה מהספרים שיצאו במסגרתה בשנים הראשונות לקיומה ואזלו מן המדפים. בין הספרים שהודפסו במהדורה המיוחדת נמצאים "דור X" של קופלנד, "מתומן" מאת חוליו קורטאסר, "וורט" מאת ג'ף נון ו"הליוגבלוס או האנרכיסט המוכתר" מאת אנטואן ארטו.

"אנחנו מבקשים להודות מעומק הלב לכל המחברים שפרסמו את ספריהם בהוצאת בבל", כתבו עמית ושרון רוטברד בהודעה לעיתונות. "אנו אסירי תודה לכל אנשי המקצוע הרבים שבמהלך השנים שיתפו איתנו פעולה וסייעו לנו בעשיית הספרים על כל שלביהם השונים – עורכים, מתרגמים, מגיהים, מעצבים, מאיירים, צלמים, סדרים, דפסים, כורכים, מפיצים, סוכנים, יח"צנים, עמיתים. ובראש ובראשונה אנו מודים לכם, הקוראות והקוראים".

* חברת TWC רכשה את זכויות היוצרים של הספר "בדם קר" מאת טרומן קפוטה ותהפוך לסדרת טלוויזיה. את הסדרה תפיק חברת Flying Studios של גארי אודלמן ודאגלס אורבנסקי ויכתוב אותה התסריטאי קווין הוד.

* המוזיקאית פטי סמית, שספרה האוטוביוגרפי "רק ילדים" נחשב לאחד מהספרים הטובים ביותר בז'אנר, הודיעה כי תוציא ספר המשך שייקרא "M Train". הספר ייצא לאור ב-6 באוקטובר והוא יעוטר בצילומי פולורויד שחור-לבן שצילמה סמית לאורך השנים. בנוסף, סמית' הצהירה כי היא עובדת על רומן מסתורין שלדבריה "68% אחוז ממנו כבר גמור".

* הוצאת Vintage Books (הוצאת בת של פינגווין ראנדום האוס) הודיעה כי תקדיש את חודש מאי לסיפורים קצרים, ובכל יום בחודש היא תפרסם באופן דיגיטלי סיפור קצר אחר במחיר של 0.99 דולר. המבצע יכלול סיפורים של סופרים מפורסמים כמו ריימונד קארבר, אליס מונרו, ג'ומפה להירי ואדגר אלן פו, ובנוסף יפורסמו גם סיפורים שיראו אור לראשונה.

* ביום שני, ה-27.4, בשעה 17:00 יתקיים באוניברסיטה העברית בגבעת רם ערב עיון לזכרו של אברהם אבן שושן שיוקדש למילונים ולמילונאים. באירוע ישתתפו חתן פרס ישראל ארז ביטון, המתרגמת גילי בר הלל סמו ומספר מילונאים בכירים. מחיר כניסה: 35 שקלים.

* ביום ראשון, ה-10.5, בשעה 17:00 יתקיים בחנות הספרים המגדלור מפגש קריאה ויצירה עם הסופרת שהם סמיט והמאיירת רוני פחימה בעקבות ספר הילדים החדש החדש שלהן "יקינתון – סיפור על חברות ושיר". הכניסה חופשית (המפגש מתאים במיוחד לגילאי 5-8).