וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מחוץ לקופסה 10: כך הפכה המתחרה הגדולה של טייק דאת ללהקת פאבים

6.11.2016 / 0:00

איסט 17 היו אחד מהרכבי הבנים המצליחים בשנות התשעים. הם הוציאו 18 להיטי ענק, ערכו סיבובי הופעות מצליחים בכל העולם, הושמעו אין ספור פעמים ברדיו ובטלוויזיה וגם מכרו עשרות מיליוני אלבומים. למרות זאת, שלושה מארבעת חברי הלהקה מצאו את עצמם ללא פרוטה. איך זה קרה

חיפוש ונושא: איסט 17, בריאן הארווי. AP
לא כולם חלקו את העושר. איסט 17/AP

מדור התרבות של ה-Echo, העיתון של העיר ליברפול, שלח לפני שבועיים את הכתב שלו לסקר אירוע לא שגרתי. הכתב, ג'יימי מקלוגלין, נשלח לפאב האנגלי המסורתי "The Farmers Arms". הסיבה? הפאב חגג יומולדת 150 ולרגל האירוע הזמין בעליו את איסט 17 להופעה במקום. כן, כן, אותו הרכב בנים מהניינטיז שמכר לא פחות מ-22 מיליון אלבומים והופיע על הבמות הגדולות ביותר בעולם, מופיע ב-2016 בפאב. אין ספק שיש פה סיפור.

איסט 17 שמקלוגלין ראה בפאב היא לא בדיוק אותה איסט 17 של שנות התשעים. מארבעת חברי ההרכב המקורי נותרו רק שניים – הרקדנים ג'ון הנדי וטרי קולדוול. במקום הזמרים בריאן הארווי וטוני מורטימר, הצטרף הזמר רובי קרייג, וביחד הם נותנים מופע של שעה שכולל את רוב הלהיטים של איסט 17; שירים כמו "Steam", "Deep" ו-"If You Ever". מהכתבה ברור שמקלוגלין נהנה מההופעה, וכשהוא פנה בסיומה לקולדוול בניסיון להבין איך חברי איסט 17 הגיעו למצב שהם מופיעים בפאבים, זה האחרון ענה בצורה אצילית: "אנחנו שמחים לנגן בכל מקום שנותן לנו במה".

על פניו, הייתם חושבים שעם 18 להיטי ענק (ביניהם "Stay Another Day", "It's Alright" ו-"House of Love", שאף נבחר לשיר השנה במצעד הלועזי השנתי של רשת ג' לשנת 1992), סיבובי הופעות מצליחים בכל העולם, אין ספור השמעות ברדיו ובטלוויזיה, כמו גם מכירות של עשרות מיליוני אלבומים, חברי איסט 17 מסודרים לכל החיים. אז זהו שלא. אפילו רחוק מכך. מלבד מורטימר, שאיסט 17 הוקמה סביבו, שלושת חברי הלהקה האחרים הם עניים מרודים.

"היה צריך לראות כדי להאמין שהנערות הישראליות קלות דעת כל כך, ושהיו מוכנות לעשות הכל כדי להיות בחברתם של אלילי פופ, שכפי שהתברר מאוחר יותר – אינם אלא חוליגנים חסרי חינוך", כתב מיכאל רוזוליו בידיעות אחרונות, בעקבות האירוע.

בהתחלה היה אמרגן. טום ווטקינס שמו.בשנות השמונים ניהל ווטקינס את הפט שופ בויז ולאחר מכן גם את הרכב הבנים החלוצי ברוס. ב-1991 הוא פגש את מורטימר והתלהב מהכישרון של הבחור בן ה-21, שידע לכתוב ולבצע שירי ראפ. הוא הגיע עם מורטימר לחברת התקליטים "London", שם נאמר לו שהמוצר קצת דל ושכדאי שמורטימר יהיה חלק מלהקה. מורטימר חזר לשכונתו הענייה, וולת'מסטו שבמזרח לונדון, ואסף שלושה חבר'ה מקומיים שירקדו סביבו. הוא צירף גם את הכלב שלו, לוי, שהפך לסמל של ההרכב, ועם כל זה הוא ו-ווטקינס חזרו ל-London Records. מורטימר הוחתם כאמן אצל ווטקינס ו-London כשהוא אוחז בזכויות על השירים ושם ההרכב. שלושת החברים האחרים, לעומת זאת, קיבלו חוזה של שכירים, לפיו כל אחד מהם ירוויח 125 ליש"ט לשבוע. הם היו חבר'ה צעירים וזה נראה להם כמו סידור מגניב, אז הם חתמו. במקביל נמצא שם הלהקה, איסט 17, שנבחר משום שזה המיקוד של השכונה ממנה מגיעים חבריה. החבר'ה ממזרח לונדון יצאו לדרך.

כבר בתחילת הדרך התגלה שבריאן הוא ווקאליסט מוכשר והוא שודרג מרקדן לזמר. איסט 17 הפכו רשמית להיסטריה. הם היו הלהקה המתחרה בטייק ד'את, ולמעשה היוו את ההיפך הקונספטואלי מהם. בעוד טייק ד'את היו הילדים הטובים והמלוקקים, איסט 17 היו הפרחחים בעלי חוכמת הרחוב, מה שהביא את בתי הספר בבריטניה להתחלק למחנות – הבנות שמעריצות את טייק ד'את (שנקראו Thaters), נגד הבנות שמעריצות את איסט 17 (שנקראו Easettes). במקביל, הצהובונים חגגו עליהם בזכות אורח החיים הפרוע שניהלו. אפילו בישראל היו חברי הלהקה מעורבים במיני-שערורייה, כשהופיעו כאן בפסח 1993 באילת. אחרי ההופעה הם קיימו אורגיה המונית עם חבורה של מעריצות ישראליות והרסו את החדרים בהם השתכנו במלון נפטון בעיר. "היה צריך לראות כדי להאמין שהנערות הישראליות קלות דעת כל כך, ושהיו מוכנות לעשות הכל כדי להיות בחברתם של אלילי פופ, שכפי שהתברר מאוחר יותר – אינם אלא חוליגנים חסרי חינוך", כתב מיכאל רוזוליו בידיעות אחרונות, בעקבות האירוע.

עוד באותו נושא

מחוץ לקופסה 09: סיפורה של ליילה קיי - ההבטחה המוזיקלית שהחריבה את עצמה

לכתבה המלאה

תקופת השיא של איסט 17 נמשכה עד 1997, אז נערה-מעריצה בריטית של הלהקה בשם לאה בטס מתה ממנת יתר של אקסטזי. בריאן הוזמן להתראיין בנושא ברדיו הבריטי, ריאיון שנחשב לאחת ההתאבדויות התדמיתיות הגדולות בהיסטוריה. במקום לגנות את נושא הסמים, הוא טען שאקסטזי זה אחלה ושהוא עצמו צורך אותו באופן סדיר. הסיפור הגיע עד לפרלמנט הבריטי ואיסט 17 נאלצה לפטר את בריאן. כמה חודשים לאחר מכן גם טוני עזב והלהקה התפרקה.

הפירוק הפתאומי של ההרכב השאיר את ג'ון, טרי ובריאן חסרי כל. במשך כל תקופת ההצלחה הם עדיין חיו על המשכורת השבועית עליה חתמו בעת גיבוש ההרכב. את הכסף הגדול, רווחים של מיליוני לירות שטרלינג, עשו מורטימר, שכתב את רוב השירים וקנה אחוזה בקאנטרי-סייד האנגלי, האמרגן ווטקינס וחברת התקליטים. בעקבות הלחץ הכלכלי ובניסיון להציל את הקריירה שלהם, שנתיים אחר כך הקימו בריאן, ג'ון וטרי ב-1999 להקה חדשה. בגלל שהשם "איסט 17" היה שייך לטוני, הם השתמשו בשם המקוצר E-17. הם הוציאו את "Each Time" שהפך ללהיט, אבל מעבר לזה האיחוד לא זכה להצלחה והשלושה נפרדו לדרכם.

בריאן, שהיה הבחור הכישרוני השני בלהקה, ניסה לפצוח בקריירת סולו והתחיל ברגל ימין. חברת התקליטים העולה Edel החתימה אותו, הדואט "Loving You" עם ווייקלף ז'אן הגיע לטופ 10 בבריטניה, וסביב אלבום הבכורה שלו "Solo" משנת 2001 היה באזז יפה. למרבה הצער הבאזז הזה לא הומר למכירות, ואחרי כישלון האלבום Edel ביטלה את החוזה. בריאן ניסה למצוא כיוונים אחרים בתעשיית המוזיקה, אך הוא נחל כישלון ונאלץ לעשות הסבה מקצועית לשרברבות(!). גם המשך העשור לא היטיב איתו. מלבד ניסיון התאבדות, הוא גם היה מעורב בתאונת דרכים מוזרה שבה הצליח להידרס אחרי שנפל מרכב שהוא עצמו נהג בו. בריאן הפך ללא יציב מבחינה נפשית והתקשה לנהל אורח חיים נורמלי. כל ניסיונותיו לחזור לתלם עלו בתוהו, כשבפעם האחרונה בשנת 2007 הוא ניגש לקדם האירוויזיון הבריטי, במטרה להגיע לתחרות הוותיקה. זה נגמר במפח נפש.

טרגי ככל שיהיה סיפורו, לבריאן היה לפחות כישרון שירה, יתרון שלטרי ולג'ון מעולם לא היה. "אחרי הפירוק", נזכר טרי, "לא יכולתי לשלם יותר את המשכנתא ונאלצתי למכור את הבית שלי. אף פעם לא היו לי מכוניות פאר או משהו כזה, ולמעשה הרווחתי ממכירת הבית יותר כסף משעשיתי בזמן שהייתי בצמרות המצעדים במשך שבע או שמונה שנים".

הדרך היחידה של טרי וג'ון לשרוד היתה לנסות ולאחד את איסט 17 להופעות. הם הצליחו לגייס את טוני ובריאן לשני איחודים, ב-2006 וב-2010, ויצאו איתם לסיבובי הופעות שהכניסו יותר כסף מבכל הקריירה שלהם בניינטיז. האיחודים האלו לא שרדו זמן רב, גם בגלל אי יציבותו של בריאן וגם בגלל שטוני לא ממש היה בעניין. בריאן הבריז מחזרות, איחר להופעות, לא הגיע להקלטות ולבסוף פוטר מההרכב בשנית. טוני עזב לטובת הניסיון להוציא חומרים משלו, ובימים אלו הוא משלים את הקלטת אלבומו השני. בריאן חדל מלהתעסק במוזיקה וכיום מתגורר בדירה שהורישו לו סבא וסבתו בוולת'מסטו.

איסט 17 החדשה בהופעה בגטבורג

בגלל ההתנהלות של טוני ובריאן, טרי וג'ון הבינו שאין להם על מי לסמוך. הם לקחו את המושכות לידיהם וב-2014 הקימו מחדש את איסט 17 עם רובי קרייג. כיום טרי גר בדירה ליד וולת'מסטו עם חברתו ובנם המשותף. להופעות של איסט 17 הוא מגיע עם ג'ון במכונית המסחרית הפרטית של ג'ון. "היינו צעירים ונאיבים", הוא משחזר. "אף אחד לא הדריך אותנו איך תעשיית המוזיקה עובדת ולא ידענו מה קורה. בדיעבד הסתבר שאחרים עשו הון מהלהקה, בזמן שאנחנו נשארנו עם כלום".

טרי וג'ון עובדים קשה כדי להחיות ולחיות מהמותג איסט 17. מחוץ לבריטניה זה עובד להם יותר טוב; בעיקר במזרח אירופה, אבל לא רק. בספטמבר האחרון הם היו בסין ובפברואר הבא הם נוסעים לאוסטרליה במסגרת סיבוב הופעות עם עוד כוכבי ניינטיז נשכחים - ביוויצ'ד, אטומיק קיטן ואס קלאב 3 (מה שנותר מאס קלאב 7...). בין לבין, כשהם בבריטניה, הם נאלצים להופיע בפאבים מקומיים, בעיקר אחרי הלקח ממה שקרה להם בקיץ 2015, כשהוזמנו להופיע בדבלין. העיתון "Metro" סיקר את ההופעה ודיווח שרק 30 אנשים הגיעו לצפות בה, באולם שמכיל 833 מקומות. לכתבה נוספו תמונות מביכות של האולם הריק ואף צוין בה בלעג שהאקוסטיקה במקום יצרה הד מרשים. כדי לא לחזור על המראות העגומים הללו, איסט 17 עברה להופיע בפאבים. עצוב.

  • עוד באותו נושא:
  • איסט 17

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully