נושאים חמים

פלאות למתקדמים: האוצרות החבויים ב"אליס בארץ הפלאות"

מה באמת קרה בין לואיס קרול לילדה אליס האמיתית? מה היה טיבה האמיתי? כיצד התמודדו המתרגמים עם הטקסטים המאתגרים והאיגיוניים של קרול? מתרגמים וחוקרים נוברים במשמעויות החבויות של הקלאסיקה המכוננת

אליס בארץ הפלאות, איורים מקוריים, ג'ון טניאל (Creative Commons , הספריה הבריטית)

מאז שראה אור לראשונה בנובמבר 1865, הודפס ותורגם הספר האהוב "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" שוב ושוב ללמעלה מ-170 שפות. אך משימת תרגום העלילה המופלאה הזאת קשה ורבגונית במיוחד. בגרסה הסוואהילית הכובען המטורף לבש תרבוש. בתרגום ליפנית בשנת 1910 הוא כלל לא הגיש תה, ככל הנראה כיוון שבאותה תקופה היה זה מעשה לא צנוע עבור גבר להגיש תה לאישה. המתרגם לשפת הקוסה בדרום אפריקה השמיט קטעים שלמים מתוך הסצנה של מסיבת התה מאחר שהיא מלאה בכל כך הרבה משחקי מילים ורפרנסים תרבותיים נידחים. דוגמאות אלה ורבות אחרות מוכיחות את האתגר שאליו נדרשים מאיירים ומאיירות, שנאלצו לעתים להקריב קטעים מתוך העולמות הפנטסטיים שברא לואיס קרול - שם העט של צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון - בסיפורי ההרפתקאות של אליס, כדי להתאים תרבותית את כתביו לקוראיהם.

ישנם כותבים המוצאים באתגרים שמזמנת פעולת התרגום של "אליס" שיעור של ממש. דאגלס הופשטטר, שכתב את ספר העיון זוכה הפוליצר "גדל, אשר, באך" - או בשמו המלא "גדל, אשר, באך גביש בן אלמוות: פוגה מטאפורית על נפשות ומכונות ברוח לואיס קרול" (הוצאת "כנרת, זמורה-ביתן, דביר") - עוסק בו במוטיבים מתמטיים, פילוסופיים ומעבר לכך המצויים ב"אליס בארץ הפלאות". במהלכו מביא הופשטטר את שיר הג'ברווקי כדוגמה לטקסט מאתגר במיוחד לתרגום. מדובר בשיר איגיון המופיע בספר "אליס בארץ המראה" ומתאר יצור מפלצתי ומסוכן, ורוב מילותיו מומצאות וחסרות משמעות. הופשטטר, שיצר ספר המנחה כותבים המעוניינים לתרגם את כתביו, מקדיש מספר עמודים לניתוח השיר הכתוב בג'יבריש כמודל.

טל כהן וירדן ניר-בוכבינדר, שהקדישו את עצמם למלאכת התרגום של "גדל, אשר, באך" ועסקו בתהליך הסיזיפי במשך 16 שנים, מספרים על הדרך שבה סייעה להם ההתייחסות של הופשטטר לדגם הג'ברווקי. "אחד הנושאים שנטמעים ב'גדל, אשר, באך' הוא נושא התרגום", אומר מהנדס התוכנה טל כהן. "תרגום לדבריו של הופשטטר זה לא משהו שאפשר לעשות מילה במילה. מדובר בתהליכים קוגניטיביים ארוכים. הוא נותן כדוגמה את שיר הנונסנס שהופיע ב'אליס בארץ המראה'. מביא שם תרגום לצרפתית, ספרדית וגרמנית. בגרסה העברית הוספנו גם את התרגום העברי של רנה ליטוין. והוא שואל שם איך מתרגמים מילים שלא באמת קיימות בכלל בשפה המקורית. בודקים כמו מה זה נשמע, מה זה מזכיר. איזה קונוטציות זה מעורר במוח. מנסים ליצור משהו דומה בשפת היעד. כל זה כמובן תוך שמירה על משקל וחריזה".

איך יישמתם את זה בעבודת התרגום שלכם?

"זה דומה במובן הזה שגם אנחנו לא יכולנו לתרגם מילה במילה אלא היינו צריכים שהפוקוס בתרגום יהיה יותר יצירתי ויעורר את הקונוטציות הנכונות אצל הקורא".

אליס בארץ הפלאות, איורים מקוריים, ג'ון טניאל (Creative Commons , הספריה הבריטית)
"If you knew Time as well as I do, you wouldn't talk about wasting it. It's him". מסיבת התה המטורפת

עדיין אליס

קשה לקבוע מה הן הקונוטציות האלה, כפי שניתן להסיק מהפרשנויות השונות שנותנים המתרגמים לסיפור. בעברית נפוצו מספר תרגומים לספרו של קרול. אחד המוכרים שבהם הוא זה של אוריאל אופק (הוצאת "מחברות לספרות" 1989). בתו עטרה הוציאה כעבור שלושה עשורים תרגום משל עצמה בהוצאת "מודן".

"כשאני מתרגמת ספר קלאסי שתורגם בעבר, אני קודם כל מתרגמת ישירות מהמקור, בלי להתייחס לשום גרסה קודמת", אומרת אופק, ומציינת שלו רצתה היתה יכולה להיעזר בעשרות תרגומים ועיבודים, ביניהם של אהרון אמיר ול. סמן שקדמו לתרגומו של אביה. "רק אחרי שגמרתי לתרגם דראפט ראשון, אני פותחת את התרגומים של קודמיי ומתחילה להתייעץ איתם. ב'אליס', ספר שמציב המון מוקשים למתרגם, 'התייעצתי' עם אבא שלי".

בעיני אופק הגרסה המוערת שיצר מרטין גארדנר ותרגמה רנה ליטוין בשנת 1997 לא יועדה לילדים, וכן היא פחות חיננית מזו של אביה. "זה לא רק כי הוא אבא שלי", היא אומרת "שפת הכתיבה שלו היתה מצד אחד פשוטה ובהירה - בהירות היתה בעיניו ערך עליון בכתיבה לילדים - ומצד שני שמרה על פיוטיות ורעננות".

עליסה בארץ הפלאות (יח"צ , מירה פרידמן)
(איור: מירה פרידמן)

אבל למרות הכבוד שהיא חולקת לתרגומו של אביה, לעטרה אופק היו גם כמה השגות על הבחירות שלו כמתרגם. "אני זוכרת כמה התפלאתי לגלות שאף אחד מקודמיי לא תרגם את המושג Caucus-race כמוני! אהרן אמיר היה היחיד שהתקרב עם 'מירוץ-של-כנסת', אבי בחר משום מה 'מירוץ ישיבה' ורנה ליטוין החליטה על 'מירוץ במעגל'. והרי פירוש הביטוי הוא בעצם מירוץ פוליטי, ומה מתבקש יותר מאשר 'מירוץ לבחירות'? רק כך אפשר להבין את הנופך הפרודי שמתלווה לתיאור המירוץ המגוחך שהחיות עורכות שם (פרק 3).

אופק גם לא הסכימה עם תרגום השיחה שהתייחסה למושג הזמן במסיבת התה המטורפת של הכובען. "הכובען מתייחס ל'זמן' כאל יצור חי ואומר לאליס: 'If you knew Time as well as I do, you wouldn't talk about wasting it. It's him'. לכן התפלאתי על הבחירות של קודמיי (פרט לאהרן אמיר, שלשמחתי כיוונתי לדעתו) - אמיר תרגם 'לוּ הכּרת את הזמן כמוני, לא היית אומרת שהוא דבר. חי הוא'. אבי תרגם 'לא היית אומרת 'לבזבז את זה'. יש לומר אותו'. רנה ליטוין תרגמה 'לא היית מדברת על לבזבז אותו. הוא לא אחד שמתבזבז!', ואני העדפתי להסביר פשוט 'הוא לא משהו, הוא מישהו'.

מירה פרידמן, שאיוריה מלווים את תרגומה של אופק, מספרת שגם היא ניגשה ביראת כבוד אל המשימה. "לספר הזה יש המון גרסאות מאוירות ותהיתי איך אני יכולה ליצור משהו שמאיר את הדברים בצורה חדשה. בחרתי לחלק את האיורים לשניים ולהראות מהלך של זמן. משהו שהוא קצת אנימטורי".

למרות החידוש מספרת פרידמן שמקור ההשראה המרכזי שלה בכל זאת חוזר אל התקופה בה הספר נדפס לראשונה, העידן הוויקטוריאני. "קשה להסתיר שאיוריו של ג'ון טניאל (המאייר המקורי של ספרי "אליס", ט.ק.) עמדו לנגד עיניי. הוא צייר את הציורים הקאנוניים ביותר". על אף שלא התקיים דיאלוג בין פרידמן לאופק בנוגע לאיורים, היא מעידה שהטקסט וההיכרות המעמיקה איתו שירתו אותה ביצירת האיורים. "הכרתי את הספר על בוריו, אבל יש לך נאמר 20 איורים בספר ואת צריכה שכל כמה דפים יהיה איור, כך שקראתי ועיינתי".

עליסה בארץ הפלאות (יח"צ , מירה פרידמן)
(איור: מירה פרידמן)

הסיפור המטריד על לואיס ואליס

ברבות השנים דמותו של קרול היוותה כר פורה לעלילות משנה דמיוניות שעיקרן ברגשות הרומנטיים לכאורה שפיתח לילדות קטנות בכלל, ובפרט לאליס לידל, הילדה שמאחורי הדמות הדמיונית וזו שעבורה המציא את סיפורה בארץ הפלאות. מיכל קירזנר אפלבוים ביקשה לחקור בספרה "לואיס קרול ואליס: מסע בארץ הפלאות" את היחסים שמתקיימים בין קרול, אליס הילדה והדמות הבדיונית. "במשולש היחסים הסבוך והאניגמטי בין שלוש הדמויות האלה יש הרבה דברים שרב הנסתר בהם על הנגלה. כולן דמויות חידתיות שאנחנו לא יכולים להבין אותן עד הסוף. משהו תמיד נשאר מסתורי ולא פתור. למשל העניין הזה שלואיס קרול הוא אדם עם מסלול חיים יוצא דופן. הוא לא התחתן ולא הוליד ילדים אף על פי שמאוד אהב ילדים וחש כה בנוח בסביבתם. מצד אחד לקרול היה עיסוק בצילום ובאיזשהו שלב הוא הפסיק לחלוטין לצלם ואין לזה שום הסבר מתועד. הספר הזה מתאר את העולם הכי מוזר שאפשר להעלות על הדעת, והוא היה איש קפדן וחולה סדר באופן חולני. הוא אהב משחקי קלפים אבל היה בן של כומר. יש כל מיני סתירות בדמות שלו וגם צד מסוגר מול ההשתגעות שניכרת בכתיבה שלו, מהרבה בחינות הוא בעצם בנאדם פורץ גבולות".

"גם באליס לידל יש משהו מורכב ולא פתור", ממשיכה קירזנר אפלבאום. "לא ברור למה היחסים האלה ניתקו, לא ברור למה בבגרותה היא לגמרי לגמרי סירבה לדבר עליו ואחר כך בזקנתה היא כן התרצתה ויצאה למסע הופעות בעולם והתראיינה עליו. יש משהו לא מוסבר ביחסים ביניהם וגם בדמות שלה. מצד אחד היא היתה כרוכה אחרי רוח השטות שלו, מצד שני היא גם היתה אישה מאוד מסוגרת, שעברה חיים מאוד טראגיים ואיבדה שני בנים במלחמות העולם. לא קל ולא פשוט".

עליסה בארץ הפלאות (יח"צ , מירה פרידמן)
(איור: מירה פרידמן)

החידה בדבר ניתוק הקשר בין לואיס קרול ואליס לידל שימשה חומר בערה גם לספרים עלילתיים. כך נולד ספרה של קטי רויפי "עוד רוחה אותי רודפת", שתירגם לעברית קובי מידן (הוצאת "כנרת זמורה-ביתן דביר").

"הספר נכנס לסדק בביוגרפיה של לואיס קרול. בגלל זה הייתי צריך לוודא ולבדוק את הדברים. יש כאן חובת דיוק בעולם האמיתי שהיא יותר מאשר ברומן שהוא עלילתי לגמרי. והיו קטעים גם מהמכתבים של לואיס קרול עצמו וגם מהיומן שלו שניהל באופן אובססיבי, וגם פה ושם מקטעי שיר שלו. את כל היומנים והמכתבים אני תרגמתי וגם חלק מהשירים תרגמתי, כאשר יכולתי. כשהיה שיר כבד מדי, כמו למשל הג'ברווקי, שצריך דוקטורט כדי להתקרב אליו, השתמשתי בתרגומים קודמים טובים. הסדק הוא כזה" .

לדבריו של מידן, יומנו של קרול מסתכם בעשרות כרכים אך מתוכם חסרים כמה עמודים שעוררו מהומה לא קטנה. "יש ספרות שלמה סביב העמודים האלה", מספר מידן. "הם לא היו חסרים, הם היו גזורים. ההשערה הרווחת היא שזאת אחת מאחיותיו. בסוף חייו חי קרול בבית עם כמה מהאחיות שלו שלא היו נשואות. קטי רויפי ניסתה לתת פתרון. העמודים החסרים הם בדיוק מתקופה שבה אמא של אליס, הגברת לידל, ניתקה איתו את היחסים. היה שם איזה פיצוץ. אנחנו לא יודעים איזה מין פיצוץ, אנחנו כן יודעים שלפני כן הוא היה שם בן בית. היו לו יחסים עמוקים עם אליס והוא צילם אותה בחדר שלו. צילומים שהיום קשה מאוד להביט בהם. בואי נגיד שהיום הוא היה יושב בכלא, אני מעריך".

אליס לידל, אליס בארץ הפלאות, לואיס קרול (GettyImages)
הילדה שהתחילה את הכל. אליס לידל (צילום: Getty Images)

מידן מציין שבקונטקסט של התקופה הוויקטוריאנית שבה חי ופעל קרול, יחסים בין מבוגרים וקטינות היו מקובלים. "היה לו ידיד מבקר ספרות ואמנות מאוד מאוד נחשב בשם ג'ון רסקין שהתחתן עם קטינה. היה מקובל שיש לך חבר שיש לו בת, והוא אומר בוא נחכה שהיא תבגר. ושומרים לך אותה. בעינינו היום זה מזעזע אבל היתה גם עבדות של ילדים אז".

"היה לי קשה סביב האשמות בעניין הפדופיליה", אומרת קירזנר אפלבוים. "אפילו כרגע יש פרשנות כזאת בארץ בהצגה של "גשר" ('אליס, בהשראת כתבי לואיס קרול', ט.ק.). הסיבה היא שקרול באמת נהג לצלם ילדות, ובין השאר בעירום".

ואת לא חושבת שהוא היה פדופיל?

"אני לא חושבת שאנחנו יכולים לדעת וכל דבר צריך להיבחן בהקשרו. ובהקשר של התקופה הוויקטוריאנית, שהאמהות שלחו את הילדות שלהן ועודדו את הדבר הזה, קשה לשפוט. מה שמפריע לי זה שברגע שסופר כבר לא בחיים אז אפשר לעשות מה שרוצים עם הדמות שלו. זה מפריע לי באופן עקרוני. להגיד לך באופן חד משמעי? אני פשוט לא יודעת".

אליס בארץ הפלאות, איורים מקוריים, ג'ון טניאל (Creative Commons , הספריה הבריטית)
"בסך הכל ערימה של קלפים"

המדע של הכל

הפרשנויות השונות לפני ומאחורי הקלעים טעונות ברבדים רבים נוספים. כבוגרת לימודי תרגום ותקשורת בין לשונית, מיכל קירזנר אפלבוים מפרשת את סיפור ההרפתקאות של אליס ממקום פסיכולוגי-חינוכי. "בניגוד לסברה הרווחת שהספר הזה הוא נטול מוסר השכל ונטול מסר בלי שום יומרות חינוכיות, שכל המטרה שלו היא להצחיק או לשעשע ותו לא, בעצם אנחנו רואים שיש כאן בית ספר לתקשורת שמלמד ילדים איך אמורים להתנהג בשיחה", מסבירה קירזנר אפלבוים. "בעצם כל הפגישות עם היצורים בארץ הפלאות מלאות בטעויות תקשורתיות מצדה של אליס. נגיד היא מדברת עם העכבר על החתולה שלה, שזה מעשה שלא יעשה.

"היא מתחצפת אל המלכה ואומרת 'אתם בסך הכל ערימה של קלפים', כששוב, לא מדברים ככה אל מלכה. כשהיא מתחצפת אל המלכה היא מוצאת את עצמה בחזרה על גדת הנחל וכאילו מתעוררת עם הספק-חלום הזה. אני אומרת שיש כאן סוג של גירוש מגן עדן. זה העונש שקיבלה על אי התקשורתיות שלה. חלק מהחיברות שאנחנו עושים לילד בעולם דרך החינוך שלנו זה ללמד אותו איך לתקשר עם בני אדם. ברגע שאתה לא יודע לעשות את זה אתה תשלם באובדן הקשרים החברתיים שלך ולא תצליח לקבל את מה שאתה רוצה, כל מה שאליו אנחנו מנסים לחנך דרך שימוש נכון בשפה. יש ממש מסרים ברורים בנושא הזה שעוברים כחוט השני לאורך כל הספר. הם מתקדמים לכיוון שיא של קצר תקשורתי. כל הספר זה שרשרת שהולכת ומקצינה - הקצר האחרון חמור עד כדי כך שהעונש עליו הוא עונש ממש של גירוש. זה בהקצנה מה שקורה לנו במקרה של אי הבנה".

דברים אלה מתיישבים עם מחקרה של פרופ' זהר שביט, שמחקריה בתחום תרבות הילד וספרות הילדים הקנו לה שם בינלאומי. בספרה "מעשה ילדות: מבוא לפואטיקה של ספרות ילדים", דנה שביט בהרחבה בתזה הכלכלית חברתית המצויה בין דפי "הרפתקאותיה של אליס". "מצורת הדיבור של הארנב אל היצור המכונה פאט, בכעס ובפקודות, ומצורת התשובה של פאט: 'אגון', כמו גם מהעובדה שפאט מדבר, באנגלית, בדיאלקט של מעמד נמוך בהרבה מזה של הארנב, אנו מסיקים שפאט הוא משרת של הארנב". היא כותבת.

למרות זאת, שביט דווקא טוענת שהספר לא חותר להעברת מסר אחד ומוגדר. היא מבססת במחקרה את הטענה ש"אליס בארץ הפלאות" הוא טקסט אמביוולנטי, כיוון שהוא מטשטש את הגבול בין המציאות והדמיון ומשתמש במודלים ספרותיים שהיו קיימים באותה תקופה באופן חדשני. שביט אף מצטטת את קרול במכתב לחברו, "אני יכול להישבע שאין בספרים שום הטפת מוסר דתית שהיא - למעשה אינם מטיפים שום דבר בכלל". בשעתו, כותבת שביט, זו היתה הצהרה פרובוקטיבית. "בזמנו של לואיס קרול אהבו הילדים את הספר בגלל היעדרו של מוסר ההשכל". שביט אף מציינת כיצד קרול משתמש במודלים הקיימים באופן פארודי: "בעוד שהמספר בז'אנר הפנטזיה הדידקטית מוצג כדמות חינוכית היודעת הכל, ויודעת טוב יותר מהקורא הילד, המספר של אליס אינו מתיימר לדעת יותר ואינו מהסס להודות בבורותו".

אליס בארץ הפלאות, איורים מקוריים, ג'ון טניאל (Creative Commons , הספריה הבריטית)

מרכיב ודאי אף יותר ב"אליס" הוא המתמטיקה, כחלק מהצד הזה בדמותו של קרול. כמתמטיקאי התעמק בגיאומטריה ולוגיקה וחתום על 12 ספרי עיון בתחום תחת שמו האמיתי, צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון. "כל הספר השני הוא כמעט משחק שחמט", מסביר טל כהן את ההקשר המתמטי שטמון בקלאסיקת הספרותית. "אליס מתחילה כחייל פשוט ונתקלת בדרך בפרש ואביר, ובסופו של דבר מגיעה לצד השני של הלוח והופכת למלכה". הגרסה המוערת ל"אליס" של רנה ליטוין מסתמכת על הערותיו של מרטין גרדנר, שכתב את הספר המוערך המקורי ובספרו "Logic Machines and Diagrams" מ-1958 התייחס לתרומתו של דודג'סון לחקר הלוגיקה הסימבולית. זאת ועוד, יש הרואים בירידתה של אליס במורד מחילת הארנב את העקרונות שבישרו את תאוריית הקוונטים.

המתמטיקאי והמומחה לתורת המשחקים ד"ר חיים שפירא חולק על חלק מהנחותיו המתמטיות של דודג'סון. לאחר הרצאות רבות שבהן התייחס למודלים המתמטיים הקיימים ב"אליס בארץ הפלאות", החליט שפירא לאגד את אבחנותיו בספר. "על הדברים החשובים באמת" (הוצאת "כנרת, זמורה-ביתן, דביר") בוחן מהו הקשר בין "מטריקס" ל"ארץ הפלאות", מה עשתה אליס על הספה של פרויד, וספרו "בעקבות אליס: מסעות אל עולמו של לואיס קרול", שנכלל בסדרת האוניברסיטה המשודרת בהוצאת משרד הביטחון, צולל לתוך המתמטיקה הפסיכולוגיה, ההיגיון והאיגיון, המילים והחידות, המשחקים והחלומות שמופיעים בקלאסיקה.

"הוא לא היה מתמטיקאי גדול", אומר חיים שפירא לוואלה! תרבות. "הוא היה בסדר, לא להתעלף, אבל היה די תותח בתחום הלוגיקה. הוא די המציא תחום שנקרא לוגיקה סימבולית, אבל זה לא תחום שאפשר להסביר אותו להדיוטות".

אליס בארץ הפלאות, איורים מקוריים, ג'ון טניאל (Creative Commons , הספריה הבריטית)
לאן נעלמת שלהבת הנר בסיום בעירתו? איור של ג'ון טניאל (אימג'בנק)

מה הם היסודות המתמטיים המובהקים בסיפור?

"כל הסיפור הוא מתמטיקה. כל הספר שלי 'בעקבות אליס' שם דגש על אמרות מתמטיות שמצויות בספר. בנאדם שהוא לא מתמטיקאי לא שם לב אליהן. לדוגמה: אליס שואלת לאן נעלמת השלהבת של הנר בסיום בעירתו? בנאדם רגיל לא יודע וחושב שזו סתם שאלה שנשמעת אפילו קצת טיפשית, כן? זה כמו לשאול לאן נעלם החור של הבייגל אחרי שאוכלים אותו. אבל מבחינתם של מתמטיקאים זה לא טיפשי. יש לנו מקצוע שעוסק בזה ונקרא טופולוגיה ושם אנחנו שואלים שאלות כאלה. לא רק שאנחנו שואלים שאלות כאלה, זה גם מקצוע שעוזר להבין כיצד נברא העולם. היית מאמינה?"

איך זה עוזר?

"ברגע שזה מגיע למתמטיקה אי אפשר להסביר, זו שפה זרה. תארי לעצמך שרוב הילדים לא מצליחים להבין משוואות ריבועיות. סטיבן הוקינג עוסק בזה ועסק בזה, אלה דברים רציניים. אנחנו המתמטיקאים שואלים שאלות שנשמעות מאוד טיפשיות אבל הן רציניות מאוד, ולואיס קרול היה אלוף בזה".

אליס בארץ הפלאות, איורים מקוריים, ג'ון טניאל (Creative Commons , הספריה הבריטית)

אלוף או לא, מקץ 150 שנה מאז שפרסם קרול את יצירתו לאור עוד נותרו לא מעט שאלות לפתחם של חוקרים, מתרגמים וקוראים כאחד. דבר אחד אפשר לשער בביטחון - האמפטי דמפטי, טווידל די וטווידל דם, החתול המחייך ומלכת הלבבות ימשיכו לפרנס שעות של סיפורים לפני השינה, מסיבות פורים ומחקרים אקדמיים ל-150 השנים הקרובות לפחות.