סינגל הקאמבק של אדל אומנם שובר כל שיאי הורדות ומצעדים אפשרי, אבל גם מעריציה הגדולים ביותר של הזמרת הבריטית בת ה-27 יסכימו שחידוש גדול של ממש אין פה, גם אם מבחינתם זה לגמרי עדיף. כך או כך, גם אם מאסתם בנוסחה, וגם אם אתם לגמרי בטים אדל, יש לפחות עוד שלושה שבועות עד שייצא אלבום החדש ויכריע אם אתם הייטרים או סאקרים, וזמן ההמתנה הזה הוא הזדמנות פז להכיר לכם כמה מהנציגות החדשות של דור הזמר הנשי היותר איכותי על סקאלת הפופ, שיוכלו להעביר לכם את הזמן בכיף עד שינחת על שולחן העבודה האייטיונזי שלכם האלבום החדש של אדל.
אל קינג
נפתח באל קינג, שאחראית לאחד השירים הכי נטחנים ברדיו האמריקאי בשבועות האחרונים ואף ברדיו אצלנו, שנקרא "Ex's and Oh's", ומספר על כמה אקסים נודניקים שלה שלא יודעים לשחרר. השיר גם מחזיר למצעדים קצת מהסאונד הסיקסטיזי שעשה קאמבק באמצע העשור הקודם, ומלבד הבלחות אצל אדל נעלם שוב קצת לפני מותה של איימי ויינהאוס (מישהו יודע מה קורה עם הקריירה של דאפי?).
קינג אומנם מזכירה את ויינהאוס בקולה, אבל הגיוני יותר להשוות אותה לקלאסיקות מקור כמו ג'ניס ג'ופלין או רוקיסטיות עם נשמה כמו בת' דיטו, סולנית הגוסיפ. כי מוזיקלית, קינג נטועה עמוק בהשפעות רוקנ'רול, בדגש על רוק בלוז אמריקאי כאילו-מלוכלך שהבלאק קיז הפכו לזהב, ונגיעות לא מבוטלות של פולק קאנטרי מעדות הממפורד אנד סאנז. המיקס בין הז'אנרים, בשילוב הפקה פופית מוקפדת, הופך את קינג לזמרת קרוס אובר מושלמת שיכולה להתחבב גם על חובבי האלטרנטיב וגם על מעריצות מתבגרות של טיילור סוויפט.
מעבר למוזיקה, פרט הטריוויה הכי מסקרן בביוגרפיה של אל קינג, או בשמה המקורי טאנר שניידר, היא עובדת היותה בתו של שחקן סרטי הטראש המעיק לרוב רוב שניידר ודוגמנית עבר בשם לונדון קינג. הסיבה שהזמרת בחרה בשם משפחתה של אמא היא בעיקר כדי לא להיות בצלו של האבא, או לפחות בצל הפדיחה הזאת שנקראת הקריירה שלו. שניידר אגב די מבואס מהעניין, נקווה שזה לא יגרום לו לצלם את "הג'יגולו מת מצחוק 3".
אלבום הבכורה שלה, "Love Stuff", יצא כבר בפברואר השנה, אבל רק אחרי שכמה משיריה נלקחו למספר סדרות טלוויזיה וקאבר משעשע שלה לקלאסיקת ההיפהופ הסליזית "My Neck, My Back" (ההשפעה של אבא ניכרת בכל זאת), התחילה התקשורת האמריקאית לשים אליה לב, מה שסלל את הדרך להצלחה של הסינגל הנוכחי. מוזיקלית האלבום נע הוא בין אינדי-קאנטרי לרוק ולפופ וכולל הפקות של כמה מהשמות המובילים בתעשייה, כמו ג'ף בשקר(ברונו מארס), אג ווייט (אדל), ג'קנייף לי (U2) ואף מארק רונסון שתרם את נגינתו בשיר "Last Damn Night". חוץ מהלהיט המדובר, מומלץ בהחלט לטעום גם השיר מושלם "Under The Influence". הבלאק קיז יכולים להיות גאים.
אלסיה קארה
בקיץ האחרון התהדרה תעשיית המוזיקה האמריקנית בסמל סטטוס חדש: הופעת אורח באחת מהופעותיה של הזמרת המצליחה בעולם: טיילור סוויפט. אם סוויפט עפה עליך והטיסה אותך לעשות נאמבר, מעמדך בפופ האמריקני כנראה מובטח לשנה הקרובה ואתה יכול לנשום לרווחה. חוץ מסופרסטארים כמו מיק ג'אגר, סטיבן טיילר, לורד ושמות מפוצצים נוספים, סוויפט גם מאוד אוהבת לפרגן לאמנים חדשים שהיא אוהבת (בטח כאלה שעושים לה קאברים)
ואחת הבודדות שזכתה לעמוד אתה על במה אחת מול 55 אלף איש, היא עוד נציגה של המאפיה הקנדית שמשתלטת על מצעדי אמריקה לאחרונה. קוראים לה אלסיה קארה, בת 19 בקושי, שהתגלתה ביוטיוב כמבצעת קאברים מוצלחים והוחתמה בחברת התקליטים דף ג'ם. לפני כחצי שנה שחררה להיט בכורה בשם "Here", בלדת ארנ'בי היפ-הופית מופקת היטב שלהטה בעולמות ובחלומות ההיפסטרים בחורף, עשתה במהלך הקיץ קרוסאובר מרשים גם למצעדי הבילבורד וסידרה לה נחיתה רכה באמריקה.
לא ברור עדיין אם קארה התקבלה למועדון החברות הצעירות והנאות של סוויפט, אבל גם ככה היא לא מתה על אנשים או מסיבות, כמו שאפשר להבין מהטקסט של "Here". אמנם האי.פי שהוציאה עד כה לא היה אחיד ברמתו, להוציא סינגל מוצלח נוסף בשם "I'm Yours", אבל מדובר כבר בהיסטוריה. קארה עם הפנים לאלבום בכורה מלא שיוצא בשבוע הבא, ויכלול מלבד הלהיט ההוא גם את הסינגל החדש והנאה "Wild Thing", שדווקא לוחץ יותר מדי על דוושת הפופ הסוויפטי (אבל מזכיר דווקא את "Diamonds" של ריהאנה), ואפשר רק לקוות שבאלבום המלא יתחבאו הדברים הטובים באמת.
אלונהג'ורג'
זה אומנם מבלבל כל פעם מחדש, אבל אלונהג'ורג הם למעשה צמד בריטי, ששמו מורכב משמותיהם של שני חברי ההרכב: הסולנית אלונה פרנסיס והמפיק ג'ורג רייד. ב-2013 הם הוציאו אלבום בכורה מעולה בשם "Body Music", ששילב בצורה חדשנית בין ארנ'בי לאלקטרוניקה עכשווית וזכו בשלל תארים נחשבים, כמו בחירת המבקרים בבריטס של אותה שנה, והצלחה מסחרית נאה במצעדים שהבטיחו להם רגיעה בחשבון בנק לפחות עד לאלבום השני. אבל עם כל הכבוד לשירים המעולים של הצמד, די מהר הסתבר שהנשק הסודי של הצמד הוא בכלל קולה המיוחד של אלונה שהפכה למצרך מאוד מבוקש אצל כל מפיק EDM שני בעולם. הראשון להבין את גודל האירוע היה הצמד דיסקלוז'ר, שלקח אותה לשיר את אחד מלהיטיהם הגדולים, "White Noise", ומשם כבר היה קשה לעצור את הסחף.
אלונה נקראה לאולפן של רבים וטובים כדי לתת קצת מהקסם הילדותי אך סקסי של קולה, בעוד ג'ורג תורם קצת רעיונות ומרפד את חשבון הבנק בלי לעבוד קשה מדי. בין השמות הבולטים אפשר למצוא כמובן את דיג'יי סנייק, שמיקסס את "You Know You Like It" שלהם והפך אותו לאחד מלהיטי השנה באמריקה; את Jack U, סקרילקס ודיפלו שלקחו אותה לשיר ב-"To U" הממכר שגם יצא החודש כסינגל; את מפיק ההארלם שייק הידוע לשמצה באוור באחד הקטעים הטובים שלו, "One Touch", וחייב לציין גם את השת"פ הטרי שלה עם המפיק העולה והסופר מעניין ZHU בקטע מעולה שנקרא "Automatic".
ההיסטוריה מוכיחה שהצלחה של סולנים לבד, מתחילה לעלות מתישהו על העצבים של שאר החברים, אבל כרגע נראה שאף אחד מהשניים לא רוצה לפרק את המותג, בטח אחרי החתמה גדולה גם באמריקה המסדרת להם אלבום שני ב-2016, שסביר להניח כי יכלול כמה שיתופי פעולה מעניינים. בטח כשכולם חייבים להם טובה חזרה.
סיינבו סי
לא חסרות דוגמאות לזמרות סקנדינביות עם מקורות אפריקאים שפרצו לעולם המוזיקה בשנים האחרונות, אבל גם לא חסרות דוגמאות לזמרות כאלה שהוציאו להיט אחד מבריק ונעלמו מיד אחריו (מישהו זוכר את Mapei משנה שעברה?). מהאזנה ל-"Pretend", אלבום הבכורה הנאה של סיינבו סי, שבדית בת 25 ובת לאבא מוזיקאי שהיגר מגמביה, אפשר להמר שהיא כאן כדי להישאר, גם אם היא לא בדיוק סגורה על עצמה בקטע של מה היא רוצה להיות: כוכבות אינדי או זמרת להמונים.
אמנם את ילדותה היא העבירה בהאזנה לביונסה ואלישיה קיז, אבל שירי האלבום מזגזגים בפראות בין הפקות פופ אינדי אלקטרוניות משובחות כמו "Hard Times" לבלדות סול שכמעט נוגעות בקיטש כמו "Still", מה שעלול לבלבל קצת את המאזינים הפוטנציאליים. כך או כך, בעולם הדאנס היא כבר הספיקה להטביע חותמת הודות לנסיך הטרופיקל האוס קייגו הנורבגי, שמיקסס את "Younger" שלה והביא אותה להכרה במצעדי הדאנס בבריטניה ואמריקה ובשלל פסטיבלי EDM. לא בטוח שזה בהכרח הקהל שיעוף על האלבום שלה, אבל מנחם לדעת שגם אם תיכשל בקריירת הסולו, תמיד יהיו מפיקי דאנס שיותר מישמחו לעבוד איתה.