פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טוב מדי מכדי להיות אמיתי: הקהל הישראלי התאהב בפרנקי ואלי (אפילו אם הוא שר עם פלייבק)

      ממרום 83 שנותיו, העולם עדיין עוצר מלכת כשפרנקי ואלי מתחיל לשיר. אלפי ישראלים נפלו בקסמו בהופעה הנפלאה בהיכל התרבות, וקיבלו את מלוא רפרטואר הלהיטים. האם כל זה מושלם מדי מכדי להיות אותנטי? זה לא ממש חשוב, כשאלפי אנשים מרחפים על ענן בדרך החוצה

      פרנקלי ואלי וארבע העונות (מערכת וואלה! NEWS , יובל אראל)
      איש קטן קומה עם קול ענק. פרנקי ואלי (צילום: יובל אראל)

      פרנקי ואלי הוא איש קטן קומה. מטר ושישים ביום טוב. הוא עולה לבמה הגדולה של היכל התרבות בתל אביב עם עקבים. זה מוסיף לו סנטימטר או שניים, אבל הוא עדיין נראה כמו איש קטן קומה, כמעט חסר משמעות. קשיש חביב שממשיך לטפח את הצבע המלאכותי בשיער. במאי האחרון מלאו לו 83. הנכדים שלו כבר נכנסו לעשור השלישי של חייהם. יכול להיות שכמו כל סבא, הוא לוחץ עליהם לעשות לו נינים. זאת המחשבה הראשונה שעוברת בראש כשרואים את האמריקאי הקטן הזה נעמד מול ההיכל הרחב, כשמאחוריו צבא של 12 מוזיקאים. ואז הוא מתחיל לשיר.

      מעטים הדברים שיכולים לגרום לאדם להתבלט מעל שאר הבריות. היכולת לגרום לאלפי אנשים לעצור את שגרת חייהם, להתעלם מהרטט של הטלפון בכיס, לשכוח את המינוס בבנק ואת הבוס הכל כך מעצבן ופשוט להתמסר לקול שלך – זה כישרון שאם ניחנת בו, אתה ממשיך לעשות אותו עמוק לתוך העשור התשיעי של החיים שלך. זו מתת אל. אסור לבזבז אותה.

      פרנקלי ואלי וארבע העונות (מערכת וואלה! NEWS , יובל אראל)
      שולט בקהל גם בעשור התשיעי לחייו (צילום: יובל אראל)

      "אתה מאבד תו אחד או שניים כשאתה מזדקן", הסביר ואלי בריאיון לטלגרף הבריטי לפני כשנה, "אבל אני לא חושב שזה כל כך משנה. תמיד אפשר לשיר קצת אחרת, לעשות התאמות. אני לא שותה, אני לא עושה סמים, אני לא משחק גולף, אני לא משחק טניס, אני לא יוצא לטיולים, אני לא עושה סקי, אני אוהב לשיר. אני עושה את זה כל החיים שלי. מה עוד אני יכול לעשות?".

      וכשפרנקי ואלי שר, העולם עוצר מלכת. לא משנה שהוא שר את אותם להיטים כבר יותר מ-55 (!) שנה. לא משנה שהוא תזכורת אנלוגית בעולם דיגיטלי. האולם שהורכב מצופים בכל הגילאים מצא את עצמו מהופנט על ידי קול הפלסט העוצמתי של ואלי. קול יחיד במינו, כזה שכבר לא שומעים כמעט בעולמות הפופ.


      לפני 40 שנה, בשנת 1977, תהילת העולם של פרנקי ואלי נראתה מאחוריו, ואז הוא קיבל שיחת טלפון מפתיעה מהסוכן שלו, שהציע לו תפקיד בסרט חדש בשם "גריז" שמבוסס על מחזמר באותו שם. ואלי אמור היה לשחק בקטע קטן בסרט, ולשיר את השיר "Beauty School Dropout". באותו הזמן עבד בארי גיב, מנהיג להקת "הבי ג'יז", על שיר חדש שלא נכלל במחזמר המקורי, שיהווה את נעימת הנושא של הסרט. גיב השמיע לואלי את השיר החדש, והאחרון התאהב בו וביקש לשיר אותו. המשמעות: לוותר על ההופעה על המסך. סוכנו של ואלי הזהיר אותו שמדובר בטעות, עדיף להופיע לכמה רגעים בסרט ולשיר מול המסך מאשר לבצע שיר שאף אחד לא יודע אם הוא יצליח. בנוסף, כדי לבדל את פסקול הסרט החדש מהפסקול המצליח של "שיגעון המוזיקה" של הבי ג'יז מהשנה החולפת, התבקש ואלי לשיר בקול נמוך מהרגיל, כדי שלא יתבלבלו ויחשבו שמדובר בשיר של הבי ג'יז. השאר היסטוריה: השיר "גריז" לא רק החזיר את ואלי לתודעה, הוא גם הפך לסינגל הכי מצליח שלו ומכר למעלה מ-2 מיליון עותקים בארה"ב לבדה. קריירת המשחק של ואלי נדחתה עד לעשור הקודם, כשהוא כיכב במשך מספר פרקים כמאפיונר בסדרת המופת "הסופרנוס" של HBO.

      ובכל מקרה, כשהצלילים הראשונים של "גריז" מילאו את היכל התרבות, הקהל פשוט יצא מגדרו. כביכול, סך הכל שיר פופ. על הנייר הוא לא באמת שונה ממה שבריטני ספירס ניסתה להרים איתו את פארק הירקון לפני יומיים. אלא שמשהו בהגשה של הזמר הוותיק, יחד עם הצלילים הכל כך נוסטלגיים האלה, הפכו את החוויה לדתית כמעט. זהו ככל הנראה השיר היחיד של ואלי שלא מתעסק באהבה או יחסים וממרום 83 שנותיו, זה מדהים לשמוע אותו עדיין מחפש את התשובות במסע הרוחני שלו:

      This is a life of illusion,
      a life of control
      Mixed with confusion –
      What're we doin' here?

      פרנקי ואלי וארבע העונות (GettyImages)
      משהו בהגשה שלו מייצר נוסטלגיה מידית (צילום: Getty Images - אימג'בנק)

      כשהקול הענק הזה התחבר לשירים המוכרים של להקת האם "ארבע העונות" – היכל התרבות הפך להיכל של אהבה וחיבק את הזמר הקשיש בחום שנדיר לקבל מהקהל הישראלי האדיש והמפונק. "Can't Take My Eyes Off You" האלמותי היה יריית הפתיחה למחרוזת של להיטי ענק עם Sherry"", ""Walk Like a Man, ""Big Girls Don't Cry, "Bye Bye Baby", ""Rag Doll ולבסוף "Let's Hang On"שחתם את ההופעה. אחרי ערב גדוש בלהיטים הזמר הענק אסף את ארבעת זמרי הליווי המצויינים שלו ואת שמונת הנגנים וירד מהבמה בלי לחזור להדרן – בגיל הזה כנראה מבינים שלא צריך לשמור את הדברים הטובים לזמן מאוחר יותר, וצריך ליהנות מהכל בזמן אמת.

      הקול של ואלי נשמע כל כך עוצמתי וצלול, בצורה מנוגדת לחלוטין לגילו המתקדם וגודלו הקומפקטי. בתגובה לפלא המוזיקלי, לא מעט אנשים בקהל החלו לטעון שבדיוק כמו בריטני ספירס לפניו, גם ואלי משתמש בפלייבק ובעצם עושה ליפסינק לשירים של עצמו. אז האם ואלי באמת שר בלייב? התשובה שלי לעניין היא חד משמעית: אני לא יודע. עמדתי במרחק של מטרים ספורים מהבמה במהלך החלק האחרון של המופע וניסיתי לפענח את התופעה ללא הצלחה. אכן, זה נשמע מוזר לשמוע קול של נער בן 20 שבוקע מתוך לוע של גבר בן 83, אבל האמת היא שגם אם הוא רק "עושה עם השפתיים" הוא עושה את זה בצורה מושלמת ובלתי ניתנת לזיהוי. חיפוש בגוגל בנושא מגלה הרבה ספקולציות, ובעיקר הכחשות גורפות של הזמר שטוען שהוא שר כל תו בהופעה. והאמת? קשה להגיד שזה באמת שינה למישהו בקהל. מזמן לא ראיתי כל כך הרבה ישראלים יוצאים בכזה היי מאירוע תרבותי כלשהו. פלייבק או לא, לאף אחד לא היו טענות.

      פרנקי ואלי וארבע העונות (GettyImages)
      היה פלייבק? זה בכלל לא משנה (צילום: Getty Images - אימג'בנק)